הדיון בעניין הערעור של מכבי תל אביב על כך שהופחתה לה נקודה בעקבות אירועי הדרבי התל אביבי נערך היום (רביעי) ובסופו נקבע כי דייני בית הדין העליון הם אלה שיצטרכו לקבל החלטה והכרעה בנושא, זאת אחרי שהצעת בית הדין העליון לפשרה בין הצדדים נדחתה על ידי תובע ההתאחדות.
בסימו של הדיון הארוך, הציע ראש הרכב השופטים, נשיא בית הדין העליון, עדי זרנקין, כי הצהובים ותובע ההתאחדות עו”ד גלעד בגרמן יגיעו ביניהם לפשרה ולהסכמה על עונש אחר – במקום הפחתת נקודה בפועל, העונש יומר להפחתת נקודה על תנאי.
הצהובים והתובע יצאו להתייעצות ולאחר מכן נמסר כי אין הסכמה מצידו של התובע לקבל את הפשרה. עם חידושו הצטרף לדיון היועץ המשפטי של ההתאחדות, עמית פינס, שביקש לקבל פסק דין בנושא: ״אנחנו נמצאים בנקודת זמן בה עיני כולם נשואות לבית הדין. מצטער שאני מקשה, אבל אנחנו זקוקים לפסק הדין ומבקשים את ההנמקות״. מכאן הכדור עובר לידיים של בית הדין העליון שימסור את החלטתו בהמשך.
הרקע: מכבי ת”א ערערה – הזיקוק לא פגע בלוקאסן, ההליך פגום
כזכור, הסיבה להפחתת הנקודה היא האבוקה שהושלכה לעברו של דריק לוקאסן. במכבי ת"א לא הסכימו עם ההחלטה ואמרו עם הגשת הערעור: "התובע חרג מסמכותו וכל ההליך פגום, בניגוד מוחלט להסדרים שנקבעו על ידי מוסדות ההתאחדות". במכבי ת"א גם טענו שהאבוקה בעצם לא פגעה בלוקאסן.
במכבי ת"א דרשו לבטל את העונש ולהחזיר להם את הנקודה. הצהובים טענו שבמקרה של האבוקה שנזרקה לעבר לוקאסן אי אפשר להעמיד לדין בנסיבת מחמירות על סמך צילום טלוויזיה, ברגע בו האירוע לא נעלם מעיני השופט ואף צוין באופן מפורש כאירוע שאינו עונה על אחד משלושת הסעיפים של ההעמדה לדין בנסיבות מחמירות.
לטענת הצהובים, אם הוחלט לעשות זאת ולהשתמש בצילום למרות שהשופט כן התייחס וציין את האירוע, מחויב היתר מהיועץ המשפטי בהתאחדות להשתמש בצילום, כשהדבר לא התבקש. כמו כן, במכבי ת"א טוענים שהראיות הוכיחו כי לא הייתה פגיעה - דו"ח השופט, תצהיר השחקן ואף צילום שהציגה הקבוצה עצמה.
אבוקות ביציע אוהדי מכבי תל אביב (ראובן שוורץ)מהלך הדיון
את מכבי ת"א מייצגים שלום מטלון, דניאל אסרף (ממשרדו של עו"ד מורן מאירי), יעל מרגלית וגל מזרחי. הדיינים הם נשיא בית הדין העליון, עדי זרנקין, פרופסור מיגל דויטש ודוד יהב. לוקאסן לא התבקש להגיע לדיון, יש תצהיר שלו מהדיון המקורי.
מטלון אמר: ״הגשנו את הערעור רק לגבי הפחתת הנקודה. אנחנו רוצים לומר באופן כללי שכל מה שקשור להתפרעות אוהדים, אנחנו מכירים היטב את המאבק הבלתי מתפשר, הנחיות בית הדין ועמדת ההתאחדות. אנחנו שותפים כמועדון הצהרתית ואופרטיבית כפי שניכר בשלל האמצעים שהמועדון נקט ונוקט.
"אלו מירב המאמצים שלהבנתו אפשריים בנסיבות. בפרק חס׳ בערעור נגענו באמצעים בהם פעלנו ובמשחק הספציפי בו ערערנו. מבלי לגרוע מחשיבות המאבק בכל התופעות במגרשים, אנחנו חושבים שהמקרה שלנו הוא פשוט באופן יחסי נורמטיבית. במובן זה שלא היה צריך להעמיד את המועדון לדין בנסיבות הללו״.
