זה היה סוף עידן, ביותר ממובן אחד. ברצלונה נפרדה אתמול מהעבר וניסתה להסתכל לעבר העתיד באופטימיות, גם אם זה לא היה טריוויאלי. כי הערב ברור ומוחשי, והעתיד – מה כבר אפשר להגיד עליו? את קאמפ נואו הישן והטוב כולם מכירים, וכל מי שנכנס אתמול בשעריו יכול היה לחוש אותו. מתי יהיה מוכן האצטדיון החדש אחרי השיפוצים? מספרים כי זה לא יקרה לפני נובמבר 2024, אבל לא נוקבים בתאריך יעד מדויק. כי אנשים לא רוצים להתחייב ואז לא לעמוד בדדליין. כך גם לא ניתן להתחייב שבארסה על הדשא תוכל להסתדר ללא בעיות מיוחדות אחרי הפרישה של סרג'יו בוסקטס. אולי כן, אולי לא. צריך להמתין ולראות.
בוסקטס נפרד אתמול עם חיוך. קל היה לחוש שהוא שלם לחלוטין עם עצמו, וגאה מאוד לקבל הזדמנות לומר שלום למועדונו האהוב מיד אחרי הזכייה באליפות. בתחילת העונה הנוכחית, רבים סברו כי לא ניתן יהיה לסיים בפסגה, אבל ההצלחה הייתה מסחררת בהתחשב בנסיבות והציפיות, ולקשר המיתולוגי ניתנה ההזדמנות לרדת מהבמה כשהוא מקבל אך ורק תשואות.
צ'אבי ניסה לשכנע אותו להישאר, אך האלטרנטיבה לא היתה מפתה במיוחד. לבוסקטס יש מספיק חוויות כדי לא לרדוף אחרי הרפתקאות נוספות. כמי שספג בעונות הקודמות לא מעט ביקורות, חלקן לא מוצדקות כלל, הוא יודע שהקהל והתקשורת לא תמיד הוגנים. אז הוא בחר את העיתוי המושלם בעצמו והבטיח להיפגש בקרוב. יהיה מעניין איזה תפקיד הוא עשוי למלא במועדון בהמשך חייו.
ברצלונה נפרדת מבוסקטס, אלבה והקאמפ נואוהפרידה מג'ורדי אלבה הרגישה אחרת לגמרי. המגן השמאלי פרץ בבכי כאשר ירד מהדשא בפעם האחרונה, וניכר עליו כי הוא עוזב בניגוד לרצונו. רק לפני מספר שבועות הוא הבטיח בראיון כי יישאר לפחות עד תום חוזהו בקיץ 2024, אבל לחץ עצום שהופעל עליו מצד ההנהלה הניב את הפירות. אלבה ויתר על השכר הגבוה שהיה אמור להרוויח בעונה הבאה, וגם על חלק נכבד מהחובות של המועדון כלפיו.
יש שינסו להציג זאת כמחווה למועדון שהוא אוהב בכל נפשו, אבל זה נכון רק חלקית, אם בכלל. האש בו טרם כבתה, והוא היה שמח להמשיך ללבוש את חולצת הבלאוגרנה, אבל זה לא הסתדר עם תוכניות המועדון. אז הוא יוצא מהמשחק, והדמעות זולגות מעצמן. האם היה זה צעד נכון מצד בארסה? רק העתיד יגלה לנו.
נפרד רק מרצונו? ג'ורדי אלבה ממרר בבכי (רויטרס)לבארסה צפוי עוד משחק במחזור האחרון, אשר עשוי להיות קריטי לגבי עתידה של סלטה ויגו בליגה, אבל בוסקטס ואלבה לא ישותפו בו, ואתמול היה זה משחקם האחרון במדי הבלאוגרנה. באופן מעט מוזר, בישר על כך המאמן צ'אבי במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק, כך שהאוהדים שנפרדו מהכוכבים לא ידעו בזמן אמת כי מדובר בסוף המוחלט מבחינתם. אולי זה נועד על מנת להקל על האירוע ולרכך אותו קצת, כי הרגשות הציפו את כולם, והפרידה מהאצטדיון האהוב הפכה את הערב לדרמטי במיוחד.
