מייקל ג’ורדן לא מתחבר לתופעת ניהול העומסים שמאפיינת את ה-NBA בעידן הנוכחי ואף תקף אותה. הכדורסלן הגדול בהיסטוריה דיבר על הנושא בתוכנית החדשה של רשת ‘NBC’ במהלך הלילה (בין שלישי לרביעי), ודיבר על המחויבות שהייתה לו גם כשהרגיש רע.
כשנשאל על ידי המנחה מייק טיריקו מה דעתו על שחקנים שנחים ממשחקים סדירים כדי לשמור על הגוף, ג’ורדן לא חסך במילים: “זה לא אמור להיות נחוץ, קודם כל. אני אף פעם לא רציתי להחמיץ משחק, כי כל משחק היה הזדמנות להוכיח משהו. הרגשתי שהאוהדים באים לראות אותי, ואני רוצה להרשים את ההוא שיושב הכי למעלה באולם, זה שעבד קשה כדי להרשות לעצמו לקנות כרטיס”.
ג’ורדן הוסיף כי גם כלפי אוהדים שבאו לעודד את היריבה, הרגיש מחויב להופיע במיטבו: “כן, גם בשביל האוהד הזה. אם הוא צועק עליי וקורא לי כל מיני שמות, אני רוצה להשתיק אותו. זה חלק מהעניין. אם אנשים באים לראות אותך, יש לך חובה להופיע. בתור ספורטאי ובדרן – אתה צריך לתת להם הצגה”.
במהלך הראיון סיפר ג’ורדן על מקרים בהם שיחק למרות פציעות ומחלות, כולל משחקים בהם כמעט ולא הצליח לעמוד על הרגליים. הדוגמא המפורסמת ביותר היא כמובן “משחק השפעת” המפורסם – משחק מספר 5 בגמר ה-NBA של 1997 מול יוטה ג’אז.
מייקל ג'ורדן עם סקוטי פיפן ב"משחק השפעת" (IMAGO)ג’ורדן סיפר כי באותו יום, 11 ביוני 1997, סבל למעשה מהרעלת מזון ולא משפעת כפי שסברו בזמנו. הוא היה מרותק למיטה עד כשעה וחצי לפני פתיחת המשחק, לא התחמם כלל, ובכל זאת עלה לשחק – וקלע 38 נקודות בדרך לניצחון קריטי של שיקגו בולס, שהעלה אותה ליתרון 2:3 בסדרה. בתום המשחק התמוטט ג’ורדן על כתפו של סקוטי פיפן, בתמונה שהפכה לאחת האייקוניות בתולדות הליגה.
"ידעתי שאני חייב לעלות למגרש, גם אם רק אהיה פיתיון”, שיחזר ג’ורדן, “אבל ברגע שאתה שם, האדרנלין, הצורך של הקבוצה, הרגע – כל אלה גורמים לך למצוא בתוכך משהו נוסף. אמרתי לעצמי – אני גומר את זה, לא משנה מה”.
הבולס כמובן ניצחו גם את אותה סדרה וזכו באליפות, ולאחר מכן חזרו להתמודד מול הג’אז גם בגמר 1998 – אז קלע ג’ורדן את הסל המפורסם מעל בריון ראסל, 5.2 שניות לסיום, שהעניק לשיקגו את האליפות השישית שלה.
גם כמעט שלושה עשורים אחרי, ביוטה עדיין לא שוכחים. רשת ה-Wi-Fi באולם הקבוצה, כך נחשף השבוע, נושאת את השם “JordanPushedOff” – רמז עוקצני לטענת אוהדי הג’אז שג’ורדן דחף את ראסל במהלך הקליעה ההיסטורית.