טניס הנשים הישראלי מציג: אכזבה ידועה מראש

באיגוד הטניס הישראלי יכולים אולי לחייך מעט על עוד ארגון מוצלח של תחרות גדולה, אבל אי אפשר שלא לחוש אכזבה גדולה מהופעת הנבחרת הישראלית בבית המוקדם של משחקי הפדרציה שנערכו באילת בימים האחרונים.

בשורה התחתונה, הנבחרת הישראלית לא הצליחה לנצל, זו השנה השניה ברצף, יתרון ביתיות וקהל ביתי אוהד, כדי לעלות לפחות לחצי הגמר מול נבחרות אירופאיות ברמה שלה.

הנבחרת, ששובצה בבית לא קל, פתחה עם ניצחון דחוק על ההולנדיות. גלושקו נכנעה לטניסאית הולנדית אלמונית המדורגת 154 בעולם, שמעולם לא שיחקה בפדרציה ואילו פאר גירדה ברגע האחרון ניצחון על מיכאלה קריצ'ק אחרי שהצילה נקודת משחק שיכלה לגמור את הטורניר עבור הישראליות כבר ביום הראשון. פאר וגלושקו הצליחו אחרי מרתון ארוך לנצח בזוגות ושמרו על הסיכויים.

דווקא נבחרת פורטוגל, הנבחרת החלשה בבית הישראלי, ללא שחקניות צמרת ,הנחילה למארחת הפסד מיותר מאוד. גלושקו היתה יציבה הפעם וגברה על יריבה בת 19, אבל פאר, במקום לסגור עניין, הובסה על-ידי המדורגת 136 בעולם, מישל לרשר דה בריטו בת ה-18, שפשוט עשתה במגרש כל מה שהיא רוצה. שתי הפורטוגליות הצעירות וחסרות הניסיון הצליחו לגלות עליונות על הישראליות גם במשחק הזוגות, שהיה צמוד אך נגמר בהפסד כואב מאוד.

שחר פאר זוכה לניחום. אותנו זה לא מנחם (משה חרמון)

מול הבריטיות, בהנהגתה של המלכה האם ג'ודי מארי, הישראליות כבר הגיעו עם הגב לקיר. גלושקו, לא תפקדה מול קטאבונג מהמאייה הראשונה ואילו פאר, עוד לפני שנפצעה קלות, לא מצאה תשובות לסרב המצויין ול"קוליות" של בלאטשה, מהטניסאיות האפורות בסבב. הבריטיות סיימו ראשונות בבית המוקדם בעיקר בגלל שיש להן את האופציה להעלות למשחק הזוגות שתי שחקניות רעננות, שלא סיימו חצי שעה לפני משחק הזוגות משחק יחידים ארוך ומתיש.

הנבחרת הישראלית נמצאת כיום בדיוק במקום המתאים לה. אין לה מקום בבית העליון, כמו בימי הזוהר של 2006 עד 2009. הישראליות שיחקו שנים בבית האירופאי המוקדם, עד שבשנה אחת עם מקבץ נדיר של סמאשנובה, פאר ואובזילר, שחילק את העומס, הן הצליחו לשבור את המחסום ועם כמה הגרלות נוחות, הגיעו עד מעמד שמונה הנבחרות הטובות בעולם.

כיום, עם טניסאית אחת מהטופ 50 ושניה שממומקמת בתחתית המאיה השניה בעולם, אין לנבחרת מספיק עומק כדי לפרוץ שוב קדימה. ההחמצה בשנתיים האחרונות היא שאולי, בגלל האירוח הביתי, זו היתה ההזדמנות שהיה צריך לנצל.

