בעקבות האיסור של המשטרה על כניסת אוהדי ואוהדות הפועל ת”א למגרשים בשל לבושם, התקיימה היום (חמישי) דיון בבג”ץ לאחר עתירה של אוהדי הפועל ת”א והאגודה לזכויות האזרח בנושא בדרישה להפסיק את המדיניות של המשטרה. בראש ההרכב לדיון עמדה השופטת דפנה ברק ארז, ולצידה השופטים יחיאל כשר ורות רונן. הדיון הועבר בשידור חי כאן באתר ONE. בהמשך היום, החליט בג”ץ בצו ביניים לאפשר את החולצות עד להכרעה סופית בנושא.
בעתירה שהוגשה בשמם של אוהדי הפועל ת”א נגד מפכ”ל המשטרה נדרש להפסיק את המדיניות הלא חוקית של המשטרה, כשבאגודה הדגישו בעתירה כי מדיניות המשטרה פוגעת בחופש הביטוי והמחאה ואף עומדת בניגוד מפורש לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
מעבר לשלישיית השופטים, עו”ד בעז בן צור מייצג את אוהדי הפועל ת”א שעותרים לבית הדין, עו”ד עודד פלר מייצג את האגודה לזכויות האזרח בדיון הזה ועו”ד מוריה פרימן מייצגת את המדינה.
מהלך הדיון
עו”ד בעז בן צור: “יש לנו כאן לטעמנו מקרה מזוקק של פגיעה בזכויות, הפגיעה הזו מתקיימת כלפי ציבור רחב של אנשים שומרי חוק שביקשו להגיע למגרשי הספורט תוך הבעת מחאה, תכף נגיע למסר המחאתי. הפגיעה הזו נעשית בחוסר סמכות מוחלט. כשפעולה נעשית בחוסר סמכות, היא פעולה שאינן כדין. העותרים הם אוהדי ספורט, כולם אזרחים שומרי חוק”.
השופטת דפנה ברק ארז: “בואו נמקד לדיון המשפטי”.
בן צור: “המשטרה גם מחפשת בתיקים, ואם החולצה תימצא, אז סדרי המשטר של מדינת ישראל יעורערו מהיסוד. הזכות היסודית שנפגעת היא חופש הביטוי, בית המשפט לא צריך לקבוע ממצא האם המסר הוא נכון או לא, זה לא תפקידו של בית המשפט, השאלה היא האם מותר במדינה דמוקרטית להיכנס לאירוע ספורט, כאשר מי שנכנסים לובשים חולצות עם מסר ביקורתי נגד ארגון גזעני שהוצא מחוץ לחוק, משטרת ישראל כמוסד וארחיב בהמשך וקבוצה יריבה. מה שראינו, גם בהיסטוריה הלא ארוכה שהנושא הוא לא קשור לארגון שהוצא מהחוק, ולא לקבוצה היריבה, אלא רק למשטרת ישראל. זו לא רק פגיעה בחופש הביטוי, אלא בזכויות הנגזרות. ביטוי עצמי, הזכות לכבוד, ואפילו במידה מסוימת הזכות לקניין, כי קנו כרטיס למשחק, שילמו מכספם, אז פה פגיעה גם בקניין כי הם לא מממשיים את הכניסה”.
עו"ד בעז בן צור (אורן בן חקון)השופטת דפנה ברק ארז: “עיקר התגובה של המשטרה מתייחסת למשטרה, אבל יש שם עוד שני עיגולים במשחק”.
בן צור: “לא התייחסו לזה ונדמה לי שבצדק, כי יריבות ספורטיבית שלפעמים היא יותר עמוקה, חברתית, תרבותית, זה בסדר גמור, אם נגיע לצנזור של ביטויים מהסוג הזה, אני לא אתן עכשיו ספורט עולמי, אבל זה בכל העולם, זו לא הטענה. גם הקבוצות היריבות לא חוסכות את שבטם מאיתנו. לפעמים יש מסרים יותר בוטים גם”.