דויטש הגיב: ״זה נוגע לנסיבה אם הייתה פגיעה בגוף ולא אם זה היה בנסיבות מחמירות״. מטלון ענה: ״זה נוגע להעמדה לדין על פי צילום טלוויזיה או אמצעי ויזואלי אחר. אני מאמין שאילולא הצילום אליו התנגדנו ומתנגדים, בדו"ח השופט לא נטען שזה פגע ולא נגרם נזק גוף. ואז היינו נשארים רק בגזרת האבוקות״.
דויטש הגיב: ״אך ורק״. זרנקין הקשה: ״יכול להיות שנגרם נזק מבלי שפגע?״. מטלון אמר: ״בהיעדר האישור, לא היה צריך לבוא לעולם האישום הזה ואלו עניינים עקרוניים״. מכבי הראתה אישורים מדוגמה אחרת: של היועץ המשפטי לממשלה ובהיעדרם נקבע שההליך פגום ובית המשפט העליון קבע שצריך לבטל את ההליך.
תובע ההתאחדות גלעד ברגמן (תומר חבז)מטלון המשיך: ״כל גופי ההתאחדות פועלים על פי התקנונים. כתבנו בערעור שצריך לתת את דו"ח השופט כמקום הראוי לו ולא להביא ראיות אחרות. הסיבה השנייה היא שאנחנו עוסקים בדיני אכיפה וצריך להקפיד על הזכויות שיש לכל אחד שמפעילים את מנגנוני האכיפה כלפיו. התביעה צריכה לעמוד בכללים וחשוב שכבודכם יצביעו על העניין. כפי שמצופה מהקבוצות, מצופה מהתביעה״.
דויטש הגיב: ״האם יש מחלוקת שגם זריקת אבוקות דורשות העמדה לדין? מה התגובה שלכם שהשופט לא ראה את פרטי האירוע כי עמד עם הגב?”. מטלון ענה: ״בדו"ח יש התייחסות של השופט ואם הוא היה רוצה לטעון שהוא לא ראה, הוא היה מתייחס״. בשלב זה הדיינים קראו את דו"ח השופט.
מטלון אמר לאחר מכן: ״יש פה גם את תצהיר השחקן שזה לא פגע בו והוא המשיך במשחק כרגיל במשך 90 דקות. לא הגשנו ערעור לגבי זריקת האבוקות. בשתי צורות שונות נאמר בסעיפים שאם לא נגרם נזק גוף, אם המשחק הובא לסיומו ואם לא הייתה התנהלות חריגה. כשנקבעים עונשים הם עונשי המקסימום, שאחרת הייתי אומר שהמשמעות של קביעת ענישה הופכת למשמעותית הרבה פחות, אבל הייתי אומר שהכלל הפרשני של עונשי חובה, יש סמכות להקל״.
דויטש אמר: ״יש את הסעיף להטיל נקודות באופן כוללני. הטענה שלכם היא לגבי התיקון בהוראת השעה. עדיין השאלה היא מה הדין המיוחד רוצה לומר: עונש מקסימום או מינימום״.
דויטש המשיך: ״השאלה היא מה תשובת אדוני לשאלה הבאה: נניח עומדים כמה אוהדים ויורים למגרש, אך לא פוגעים באף אחד. עדיין לא להוריד נקודות?״. מטלון ענה: "עם כל הרצון להילחם בתופעות, צריך לערב דברים מעולמות שונים. התקנון בעניין הזה נותן תשובה ספציפית: כתוב שלכל אירוע פירוטכניקה, יש קנס וקנס מצטבר. האלמנט של ריבוי המקרים מקבל מענה בריבוי עונשים.
"בחזרה לדוגמאות על כלי ירייה או אבוקות, התקנון נותן מענה. אם מישהו היה יורה או משליך בצורה קיצונית, המשחק היה מופסק. גם כשעשו את סולם הענישה בהתאחדות, הם לא נשארו עיוורים למקרים הללו״.
נציג הפועל תל אביב, עורך דין בעז שפירא, ונציגי מכבי תל אביב (תומר חבז)מטלון המשיך: ״אני לא חושב שאם מישהו עושה שימוש בכלי ירייה, בין אם אוהד או סדרן, יש קשר להפחתת נקודות. אלו דברים לגורמי אכיפת החוק. עצם זה שאנחנו נלחמים בהתפרעות אוהדים, צריך להיות קשר בין התנהגות אוהד להפחתת נקודות. הרי מה עשו בתקנון? עדיין השאירו את האופציה להפחתת נקודות, אבל רצו להפוך את זה למשהו מתוחם, כדי שהדברים יוכרעו על המגרש ולא בגלל התנהגות כזו או אחרת. אגיד שוב: ההליך פגום מיסודו, אבל גם אם היינו מתעלמים מזה, המקרה שלנו עדיין נופל בנורמות שבתקנון.
