בגיל 29, עומר פרץ נאלץ לעשות את הדבר הקשה ביותר שידע. הקריירה הקצרה, שידעה פציעות חוזרות בברכיו, הסתיימה לה היום (רביעי) באופן רשמי וסופי וזאת לאחר חוות דעת שקיבל השחקן מרופאיו לפיה הוא אינו יכול להמשיך לעסוק בכדורגל בשל פציעתו ברצועה הצידית והמיניסקוס נגד בני יהודה לפני מספר שבועות.
כעת, רגעים בודדים אחרי שהודיע כי הוא שם את הפרק כשחקן פעיל מאחוריו, פרץ מסכם את הקריירה בראיון ראשון עם ONE, מדבר על נקודות הציון המשמעותיות של הקריירה, הזכרונות הטובים והרעים וגם מסמן את היעד הבא: "רוצה להיות מאמן".
מהפך ענק בבלומפילד לנתניה
הזיכרון הטוב ביותר מהמשחק: "הדרבי התל אביבי. בכללי. הזכור ביותר היה הבישול במדי מכבי תל אביב, למשה ביטון".
המהלך הכי נכון שהוא עשה: "להגיע למכבי נתניה".
הטעות הכי גדולה: "לעזוב את הפועל תל אביב. הייתי אהוב מאוד שם, מוערך מאוד, ההחלטה לא הייתה טובה".
 |
| עומר פרץ במדי מכבי ת"א: "היה יותר קל לשחק מול הקהל של הפועל" |
|
| |
הרגע שהוא מתחרט עליו: "שלא יכולתי להישאר בצרפת ולהמשיך לשחק. הזכרונות משם הם טובים. הגעתי לאקדמיה בזמן שצרפת הייתה ידועה בפיתוח הכישרונות הצעירים, הם זכו באליפות אירופה ובאליפות העולם. כל הצעירים הטובים היו בצרפת. למדתי המון על כדורגל. למדתי גם על עצמי הרבה. היו תקופות קשות מאוד הייתי ילד בן 16 ולהגיע למדינה זרה זה לא פשוט".
הרגע הכי כואב: "הפציעות. כל פציעה היא קשה לגופה. הפציעה האחרונה גרמה לי לפרוש ככה שהיא הכי כואבת. היו לי הרבה פציעות קשות שעיכבו אותי".
השער הכי גדול: "השער בכורה שלי במדי הפועל תל אביב היה מרגש מאוד, נגד מ.ס. אשדוד. שיחקנו באצטדיון רמת גן, היה משחק שני שלי בהרכב בסה"כ, ג'ון פנטסיל בישל לי בהרמה ומשם הלכתי והבקעתי בעוד ארבעה משחקים ברצף וזה הביא לי את החותמת שאני באמת הגעתי להיות שחקן מקצועני".
 |
| עומר פרץ מורד מכר הדשא לאחר הפציעה. הרגע הכואב ביותר (יניב גונן) |
|
| |
המאמן הכי טוב: "רוני לוי. הלכתי אליו לאיזה אימון לראות במכבי חיפה. מדבר איתו, מתייעץ איתו. איש מאוד יסודי. אני לוקח ממנו לדוגמה את המקצוענות, המוכנות לכל אימון, הידע, יש הרבה מה ללמוד ממנו".
המקום בו הרגיש הכי בנוח: "עברתי הרבה מועדונים במהלך הקריירה. הצלחתי להשתקע במכבי נתניה. גם, בעונה הראשונה ירדנו ליגה וזה תמיד קשה מאוד לשחקן חדש שמגיע ישר לרדת, קשה להישאר, אבל שמח שעשיתי את ההחלטה לרדת איתם ולעלות בחזרה והצלחתי איכשהו להשתקע במועדון הזה. אני מרגיש שם בבית".
מכבי או הפועל: "זה 50:50. עכשיו זה תקופה שמכבי שולטת והיא שינתה את ההתנהלות והכל. מבחינת הקהל, מכבי עולה על הפועל בכמות. הפועל יש להם הרבה רפרטואר של שירים ועידוד וכו', אבל השנים האחרונות עשו טוב לקהל של מכבי שהלך והשתדרג. כרגע מכבי נכון להיום מועדון אדיר בקנה מידה ישראלי. אני הרגשתי יותר בנוח בהפועל. אל תשכח שעשיתי מעבר למכבי כשהייתי במדי הפועל, ככה שהאוהדים לא קיבלו את זה כל-כך בהבנה והאהדה. עשיתי שנתיים יפות. לי באופן אישי היה יותר קל לשחק בפני הקהל של הפועל ת"א".
| |
| | הטעות הכי גדולה: "לעזוב את הפועל תל אביב. הייתי אהוב מאוד שם, מוערך מאוד, ההחלטה לא הייתה טובה".
| |
| |
| |
| |
השמועות שרודפות כדורגלנים: "תמיד כדורגלן הוא בכותרות, סה"כ אני חי עם זה מגיל 19. שיחקתי בתור מקצוען כבר בליגה הראשונה. צריך לעשות תמיד הפרדה של הדברים, בסופו של דבר אנחנו נאלצים להתמודד עם הרבה דברים ביום ביום. ביום ביום יש המון לחצים, תקשורת, קהל משפחה, וזה חלק מהמקצוע וצריך להתמודד עם זה".
ההחלטה: "ברגע שנפצעתי ידעתי שזאת פציעה חמורה נגד בני יהודה. בגדול, די השלמתי עם זה שאני אצטרך לפרוש בגלל הפציעה. יכלתי לחזור לשחק אבל השיקום יותר ארוך וכבר עברתי אותו, הוא מאוד קשה,יש הרבה ירידות ועליות נפשיות במהלך השיקום והראש שלי לא היה מוכן מנטלית לעבור את זה שוב במיוחד שנפצעתי כל-כך הרבה בקריירה. גם דיברתי עם דורון אוסידון והוא אמר לי שבעתיד אקבל תפקיד במועדון ככה שהיה לי יותר קל להגיע להחלטה".
 |
| רוני לוי. המאמן הטוב ביותר של פרץ (עמרי שטיין) |
|
| |
ההמשך: "אני מקווה שיהיה ורוד. למדתי הרבה מהכדורגל, יש לי הרבה מה להעביר ואני מתכוון להמשיך במקצוע הזה. אני מאוד רוצה להיות מאמן. כן, אין ספק".