השופטת רות רונן: “מכיוון שהנושא מורכב, אז באמת כדי שנתמקד בשאלת הסמכות”.
בן צור: “ביטויים קשים גם זוכים לחופש הביטוי, זה הכלל היסודי. המסר שעל גבי החולצה הוא לא מכוון לקבוצה מוגנת, אין בו איום, הוא לא קורא לאלימות, בטח לא מבטא גזענות, זה המסר שמופיע על החולצה, אין בו שום דבר, הוא אנטי גזעני. אין בו קבוצה מוגנת ואין בו קריאה לאלימות. ראיתי את התגובה של המשטרה, הכנו תגובה לתגובה של המשטרה. לגבי התגובה, יש תפנית. כי ראינו בשבועיים האחרונים תגובות של דוברים, התגובות של הדוברים לא התייחסו למה שמופיע בקבוצה. התגובות של הדוברים התייחסו לטענות משפטיות אחרות, וטענו שמדובר בפגיעה ברגשות של השוטרים, זה היה הכור של התגובות, נדמה לי שמה שקרה, ראו את העתירה, הבינו שזה לא יכול להתקרב לסמכות שאפשר להפעיל, ואז לקחו את זה למקום שונה, ולכן זו תגובה מהוססת”.
השופט יחיאל כשר: “את זה אדוני צריך לבסס. לכאורה, התגובה רק מפטרת מה הוא החשש לשלום הציבור. כרגע יש הסבר ברור מה החשש הזה, אני לא רואה משהו שאתה מדבר עליו, אלא אם אדוני יראה”.
השופט יחיאל כשר (אורן בן חקון)השופטת דפנה ברק ארז: “אנחנו באמת רוצים להתמקד בנושא, לגבי חשיבות חופש הביטוי, וממילא ההשלכה של זה על לשון הרע ועוד”.
בן צור: “עוד דבר שצריך לזכור וזה יושב בתוך דיני חופש הביטוי, אחת ההצדקות שניתנה לחופש הביטוי, שהוא להוצאת קיטור. הפסיקה הזו נכונה למקרה שלנו, הרי מה יש כאן? הגיעו שישה אנשים לפני שבועיים, 600 איש לפני שבוע, ומכרו 6,000 חולצות לפי מה שאני יודע. המחאה הזו חוצה ולא רק אוהדי הפועל, בגלל שנוצר דיון ציבורי, אבל כל מי שעיניו בראשו יכול לראות. ההתייחסות הביקורתית של העמדה של המשטרה היא לא של מחנה פוליטי, התפיסה היסודית היא למה? כי אנשים לא אוהבים שמצנזרים אותם”.
השופטת רות רונן: “תסביר לי מה המסר כלפי המשטרה שעל החולצה”.
השופטת דפנה ברק ארז (אורן בן חקון)בן צור: “יש מסר חריף כלפי המשטרה, של ‘אנחנו מתנגדים’. זה מסר במדינה כל שלנו, מדינה דמוקרטית, יש מסרים הרבה יותר קשים. שמאלנים כאלו, הממשלה כזו או כזו”.
השופטת דפנה ברק ארז: “אולי לא כדאי להרחיב בדוגמאות”.
בן צור: “אני רוצה להראות שזה לא נוף חריג, יש מסר מאופק, אין קריאה לשום דבר. יש בו רק 'אנחנו במחאה, נגד הגזענות, נגד המשטרה, ונגד הקבוצה היריבה’”.
דובר ומפקד מחוז ת"א, שחר גמזו וחיים סרגרוף (אורן בן חקון)השופטת דפנה ברק ארז: “וגם מוסיפים כינוי, וזה לא רק מחאה, אלא מוחקים, יש איקס על הסמל של המשטרה, מוחקים”.
