שמעתם פעם על כדורגלן שהרשים כשקבוצתו ספגה תשיעייה? אלכסנדר בולייביץ', הקיצוני המונטנגרי שחתם בהפועל תל אביב, עשה את זה לפני יותר מעשור. אז, באוגוסט 2012, התמודדה זטה הקטנה מול איינדהובן במוקדמות, הובסה 5:0 בבית ו-9:0 בהולנד, אבל שחקן אחד יצא עם המון קרדיט מהתוצאות האסטרונומיות. המאמן הוותיק דיק אדבוקאט התלהב מאוד מהתעוזה של הנער המונטנגרי בן ה-16 שניסה לכדרר מול היריבים החסונים באגף הימני ורשם אותו בפנקס. זה היה הרגע שהגדיר במידה לא מבוטלת את הקריירה של בולייביץ'.
במונטנגרו ראו בו סוג של ילד פלא שפרץ לתודעה מוקדם מאוד. "הוא היה היהלום שלנו, וגילה יכולות נדירות. מהירות, זריזות, יכולת כדרור – היה לו הכל", מספר העיתונאי המונטנגרי אורוש רדולוביץ'. לכן איש לא הופתע מתשומת הלב לה זכה בולייביץ' מהמועדון המפואר. את הדרך להולנד הוא עשה בתחילת 2014, כאשר אדבוקאט כבר עזב, אבל השאיר המלצות חמות מאוד להביאו.
ביחד איתו, הצטרף לפ.ס.וו גם הכישרון השני מאותה שכבת גיל – בוריס צמיליאניץ', החלוץ הגבוה שהוגדר כזלאטן המונטנגרי. הם היו אמורים להתחשל בקבוצת המילואים של המועדון בליגה השנייה, ואז לעשות את הצעד הגדול לסגל הראשון של המאמן פיליפ קוקו. הכותרות פרגנו מאוד, ואחרי תקופת מבחן הוחתם בולייביץ' על חוזה לשלוש שנים עם מטרות מוגדרות היטב. לו הכל היה הולך כשורה, הוא היה אמור להפוך לכוכב החדש מהבלקן.
אלכסנדר בולייביץ' בפעולה (רויטרס)לא הכל הלך כשורה, וכעת מגיע בולייביץ' להפועל תל אביב על תקן שחקן קצת מפוספס. הוא בן 27, אבל כבר מזמן מתקשה סוכנו למצוא עבורו תעסוקה הולמת. בנבחרת מונטנגרו הוא לא הופיע כבר כמעט שנתיים, ובמוקדמות המונדיאל האחרון רשם שלוש הופעות קצרות בלבד כמחליף. מי זוכר עכשיו שפעם הוא היה אחד השמות הלוהטים באזור והתאחדויות ניסו להילחם עליו.
אדבוקאט – כן, שוב הוא – ערך הרפתקה קצרה כמאמן נבחרת סרביה ב-2014, והשתוקק להביא את בולייביץ' לשורותיה. במקביל, גם קרואטיה סברה שהוא צריך ללבוש את החולצה המשובצת, כי אמו קרואטית. הימים העליזים האלה עברו מזמן, אבל יש בקורות חייו של בולייביץ' גם פרקים חיוביים, כי הפוטנציאל בהחלט קיים, והיה צורך למצוא את הבמה הנכונה כדי לממש אותו. באיינדהובן התברר שהקפיצה תהיה גבוהה מדי, גם אם שלוש השנים במילואים היו סבירות בהחלט. הוא הצליח בוודאות יותר מצמיליאניץ', והיה גאה מאוד לשחק כמה דקות במשחק בודד בליגה הבכירה כאשר היה בן 18, תוך שהוא משתף פעולה עם ג'ורג'יניו ווינאלדום.
בולייביץ' מול סבאיוס (רויטרס)ב-2016, כאשר שוחרר על תקן שחקן חופשי, לא היו לו חרטות, והוא התמקד בהיבטים החיוביים של החוויה. כאשר הבין שהדרך למעלה בהולנד חסומה, הוא חתם במדי בוורן הבלגית, והיה מאושר בחלקו. "הרגשתי שאני צריך לקחת כמה צעדים אחורה על מנת לפרוץ קדימה. לפעמים זה הכרחי בחיים. לא ידעתי אם המהלך ישתלם, ואני שמח שזה עבד", הוא אמר בדיעבד.
בוורן באמת הייתה בית מצוין עבורו, והאוהדים נהנו מהביצועים שלו. בולייביץ' הוא שחקן זריז ופיזי, עם כושר פריצה לא רע, ששולט היטב בשתי הרגליים ומסוגל לשחק בשני האגפים – גם אם מעדיף באופן טבעי להיות מתופקד מימין. שלוש השנים במועדון הצנוע הניבו שבעה שערים ו-19 בישולים ב-103 הופעות – לא נתון מרהיב במיוחד, אך בהחלט מספק בסטנדרטים המקומיים. הוא צוין באופן קבוע כאחד השחקנים הבולטים בקבוצה, ולכן בשלב מסוים החל לחשוב ברצינות על הצעד החדש קדימה – זו הרי הייתה המטרה מלכתחילה. לשמחתו הרבה, נמצאה גם הקבוצה שרצתה לקלוט אותו ולשלם תמורתו המון כסף.
