11 שנים חלפו מאז עזב גיז’רמו ישראלביץ’ את ישראל, אך לפחות לפי השליטה שלו בעברית, הוא לא עזב מעולם. בימים האחרונים, הוא הגיע לבקר במלון בו שוהה נבחרת ישראל ואף ביקר את חברו למכבי ת"א דאז, גיא סולומון.
ישראלביץ’, כיום בן 40, מתגורר בעיר הולדתו סנטה פה, אך נסע קרוב ל-500 ק"מ כדי לפגוש את חבריו ולתמוך בנבחרת במשחקה בלה פלאטה מול סנגל. למרות הזמן שעבר מאז עזב, הוא מלא געגוע למדינתנו, אותה הוא ביקר רק בשנה שעברה למשך כמה שבועות.
בראיון מיוחד ל-ONE הוא מדבר על התקופה הנוכחית בארגנטינה, מדוע לא פרש בישראל, הקריירה שלטענת אנשי מקצוע התפספסה, משמעות הזכייה של ארגנטינה במונדיאל, מכבי חיפה ומכבי ת"א. בונוס: 11 השחקנים הכי טובים ששיחקו איתו.
לא עוסק בכדורגל ביום יום. גיז'רמו ישראלביץ' (פרטי)גיז’רמו, מה אתה עושה בימים אלו?
“ביום יום אני לא עוסק בכדורגל. למען האמת, יש לי תעודת מאמן: התחלתי ללמוד בישראל ולא סיימתי כי חזרתי לארגנטינה אבל התחלתי פה מחדש וסיימתי. בינתיים אני לא רוצה להיות מאמן. רצו אותי באוניון סנטה פה(העיר בה גדל) כמאמן במחלקת הנוער. אבל יש לי ילד בן 18, ילדה בת 17 וילד קטן בן 5. אני רוצה להיות איתם. קניתי כמה דירות ואני משכיר אותן".
לא חסר לך הכדורגל?
“האמת שלא כל כך. התחלתי לשחק מגיל קטן, מגיל 12. הלכתי מהעיר שלי סנטה פה בגיל 14 ונסעתי לרוסאריו שזה מרחק של 160 ק"מ. משם התחילה כל ההיסטוריה. הייתי בישראל 10 שנים, נהניתי ואני אוהב את המדינה. אבל היום אני משלים את הזמן שלא היה לי ככדורגלן, כדי להיות עם החברים והמשפחה".
משלים את הזמן. ישראלביץ' (פרטי)במה יכולת לעזור היום בכדורגל?
“הייתי רוצה להיות מאמן, אבל בינתיים זה לא קורה. זה לא אומר שעוד כמה חודשים לא אהיה, יש לי כמה חברים שרוצים שאהיה באוניון סנטה פה. כל שנה הם מתקשרים ורוצים שאהיה שם. אני אוהב לאמן ילדים בגילאים 14-17. אם אתחיל, אתחיל עם קבוצת הנוער".
פגשת את הנבחרת במלון ואף היית במשחק.
“דיברתי עם גיא סולומון ששיחקנו ביחד במכבי ת"א. הוא סיפר לי שהם נמצאים. אני גר 500 ק"מ מלה פלאטה, אבל פה זה נקרא קרוב ולא כמו בישראל. אמרתי לו שאגיע למשחק ובאמת הגעתי. הלכתי לפני כן למלון, ראיתי אותו ואת טל בן חיים שביקר. היה לי כיף, חזרתי לדבר עברית. חשבתי ששכחתי את העברית אבל בינתיים אני מצליח".
גיז'רמו ישראלביץ' עם גיא סולומון (פרטי)מה דעתך על הנבחרת הישראלית?
“עד אתמול לא ראיתי אותם. שמעתי שהם הגיעו לגמר היורו לנבחרות צעירות נגד אנגליה, למען האמת ראיתי כמה שחקנים טובים. הייתי הרי בנבחרת האולימפית כשהגעתי לישראל ב-2002. אני רואה שהכדורגל בישראל הולך קדימה ומאוד אהבתי. חבל שאחרי הגול הראשון מול סנגל, הנבחרת הייתה עייפה או שפשוט סנגל הלכו קדימה בכל הכוח. אחרי הגול הנבחרת הלכה קצת אחורה. אני מקווה שהם ינצחו את יפן ויעלו".