פאר וגלושקו. בבית, זו הזדמנות שהיה צריך לנצל (משה חרמון)

אין ספק שבסיכומו של דבר את עיקר האכזבה סיפקה הישראלית הבכירה, שחר פאר, שמחפשת לחזור לצמרת העולמית אליה היא השתייכה עד לפני שנה. פאר הראתה אמנם לחימה בלתי מתפשרת לאורך כל התחרות וכהרגלה לא ויתרה על אף נקודה אפשרית, אבל אין ספק ששחר רחוקה כיום מאוד, מבחינת היכולת הטכנית והבטחון העצמי, מהטניסאיות הטובות בעולם.

בעבר, פאר היתה מרסקת טניסאיות כאלנה בלאטשה הבריטית ו-מישל לרשר דה בריטו הפורטוגלית, טניסאיות שלא השיגו שום הישג משמעותי בסבב בחודשים האחרונים ומסתובבות בתחתית המאיה הראשונה במקרה הטוב. אבל מול פאר בימים האחרונים באילת, הן פשוט נראו מצויין.

למרות ההופעה המאכזבת, פאר די משוכנעת שהיא בדרך הנכונה למעלה, וזו אולי עיקר הבעיה שלה כיום. ברגע שפאר תפנים שכיום רמת הטניס שלה שוות ערך למיקום שלה בעולם ותפסיק לחשוב שהיא טניסאית צמרת הנמצאת במשבר, התוצאות יגיעו. בחודשיים הקרובים צריכה פאר להגן על נקודות רבות בדובאי ובאינדיאן וולס ואם לא תצליח שם, היא תמצא את עצמה מחוץ ל-50 הטניסאיות הטובות בעולם.

שחר פאר, בפנים שאנו עלולים לראות עוד הרבה פעמים השנה (משה חרמון)

גם יוליה גלושקו, למרות שהיא מגיעה לטורניר מהמקום ה-211 בעולם ושיחקה מול שחקניות טובות ממנה על הנייר, איכזבה, בעיקר מול ההופעה המרעננת שלה בטורניר בשנה שעברה. הישראלית מספר שתיים סבלה מאי יציבות, התקשתה להגיש במקרים רבים, וחשפה שוב ושוב את הצד המנטלי הרגיש שלה. אין ספק שמבחינת טניס יש לגלושקו את כל הכלים לפרוץ קדימה. היא חובטת בעוצמה של שחקניות צמרת, אך חוסר היכולת ליצר נקודות טובות ברצף מנע ממנה, לפחות בטורניר הזה, יותר ניצחונות.

מי שיושב על הספסל, מעודד את הבנות, ומתווכח עם שופטי הכסא על נקודות במחלוקת הוא הקפטן ליאור מור. מור לא יכול לעלות למגרש במקום השחקניות שלו, ומנסה בכל דרך להרגיע ולכוון את הבנות ברגעים הקשים, והיו הרבה כאלה השבוע. בניגוד לכדורגל או כדורסל, במשחק אישי כמו טניס לא תולים את האשמה במאמן או בקפטן. מור תלוי בעיקר ברמה הנוכחית של השחקניות שלו ועיקר תפקידו הוא בגיבוש הנבחרת שפועלת שבוע אחד בלבד בשנה.

איגוד הטניס הישראלי לא מסתיר את כוונתו לארח את הטורניר גם בשנה הבאה. נציגי ה-ITF שהגיעו לטורניר לא חסכו שבחים על הארגון, האירוח והאווירה. למרות זאת, איגוד הטניס לא צריך להגיש מועמדות שלישית ברציפות לאירוח הטורניר. השנה היה הטורניר חסר טניסאיות בכירות ונוצצות כקרולין ווזניאקי ו-ויקטוריה אזרנקה, שהגיעו בשנה שעברה, ולכן גם משך פחות קהל. במקום אירוח הטורניר, על איגוד ההטניס להתמקד בניסיון לארח באילת, על אותם מגרשים,, טורניר מקצועני מסבב ה-WTA שימשוך לעיר הדרומית שמות נוצצים, תקשורת עולמית, ויקדם יותר את הטניס בישראל.