דני אבדיה מתחיל להתרגל לחיים ככוכב אמיתי בליגה הטובה בעולם. לדעת פרשנים רבים, הפורוורד הישראלי נמצא בעונת פריצה ושווה הופעה היסטורית באולסטאר. אף אחד מאיתנו לא חלם לפני שנתיים ושלוש שתסריט כזה יהיה אפשרי אחרי עוד עונה טובה בוושינגטון לפני שנתיים, אבל עם מספרים שנעים לכל אורך העונה על 25 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק, קשה להתווכח.
אבל בואו נשים את הדברים על השולחן. את הכרטיס הנחשק למשחק היוקרתי שיתקיים באמצע פברואר בלוס אנג'לס יהיה קשה להשיג, משום שהשנה השתנתה שיטת הבחירה, שעדיין מתבצעת על ידי האוהדים. בפורמט החדש יתקיימו משחקים בין שתי קבוצות על טהרת שחקנים אמריקאים, ואחת בה יככבו שחקנים בינלאומיים עם 8 שחקנים בכל אחת מהן.
אם לוקחים בחשבון שחמשת השחקנים הכי טובים בעולם כיום הם בינלאומיים (ניקולה יוקיץ', ויקטור וומבניאמה, שיי גילג'ס אלכסנדר, יאניס אנטטקומפו ולוקה דונצ'יץ'), הרי שעל שלושת המקומות הנותרים תתקיים תחרות קשה מול כוכבים גדולים כמו לאורי מרקאנן, פרנץ ואגנר, ג'וש גידי ואלפרן שנגון. ועוד לא דיברנו על שחקנים אחרים שנמצאים בעונה טובה גם הם. בכל מקרה כבר עכשיו אפשר להסכים שמבחינת יכולת, דני נמצא כבר עכשיו ברמת אולסטאר.
דני אבדיה (רויטרס)העונה הוא שובר שיאי קריירה, אבל הסיפור הוא הרבה מעבר, משום שבפעם הראשונה הוא הפך להיות השחקן המרכזי בקבוצה שלו. מי שהכדור תמיד עובר דרכו. בשבועות האחרונים, הכדור גם נמצא בידיים שלו יותר מהרגיל, בעיקר בגלל פציעות של שני הגארדים המובילים, ג'רו הולידיי וסקוט הנדרסון (בזמן שדמיאן לילארד לא צפוי לחזור לשחק העונה). וזה מתבטא מן הסתם במספרים. ראוי לציין שחילופי המאמנים בתחילת העונה, מהרגע שפרשת צ'ונסי בילאפס התפוצצה, לא האטה את ההתקדמות שלו. להפך.
דווקא תחת טיאגו ספליטר אבדיה פורח אפילו יותר ובחודש האחרון מתעלה על עצמו כל פעם מחדש. הברזילאי שכיכב בעברו ביורוליג ומעריך את הכדורסל האירופי אולי קצת יותר מקודמו, מבין את האיכויות של הכוכב הישראלי ויודע להשתמש בהן. הוא נותן לו ביטחון, מעניק לו את מספר הדקות הכי גבוה בקבוצה, נותן לו גם לטעות, אבל במקביל גם מעניק לו כלים להתמודד עם מעמדו החדש כמוביל הכדור העיקרי. רוצים קצת מספרים?
בנובמבר אבדיה קלע 27.1 נקודות למשחק (13 בליגה) והיה אחד המועמדים הבכירים לתואר שחקן החודש במערב (שהלך ליוקיץ' בסופו של דבר). את הטריפל דאבל מול אוקלהומה סיטי קשה לשכוח, אבל אם בעבר היינו רואים הרבה עליות וירידות, השנה יציבות היא שם המשחק. אבדיה מדורג שלישי העונה במשחקים עם 25+ נקודות, 5+ אסיסטים ו-5+ ריבאונדים. יש לו 11 כאלה ולפניו רק יוקיץ' ולוקה דונצ'יץ'. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בנתון לא פחות ממדהים.
דני אבדיה (רויטרס)"פשוט שחקן נהדר שכיף לראות"
במשחק מול טורונטו הוא רשם ערבי "בינוני" מבחינתו. לא בגלל המספרים (14/8/25) שהסתיימו עם שיא קריירה באסיסטים, אלא בגלל שהתוצאה הוכרעה בסיום בגלל עבירה שלא נשרקה ואולי גם זריקות עונשין שלא נכנסו. "הוא יוצר כמות מטורפת של מצבי קליעה לחברים שלו", אמר ל-ONE פרשן המשחק בטלוויזיה המקומית, ג'ק ארמסטרונג. "הוא הפך לשחקן המרכזי והכל עובר דרכו. הוא יכול היה לסיים עם עוד כמה אסיסטים אם הכדורים של חבריו היו נכנסים. במקביל הוא גם מקבל הרבה שריקות וגם זה חלק מהעובדה שהכדור אצלו רוב הזמן. פשוט שחקן נהדר שכיף לראות".