אלכסנדר בולייביץ' (רויטרס)סטנדרד ליאז' העבירה לבוורן כ-2.2 מיליון יורו בקיץ 2019, והמונטנגרי קיבל חוזה לארבע עונות, עם שכר שנתי של 400 אלף יורו. הייתה זו הצלחה מסחררת עבורו ועבור סוכנו, אבל גם הציפיות היו בהתאם. סטנדרד הייתה בעיצומו של מסע רכש בעידן המאמן מישל פרודום, והשאיפה הייתה להיאבק על האליפות. בולייביץ' היה אמור לפי התוכניות להיות גורם חשוב בפרויקט. לא במקרה הוא ירש את החולצה מספר 18 מחביב האוהדים, רזבאן מארין הרומני, שבדיוק נמכר תמורת סכום עתק לאיאקס (ונכשל בה). "זה לא מפריע לי. בבוורן הייתי שחקן מוביל, כאן יש מאבק על המקום בהרכב, ואני מוכן להילחם כדי להוכיח את עצמי", הוא הצהיר. ובמלחמה הזו, הוא הפסיד.
ההתחלה דווקא הייתה מעודדת מאוד, והאוהדים יצאו מגדרם כאשר המונטנגרי הבקיע צמד אדיר בניצחון 0:3 על אויפן שבועות ספורים מתחילת עונתו הראשונה. במחצית הראשונה, הוא שלח כדור מרהיב לחיבורים בנגיחת זינוק אמנותית. במחצית השנייה, הוא השכיב בהטעיה מבריקה את הקשר האיראני סיעד אזטולאחי ושלח כדור מסובב בלתי ניתן לעצירה לרשת בבעיטה מחוץ לרחבה.
בולייביץ' בועט (רויטרס)בחלוף ימים, הוא אף הבקיע את שער הניצחון בזמן הפציעות במשחק הגביע מול לומל. באותם ימים, הכסף ששולם תמורתו נראה כמו מחיר מציאה. ואולם, היו אלה הצגות חד פעמיות. בולייביץ' ממש לא שמר על יציבות, ונעלם במהרה. הוא ירד לספסל לקראת תחילת 2020, ואז נעצרה הליגה כשפרצה מגיפת הקורונה – ובשלב הזה חוסלה כל הקריירה של המונטנגרי בליאז'.
"אלכסנדר לא היה חזק מספיק מנטלית, שידר עצלנות, לא נלחם על הכדורים, וזה לא מצא חן בעיני האוהדים. בעונה החדשה אחרי השבתת הקורונה, המאמן החדש פיליפ מונטאנייה לא בנה עליו, והוא הפסיק להיות רלוונטי", מספר העיתונאי הבלגי פיליפ ז'רדה. אז בתחילת 2021, נשלח המונטנגרי בהשאלה לאויפן, שם לא השפיע כלל. כאשר חזר, העבירה אותו סטנדרד למשך כל עונת 2021/22 לקבוצת המילואים כדי להעביר לו מסר ברור לחפש קבוצה חדשה. "הם פשוט אמרו לו ללכת, אבל אף קבוצה לא רצתה אותו", מספר העיתונאי סטפן לקאיון. מעבר לכך, הוא לא היה מקבל תנאי שכר דומים בשום מקום אחר, ולכן המוטיבציה לעזוב הייתה נמוכה.
בולייביץ' מאוכזב. פספוס גדול עד עכשיו (רויטרס)בעונה הנוכחית, עם הגעתו של המאמן הנורבגי החדש רוני דיילה, קיבלו גם השחקנים המודחים צ'אנס מחודש ושבו לסגל הראשון. וויליאם בליקווישה הצעיר, שכבר היה בדרך החוצה מליאז', לקח את ההזדמנות בשתי הידיים, קיבל את החולצה מספר 10 והפך לאחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה. לעומתו, בולייביץ' איכזב בפעמיים בהן פתח בהרכב, לא הרשים כמחליף, ולא שותף כלל מאז תחילת ספטמבר. החוזה השמן שלו מסתיים בקיץ, וכולם היה ברור שהוא צריך לצאת להשאלה עד אז, כדי לשמור איכשהו על הכושר ולהכין את עצמו לקראת המשך הקריירה הדועכת.
"בולייביץ' ייזכר בסטנדרד כפלופ יקר. יש לו כשרון ויכולת טכנית, אבל הוא לא מתאים למועדונים הגדולים, וסטנדרד ראתה את עצמה כמועדון גדול", קובע ז'רדה. "אלכסנדר בעיקר זקוק לשיקום בטחונו העצמי שנפגע מאוד בליאז'. הוא צריך למצוא קבוצה ומאמן שיסמכו עליו ויתנו לו זמן", אומר לקאיון.
אלכסנדר בולייביץ' בפעולה (רויטרס)האם ביקור קצר בהפועל ת”א עונה על הדרישה הזו? לא קל להשתלב במועדון מבולגן מכל הבחינות עם אוהדים לחוצים, אבל לפחות אין ציפיות גבוהות, וגם זה משהו – הפועל הרבה יותר קרובה לבוורן מאשר לאיינדהובן או סטנדרד ליאז'. מבחינת הפוטנציאל נטו שהיה לו פעם, בולייביץ' עולה על חומר השחקנים הקיים בקבוצה, אבל הוא בקושי שיחק בשלוש השנים האחרונות, ולכן כושרו מוטל בספק גדול מאוד, אבל הוא ללא ספק רעב לכדור.
"אלכסנדר בסך הכל בן 27, ועוד יש לו זמן לשנות את המומנטום. מאמן הנבחרת מחכה שיחזור לפעילות, ואז יוכל להחזיר אותו – וזו המטרה המשותפת שלהם. אנחנו מקווים שהתחנה הבאה של בולייביץ' תתאים לו, ואז הוא יקבל פיצוי על הזמן האבוד", אומר רדולוביץ'. בכל אופן, בצד האדום של תל אביב יכולים רק להחזיק לו אצבעות.
מסע"ת הפועל תל אביב לקראת הדרבי