מאבק החולצות של אוהדי הפועל תל אביב נגד המשטרה הסתיים, לפחות בסיבוב הראשון, בניצחון ברור לאוהדים. בג"ץ קבע בצו ביניים חד משמעי: המשטרה אינה רשאית למנוע כניסת אוהדים למגרשים רק משום חולצה. נקודה. השופטים אמרו בקול רם את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו: חופש הביטוי הוא ערך יסוד. גם בכדורגל. גם ביציעים. גם כשהוא צורם לאוזניים של מי שאמור לשמור על הסדר.
האמת? זה לא היה קרב. זה היה משחק חד צדדי. הרכב השופטים, עיקרון חופש הביטוי, והעובדה שהמשטרה ביקשה “עוד שבועיים” בלי להגיע מוכנה באמת, כל אלה הפכו את העתירה לגול קל מול שער ריק. גם ההופעה בדיון לא בדיוק הוסיפה למשטרה כבוד. אוהדי הפועל ניצחו, משפטית, עקרונית, בצדק, ודווקא בגלל זה – הגיע הזמן לרדת מהעץ.
מחאה היא זכות, ביקורת על המשטרה היא לגיטימית, חופש הביטוי הוא נשק אזרחי חשוב, אבל נשק צריך לדעת מתי להניח. הטעות של המשטרה הייתה ברורה מהרגע הראשון: התעסקות עיקשת במספר זעום של אוהדים עם חולצות מחאה. אילו היו נותנים לזה לעבור, שום דבר לא היה קורה: לא כותרות, לא מהדורות ולא בג"ץ. המשטרה פעלה מהבטן, לא מהשכל, אבל מכאן ועד לצעוק לשוטרים “חלאות”? זה לא חופש ביטוי, זו יריקה בפרצוף. זו לא מחאה, זו השפלה.
החולצה שסביבה נוצר הבלגן (רועי כפיר)שווה לעצור רגע ולשאול: מה היה קורה אם שוטרים שהגיעו לדיון בבג"ץ היו לובשים חולצות עם הכיתוב “שופטים, אתם חלאות”? מישהו באמת חושב שזה היה עובר? שמישהו היה מדבר על חופש ביטוי? היו מעיפים אותם החוצה עוד לפני שסיימו לקרוא את המילה השנייה.
חופש ביטוי הוא לא חופש לבזות, ובסוף, אותם שוטרים הם אלה שעמדו בין אזרחים למחבלים בשבעה באוקטובר. אותם שוטרים שילמו בחייהם כדי שמדינה תמשיך להתקיים. מותר לבקר מערכת, חובה לבקר מערכת, אבל אסור למחוק בני אדם. ולכן, אחרי הניצחון בבג"ץ, אין שום צורך בהפגנת כוח מיותרת. לא אלפים, לא הפגנה, לא קרנבל. כמה עשרות חולצות יספיקו כדי להזכיר לכולם מי צדק. כל דבר מעבר לזה הוא אצבע בעין, לא מאבק עקרוני.
אנשי המשטרה בדיון (אורן בן חקון)אם אני הנהלת הפועל תל אביב, אני בוחר בדרך אחרת לגמרי: מחווה, מכתב תודה, אפילו שוקולד לשוטרים שיגיעו מחר לבלומפילד לשמור על הסדר, לא כהתרפסות, אלא כהצהרה בוגרת: אנחנו יודעים להילחם, אבל יודעים גם לכבד. בלי משטרה אין משחקים, נקודה.
הקריאה של אולטרס הפועל “להדיר את רגלי המשטרה מהמגרשים” אולי נשמעת טוב בטוויטר, אבל במציאות היא שטות מסוכנת. בלי משטרה אין ליגה, אין קהל ואין כדורגל. יש חוקים, יש מדינה, ויש צורך במשטרה מתפקדת גם כשהיא טועה. חופש הביטוי של אוהדי הפועל תל אביב ניצח את המשטרה בצדק מוחלט, קיבל חותמת משפטית ברורה, אבל עכשיו מגיע השלב שבו צריך להוכיח שאפשר למחות בלי לרמוס.