בן צור: “נכון, מחאה. אם מישהו רואה מסר לעידוד אלימות אז אני חושב שזה נוקשה מאוד וזה הכי מעודן שלי, זה מאוד לא נכון, מסר לאלימות מכיוון שכבוד השופט נמצא במגרשים אז הוא יודע, ואני גם נמצא, יש דברים קשים במגרשים, פה יש מסר יחסית מאופק, הוא חריף, אין מחלוקת. אני מתקדם”.
השופט יחיאל כשר: “נגיד ועל החולצה היה רשום ‘לא רוצים שוטרים ביציעים’, מה אדוני היה אומר?”
בן צור: “המסר הזה מופיע בשורה של מגרשי ספורט, זה צריך להיות מתורגם למשהו קונקרטי, כלומר שירים, אז נגיד, אז שרו?”
מפקד מחוז ת"א חיים סרגרוף (אורן בן חקון)השופט יחיאל כשר: “בכלל כל מיני היסטוריות, נוצרה סוג של מלחמה בין אוהדי הפועל ת”א לבין המשטרה, אחד הביטויים שטוענים לו ששוטרים נכנסים לעשות את העבודה שלהם בבלומפילד, אז הם נתקלים באלימות, כולם נגדם, עוטפים אותם, זה מה שכתוב בסעיף 10, הטענה היא שהחולצות הן מסר לעודד את האוהדים לזה”.
בן צור: “המסר הזה הופיע עוד לפני החולצות, זה לא נולד בעקבות החולצות, הוא שנים אחורה, הוא חוצה אצטדיונים, לבוא ולומר שהחולצות במסר של אמירה ואמירה מוליכה להתנהגות? לוח השנה וההיסטוריה מראים שאין קשר, ואני מצפה שמישהו מהם יעשה את הדבר הבסיסי, ייכנסו ונראה מה יקרה, הרי יש אבטחה באצטדיון. עוד דבר שאגיד והוא נוקשה, בסיפורו של מפקד המחוז הוא מספר על פיצוץ דרבי, מאמצים, וזה פועל הפוך. בדברים של כאלה יש אכיפה, הוגש כתב אישום, נראה מה יהיה בו בנושא הזה, משחק מסוים סגרו אותו בשל אבוקות, שם בצד את הפרעות הסדר הציבורי אחרי זה, אבל יש הליכים וזה בסדר גמור בנושא הזה, אבל, ויש אבל גדול, המחאה היא חיצונית, אם מישהו במקום שבו אנחנו צריכים לכבד את המחאה ולהגיד שיש ביקורת על פעולות שהמשטרה עושה, הדבר האחרון שאפשר לעשות אותו, או שצריך לעשות אותו, זה להשתיק את הביקורת, הרי זו המשמעות, אנחנו מדברים על השתקת הביקורת, האמירה נגד היא הביקורת, היא יושבת על עוד דברים שקרו ולא אשתף כי זו לא השעה, אבל דווקא ברגע הזה, זו הבחינה של חופש הביטוי”.
השופטת דפנה ברק ארז: “מר בן צור, אדוני צריך להגיע לסיום”.
בן צור: “אני מגיע. מותר שיהיו רגשות שליליים כלפי המשטרה, כלפי גופים, כלפי תפיסות מסוימות, מה אנחנו עושים כאן? מצנזרים? אמרו בואו נעשה פיילוט וזה אני מסיים, נעשה פיילוט שבועיים, נבחן את המדיניות שלנו ואחרי זה אולי נשנה את טעמנו. אני אגיד על זה את הדברים הבאים: בחינה צריך לעשות מראש, כזו, לאחר הפניות המוקדמות. נעשה ונשמע לא מתאים כאן. לא יכול להיות פיילוט שאומר שנפר זכויות. אחרי זה ממשיכים לפעול בחוסר סמכות, הפיילוט אמירה ריקה, כי מה שיקרה זה כרוניקה ידועה מראש. התחיל בשישה, עבר ל-600, המשיך ל-6,000. ירחיקו עוד ועוד ומה יקרה? מה יקרה שירחיקו אלפי אנשים בגלל חולצות האדומות הללו? אז אני מודיע שמה שיקרה זה שמרחיקים אלפי אוהדים, זה מייצר חוסר סדר. הרחקת 6,000 ואז יגידו ‘אה יש בלגן’, אז זה עולם הפוך על ראשו מה שהחברים האלה רוצים לעשות. לסיום, למה זה קרה? למה ההחלטה הלא חכמה הזו? אנשים לא אוהבים שמשתיקים אותם, את הביקורת, זה טבע האדם וטוב שזה טבע האדם, ולכן רוצים לעשות בדיקה? אין בעיה, תאפשרו כניסה, תגבשו תשתית, אל תספרו על אבוקות ורימוני עשן והכל, בואו נבדוק, אם יגיעו 600 אוהדים ויש הפרה כתוצאה מהחולצה, מחולצה, כן? אם זה גרם לבלגן, אנחנו צריכים למצוא קשר בין החולצה לבלגן, וזה הפיילוט היחיד שצריך להיות”.