גם בערב העוקב של משחקי באק-טו-באק, הפעם מול קליבלנד החזקה, אבדיה הצטיין. הוא סיים שוב עם ממוצעים דומים (7/8/27) והמשיך את היכולת הטובה. העונה הוא מעמיד שיאי קריירה בנקודות (25.8) ואסיסטים (6.2), אבל הקפיצה מגיעה בכמות הפעמים שהוא הולך לקו (9.6), נתון שבו חלה התקדמות בעיקר בחודש האחרון. “דני היה עם 16/17 מהעונשין וזה מצוין. הוא היה אגרסיבי לאורך כל העונה”, אמר עליו ספליטר בסיום המשחק מול הקאבס.
אבדיה מצידו, נשמע רגוע. "אני עדיין לומד ואני אולי לא יעיל כמו שהייתי, אבל זה חלק מהעניין כשאתה מחזיק יותר בכדור ונמצא יותר במרכז. ברור שיש כאבי גדילה בתהליך הזה ויש לי עוד הרבה עבודה, אבל אני סומך על המאמנים ועל החברים שלי לקבוצה. בשלב הזה של ההתפתחות שלי, אני לא מחפש לחשוב יותר מדי על יעילות, אלא על איך לשחק את המשחק שלי ולספק את המהלך הנכון בזמן הנכון. זה כרגע מה שמעניין אותי".
טיאגו ספליטר (רויטרס)ספליטר נותן לישראלי הרבה מרווח נשימה וכשאבדיה מדבר על כלים שהוא מקבל מצוות האימון, המשחק בטורונטו הוא דוגמה נהדרת לכך. אחרי מחצית ראשונה בינונית (9 נקודות), הוא התפרץ בשנייה. "עשינו כמה התאמות עבורו במהלך ההפסקה", הודה המאמן. "קודם כל אמרנו לו לנצל את המהירות שלו במגרש הפתוח ולצאת בצורה יותר אגרסיבית קדימה. ולגבי משחק עומד, כששמנו לב מה היריבה עושה, ביקשנו מהחברים לפתוח לו מכיוונים שונים, ובמקביל לנסות ליצור לו חסימות לחדירה מצד שמאל. זה אמנם עבד, אבל בסופו של דבר, התקפה לא הייתה הבעיה שלנו הפעם".
"לא יכול לאפשר ליריבים להרביץ לי בלי לשלם"
ספליטר ניסה לרמוז על ההגנה של פורטלנד כקבוצה, שהידרדרה בחודש האחרון, בעיקר בגלל הפציעות. ממי שעובד הכי קשה בפן ההתקפי, קשה לבקש הרבה גם בצד ההגנתי, אבל זה גם משהו שאבדיה יצטרך לתת עליו את הדעת במידה מסוימת קצת יותר. בוושינגטון הגנה הייתה הטיקט של אבדיה, אבל בפורטלנד מצפים ממנו לדברים אחרים, ולמרות שלצידו כמה שחקני דיפנס טובים כמו טומאני קמארה ודונובן קלינגן, זה עדיין לא שם מבחינה קבוצתית. "אני יודע שזו חבורה צעירה של שחקנים, אבל ההגנה חייבת להשתפר, ומהר. במשחק יש בערך 110 פוזשנים ואנחנו צריכים להתייחס לכל פוזשן כמו זהב", סיכם ספליטר.
בחדר ההלבשה אגב, אפשר היה לשים לב ליחסים הטובים בין ספליטר ואבדיה, כשהמאמן מבין את החשיבות של הפורוורד-גארד המוכשר שלו, במיוחד בימים בהם הסגל קצר מהרגיל. הוא כמעט ולא מוריד אותו מהמגרש (גם מכיוון שפורטלנד במדד שלילי כשהוא בחוץ), והיה מאלה שביקשו ממנו לחדור גם במטרה לסחוט עבירות. קשה שלא לשים לב לקפיצה הגדולה בכמות הפעמים שדני הולך לקו, בעיקר בשבועות האחרונים. עד כדי כך שהתקשורת באוקלהומה סיטי, ביקרה אותו על כך, למרות שבשורותיה משחק המוביל בתחום, שיי גילג'ס אלכסנדר.