ואולי היו שם גם פרידות סמויות. למשל, האם אנסו פאטי ימשיך בקבוצה גם בעונה הבאה? החלוץ הבקיע צמד במחצית הראשונה בדרך ל-0:3 קליל על מיורקה, אבל באופן כללי קיבל מעט מדי דקות העונה, ויידרש לחשב על המסלול מחדש כדי לא לבזבז זמן יקר נוסף על הספסל. ייתכן שהפתרון הנכון הוא השאלה, ואז יחזור הסקורר למועדון אחרי שהשיפוצים בקאמפ נואו כבר יסתיימו – אולי אולי לא ישוב כלל, אם הצדדים יחליטו כך.
צמד פרידה? פאטי (רויטרס)לרוב האוהדים לא יהיה קל לעכל את נטישתו של יהלום תוצרת בית כמו פאטי, ולכן יש הגיון לבצע אותה בחלקים. סנטימנטים כלפי מושאלים נוטים להיות נמוכים יותר, במיוחד אם מישהו תופס את מקומם ביעילות. עמוק בפנים, פאטי יודע שזה עלול להיות הסוף, אבל הוא לא רוצה להודות בכך, בוודאי לא לעצמו.
את העונה הבאה, ואף מעבר לכך, תבלה ברצלונה באצטדיון האולימפי במונז'ואיק, אשר שימש בזמנו, במשך יותר מעשור, את השכנה אספניול. היא אמנם עזבה את המתקן עוד ב-2009 כאשר עברה לאצטדיון החדיש, אבל יש סמליות לא מבוטלת בכך שדווקא אתמול הושלמה ירידתם של התוכים לליגה השנייה. בכך, כאילו מפנה אספניול את הבמה ליריבה העירונית המושבעת - והסמליות הזו כואבת מאוד לאוהדים בכחול-לבן שבכו בנסיבות דרמטיות.
ירידת ליגה כואבת. שחקני אספניול (La Liga)יש לומר כי המועדון השני של ברצלונה גילתה אופי לא רע במאבקי התחתית שלה. היא נקלעה לצרה בגלל רצף של שישה הפסדים במרץ ובאפריל, אשר שאב קבוצה רגועה בדרך כלל אל מחת לקו האדום. התוכים לא אמרו נואש, נתנו פייט מצוין לוויאריאל ולסביליה, השיגו ניצחון קשה על ראיו וייקאנו, ובמחזור הקודם אף חזרו מפיגור 3:0 ל-3:3 נגד אתלטיקו מדריד, תוך שהם מתנפלים על השער ומנסים להשלים מהפך מושלם.
אז גם אתמול, אחרי שוולנסיה שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, השכילה אספניול לא רק להשוות, אלא גם לעלות ליתרון 1:2, והייתה רחוקה שניות ספורות מניצחון קריטי. למעשה, אחרי השוויון של לינו בזמן פציעות, ספג מרטין בריית’ווייט עבירה ברחבת סביליה, ולו השופט היה שורק לפנדל הייתה אספניול עדיין בחיים, לקראת מחזור הנעילה.
שערי המחזור ה-37: אספניול יורדת ליגההירידה שלה מאכזבת אוהדים ניטרליים רבים, וגם אוהדי ברצלונה לא מעטים שרואים ערך גדול בדרבי העירוני. מצד שני, פריצת האולטראס המכוערת אחרי שבארסה חגגה אליפות בתום ניצחון בדרבי פגעה משמעותית בסימפתיה שחשו אוהדי הבלאוגרנה לתוכים קודם לכן. אפשר לראות בירידה הזו סוג של עונש, סוג של מאסר בליגה השנייה בגין תקיפת שחקני יריבה שרק רצו לשמוח. כמה ארוך יהיה המאסר הזה? גם את זה איש לא יודע. בינתיים האוהדים בכחול-לבן בוכים, וכך יוצא כי כל העיר דומעת בבת אחת. אז זה היה ערב עצוב בעיר ברצלונה, לפני ששתי הקבוצות צוללות אל הלא נודע. יהיה מעניין מאוד לראות כיצד שתיהן מנסות להתאושש ממנו בעונה הבאה.