קיליאן אמבפה השלים היום את אחת מנקודות הציון הגדולות בקריירה שלו: חלוץ ריאל מדריד קיבל את נעל הזהב לשנת 2025 לאחר שסיים את עונת הליגה הקודמת עם 31 שערים ב-34 משחקי לה ליגה. הטקס נערך בתא הנשיאותי בסנטיאגו ברנבאו. הפרס שמוענק למלך השערים של אירופה, ובמקרה של אמבפה, הוא השלים 44 שערים בכל המסגרות בעונת הבכורה שלו במדריד.
מיד לאחר הטקס, אמבפה התיישב לראיון מיוחד עם בספרד וסיפק מבט כן על התשוקה האישית שלו לשערים, ובעיקר על האובססיה הקבוצתית לתארים. “ככל שאכבוש יותר שערים, כך נוכל לזכות ביותר תארים”. מבחינתו, התהילה האישית שווה באמת כשהיא משרתת את השקופה הלבנה.
על הילדות והחלום להפוך למלך שערים הוא מספר: “בוודאי. מאז שהייתי ילד תמיד חלמתי להבקיע שערים. כל ילד שמתחיל לשחק כדורגל חולם להבקיע, לעשות זאת פעמים רבות. בסופו של דבר זה פרס חשוב מאוד וזה משמח אותי מאוד, אבל כולם יודעים שההישגים הקבוצתיים הם החשובים ביותר. אני מקווה לזכות בעוד נעל זהב בעתיד, אבל מעל הכל, אני מקווה שנזכה באליפות. אם מדברים על כך שזכיתי בנעל הזהב בזכות השערים בליגה, המטרה שלי השנה היא להמשיך באותה דרך עם הקבוצה. אם נזכה באליפות ואני אזכה בעוד נעל זהב, אהיה אפילו יותר מאושר ממה שאני עכשיו”.
קיליאן אמבפה עם נעל הזהב (IMAGO)כשמבקשים ממנו לבחור שער אחד שישמור בנייד, אמבפה חוזר לרגע שבו הכל התחבר בברנבאו: “בדרך כלל אני אומר האחרון, אבל הפעם אבחר את הראשון, כי זה היה השער הראשון שלי בברנבאו. זו הייתה תחושה מיוחדת מול בטיס, הראשון מבין רבים שאני מקווה להבקיע באצטדיון הזה. זה היה רגע שסימן את תחילת הסיפור שלי בברנבאו והשאיר לי זיכרון חם מאוד”.
על עמדתו במגרש, 10 או 9, הוא נשאר נאמן להגדרה הרחבה של “חלוץ”: “אני זוכר שביום ההצגה שלי, כששאלו אותי, אמרתי שלא אכפת לי מהעמדה המדויקת. אני חלוץ שיכול לשחק בכמה עמדות ולהבקיע מכל מקום. בסופו של דבר, אני פשוט מסתכל אל עבר השער. אני מעדיף שאחרים יתארו אותי. זו הדרך הטובה ביותר לתאר אותי, שאחרים ידברו. המטרה שלי היא לעשות את העבודה שלי ולעשות אותה טוב, בלי קשר לעמדה שבה המאמן מציב אותי”.
גם אמבפה של 2025 אינו אותו אמבפה של 2018, והוא שמח בכך: “אני מקווה שהשתניתי, כי זו האבולוציה הטבעית של כדורגלן. תמיד צריך להשתפר. זו הייתה בעיה אם הייתי אותו דבר כמו לפני שבע שנים. אני חושב שבעזרת כל מה שהשגתי והטעויות שעשיתי, למדתי והפכתי לשחקן ולאדם שאני היום. שינוי הוא חיובי, כל עוד הוא לטובה, ואני לא אותו אחד שהייתי קודם”.
קיליאן אמבפה (IMAGO)על ההבדלים בין פ.ס.ז' לריאל מדריד הוא מבהיר: “אלה מועדונים שונים מאוד, עם היסטוריות שונות. פ.ס.ז' מועדון צעיר יותר, בעוד שלריאל מדריד יש הרבה יותר שנים והיסטוריה עמוקה יותר. גם התרבות שונה. בלי ספק, ריאל מדריד המועדון הטוב בעולם, אבל פ.ס.ז' גם נמצאת בין הטובות. אלה שתי דרכים שונות להבין את הכדורגל, ואני גאה שהייתי חלק משתיהן”.
