כמעט לכל שחקן יש את המשטח האהוב שלו שהוא יודע להוציא עליו את שיא היכולת שלו, אבל מה שרפאל נדאל הצליח להוציא מעצמו על משטח החימר, אף שחקן בהיסטוריה של הטניס לא עשה, וספק אם יעשו בעתיד. שנה אחרי שנה השור ממיורקה הגיע לרולאן גארוס בפאריס ופירק בזה אחר זה את כוכבי הענף, שהיו חסרי אונים מול מלך החימר הבלתי מעורער.
אולם לכל דבר יש סוף ואלא אם יקבל פתאום החלטה מפתיעה ויוצאת דופן, נראה שגם כאן סיפור האהבה יוצא הדופן בין השור ממיורקה לגראנד סלאם בפאריס הגיע לסיומו. הספרדי (“רוב הסיכויים שלא אחזור לכאן”) שנעדר במשך תקופה ארוכה מהמגרשים קיבל כרטיס חופשי ובשל מיקומו הנמוך ההגרלה זימנה לו כבר בסיבוב הראשון יריב קשה ואיכותי בדמות אלכסנדר זברב.
נדאל בשיאו היה מפרק את זברב ללא קושי וממשיך הלאה, אבל בגיל 37 (בשבוע הבא כבר יחגוג 38) אחרי קריירה מפוארת, שוחקת במיוחד ושלל פציעות, רפא נכנע ליריבו מגרמניה וסיים את דרכו בפאריס, בשלב הכי מוקדם שהודח בו אי פעם בטורניר החימר היוקרתי.
נדאל חוגג, עוד ניצחון ברולאן גארוס (רויטרס)רפא נפרד מהתחרות בה הציג את הדומיננטיות הגדולה ביותר שטניסאי הציג אי פעם בטורניר כלשהו. נובאק ג’וקוביץ’ זכה באליפות אוסטרליה 10 פעמים, רוג’ר פדרר הגדול חגג 8 פעמים בווימבלדון, אך מעל כולם רפא עשה זאת לא פחות מ-14 פעמים על החימר האדום עליו הוא נפל (בסיום הגמרים) יותר מכל אחד אחר ובהפרש ניכר.
אי שם בתחילת הקריירה של רפא הוא פגש את בן ארצו, ניקולס אלמגרו, על משטח החימר. רפא הצעיר, שבימים האלה לא היה יותר מדי מוכר, ניצח את יריבו, שאמר בסיום: “תרשמו מה שאני אומר לכם – השחקן הזה נדאל, לא הולך להפסיד על משטח החימר במשך שנים רבות. תזכרו מה שאני אומר”, ואכן כך קרה.
השור הספרדי, שמחזיק עד כה ב-22 תארי מייג’ור נוצצים וכנראה כך גם יסיים את הקריירה המפוארת שלו, הפך את הגראנד סלאם הזה למגרש המשחקים הפרטי שלו, עשה עליו ככל העולה על רוחו ובתחילת השנה כשיוצא לו”ז הטורנירים של ה-ATP כבר היה אפשר מראש לסמן – נדאל, ‘וי’, הזכייה הקבועה שלו ברולאן גארוס.
רפאל נדאל (רויטרס)בשביל להרחיב על סוד הקסם של רפא במשטח החימר צריך כנראה ספר שלם, אבל אם צריך להיות תמציתיים, זה בעיקר, הספין היוצא דופן ביד שמאל ששולח כדורים קשים, עמוקים ולפעמים גם גבוהים שגומרים את היריב. זאת לצד כושר אדיר, עבודת רגליים מצוינת וכמובן האופי, אופי שיש רק ליחידי סגולה בספורט. אף פעם לא להוריד את הראש, לעולם לא לוותר, ולא במקרה במהלך הקריירה שלו, נדאל מעולם לא שבר מחבט.
עד כמה השליטה שלו הייתה מדהימה במספרים? 14 זכיות כאמור, מעולם לא הפסיד שם בגמר ובסך הכל לא פחות מ-112 ניצחונות לעומת, תקשיבו טוב, 4 הפסדים בלבד, כולל היום כמובן. מדהים, יוצא דופן, מטורף, כל סופרלטיב שתרצו יתאים למה שרפא עשה על המשטח האדום בפאריס, אחריו הרולאן גארוס כבר בטוח שלא יהיה אותו הדבר.
נדאל בן ה-19, שם הכל התחיל (רויטרס)ואי אפשר בלי להרחיב על המסע הארוך, המרשים והנוצץ שרפא עשה בפאריס, מהזכייה הראשונה ב-2005 ועד היום, במה שהייתה ככל הנראה הופעת הפרידה שלו מהרולאן גארוס. בגיל 19 הוא חגג את המייג’ור הראשון שלו שם עם ניצחון על מריאנו פוארטה הארגנטינאי, שנה לאחר מכן ב-2006 הוא עשה זאת מול פדרר הגדול שאז היה כבר עם 7 תארי גראנד סלאם, ומעולם לא הפסיד בגמר על מייג’ור, עד שהגיע יריבו הגדול, במה שלימים הפכה לאחת היריבויות הגדולות בספורט העולמי, אם לא הגדולה שבהן.