עו”ד עודד פלר שמייצג את האגודה לזכויות האזרח: “אני לא אחזור על מה שאמרו והתשתית ברורה. קראתי את תגובת המשיבה כפי שהוגשה לפני הדיון. מצאתי בה שני מישורים, טענות עובדתיות לגבי סכנות והפרעות סדר שחוששים מהן, מצאתי דברים עיוניים לגבי הצורך לגבש מדיניות ולשקול אותה, מה שפחות מצאתי זה טענות משפטיות, יש הפניה כללית לחוק איסור האלימות בספורט, ללא סעיף קונקרטי. גם את סעיף 12 אני לא מוצא. ויש בהמשך התייחסות מאוד כללית לתקנות איסור האלימות בספורט ולתקנות המשמעת של אופ”א, והחלטות בענייני משמעת של אופ”א, פחות או יותר זהו. לא מצאתי שום הפניה לסעיף קונקרטי, אולי משם שקשה מאוד להצביע על כאלה. יש טענה עובדתית, אבל לסמוך אותה על משהו קונקרטי זה קשה”.
עו”ד עודד פלר (אורן בן חקון)עוד מפלר: “רצנו לבדוק את תקנות המשמעת, ואכן יש עיסוק במה מותר ואסור, תקנות קצרות, שילוט במגרשי כדורגל, השפות, כתוב שם ‘כללי ההתנהגות באירועי ספורט: אין לאיים פיזית או מילולית, אין להיכנס לשדה המשחק, אסור להכניס בקבוקי שתייה, אסור גזענות, איום או השפלה, חובה לציית להוראות השוטרים. זה תקנון שחבריי הפנו אליהם, חוק איסור האלימות בספורט. גם לאלה של אופ”א, פנינו לשם, ולא ממש מצאנו אמירות שמחזקות את זה, מה שגם שבכל הכבוד זה רגולציה של ארגון ספורט, ולא של המשטרה. מצד שני, חבריי עזרו לי בעניין הזה, אמרו לי לחפש את ההחלטה ב-ACAB למי שאינו מכיר אלה ראשי התיבות של כל השוטרים הם ממזרים, זה משהו שאוהדי ספורט לא רק בישראל נוהגים לשאת עם שלטים או חולצות. לא מצאנו אמירה שתומכת בעניין באופ”א, אבל מצאנו שהעניין נדון בחוק המשפט בגרמניה, והוכרע במאי 2016 שעסק בשאלה של האם חולצה או כרזה ביציע במהלך משחק כדורגל שעליה כתוב ACAB הוא תחת חופש הביטוי ובית המשפט בגרמניה החליט שכן, זה תחת חופש הביטוי, כי זה לא שוטר ספציפי, וזו לא עבירה. מותר להיכנס למגרשים עם חולצות כאלו, והכדורגל הגרמני עם כל הכבוד לא יותר ממושמע מזה הישראלי, יש בלגן פה וגם פה”.
השופטת דפנה ברק ארז: “אז זו עמדתכם, גברת פרימן, כן”.