דני אבדיה (רויטרס)"אני מסכים עם זה שלסחוט עבירות זה סוג של אומנות", אומר אבדיה. "אני מבין את הביקורת נגד הסגנון הזה, כי זה מאט את המשחק. זה ברור, אבל בסופו של יום, אני משחק חזק ואם היריבים שלי עושים עלי עבירות אני לא יכול לשלוט בזה. אם אני חודר לסל, אני לא יכול לאפשר לשחקנים להרביץ לי מבלי שהם ייענשו על זה. הרבה קבוצות באות ומשחקות אגרסיבי מולי בניסיון לעצור אותי, אז אני רוצה לנצל את זה".
"אני עושה המון עבודה עם עצמי ועם הצוות"
אבדיה הפך כאמור לדמות המרכזית בהתקפה של פורטלנד. מה שאומר שגם ההגנות של הקבוצות היריבות מתכוננות אליו אחרת. "אני מרגיש שמסמנים אותי יותר מן הסתם, אבל אני עושה המון עבודה עם עצמי, אני עובר על קטעי וידאו ועובד עם המאמנים מחוץ למגרש. אני לומד להתמודד עם זה יותר טוב ממשחק למשחק. לומד איך לשחק עם כל מה שזה אומר. אני לומד כל משחק איך להתמודד עם ההגנות ולאט לאט נתחיל לספק יותר ויותר תשובות. בין אם לדעת לשחק גם בלי הכדור, לבוא לחסום, לעשות דברים שאני יכול להשתמש בהם כיתרון עבורי ועבור הקבוצה".
למרות שמעמדו החדש מורגש בחדר ההלבשה (אפילו העיתונאים מקפידים לחכות לו יותר מאשר לשחקנים אחרים), אבדיה שומר על צניעות. גם הוא מבין שהקבוצה פצועה כרגע, מה שמאפשר לו לבלוט מצד אחד, כשבמקביל הוא עדיין צריך להוכיח את עצמו לאורך תקופה ארוכה יותר כדי להיחשב סופרסטאר אמיתי. "אומרים שאני כוכב? אני לא מסתכל על זה בצורה כזאת. זה הסגנון שאני משחק. אגרסיבי כמו שאני יודע. מי החליט שאני כוכב? אני בסך הכל מחפש לבצע את המהלך הנכון בכל התקפה. אפשר להגיד שאני משחק טוב, אבל את הכותרות אני אשאיר לאנשים אחרים. אני לא הולך להגיד שאני כוכב".
דני אבדיה (רויטרס)מה שבטוח, כמעט בכל אולם אפשר לשמוע הרבה ישראלים ויהודים שמגיעים לצפות רק בו. כך היה גם בטורונטו, כשאת שאגת הקהל אי אפשר היה להסתיר בזמן ששמו של אבדיה הושמע, לצד שם המדינה בה גדל. "שמעתי את הקהל. זה עושה לי תחושה טובה בלב. זה פשוט מרגש אותי. באמת. מרגש אותי לחשוב שבגללי אנשים נשארים ערים, לא ישנים כמו שצריך, יש להם עבודה יום אחרי והם נשארים ערים כדי לראות אותי. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו".
"אני לא משחק רק בשביל עצמי. אני משחק גם בשביל להראות לאנשים שאם אתה עובד קשה, אתה מתמיד, אתה אגרסיבי ולא מפחד מכלום, אתה יכול להגיע מאוד מאוד רחוק. אני שמח שיש מאחורי עם שלם והלוואי ויכולתי להודות לכולם הרבה יותר. אני מבחינתי מנסה לשחק כמו שאני יודע", הוסיף.
לסיום אבדיה הספיק להתייחס גם לנבחרת, שהפסידה בשבוע שעבר לגרמניה וקרואטיה במוקדמות המונדובאסקט. "לא דיברתי עם השחקנים עדיין, אבל שיחקנו מול נבחרות מאוד מאוד חזקות. הגענו בסגל חסר ועשינו מה שיכולנו. ובכל זאת, גם אם הסיכויים ירדו, אני חושב שהם עדיין לא אבדו. נצטרך לשחק ביחד ולנסות לנצח את מה שנשאר. אין משהו אחר. אבל העתיד של הכדורסל הישראלי נראה טוב. אני רואה שחקנים כמו בן שרף ודני וולף שנמצאים גם הם בליגה, ומקווה שנוכל לדבר חזק בשנים הקרובות. למה לא".