כל נאפולי הייתה מאוכזבת ומתוסכלת כאשר חגיגות האליפות הראוותניות שתוכננו ליום ראשון נדחו בגלל תיקו ביתי מול סלרניטנה, אבל עבור לוצ'אנו ספאלטי הייתה בכך בשורה סמלית. במקום להבטיח את התואר הנכסף במגרש הביתי, עשתה זאת הקבוצה בתכלת באצטדיונה של אודינזה – בדיוק הזירה בה פרץ המאמן לראשונה לתודעה עם סגנון משובח.
מבחינת ספאלטי, זכייה בסקודטו דווקא בפריולי היא סגירת המעגל המושלמת, והיא שמה אותו באור הזרקורים יותר מכל. וזה מגיע לו, כי הוא הגשים את החלום הישן בגיל 64, והפך על הדרך למאמן המבוגר ביותר שזכה באליפות איטליה.
אודינזה ממש לא הייתה הקבוצה הראשונה שהדריך, אבל היא הראשונה בה רעיונותיו יושמו בהצלחה שעלתה על הציפיות המוקדמות. ספאלטי החל את הקדנציה השנייה בה ב-2002, ובנה בהדרגה קבוצה התקפית משובחת שסיימה במקום הרביעי ב-2005 והעפילה לליגת האלופות.
לאחר 33 שנה: נאפולי אלופת איטליה!שלישיית החוד הרב גונית הורכבה מדויד די מיקלה הזריז, וינצ'נצו יאקווינטה החסון שנכלל בחלוף שנה בסגל הנבחרת שזכתה בגביע העולם, ואנטוניו די נטאלה שרק הגיע מאמפולי באותה עונה ועבר התאקלמות – שיאו של הסקורר המיתולוגי הגיע זמן רב לאחר מכן. הקשר הנסוג, דויד פיסארו הצ'יליאני, סיפק להם את הכדורים – והוא היה השחקן הקלאסי של ספאלטי שידע למצות את הפוטנציאל שלו טוב מכולם. לא במקרה הוא הביא אותו גם לרומא.
על ספסל הג'אלורוסי נכנס ספאלטי לרשימת המאמנים הבכירים בארץ המגף. הוא עזב את אודינזה באומרו כי לא יוכל לשחזר את העלייה לצ'מפיונס בכל עונה, וחתם בקבוצה שעדיין הרגישה כמועמדת טבעית לסקודטו בו זכתה ב-2001 עם פאביו קאפלו על הקווים. זה אף היה טבעי עם פרנצ'סקו טוטי במלוא הדרו, וספאלטי היה זה שמצא עבור הנסיך את התפקיד המיוחד של "תשע מדומה".
יש הגורסים כי פפ גווארדיולה המציא את העמדה הזו, אבל בפועל היה זה הבוס עם הקרחת שנתקל במהלך עונתו הראשונה במכת פציעות. אנטוניו קסאנו, וינצ'נצו מונטלה ושבאני נונדה לא היו כשירים, והיה צריך לארגן את הכל מחדש. במקום להציב את טוטי בחוד, הוא השאיר אותו בעמדה אחורית יחסית בכל זאת, והלך על מה שהוגדר באיטליה כ-0-6-4 – מערך ללא חלוץ כלל, שהיה הכי התקפי שאפשר לדמיין.
לא המציא את ה-'9' המדומה. גווארדיולה (רויטרס)קסאנו, מונטלה ונונדה עזבו כולם, ובלעדיהם הלכה רומא והשתדרגה. בעונתו השלישית בתפקיד, כמו באודינזה, הגיע ספאלטי לשיא ונאבק ראש בראש עם אינטר על תואר האליפות. מבחינת הצופים הניטרליים, הכדורגל של רומא היה אטרקטיבי יותר, אבל השחורים-כחולים דורגו בפסגה על חודן של 3 נקודות בסופו של דבר, ומשום מה כבר אז דבקה בספאלטי תווית הסגן הנצחי – מישהו שלא מסוגל לזכות בסקודטו.