עו”ד מוריה פרימן, שמייצגת את המדינה: “אנחנו חושבים שהנושא של חופש הביטוי בתוך אצטדיון או אולם הוא ייחודי, הוא מקרה ספציפי ומיוחד ולא דומה לעלייה לרכבת או למקרה אחר של ללכת ברחוב או בקניון, ולא בכדי לאחר עבודת מטה שנערכה בעניין הזה חוקק החוק למניעת האלימות בספורט, שיש חוקים נוספים וספציפיים לגבי המשטרה. זו נקודת המוצא. הנושא הזה הגיע לשולחן שלנו אתמול עם שתי עתירות, הוא נושא רגיש ועולות כאן המון שאלות. כמו שכבודה ציינה וביחס לסעד הכללי, זה בהחלט מעורר שאלה. אנחנו צריכים את השבועיים כדי לבחון הכל, המשטרה רוצה לבדוק את המשמעות. מבחינת המשטרה, הסמכות שעליה מתבססת המשטרה היא על סעיף 12, ואני מבקשת שכפי שמקובל ובגלל שמדובר בהכנסת אוהדים עם החולצות עלולה לדעת מפקד מחוז ת”א ומפכ”ל המשטרה להביא לאלימות ולהפרעה בסדר הציבורי. באצטדיון כדורגל יש תשתית עובדתית ספציפית שנוגעת לכתבי אישום נגד ארגון האולטראס”.
השופט יחיאל כשר: “איך אתם קושרים את זה לעניין החולצה? ועוד דבר שלא הבנתי, הפיילוט, איזו תוצאה? נניח ימנעו תוצאה, אז איזו תוצאה של פיילוט תאפשר להכניס את החולצות? הרי אם לא יקרה כלום אז תגידו מצוין, ואם יקרה אז צריך למנוע את זה”.
אנשי המשטרה (אורן בן חקון)השופטת רות רונן: “ומה עוד, שהייתה אלימות עוד קודם, יהיה קשה לקשר בין האלימות לבין החולצה”.
פרימן: “אני חושבת שצריך לשמוע את מפקד המחוז, יש לו היסטוריה בנושא. הסוגיה של חופש הביטוי באצטדיון שונה וייחודית”.
מפקד מחוז ת”א, חיים סרגרוף: “אני חיים סרגרוף מפקד המחוז, ואני חייב לומר שאת עולם הכדורגל אני פחות אוהב ולא אוהד שום קבוצה, אבל אחרי 18 שנה אני מומחה תוכן לכדורגל, הייתי בכל התפקידים המצבעיים במגרש הזה כולל מפקד המגרש כמה שנים, ליוויתי את הקבוצות של הפועל, מכבי, בני יהודה ואת נבחרת ישראל כששיחקה בבלומפילד. אגיד שאנחנו מדברים פה על חופש הביטוי, אבל אני פחות מתעסק בסוגיה הזו, אלא במשהו אחר. מה שאני רואה שקורה כאן בתקופה האחרונה זה מדרון מאוד חלקלק, לא רוצה להשוות את זה לאסונות שקרו כאן במדינה, אבל היו כמה שראינו אותם קורים וחשבנו עליהם, ולא העזנו לעצור ולומר זהו, לא נותנים את הצעד הבא. בעולם הכדורגל, יש תמונות פשוטות, כתובות נאצה מכל סוג על קבוצה כזו או אחרת”.
השופטת דפנה ברק ארז: “אדוני לא צריך לשכנע אותנו במאבק למניעת האלימות בספורט, אתה צריך להסביר לנו על עניין החולצות”.