״בשלב הבא של ניהול ההליך, לטענתו ואם נתעלם לרגע מנושא ריבוי האבוקות, נתייחס לשאלת הפגע או לא: בתקנון רשום שדו"ח השופט הוא הראיה המכרעת. אילו היה מתקבל האישור והתובע היה רוצה לבסס הרשעה על בסיס פגיעה, הוא היה אמור להביא את השופט וראיות נוספות ולא צילום אחד לא ברור".
דויטש אמר: "מה מקור ההשראה שלכם לנזק גוף? הרי השחקן הודה שהוא נבהל: לא די בזה לנזק גוף?”. מטלון ענה: ״המצב שלנו מראש הוא לא נוח כי אנחנו צריכים להתגונן בפני אישום שלא היה צריך לבוא אל העולם, הראיות לא מספקות. היינו מבקשים לא להגדיל את המחלוקת ולהסכים עם התביעה שלא היה נזק גוף״. בשלב זה התובע ברגמן התערב: “על זה אין הסכמה״.
מטלון הגיב: ״הדברים הללו נקבעו לא רק בתקנון, אלא רק בפסיקה של בית הדין במספר תיקים שחברי הגיש. סה״כ הראיות נוטה באופן ברור למועדון וככל שהיה ספק ולטענתנו אין ספק, הוא לטובת המועדון״.
זרנקין שאל: ״אבל מה זו פגיעה?״. מטלון ענה: ״כל אחד לפי השקפתו רואה פגיעה בדרך אחרת. אפשר להגיד כמעט ונקבע, אפשר להגיד עצם זה שזה הגיע לתחומי המגרש זו נסיבה מחמירה. אבל ישבו לאחרונה בהתאחדות, עשו את העבודה המקיפה במטרה מסויימת להסביר ולהתוות כיוון. אחרת כל עבודתם לחינם. קבעו שצריך להיגרם נזק גוף בלבד ופגיעה ליד היא לא מספקת וזה הגיוני, כי אחרת בפגיעה ליד אולי היה צריך להוריד אינספור נקודות כל משחק״.
מטלון הוסיף: ״בהחלטות מכבי חיפה והפועל תל אביב על ריבוי אבוקות שחברי הגיש, אחת מלפני הוראת השעה ואחת אחריה, לשתי הקבוצות היו עונשי תנאי תלויים ועומדים של שתי נקודות והוחלט לא להטיל עונש של הפחתת נקודות ולהטיל את חציו" (נקודה אחת).
אבוקות ביציעי מכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)מטלון המשיך: ״צריך להתחשב במה שהקבוצה עשתה: זה יכול להוביל לאי הטלת עונש גם אם הדברים החמורים נעשו, אנחנו טוענים שצריך לבטל את הפחתת הנקודה. גם אם נעשו כל התנאים לנסיבות מחמירות, אבל אפשר להקל בעונש ולפי הוראת השעה לזכות. לבית הדין יש תפקיד חשוב בתיק הזה: ראשית, ההליך ואיך שהתנהל מבחינת התביעה: אם יש עבירה, צריך לסמן ולא להעלים עין. בית הדין לא היסס בעבר להחזיר את הגלגל אחורה. יש גם משטר נורמטיבי חדש, הוא קבע את גבולות הגזרה ובמקרה שלנו לא קרה שום דבר שלא נצפה על ידי מתקין הוראת השעה״.
דויטש אמר: ״יש פער עמוק כי הוראת השעה ביטלה לא רק את עניין המשחקים ללא קהל, אלא גם את סגירת היציעים והרדיוס, נושאים שהוועדה לא המליצה לבטל. השאירו כעונש משמעותי רק את הפחתת הנקודות. יש מתח בין הדין המצוי והרצוי”. דויטש אמר לברגמן: יש אפשרות לגשר בין הרצוי למצוי?״.
התובע השיב: "נתחיל בטענה לגבי ההסתמכות על צילום בטלוויזיה: כל הטענות של המערערת שגויות. הערעור מתעלם מפסק הדין של שמעוני, שמסביר שההליך מדבר רק על עבירת משחק. אם נעברה עבירה שהשופט לא ראה, מתקיים קושי ולכן יש אישור חריג של היועץ המשפטי. התובע הקודם, רשף, יכול לתת דוגמאות לעשרות מקרים בהם העמיד לדין על צילומי טלוויזיה.