ומה לגבי ההשוואות הבלתי נמנעות לכריסטיאנו רונאלדו? “אני לא יודע איך לענות על השאלה הזו. כולם יודעים שכריסטיאנו הוא נקודת הייחוס במדריד, מספר אחת. אני כאן שנה וחצי, והוא היה כאן תשע שנים. אני לא יכול להשוות את עצמי למה שהוא עשה; הדרך שלי שונה. אני רוצה לסלול את הדרך שלי, אבל עצם זה שמזכירים אותי יחד עם כריסטיאנו זו כבר זכות. אני ממוקד רק בסלילת הדרך שלי, בעזרה לקבוצה ובזכייה בכל תואר אפשרי”.
אמבפה ורונאלדו (רויטרס)בגזרת השותפים לחוליית ההתקפה, אמבפה מפרגן לארדה גולר: “הוא שחקן צעיר ומוכשר מאוד. הוא עדיין צעיר, אבל מוכן לעזור לקבוצה. הוא פתח את העונה בצורה מרשימה לגילו. יש לו נגיעה קסומה שאוהדי הברנבאו אוהבים. אני רק מקווה שהוא ימשיך כך, כי הוא יכול להיות חשוב מאוד עבורנו, ואני שמח לשחק לצידו”.
על היעדים לעונה הנוכחית, ליגת האלופות, מונדיאל, כדור הזהב, הוא לא מוכן “לבחור”: “אתם יודעים איך אני. כאדם תחרותי, אני רוצה להילחם על הכל. אי אפשר לבחור מטרה אחת. ברור שזה יהיה קשה, אבל אני רוצה לזכות בהכל ולתת את הכל בכל תחרות. אני לא הולך לבחור רק אחת”.
איך שומרים על ריכוז במשך 90 דקות? אמבפה מצנן ציפיות, אך מעלה סטנדרטים: “אני לא חושב שאפשר להיות אי פעם ב-100%. אנחנו אף פעם לא ב-100%. תמיד יש משהו שמונע מאיתנו לתת את הכול, אבל זה לא תירוץ. המטרה שלי היא תמיד לתת את הגרסה הטובה ביותר של עצמי, לכבד את המועדון, את האוהדים ואת הקבוצה, ולהתכונן בדרך הטובה ביותר. לפעמים זה קל, לפעמים לא, אבל צריך לתת הכל. זו המטרה”.
קיליאן אמבפה ושחקני ריאל מדריד (IMAGO)על העבודה עם צ׳אבי אלונסו הוא אומר: “היו לי הרבה מאמנים ואני רגיל לכך שלכל אחד יש פילוסופיה וסגנון משלו. אלונסו שונה מאנצ'לוטי; יש לו את הדרך שלו לעבוד, ולאט לאט אנחנו מבינים מה הוא רוצה. רואים על המגרש שהשתפרנו מאז תחילת העונה, מאז אליפות העולם למועדונים, למרות שעדיין יש מקום לשיפור. עדיין לא זכינו בכלום, אבל אנחנו במצב טוב. אנחנו בדרך הנכונה ומקווים לזכות בכל תואר אפשרי”.
ולבסוף, על חבר העבר מפאריס, צ׳אבי סימונס, ואפשרות למפגש בליגת האלופות: “כן, הוא צעיר מוכשר מאוד. הוא קיבל החלטה חכמה לעבור לפ.ס.וו איינדהובן כדי לקבל דקות. כשאתה צעיר במועדון גדול, זה לא קל כי כולם רוצים לשחק. אחר כך הוא עבר ללייפציג ושיחק שם טוב מאוד. עכשיו הוא בטוטנהאם, ואני מקווה שהוא ימשיך להתפתח וישיג כל מה שהוא רוצה. אני מאחל לו בהצלחה”.
קיליאן אמבפה מאושר (רדאד ג'בארה)המספרים, 31 שערי ליגה ו-44 בכל המסגרות, הציבו את אמבפה בראש דירוג נעל הזהב לעונת 2024/25, לפני ויקטור גיוקרש (39 שערי ליגה בפורטוגל, עם מקדם 1.5 לכל שער) ומוחמד סלאח (29 שערים בפרמייר ליג). מעבר לסטטיסטיקה, מדובר בעונת בכורה בסביבה תובענית, תחת ציפיות שיא, מבחן שהוא עבר בזכות עקביות, תזמון וביצועים ברגעים המכריעים.