מפקד מחוז ת”א: “אני מבין, אבל אני רוצה לומר שאני מחבר אירועים ובסוף יושב בן אדם שמבין בכדורגל, מבין באירועי האלימות, רואה את הבריונות, את ההקצנה, שזה מדרדר, ראיתי סוסים שנדקרו, אלימות קשה, דברים קיצוניים. החולצה הזו היא לא מה שכתוב בה, אני לא נעלב, הרי עומד יציע שלם ושר שירי נאצה נגד המשטרה, נגד רכז המודיעין שלי, עם אמירות לגביו, לא עצרתי שירה, לא פיניתי יציע שלם, לא זוכר שעצרתי את מי שכתב את השיר. האופציה שלי כמפקד היא יכולה להיות פחות מידתית, ואני בחרתי את הדבר המידתי, שזה להגיד שמי שמגיע עם חולצות אז שלא ייכנסו, אם יורידו את החולצה אפשר להיות במגרש”.
המייצגים של אוהדי הפועל ת"א (אורן בן חקון)השופטת דפנה ארז ברק: “אם אפשר לקבל הבהרה, אתם מבקשים לעשות פיילוט. אני לא נוקטת עמדה, אבל כמו שנשאל על ידי חבריי, מה תעשו בפיילוט? איך תדעו שהוא מצליח?”
מפקד מחוז ת”א: “האירוע הוא מאוד מורכב, אנחנו צריכים לראות במשטרה לשבת ולחשוב אחרי עבודה גדולה שעשו כאן, איך למנוע את האלימות והשלבים שצריך לעשות. נצטרך לשבת ולחשוב איך מונעים את אירועי האלימות. אם אני אביא לכל משחק פשוט, כמו המשחק בשבת שצריכים להיות 100 שוטרים, אביא 300, אז הקבוצות לא ישרדו. אם אגיד שאני לא רוצה להיות חלק מהספורט, ואני לא חייב”.
השופטת דפנה ארז ברק: “השאלה יותר קונקרטית. ביקשתם שבועיים, ואני רוצה להבין אחרי שבועיים, בהנחה שהכל יהיה שקט, איך תדעו כיצד השפיעה המדיניות שלכם?”
הקלסר של עו"ד בעז בן צור (אורן בן חקון)השופט יחיאל כשר: “מישהו יכול לחשוב שהמסר הוא נורא לא במקום, ונורא לא לאהוב את זה, זו לא השאלה. השאלה שעומדת בסוף ובוודאי עכשיו, היא השוואה בין שני מצבים. בין מצב שבמשחק הקרוב שהוא משחק יחסית נוח, יעמדו שוטרים מספיק כדי שכל מי שיגיע עם החולצה הזו לא ייתנו לו להיכנס, ואפשרות של כן לתת להיכנס. ואדוני צריך להיות מאוד משוכנע שמצב אחד הוא יותר טוב מהשני מבחינת שלום הציבור, להיות מאוד משוכנע בזה. זו השאלה הראשונה, השנייה היא נוספת ולגבי הפיילוט. אמרו לנו שיש ניסוי, אז בניסוי כותבים מראש מה יקרה בסוף, האופציות, לא ברורה לי הסיבה לניסוי כאן”.
מפקד מחוז ת”א: “המלצה שלי למפכ”ל תהיה שאין משטרה ביציע, וזה לא איום. הפיילוט של המפכ”ל זה לא כדי שנראה ששבועיים לא יהיו חולצות אז לא תהיה אלימות, אלא איך פועלים מול האלימות, מול ההסתה, איך אנחנו מול הנקודה שהגענו אליה, עוצרים כרגע ומחליטים מה עושים. ההחלטה יכולה להיות שאולטראס לא נכנסים, יכולה להיות עוד הרבה דברים, לא אומר מה היא כרגע, יהיה דיון עם המפכ”ל, ראש אג”ם, מודיעין, אני, ונגיע למסקנה, אבל ההחלטה תהיה פחות מידתית מלא להכניס חולצה”.
מפקד מחוז ת"א, חיים סרגרוף (אורן בן חקון)השופט יחיאל כשר: “אבל שוב, עם כל הכבוד, זו לא השאלה בכלל. השאלה כיום עוסקת בדבר מאוד ספציפי, החולצות. המקרה היחיד שאפשר לא להכניס על חולצה זה שאם אדוני משוכנע שיש הבדל משמעותי בסדר הציבורי”.
