מחקר חדש על שחקני ההתקפה בפרמייר ליג בעונה הזו מציג ממצא מסקרן במיוחד: איגור טיאגו זוהה כחלוץ חריג ברמת נתונים הדומה לזו של ארלינג הולאנד, ואף הוצב על ידי המודל הסטטיסטי בקרבה אליו במרחב הביצועים. על פי החוקרים אורי סאל וד״ר אבי יוסיפוף, מדובר בדפוס ביצוע עקבי וברור, ולא ברצף מקרי של משחקים מוצלחים, מה שממצב את טיאגו כאחד השחקנים המבטיחים והיעילים בליגה.
חלוץ ברנטפורד כבש 16 שערים לעומת ממוצע הליגה שעומד על ארבעה שערים בלבד, פער חריג המעיד על אפקטיביות גבוהה במיוחד, כך לפי המחקר. בקצב הכיבוש, טיאגו עומד על 0.82 שערים ל-90 דקות, כמעט פי שלושה מממוצע הליגה שעומד על 0.28. גם במדד התרומה הכוללת ל-90 דקות נרשם יתרון משמעותי, עם ערך של 0.87 לעומת 0.39 בממוצע הליגה, נתון המשקף מעורבות התקפית גבוהה ועקבית מעבר לסיום מצבים בלבד.
בסופו של דבר, בסיום הניתוח זוהו שלושה שחקנים חריגים לחיוב באופן מובהק: במקום הראשון דורג ארלינג הולאנד, אחריו איגור טיאגו ובמקום השלישי אנטואן סמניו. ממצא משמעותי נוסף מחזק את אמינות המודל: סמניו שזוהה כחריג סטטיסטית כבר בשלב מוקדם, נרכש בהמשך בסכום של כ-70 מיליון אירו, מה שמעיד על יכולת המודל לאתר ערך ספורטיבי עוד לפני שהוא מתומחר במלואו בשוק ההעברות. לאור זאת, החוקרים סבורים כי איגור טיאגו עשוי להיות הדבר הבא בפרמייר ליג.
ארלינג הולאנד (IMAGO)רק לאחר הצגת המסקנות עבר המחקר לניתוח המתודולוגי. המחקר התמקד בעונה הזו וכלל 130 שחקני התקפה מהליגה. מתוכם נותחו לעומק 65 שחקנים, אשר סוננו על פי קריטריון של דקות משחק מעל החציון, במטרה להבטיח מדגם מייצג ואמין. הניתוח התבסס על שורה ארוכה של משתני ביצוע, בהם בעיטות ודיוק, שערים ל-90 דקות, בישולים ל-90 דקות, תרומה כוללת ל-90 דקות, שערי פנדל והחמצות, נתונים משמעתיים כגון כרטיסים צהובים ואדומים, עבירות, דקות משחק, הופעות ומדדים סטטיסטיים נוספים המשקפים את תרומת השחקן למשחק ההתקפי.
בשלב הראשון נעשה שימוש במודל למידת מכונה מבוסס בינה מלאכותית, שמטרתו הייתה הפחתת מימדיות של סט הנתונים, מ-15 משתנים לשלושה מימדים בלבד. שלושת המימדים החדשים שיקפו מעל 70 אחוז מהמידע הכולל, ואיפשרו למקם את כל השחקנים במרחב נתונים מצומצם וברור.
לאחר מכן חושבה עבור כל שחקן מידת הסטייה שלו מממוצע הליגה, כלומר עד כמה פרופיל הביצועים שלו שונה משאר שחקני ההתקפה. בשלב הסופי יושם קריטריון סטטיסטי מחמיר, וזוהו שחקנים חריגים ברמת מובהקות של מעל 96 אחוז, מה שאפשר להצביע בביטחון גבוה על ביצועים יוצאי דופן שאינם מוסברים ברעש סטטיסטי בלבד אלא בדפוס ביצוע עקבי ומובחן.