ב-2007 שוב מול פדרר, שוב ב-4 מערכות. ב-2008 גם מול הפנומן השווייצרי, אך הפעם כמעט ללא קרב וניצחון קליל ב-3 מערכות, באותה שנה הוא גם הדהים את רוג’ר בגמר ווימבלדון, במה שאולי ייזכר כמשחק הגדול בהיסטוריה של הענף. ב-2009 קרתה הפתעת ענק, נדאל נוצח בסיבוב ה-4 מול רובין סודרלינג השבדי, משחק שאף חובב טניס לא יישכח, הפתעת ענק.
נדאל בתחילת הקריירה (רויטרס)שנה לאחר מכן הוא נקם באותו סודרלינג עם ניצחון בגמר ורולאן גארוס חמישי שלו, בגיל 24 בלבד כן? נמשיך. 2011 שוב פדרר, שוב 4 מערכות, עוד גביע, עוד חגיגה מוכרת בסיום, כבר הפך להרגל. גם השווייצרי כבר התרגל, בפאריס מגיעים עד לגמר, מעבר לזה כבר בלתי אפשרי. 2012, שלום גם לך ג’וקוביץ’ – נדאל התמודד מול הכוכב העולה של הטניס, ששנה קודם לכן רשם שנה באמת יוצאת דופן, גם בממדים שלו ושל פדרר.
ב-2013 נדאל ניצח בגמר את דויד פרר התזזיתי, הישג השיא של הספרדי בקריירה. אגב, ידעתם שפרר היה מעשן לפחות קופסת סיגריות ביום? וזאת כשהוא היה במשך שנים אולי השחקן עם הכושר הטוב ביותר בסבב העולמי, לא ייאמן. בחצי הגמר באותה שנה רפא כבר קיבל חתיכת קרב מול נובאק, הוא ניצח רק אחרי 7:9 משוגע בסט החמישי והמכריע.
ב-2014, כשרפא כבר בן 28, הוא ניצח את נובאק והכניס לארון העמוס מייג’ור מספר 14 בקריירה, 9 מהם על החימר בפאריס. אם אז כבר חשבנו שזו שליטה שאין שני לה, מה נגיד שנים אחר כך כשהגיע ל-14? טירוף. ב-2015 הפציעות התחילו לתת את אותותיהן, נדאל הודח כבר ברבע הגמר מול נובאק אחרי 0:3 קליל במערכות, חריג ביותר.
אוהדי נדאל (רויטרס)גם ב-2016 רפא לא זכה, הוא פרש לפני הסיבוב השלישי בעקבות פציעה במפרק כף היד. שנה אחרי (2017), הסדר כבר שב אל כנו, ניצחון קליל על סטאן ואוורינקה האיכותי משווייץ, שניסה לשחזר את ההישג שלו מ-2015, אבל ללא הצלחה יתרה מול מכונת החימר מספרד, כשהוא כשיר, אין לאף אחד סיכוי מולו וזה משהו שכמעט ולא ראינו מאז 2005, כשרפא גם נכנס לעניינים ולא השאיר לפדרר את כל הבמה.
אחר כך הגיע ניצחון בגמר על דומיניק תים והנפה מספר 12 בפאריס, במה שנראה כרצף שהולך להימשך עוד שנים רבות, אם לא יגיעו פציעות חריגות, אבל לצערנו ולצער רפא הן הגיעו. ב-2019 היה עוד ניצחון על האוסטרי תים, ב-2020 0:3 בגמר על נובאק, בעוד טורניר בו רפא לא איבד ולו מערכה אחת. מדהים. הזכייה האחרונה הייתה לפני שנתיים, ניצחון קליל על רוד בגמר, אבל הרבה מזל לפני כן.
בחצי הגמר רפא התמודד מול אותו זברב, שהוביל והיה נראה עדיף על רפא, אולם נפילה קשה ופציעה מחרידה גרמו לו לצאת מהמגרש על כסא גלגלים, נדאל המשיך הלאה עד לזכייה. זברב היום השיג את התיקון עם ניצחון על הספרדי הוותיק, שאמנם הולך הביתה כבר בסיבוב הראשון, אך זה לא ישאיר טיפת טעם מר לדרך המפוארת, המטורפת והמושלמת שעשה בפאריס, שנים על גבי שנים ששמו נכתב באותיות של זהב.
נדאל עם מייג'ור 22 (רויטרס)אגב, נראה שזה רק עניין של זמן עד שאצטדיון פיליפ שאטרייה יקבל את השם החדש, רפאל נדאל. גם אם אתה לא אוהדים של רפא, אני חושב שכל אוהד טניס צריך להודות על כך שהוא זכה לראות שחקן שכל כך שלם על משטח ספציפי, משהו שספק אם נראה, בוודאי בשנים הקרובות. נדאל יתגעגע לרולאן גארוס ובוודאי שהרולאן גארוס ייחסר ללא נדאל, זה כבר לא יהיה אותו טורניר.
ומה באשר לעתיד הקרוב? לרפא אין אשליות בקשר ללונדון, זה אתם יכולים להיות בטוחים. לזכות שם הוא לא יצליח, בתקווה שכן לקחת חלק ולהיפרד מעוד גראנד סלאם שהוא הביא לו הרבה כבוד במשך השנים, גם אם סיים אותו כמנצח ‘רק’ פעמיים בקריירה האדירה שלו. למשחקים האולימפיים בפאריס הוא כן מתכנן להגיע, אך במצבו קשה לדעת האם זה אכן ייצא לפועל.