גווארדיולה הוא מאמן גדול וברצלונה היא כנראה הקבוצה הטובה בעולם אבל זה לא מספיק נגד "המיוחד". ז'וזה מוריניו הוכיח שכרגע הניסיון והערמומיות שלו גוברים על יריבו מהצד השני, שזכה כבר בגיל צעיר בכל תואר אפשרי.
בשבועות האחרונים לא האמנו שאפשר לעצור את מסי אבל אינטר הוכיחה שאין אדם שהוא אינו בלתי ניתן לעצירה. מוריניו סגר את הכוכב הארגנטיני עם קמביאסו וטיאגו מוטה וכאשר הוא התקרב לתוך הרחבה כבר חיכו לו לוסיו וסמואל. מלבד בעיטה אחת, לא ראינו ממנו כלום. אלוהים? מארדונה? תחכו קצת. הפעם הוא בכלל לא הגיע.
אבל זה רק ניצחון קטן של המאמן הפורטוגלי כי הסיפור הגדול הוא המערך שהתאים בול למשחק כאשר מיליטו בחוד ופאנדב ואטו פתחו לכנפיים.
מוריניו ידע שבארסה תחזיק יותר ממנו בכדור והחליט ללכת על התקפות עוקצניות. אטו בצד אחד, פאנדב מהצד השני ומיליטו כל הזמן חותך ומתחלף עם אטו במקומות. הבריחה לצדדים של השלושה השאירה מקום לסניידר שכל פעם הגיע בקו השני וקיבל מרחב.
מוריניו הצליח למנוע מצ'אבי את מה שגווארדיולה לא הצליח לעשות לסניידר וזה בעצם אומר הכל.
 |
| סניידר. קיבל את המרחב (רויטרס) |
|
ולצד שניים מהמאמנים הטובים בעולם, ראינו את שני המגנים הימניים הטובים ביבשת או יותר נכון, את המגן הכי גדול בתבל ואת השני לו. אחרי המשחק הזה, דונגה לא צריך להתלבט, מייקון מביא למשחק קצת יותר מדני אלבס.
מייקון סוגר יותר טוב מאלבס. יש כאלה שיאשימו את מייקון בשער של בארסה אבל היתה שם סדרת טעויות שכללה חוסר תיאום בין הברזילאי לקמביאסו ולאחר מכן, טעות של לוסיו. בשער הראשון של הנראזורי זו כבר היתה פאשלה גדולה של אלבס.
 |
| מייקון. מגן ענק (רויטרס) |
|
מייקון חזק יותר מאלבס ובגדול והוא מפעיל כח על היריב בשני צידי המשחק. נכון, אלבס אולי קצת יותר טכני אבל למרות זאת, מייקון תורם לא פחות ואולי יותר בהתקפה. פשוט מגן ענק.
בסופו של דבר, אנחנו רק יכולים להוציא את הבירות ולהכין את הגרעינים כי מי שראה את 20 הדקות האחרונות יודע שהולך להיות לנו משחק לא פחות גדול בגומלין.