"אפס תארים", לעג לו ז'וזה מוריניו כאשר הגיע לאינטר ב-2008 ופצח במלחמות הפסיכולוגיות המפורסמות שלו. זה דווקא לא היה נכון, כי רומא של ספאלטי זכתה בגביע ב-2007 וב-2008, אבל בליגה היה לכאורה מחסום מסוים בפניה, והמאמן עזב בסופו של דבר ב-2009 אחרי שהקבוצה נקלעה למשבר.
לעג לסאפלטי. מוריניו (רויטרס)אז הוא הרחיק עד רוסיה כדי ליהנות משכר נאה בזניט ולזכות בשתי אליפויות כאשר הקבוצה שלו הייתה פייבוריטית מבחינת התקציב והסגל, אבל סבלה מתדמית לוזרית עד להגעתו. ההישגים האלה היו אמורים לשנות את תדמיתו במולדת, אבל זה לא קרה, ועם שובו לרומא בתחילת 2016 הופנה אור הזרקורים בעיקר למשימה האיומה שנכפתה עליו – להראות לטוטי שהגיע זמנו לצאת לפנסיה. אתגר מסוג זה הוא קללה של ממש באולימפיקו, והקהל לקח באופן טבעי את הצד של הכוכב האהוב שלו. לכן, למרות שהקבוצה שיחקה כדורגל התקפי ראוותני וסיימה במקום השני ב-2017, העדיפו הצדדים להיפרד – וספאלטי עזב את עיר הנצח עם נפש קצת יותר מצולקת.
מיד לאחר מכן, הוא קיבל את הג'וב באינטר, ופתח את העונה בסערה עם 16 משחקים ללא הפסד שהעלו את הנראזורי לפסגה. אלא שאז באה הקריסה, והקבוצה סיימה את העונה רק במקום הרביעי, כאשר אפילו האקסית רומא מקדימה אותה. עונתו השנייה בסן סירו הייתה חלשה יותר, כי היא לוותה בעיקר בסכסוך העגום עם הקפטן מאורו איקארדי. וגם אם הארגנטיני נלחם בכולם, וגורש מהמועדון בסופו של דבר, הוגדר המאמן כמי שלא מצליח להסתדר עם הכוכבים הבולטים. הנסיבות עם טוטי ואיקרדי היו שונות בתכלית, ואינן ברות השוואה, אבל זה שינה למבקרים, ובאופן כללי התדמית הייתה ברורה. עם כל הכבוד להבנה הטקטית המעמיקה שלו, ספאלטי היה הלוזר.
הוצמדה לו תווית הלוזר. ספאלטי (רויטרס)לכן מעטים חזו לו הצלחה בנאפולי, שהיא הרי כידוע לוזרית בהגדרה בעצמה. יותר מ-30 שנה חלפו מאז האליפות האחרונה שלה כאשר ספאלטי הגיע לדרום ב-2021, וקשה לומר שהאוהדים קיבלו אותו בזרועות פתוחות. רכבו נגנב, ולקראת סוף עונתו הראשונה אף נתלה בעיר השלט: "תתפטר, ונחזיר לך את האוטו". באפריל לפני שנה נרגם האוטובוס הקבוצתי בביצים, וביציעים התקשו לקבל את העובדה כי דווקא אחרי המפלה של יובנטוס נאבקו דווקא שתי המילאנזיות על הכתר, בעוד נאפולי נותרה מאחור במקום השלישי. כי הרי למה עוד אפשר לצפות עם ספאלטי? מוריניו הגדיר את מהותו כבר מזמן, לא?