בוא נחזור אחורה. הרבה אנשים שואלים למה לא נשארת בארץ?
“למען האמת, הגעתי כבר כמעט לסוף הקריירה. הייתי בן 30, אחרי שהגעתי למכבי ת"א שזה היה הטופ עבורי. רציתי להמשיך, אבל זה לא היה תלוי בי. אמרתי למשפחה שנישאר בישראל רק אם אמשיך במכבי ת"א ואם לא, אז נחזור. היה לי טוב במכבי, זה לדעתי המועדון הכי גדול בישראל קשה לי לענות למה לא נשארתי לגור בישראל. בארגנטינה יש כיום משבר כלכלי ואשתי כל הזמן אומרת לי למה לא נשארנו בישראל. אבל באותה התקופה, גילו לאבא שלי בעיות בלב והוא היה חולה ואחרי שנתתי כל כך הרבה לכדורגל, הגיע הזמן לתת למשפחה שלי. לא הייתי מאז גיל 14 עם ההורים שלי והיה לי קשה לראות שאבא שלי סובל בארגנטינה כשאני בישראל. אני שמח שלפחות הספקתי להיות לצידו לאורך ארבע השנים האחרונות שלו עד שהוא נפטר (ב-2016)".
יש מחשבות עוד לחזור?
“כל הזמן. יש לי דרכון ישראלי, לכל המשפחה יש דרכון וגם עשיתי צבא. אין יותר ישראלי ממני, אני מאוד אוהב את המדינה ובשנה שעברה הייתי בישראל. נהניתי בכל מקום, גם במכבי חיפה כשלא שיחקתי מספיק".
יש מחשבות לחזור. גיז'רמו ישראלביץ' (פרטי)מה אהבת בישראל ומה לא?
“הכי אהבתי את האנשים. האנשים היו מאוד מאוד טובים אליי ואל המשפחה שלי ועזרו לי. אני לא מדבר רק על אנשי הכדורגל, אלא על האנשים בתוך הערים, אנשי השכונה. אהבתי גם מאוד שאפשר היה ללכת ברחוב בכל שעה ולא צריך היה לפחד מגניבות או מדברים כאלה כמו שיש בארגנטינה. הרי אתה פה בארגנטינה ואתה יודע שאתה לא יכול ללכת עם הטלפון ביד או עם המחשב".
“מה פחות אהבתי? את כל הבלגן שיש לפעמים, המצב הביטחוני. אני עדיין לא מבין למה כל הסיטואציה הזאת מתרחשת. שמעתי שלפני כמה שבועות שוב היה בלגן במדינה עם עזה. אח של אשתי גר בישראל עם הבת שלו אז אני יודע. ועדיין: לכל האנשים שמתייעצים איתי אם לעבור לגור בישראל, אני ממליץ ללכת. כי זו האמת מבחינתי – ישראל פי 10 יותר טובה מארגנטינה. אני נסעתי להרבה מדינות בחיים שלי, אבל אין מדינה כמו ישראל. צריך ללכת לשם לפני שאתה מת".
עם מי אתה בקשר מהארץ?
“אני בקשר עם יואב זיו, קרלוס צ’קאנה, עם שרן ייני ותום מנשרוב. אני בקשר גם עם מוטי איוניר שהיה המאמן הכי טוב שיש עבורי, כי הוא גם בן אדם, הוא גבר. אני צריך להגיד את האמת, אני לא רואה משחקים בישראל. אני מכיר קצת שחקנים שהיו בתקופה שלי, אבל פחות שחקנים חדשים. אני יודע שחיפה לקחו אליפות וכו’ אבל לא יותר מדי".
"המאמן הכי טוב שיש עבורי". מוטי איוניר (שחר גרוס)מה דעתך על הקמפיין של מכבי חיפה לעומת שלכם?
“לפי דעתי, הייתה לנו קבוצה חזקה. אבל הבעיה היחידה שלנו הייתה שלא שיחקנו בישראל והיינו צריכים לטוס לקפריסין כי היה בלגן בישראל. קשה לי להשוות בין הקמפיין שלנו לשלהם: עברו 20 שנים, אבל אני יכול להגיד שב-2003 הייתה לנו קבוצה מדהימה. הבעיה האישית שלי הייתה שלא ידעתי לדבר מילה ואני כועס על זה. אם הייתי מדבר אנגלית או עברית, הייתי מצליח להשתלב יותר. זה קשה לשחק כדורגל אם אתה לא מבין את החברים שלך".