"עם כניסתי לתפקיד נאמר לי שאפשר להוסיף צילומים. ללא קשר, בתקנון אלוף האלופים הייתה דוגמא לגבות את דו"ח השופט הסתמי בצילומי אוהדים. באותו משחק עמדה לדין קבוצה נוספת בנסיבות מחמירות והסרטון צורף רק כראיה. ההעמדה לדין היא על דו"ח המשקיף והשופט. בתקנון רשום שצריך לנהל את הדיונים תוך מטרה להכרעה צודקת ושבית הדין ישקול״.
ברגמן המשיך: ״הסרטון צורף כראיה ולא היווה יסודות להגשת האישום״. דויטש אמר: ״הבעיה היא לא לטעמי בהגשת כתב האישום. בטלוויזיה זה רלוונטי לאם נגרם נזק או לא, לא אם זה נסיבות מחמירות או לא״. ברגמן השיב: ״בהיבט המישור הראייתי: נורה זיקוק בכינון ישיר ואני לא זוכר שקרה דבר כזה. האם העשן גרם לו לקפוץ ולתפוס את רגלו או לא? זה לא רלוונטי״. דויטש אמר: ״איך אתם מרחיבים את המושג נזק גוף למצב הנוכחי?״
ברגמן הגיב: ״מופתע שהשאלה הגיעה מפי אדוני. לא יכולה להיות מחלוקת של עשרות מקרים ביניהם כמה שקרו השבוע. זה אבסורד שנסיבות מחמירות ניתן לייחס לשלוש האירועים שעסק בהם סעיף 22״. דויטש אמר: אלו לא המקרים היחידים לנסיבות מחמירות, אלא שרק בגינן ניתן להוריד נקודות״.
ברגמן אמר: ״אין מחלוקת שזו התפרעות בנסיבות מחמירות, גם בלי כינון הירי. הפועל עמדה לדין באותו המשחק ללא כינון הירי״. ברגמן נתן דוגמאות למקרים שלא ענו על שלושת הסעיפים המובילים להפחתת נקודות, אך חמורים ומתעכב על הפרשנות של שלושת הסעיפים: "הוראת השעה לא באה לצמצם מקרים של הפחתת נקודות, אלא להרחיב את הענישה. אני לא חושב שיש דרך אחרת לפרש כינון ירי לעבר שחקן מלבד כוונה של ממש״.
ברגמן הוסיף: ״יש הסכמה מצד המערערת, שאם משחק הופסק יותר מפעם אחת, יש אפשרות להפחתת נקודות״. מרגלית: ״התכוונו לעונש של משחק חוץ ללא קהל״. ברגמן אמר: ״מה קורה באמת בהפסקת משחק של יותר מפעם אחת? העובדה היא שהסעיפים לא מכסים את כל המקרים של התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות”.
דויטש שאל: ״מה הקטגוריה בדין המצוי כדי למנוע את זה?״. ברגמן ענה: "שלושת הסעיפים אמורים לשלול שיקול דעת ולהפחית, אבל יש עוד מקרים שהם פרשנות ועדיין אפשר להוריד בהם נקודות״.
ברגמן המשיך: ״המקרה הוא חמור ויש בידיכם אפשרות נוספות בשם שיקול הדעת״. זרנקין אמר: ״הערעור מעלה שאלות פרשניות כבדות משקל. הפער בין הדין המצוי לרצוי הוא מאתגר אותנו. אני שואל את עצמי אולי תגיעו להסכמה שהפחתת הנקודה בפועל תומר בעונש הפחתת נקודה על תנאי ואז תחסכו מאיתנו את הפרשנות. אם תעשו זאת, תודיעו לנו. אנחנו לא נרתעים לכתוב את דעתנו״.
אחרי שנשלחו להגיע לסיכום על פשרה, חזרו הצדדים והודיעו כי אין סיכום והדיןו התחדש. עו”ד מטלון: ״התייעצנו וביקשנו עוד שהות, כדי שבעלי הסמכות יתנו תשובה״. בשלב הזה הצטרף לדיון היועץ המשפטי של ההתאחדות, עמית פינס, שאמר: ״אנחנו נמצאים בנקודת זמן בה עיני כולם נשואות לבית הדין. מצטער שאני מקשה, אבל אנחנו מבקשים לקבל את פסק הדין ואת ההנמקות״. עו”ד מטלון: “אנחנו חושבים שמדובר במקרה לא מסובך”.