שאלת הענק: האלק במבחן הטופ האירופאי

סביר להניח ששנתיים אחורה לא רבים הכירו אותו, חלוץ אלמוני ועם זאת גם אימתני בליגה הפורטוגלית. כיום אין יותר מדי חובבי כדורגל שלא מכירים את ג'יבאנידו ויירה דה סוזה, האלק בשבילכם.

הענק הברזילאי בעל רגל שמאל שקשה לפספס הפך למצרך מבוקש בקבוצות הפאר האירופאיות וגם לחלוץ הרכב במדי הסלסאו, דבר שלא נעלם מעיני הקהל כמובן. האיש שהחל את הפריצה שלו בליגה השנייה ביפן, דהר עם פורטו לזכייה בליגה האירופאית ונמצא על סף מעבר לאחת הקבוצות הבכירות של היבשת, או העשירות שבהן.

הולך בצל: מחכה לפריצה הגדולה
החלוץ גדול המימדים דמה בילדותו לגיבור הקומיקס "הענק הירוק" וזכה לשאוב את הכינוי מאביו בגלל הדימיון ביניהם. את צעדי הפריחה בכדורגל הוא עשה בכלל ביפן שם נחשב למפציץ גדול במדי טוקיו ורדה מליגת המשנה.

ב-2008 הגיעה ההצעה מפורטו ועימה המעבר לראשונה לאירופה. אמנם בפורטוגל התוודעו לרגל שמאל האדירה שלו, למבנה הגוף המפחיד וליכולת הכיבוש, למרות היעדרות ארוכה עם השעייה בעקבות אגרוף שנתן לשופט אחרי הפסד לבנפיקה באחד המשחקים הראשונים שלו, הוא חזר לעניינים, אך התחושה היא שחיכה עד שיהפוך לכוכב הגדול ובכל פעם היו שם אלו שמנעו זאת ממנו.

האלק ופלקאו. אחד כבר בטופ, והשני? (רויטרס)

תחילה היו אלו לוצ'ו גונסאלס וליסנדרו לופס לפני שעברו לצרפת, ובשתי העונות הראשונות שלו על אדמת חצי האי האיברי הוא לא זכה לכבוש מספר דו ספרתי של שערים. עם מינויו של אנדרה וילאש בואש הגיע גם השדרוג המיוחל. האלק שתופקד כמעין חלוץ שני לרדאמל פלקאו שיפר באופן ניכר את נתוניו המספריים תוך שהוא כובש לא מעט שערים במסע האירופאי האדיר של פורטו לעבר זכייה בליגה האירופאית.

ועדיין, לרוע מזלו היה שם רדאמל פלקאו, המפציץ הקולומביאני שלא הפסיק לכבוש לכל אורך המסע של אנדרה וילאש בואש וחניכיו לעבר טרבל אדיר שכלל אליפות וגביע מקומיים וכמובן ניצחון בגמר הליגה האירופאית על בראגה 0:1.

האלק סיים עונה מדהימה עם 36 שערים בכל המסגרות, אבל מעבר לכך גם 21 בישולים שהפכו דווקא את חברו להתקפה, רדאמל פלקאו לכוכב הכי גדול של המועדון.

האלק חוגג. הוכיח עצמו בדרג השני ביבשת (רויטרס)

פלקאו נמכר לאתלטיקו ומשם האלק קיבל את המושכות להיות ה"כוכב" כפי שרצה. עוד עונה נהדרת עם 16 שערי ליגה סיפק "הענק", כשלצידו סגל מוכשר בטירוף, אך סוף סוף אפשר לומר כי הוא היה הדמות המרכזית בהרכב של ויטור פריירה וזאת למרות מגוון שחקנים מוכשר כמו ז'ואאו מוטיניו, פרדי גוארין, אלברו פריירה וחאמס רודריגס (כן כולם כבר לא בפורטו).

סקולארי והקרדיט: בדרך לטופ של אירופה
אחרי עוד עונה טובה טובה במדי פורטו הפך גם לחבר של קבע בנבחרת של מאנו מנזס באולימפיאדת לונדון 2012, כאחד משלושה שחקנים חריגים וזאת למרות שתחילת הדרך אצל מנזס לא הייתה מלאה בדקות משחק במדי הסלסאו.

במקביל למשחקים האולימפיים בהם ברזיל לא הצליחה לזכות בתואר הנכסף, האלק חוזר על ידי צ'לסי, אך מצא עצמו חלק מעסקת ענק עם קשרה הבלגי של בנפיקה, אקסל ויטסל כאשר שניהם עברו יחד לאלופת רוסיה, זניט סנט פטרסבורג בסכום עתק של 80 מיליון יורו.

האלק חוגג בזניט. הקהל לא ממש בעד (רויטרס)

העונה של זניט הייתה פושרת, ולמרות שהספיק לכבוש 7 שערי ליגה הוא גם הסתסכך בדרך עם המאמן האיטלקי, לוצ'יאנו ספאלטי ויותר מכך עם אוהדי הקבוצה כשקראו לבעלים לא לרכוש שחקני שחומי עור. "אלה אנשים או אוהדים שלא אכפת להם מתרבות בכלל, הם פשוט לא חושבים", תקף האלק את אוהדי קבוצתו ולאחר מכן זכה ללא מעט תרעומת מכיוון היציעים. אוהדי זניט שנחשבים בלאו הכי כפאנטיים לא ממש סלחו לחלוץ כאשר כבר מרגע המעבר השידוך נראה כמשהו שלא ממש יצליח לשגשג.

לצד כל קשיי ההתאקלמות ברוסיה האלק צבר מוניטין במדי הסלסאו והפך לשחקן הרכב קבוע בייחוד עם מינויו של לואיס פליפה סקולארי במקומו של מנזס. סקולארי מנסה להריץ הרכב קבוע מתוך מחשבה של שנה קדימה לעבר המונדיאל. גם העובדה כי את מרבית שלבי הקריירה שלו עשה מחוץ לברזיל נתנה לקהל המקומי ימי חסד עם החלוץ כאשר עד היום הוא זוכה לקרדיט גם בעיני אוהדי הסלסאו.

האלק במדי ברזיל. קרדיט מוצדק מבית? (רויטרס)

הקיץ שוב מחוזר החלוץ עם רגל שמאל האימתנית על ידי צ'לסי כשגם ריאל מדריד דולקת אחריו. אחרי הרומן הלא מוצלח עם אוהדי זניט סביר להניח שאחרי גביע הקונפדרציות הוא ימצא לעצמו יעד אחר, בדרך להוכחה כי מקומו בטופ האירופאי.

אפשר לסמן את העונה הנוכחית ככזו בה הוא חייב להוכיח את עצמו כחלק מחלוצי הטופ העולמיים. אז נכון שהוא כבר כמה עונות מפציץ בליגות מהדרג השני של אירופה דוגמת פורטוגל ולאחרונה גם רוסיה, אך מעבר צפוי למועדון צמרת, שנה מלאה בשערים וזכייה בגביע העולמי בקיץ הבא והחלוץ בן ה-26 יוכל סוף סוף לסמן "וי" גדול על קריירה שהחלה בליגה השנייה ביפן והסתיימה במקום הכי גבוה כיאה ל"ענק".