מצוקת הגולש הישראלי בנוגע לגלים ואמינות הדיווחים עליהם ידועה זה מכבר. ההפרשים בין הדיווח לבין המציאות גדולים ולא תמיד מצדיקים נסיעה לחוף הים עם כל הציוד הנדרש – בנוסף, עוד טרם החליטו מהו גובהו של הגל ואיך מודדים אותו בצורה אמינה ומי מדייק יותר ביחידות המדידה (מטר, פיט וכיו"ב).
אי הוודאות נמשכת גם במצלמות כשאי אפשר להחליט באמת גם ע"פ סרטונים וצילומים מאותו אתר ממש. כנראה שכל עוד מדובר במדינה הקטנה שלנו, נצטרך להסתמך תמיד על דיווחים אמינים מהשטח של מי שנמצא שם ומבין בזה.
כיצד מודדים גל במקומות אחרים? בחו"ל מצליבים בין פני הגל לבין סוג הסוואל (גלים בים שעולים כתוצאה מזרמים פנימיים ושינויי אקלים) ומשקללים את הפיריוד (מחזוריות המחשבת מרחק בין הגלים ע"פ שניות) שלו יחד עם כיוון הסוואל, לדוגמה: מצפון או מדרום.
פיריוד – סט של גלים ברצף מסוים (צילום: סטפני בן סימון)מה קורה עם הגלים בים התיכון?
כידוע, גודל אגן הים הוא פרמטר חשוב לגובה הגלים. הים התיכון נחשב לקטן יחסית לאוקיינוסים אבל יש לו יתרון – הוא ממוקם כך שהוא ניצב מול סערות ושקעים שמתפתחים ומתקדמים מצפון, ממערב הים ומדרום – מאיטליה ועד קפריסין, דרך יוון וטורקיה, ברצלונה ומרסיי ועד צפון אפריקה.
כשמוסיפים לזה את מתווה קו החוף מקבלים אזור שקולט אליו שקעים חלשים שעשויים לעורר גלים עם פוטנציאל טוב לגלישה. החיסרון שלו (אגן הים התיכון) הוא הרדידות היחסית שאין בה עומק מספיק בכדי לקלוט שקע או סערה שקורים לאורך כל השנה, בחורף ובקיץ. כלומר, אפילו גלים טובים של 80-100 ס"מ יישברו בעומק ורחוק מהחוף, כך שלבסוף אלינו מגיעה רק חומת הקצף שאינה טובה מספיק לגלישה.
מיעוט החופים הטובים בישראל
בנוסף לכל האמור עד כה, הרוחות הפועלות כאן מונעות ימי גלאס רבים שבהם הים חלק לגמרי. רוב הזמן יש רוחות מערביות, הרוחות המזרחיות יוצרות גל צינורי (OFFSHORE) ונושבות בעיקר בעונות המעבר או בחורף. כשהרוחות נושבות והים עולה (גבה גלי), ההמלצה היא להיכנס לחופים סגורים. יש כאלה מעטים לאורך חופי ארצנו: חיפה, נתניה, הרצליה, ת"א, אשדוד ואשקלון.
בחופים אחרים בצמידות לשוברים יש גלים גבוהים המוכרים כבר לגולשים המתקדמים. יש מקומות שמוכרים למעטים שבהם עם ריפים ומדפי סלע עם חול - גלים הנשברים בעוצמה ובפתאומיות בחוזקה. לכן, לא מציינים אותם בעיקר בשל הסכנה לאלה הגולשים המתחילים והבינוניים.
חישוב גובה הגלים וכיוון הרוח
כדי לחשב את גובה הגל מתמטית אפשר לחבר את עוצמת הרוח עם מרחק המשב והשטח הכולל של השקע. כך נוצרת הגדרת הנחשול לפי כיוון הגל לחוף והפריוד. הבעיה מתחילה כאשר בעומק הים גל מגיע ל-100-120 ס"מ אבל עד שהוא מגיע לקו החוף הוא נמוך ומגיע ל 60-70 ס"מ בלבד בפריוד של 5-7 שניות. כך נראות גם התחזיות באתרים לא ישראליים, על כן מומלץ להוריד מהגובה המצוין שם כדי להתאים לגובה הגלים בפועל. רוח צפונית תבריח את הסוואל לכיוון צפון אפריקה. אם הרוח מגיעה מכיוון מערב, הגל יהיה סגור ובלי פינות (שבירה לימין או לשמאל). כיוון הרוח האידיאלי עבור הגולשים בישראל גלים צפון-מערבית או דרום-מערבית, כשהסוואל הכי טוב הוא דרומי. לעתים ישנם גם מקרים שבהם הרוח משטיחה את הגל לגמרי והיא זו שקובעת אם יתרומם למלוא גובהו.
גובה פני הגל במדידה אחרת
מדדו את הגלים ע"פ הגובה שלהם ביחס לגוף – קרסול, ירך ברך, מותן, חזה וכן הלאה. רק כך אפשר להבין מהו גובה פני הגל באמת ולהשתמש באמת מידה זו בכל מקום בעולם. קנה המידה הוא גובה ממוצע של גולש – 1.75 מ'. הגדרת פני הגל עצמו תהיה לפי המונחים הבאים: שטוח – גל חלש שלא דוחף מספיק חזק את הגולש קדימה, מלא מים – ללא קיר לביצועים. לחילופין, גל "קיר" עומד – גל מצוין לבצע עליו בתנועות סלאלום ארוכות, חלול – צינור, סגור – תנאי גלישה קשוחים. קחו בחשבון גם את הפריוד שאורכו קובע האם נראה ים שטוח שבסופו רצף של עשרות גלים, לכן יש להשוות ולבדוק מודלים ואתרים שונים במקביל. כמו כן, חופים סגורים וריפים שונים משבירת חוף רגילה או חופים עם קרקע עמוקה שמשנה את תצורת הגל וגובהו.
קייטסרפינג בים גבה גלי עם רוח מערבית חזקה (צילום: דורון כורש)לסיכום, הסוד בקריאת תחזית הגלים והבנתה לעומק הוא בכך שתצליבו מידע – תחזיות ומפות ממספר אתרים במקביל. בנוסף, אם תתעדכנו בדיווחים מצולמים מהשטח בלייב, אתם עשויים לקבל את התמונה המלאה. יחד עם זאת חשוב לזכור תמיד, קיים שוני ולעיתים משמעותי בגובה הגלים בין החופים השונים בארץ. בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר בכיוון הרוח.
לכתבות נוספות בנושא גלישה בקרו באתר www.getx.co.il