למכבי לא הייתה תשובה לאגרסיביות של מונאקו

48 שעות אחרי הניצחון הנהדר על הצרפתים במשחק הראשון, הגענו למשחק השני. יש מספר קלישאות ו“המשחק הבא הוא הכי חשוב” היא אחת מהן, אבל השפעת התוצאות של המשחק הראשון תמיד נשארות, חלקן קטנות ולא מורגשות או לא יכולות להימדד, אבל אי אפשר להתעלם מהן. נכון, מונאקו תעשה הכול כדי להתאושש ולהציל את הסדרה ואת העונה.

מתחילת העונה מונאקו מדברת על פיינל פור ועל זכייה ביורוליג ומכבי עד לפני חודשיים לא הייתה שם. מונאקו ידעה שיהיה קשה בת”א, אך בשום אופן לא צפתה הפסד במשחק הראשון. הניצחון של מכבי היה מוחץ, לא בנקודה ולא בסל של השנייה האחרונה, כל זה שינה את ההרגשה הפנימית בקבוצה. במכבי הביטחון התחזק, האמונה בהרכב שהתגבש בחודשיים האחרונים וברוטציה התחזק, אבל בכדורסל כל משחק אתה צריך להוכיח את עצמך מחדש.

החמישייה של מכבי לא השתנתה ואצל הצרפתים היה שינוי בולט כשיאקובה אוואטרה נדבק ללורנזו בראון ונכנס לו לגופיה. אחד הפרמטרים החשובים היה כמה שלשות יצליחו הצרפתים לקלוע, או כמה מכבי ימנעו מהם, כי זו הייתה נקודת מפתח במשחק הראשון. והנה, כבר בהתקפות הראשונות הצרפתים צלפו במחוץ לקשת, ההגנה מנעה ממכבי לראות את הסל וב-11:0 עודד קטש נאלץ להזעיק פסק זמן.

שחקני מכבי תל אביב (איציק בלניצקי)

לאט לאט נחשפנו למשחק אגרסיבי, חלק מההיתקלויות היו אף חורגות מאגרסיביות. הצרפתים, שבאו מתודלקים מההשפלה שספגו במשחק הראשון, לחמו יותר, הרביצו יותר, אבל מכבי לא נבהלה, קטש השתמש מהר בכל הספסל ולמרות שבונזי קולסון וג’רל מרטין ספגו מהר עבירות, התשובה הפיזית של מכבי הייתה הולמת ושידרה לצרפתים שאנחנו לא מרימים ידיים. מקצועית, מכבי הקשתה על הצרפתים, ההגנה האזורית שעוברת לאישית דורשת קצת יותר שקט נפשי ואינטליגנציית כדורסל, אבל עם כמה התקפות מתפרצות מונאקו תפסה את מכבי לא מוכנה וירדה להפסקה ביתרון נקודה, כשהכול עדיין פתוח.

עם תחילת המחצית השנייה, סשה אוברדוביץ’ החזיר את אוואטרה הלוחם למגרש וזה משך את קבוצתו ליותר אגרסיביות ולחימה, שמכבי לא הגיבה לה טוב. ההתרכזות של ההגנה במייק ג’יימס, שעבדה מצוין, חשפה את ג’ורדן לויד ליותר חופש והוא הפך להיות הסקורר העיקרי של מונאקו. מכבי לא הגיבה לזה כל כך טוב, הצרפתים ברחו ל-44:57 שונה לחלוטין מהמשחק הקודם ומכבי שוב הזדקקה לרוץ אחרי המקומיים שהכתיבו את הקצב.

קטש עבר להרכב של שלושה גבוהים עם רומן סורקין, אלכס פוית’רס ומרטין בעמדה שלוש, הרכב שלא שיחק הרבה זמן ועצר קצת את התנופה של הצרפתים. מצד שני, הירידה של לויד עצרה את מונאקו וכשהוא חזר מיד סיפק שלשה. קולסון, אחד השחקנים החשובים של מכבי בחודשיים האחרונים ובמשחק הראשון, נכנס לבעיית עבירות מהירה שהוציאה אותו מריכוז והיכולת שלו והגמישות שהוא נותן לקטש בניהול המשחק, עם האפשרות לצוות אותו במספר תפקידים, הייתה חסרה לאורך דקות.

עודד קטש (איציק בלניצקי)

שני אירועים נוספים שהייתה להם השפעה על המשחק הם ההיתקלות בין ווייד בולדווין וג’ון בראון, שפגעה בריכוז של בולדווין ובאיכות המשחק שלו. בכלל, מכבי ספגה יותר מדי עבירות טכניות ושני שחקנים, דארן היליארד ובולדווין, הורחקו. ונכון, השיפוט היה חלש. אוברדוביץ’ מנהל את המשחק עם מורא מייק ג’יימס והיום, בדקות שג’יימס לא היה במגרש, מונאקו פתחה פער של 16 נקודות. כשלויד הורד לספסל, ג’יימס פגע בקבוצה, כי כשהוא במגרש הכול סובב ועובר דרך ההחלטות שלו.

בכל מקרה, הסדרה עוברת לתל אביב וכאן אפשר וצריך לנצח, מכבי צריכה לבוא אגרסיבית אבל שפויה, לתת לצרפתים לעשות את השגיאות שלהם, לתת לצרפתים לריב עם השופטים, לתת לתת לצרפתים לאבד את הריכוז והשקט שלהם. אם היו נשאלים אנשי מכבי לפני היציאה למונאקו אם יסכימו לחזור ב-1:1, כולם היו חותמים על זה. בסדרת פלייאוף צריך מעבר לאגרסיביות וטירוף, לא לאבד עשתונות ולא להיכנע לאמוציות. בהצלחה למכבי.