בהמשך לתשובה: בגלל שהגעת מבחוץ היה לך יותר קשה?
“תשמע, לא לדעת את השפה של הקבוצה (אנגלית או עברית) זה קשה מאוד. כשהתחלתי לדבר עברית, הכול היה לי יותר קל ולא רק במגרש. גם באימונים, גם עם השחקנים בחדר ההלבשה וכו’. כמו שאמרתי, הטעות שלי הייתה שלא למדתי אנגלית פה כי הרי בארגנטינה אתה רואה ששניים או שלושה אנשים מתוך עשרה יודעים אנגלית. אני חושב שהשפה היא הכול, לא רק בתחום הכדורגל. הגעתי ב-2002 ורק לאחר שלוש שנים ידעתי אנגלית".
"קשה להשוות בין הקמפיינים". שחקני מכבי חיפה (שחר גרוס)אז באופן כללי, הקריירה שלך היא פספוס?
“זה מה שאומרים החברים שלי או מי שראה אותי משחק בקבוצות בוגרים מגיל 18. כולם חושבים שיכולתי להגיע רחוק יותר ובכלל יש כאלה שחושבים אולי טעיתי שהלכתי לישראל. כי לפני ישראל הייתה לי הצעה ללכת למקסיקו, אבל בחרתי ללכת לישראל כי ידעתי שמכבי חיפה תשחק בליגת האלופות והציעו לי חוזה ארוך טווח".
"אני אומר לאותם אנשים: מה שקורה בכדורגל קורה ואי אפשר לדבר בדיעבד. חשבתי שישראל תקדם אותי אולי יותר לאירופה, אבל זה פחות הלך. אני עדיין מאוד שמח ממה שעשיתי בקריירה: יכול היה להיות יותר טוב, אבל גם יכול היה להיות פחות טוב. היום אני מאוד שמח על הקריירה שעשיתי. אולי יכולתי להוציא יותר, אבל זה מה שקרה".
שיחקת עם גל אלברמן, מה דעתך על כך שהוא מנהל מקצועי במכבי חיפה?
“אני פחות עוקב אחרי כל המשחקים, אבל דיברתי עם כמה חברים שסיפרו לי שהוא עושה עבודה חבל על הזמן. אבל זה לא מפתיע, כי עוד כשהוא היה שחקן אפשר היה לראות שהוא מקצוען ושזה מתאים לו. מי שמקצוען, יהיה לו טוב בכל תחום".
"עושה עבודה חבל על הזמן". גל אלברמן (עמרי שטיין)בזמנו סיפרת שבתקופה שלך במכבי, שחקנים עשו בכוונה למוטי איוניר.
“זו לא הפעם הראשונה וזה קורה בכל מקום, גם בארגנטינה. לפעמים בא מאמן והשחקנים לא מצליחים לעבוד עם אותו המאמן. אני מכיר את מוטי, הוא בן אדם ישר ואם הוא אומר משהו הוא פועל לפיו וככה אני אוהב. הייתה לי הרגשה שהיו שחקנים שלא נותנים את כל כולם כי אולי הם כועסים על מוטי או על המועדון. אני יודע מי השחקנים הללו, אבל הזמן עבר ולא נציין שמות. אני חושב שגם מוטי יודע מי היו השחקנים הללו וגם האוהדים יכולים להרגיש מי משקיע מכל כולו ומי לא".
בוא נחזור לתקופה שלך במכבי חיפה. לא ממש השתלבת.
“אני כל הזמן חושב על זה. אם הייתי מבין את שום (יצחק, המאמן) ואת כולם, הייתי מצליח יותר. כשהייתי בחיפה לא הבנתי אותם, הייתי כועס, למה לא נותנים לי לשחק. אמרתי לעצמי שבאתי מארגנטינה, שאני ילד ושנתתי הכול. היום אני מבין ששום צדק, כי לא יכולתי בכלל לתקשר אז איך הוא יכול היה לתת לי לשחק".