ובכן, עובדה היא שלא. כפי שהוכח באודינזה וברומא, לוקח לו זמן כדי ליישם את השיטות שלו באופן אופטימלי, והוא מסוגל לעשות זאת רק אם מתקבל גיבוי ראוי מההנהלה. אאורליו דה לאורנטיס, הבעלים השנוי במחלוקת של נאפולי, נתן לו את הגיבוי, וספג בעצמו הרבה אש על כך שהעזיב את הכוכבים הבולטים שהיוו את השלד. ספאלטי נשאר כדי לבנות שלד חדש, ויש יסוד סביר להניח כי גם דה לאורנטיס עצמו ציפה שהפירות יגיעו בעונת 2023/24. הפריצה המיידית של חביצ'ה קבראצחליה וההשתלבות המושלמת של קים מין-ג'ה בהגנה הדהימו את כולם. אלא שהתופעות האלה לא היו מתאפשרות ללא יד מכוונת, וספאלטי הוא האיש שחיבר את החלקים למכונה משומנת שדרסה את הליגה ואת אירופה – עד אפריל.
גיבה את המאמן. אאורליו דה לאורנטיס (אינסטגרם)לבסוף, הגיע המשבר גם לנאפולי לקראת סיום העונה, אך למזלה – ולמזלו של ספאלטי – היתרון שנצבר בפסגה היה כה גדול שאי אפשר היה לבזבז אותו. ולכן, למרות ההדחה מליגת האלופות בידי מילאן והתבוסה 4:0 לרוסונרי בליגה, ולמרות הדעיכה הדרמטית ביצירת הזדמנויות הבקעה וניצולן בחודש האחרון, האליפות ההיסטורית לא הוטלה בספק. זה היה עניין של זמן עד שהמועדון הלוזר והמאמן הלוזר ישברו ביחד את הסטיגמה. עכשיו הם ווינרים ביחד, וזה סוג של פרס על מפעל חיים שמגיע לספאלטי. מורשתו השתנתה מקצה לקצה, ואיש לא יעז עוד לטעון שאינו מסוגל להצעיד את קבוצותיו לתארים ולהישגים מרשימים.
כעת תופעל באופן אוטומטי האופציה לעונה השלישית הקיימת בחוזהו, והשאלה הגדולה היא אם תיתכן המשכיות לרומן המיוחד הזה. את אודינזה עזב ספאלטי מיד אחרי הסנסציה, גם כי חיכה לו אתגר גדול יותר, אבל בעיקר כי לא האמין שיוכל לשדרג את הקבוצה מעבר למה שהושג. הפעם נראה כי הפוטנציאל של נאפולי רחוק ממיצוי, אולם לשם כך יש צורך לשמור על הכוכבים המרכזיים.
נאפולי תנסה לשמור עליהם. ויקטור אוסימן וחביצה קברצחאליה (רויטרס)האם קבראצחליה והחלוץ הניגרי ויקטור אוסימן יישארו בדרום איטליה גם בעונה הבאה? זה אפשרי, אבל ממש לא בטוח. בנוסף, תצטרך הקבוצה להתמודד עם שינוי דרמטי בציפיות, כי על תקן האלופה כל דבר פרט לשמירה על הכתר יתקבל באכזבה – והחודש האחרון הראה בבירור שגם לסגל המוכשר הזה עוד נכונו משברים לא מעטים בדרך.
אפשר להסתכל אחורה על הקדנציה בזניט, בה יצר ספאלטי מומנטום חיובי מאוד, אך כאשר חל שינוי והופיעו הסכסוכים בחדר ההלבשה, הלך האיטלקי ודעך בעצמו – חיוכו נעלם, והוא לא הצליח לשקם את הקבוצה עד שעזב. לכן שמירה על התנופה תהיה חיונית ביותר עבור נאפולי בפתיחת העונה הבאה – אחרת עלול ספאלטי לחוש שהפסגה כבר מאחוריו בתפקידו הנוכחי, ומשם הדרך למטה תהיה מהירה. ואולם, גם אם זה יקרה, את האליפות הזו איש כבר לא ייקח ממנו. הוא נכנס להיסטוריה כמאמן שקטע בצורת בת 33 שנה, וכך יזכרו אותו מעכשיו.