פרימן: “המשטרה רוצה גם שתשמעו את סגן ראש אגף המבצעים, שלומי טולדנו”.
טולדנו דיבר: “אני פה כי לפני שנה, עקב אירועי אלימות רבים במגרשי כדורגל, הנחה אותי המפכ״ל להקים ועדה למניעת אלימות בספורט. הצוות הזה הוקם עקב אירועים חריגים שקרו בשנה שעברה ובעונה הנוכחית. עשינו עבודה מקיפה מול כלל משרדי הממשלה הרלוונטית, והמסקנות של הצוות היא הגדרת מדיניות אחידה, חיזוק המודיעין, נקיטת אמצעים, ורגולציה. בדקנו את הכוח שהמשטרה יכולה להפעיל במגרשי הכדורגל ביחס לארצות אחרות בעולם, ואנחנו רוצים למנוע מדרון חלקלק באלימות בספורט. האמירה בחולצה הזו היא מניעה של לגיטימיות של פעולות של שוטרים בתוך יציעים, וכשיש חולצה כזו תוך כדי פעולה של משטרה, זה לא הגיוני וזה מה שצריך לעלות”.
השופטים בדיון (אורן בן חקון)פרימן: “אני רק רוצה לחדד, שהשבועיים שאמרנו שביחס למדיניות, יש צורך לאשר למשטרה לעקוב אחרי הפעולות שלה בשבועיים הקרובים, ולפעול לאחר השגת המידע”.
השופטת דפנה ברק ארז: “אנחנו נמצאים פה בדיון שנקבע בלוח זמנים קצר, שהקשה על קביעת כל הפרטים באופן מלא, אז נאשר לשמוע את היועמ״ש של המשטרה”.
יועמ״ש המשטרה, אלעזר כהנא: “לגבי השבועיים שאנחנו מדברים עליהם, אנחנו רוצים לבחון את עניין החולצות בציר המבצעי, לנתח את הסוגיות המשפטיות ולקבוע הנחיות אחידות”.
השופטת דפנה ברק ארז: “את השבועיים אתם תקבלו, זו לא השאלה, אנחנו רוצים לבחון האם בשבועיים האלה יש לאסור על החולצות”.
החולצה שעליה הדיון (אורן בן חקון)כהנא: “העמדה המקצועית של המפכ״ל נאמרה כבר פה, אנחנו חושבים שלא צריך לאשר לשבועיים האלה את החולצות, ולתת לנו לעבוד כמו שצריך בשבועיים האלה. זה לא בדיוק פיילוט, אנחנו רוצים לבחון את הנושא ממבט הרבה יותר רחב. אפשר תגובות קצרות של כולם ואז נחליט מה שנחליט”.
בן צור: “שמעתי בקשב רב את שלושת נציגי המשטרה, ואני מתייחס למה יש ספציפית בחולצה שיוביל לאירועי אלימות. הוא אמר הרבה דברים קשים, שזה מדבק ושכל אוהד הוא לא עומד בפניי עצמו. הם אמרו שהם רוצים את השבועיים כדי לבחון את האירוע כמו בפסק דין קודם בקשר להפגנה במלחמה, אבל פה אנחנו לא בוחנים פעולה של שוטר אחד, אלא של הדרג העליון של המשטרה שהוא זה שקיבל את ההחלטה. אם אתם רוצים לבחון במשך שבועיים אז תבחנו מה שאתם רוצים, אבל אם הם רוצים לעשות את זה במניעת הכניסה של אוהדים עם החולצות, מה הם יוכלו להשיג מכך? חלק מהציבור ילך לביתו וחלק אחר יתרעם כי מנעו את כניסתו בעקבות חולצה. זה יכול להוביל להפרות סדר ואנחנו יודעים מה הם יגידו אחרי זה. אני מציע שיכנסו עם החולצות, ואם תהיה תשתית מספקת לכך שהחולצות הן אלה שגורמות להפרות סדר, אז שיפעלו בהתאם”.
תם הדיון.