"היום אני מבין שצדק". יצחק שום (שחר גרוס)"הייתי כל הזמן במלון ולא יכולתי אפילו לדבר עם מי שהיה איתי בחדר, יוסי נגר. לא היה שחקן אחד שמדבר ספרדית אפילו. אחרי זה הגיעו קולאוטי, אולארה ועוד, אבל לא בתקופה שלי. זה יכול היה להקל עליי. אני זוכר שנסענו לשחק באולימפיאקוס ולא רציתי לנסוע. הייתי באותה התקופה בדיכאון, כי לא יכולתי לדבר עם אף אחד".
והיה גם את הסיפור עם הנבחרת הצעירה כשהתחלת לשחק ולא יכולת להמשיך כי שיחקת כבר בארגנטינה.
“שיחקתי בנבחרת האולימפית של ישראל שני משחקים נגד סקוטלנד שסיימנו בתיקו ונגד מלטה שניצחנו ויצרתי את הגול. בגלל הגול הזה, כולם שמו לב אליי ופיפ"א קלטה ששיחקתי בנבחרת ארגנטינה. אם היום הייתי בישראל בגיל 18, הייתי יכול לשחק בישראל. כי היום אם אתה משחק בנוער בנבחרת אחת, אתה יכול לשחק בבוגרת בנבחרת אחרת. מאוד כעסתי, כי לשחק עבור הנבחרת זה היה חלום מדהים. כשהזמינו אותי לנבחרת ישראל הייתי מאוד שמח. שש שנים אחרי זה, כששיחקתי בכפ"ס, שוב רצו להזמין אותי הפעם לבוגרת, אבל שוב אי אפשר היה ללכת. אני כועס על זה כי זה חלום שלא יכולתי להגשים".
איך אתה רואה את הטירוף בארגנטינה אחרי המונדיאל?
“תראה, אני אומר שהמונדיאל הגיע בזמן הנכון עבור המדינה. ארגנטינה עוברת ימים לא קלים: הרבה זמן לא ראיתי אותה במצב כל כך על הפנים. לאנשים אין עבודה, אין כסף, הם לא סוגרים את החודש. יש מלא אנשים בלי אוכל או אנשים שאוכלים פעם ביום. הזכייה הזאת היא הדבר היחיד שהצליח לשמח את האנשים, אנשים משוגעים פה על הכדורגל. אתה נמצא פה ואני ממליץ לך ללכת פה לכל משחק, אין דברים כאלה. מה שתראה פה בכדורגל לא תראה באף מקום: לא באנגליה ולא בספרד".
"הדבר היחיד שהצליח לשמח את כל האנשים". אוהדי ארגנטינה ברחובות (רויטרס)"בן אדם שאוכל פעם ביום כי אין לו כסף, רואה פתאום את מסי מניף גביע וזה עושה לו יותר שמח מכל דבר שיכול להיות לו במשפחה. מצד שני זו בעיה, כי אי אפשר להסתמך על הכדורגל בלבד וצריך שמישהו פה יעשה שינוי. לא יכול להיות שבמקום כל כך גדול ויפה כמו ארגנטינה, יקרה מה שקורה. הרבה אנשים עוזבים פה בגיל 18 לספרד או לישראל, כי הם לא רוצים לגור פה. יש לי ילד בן 18 שרוצה לעזוב ואולי בשנה הבאה יעזוב. בשנתיים האחרונות ,הנבחרת נתנה הרבה נחת למדינה".
מסי או מראדונה?
“הם השניים הכי גדולים, אבל אני נשאר עם מראדונה כי אני נולדתי לתוך התקופה שלו. הוא השחקן היחידי שבכיתי ממנו. מסי הוא שחקן מדהים, אבל מה שאני חש כלפי מראדונה, אין עוד שחקן שיכול לגרום לי להרגיש ככה. כשהוא נפטר, או כשראיתי וידאו של הגולים שלו, בכיתי".
ישראלביץ' הולך עם מראדונה. ליאו מסי מניף את הגביע (רויטרס)לסיום, ישראלביץ’ בחר את ההרכב הטוב ביותר ששיחק איתו בישראל:
מאמן: מוטי איוניר (הוא יכול לבוא ולאמן אפילו בארגנטינה)
שוער: דודו אוואט
מגן ימני: אבישי ז’אנו
בלמים: רונאלד ראלדס ודגלאס דה סילבה
מגן שמאלי: יואב זיו
קשרים: גל אלברמן וריימונדס ז’וטאוטאס
קשרים קדמיים: ג’ובאני רוסו וננאד פראליה
חלוצים: איגביני יעקובו ורוברטו קולאוטי