עד לפני קצת פחות משנה, אפשר היה להגדיר מעבר לקרסנודאר כצעד משמעותי קדימה בקריירה של מאמן. לו היה בוחר ולאדן איביץ' להגיע למועדון הרוסי ב-2021, ניתן היה לדבר על אתגר ספורטיבי מרתק במועדן ייחודי עם אופי יוצא דופן. קרסנודאר הייתה מזוהה עם חדשנות והישגיות, והפרויקט היה לרוב עם הפנים למעלה, גם אם לא הכול היה יציב לגמרי.
כי קרסנודאר היא ישות חדשה, גם במונחי רוסיה, שם צצים לא מעט מועדונים לקדמת הבמה בסיוע שלטוני. השוורים, כפי שהם מכונים מאז הקמתם ב-2008, מעולם לא היו תלויים בקשר עם המשטר. המועדון נוסד על ידי איש עסקים מקומי בשם סרגיי גאליצקי, ומטרתו הייתה לקדם את הכדורגל באזור – דרום רוסיה לא הרחק מהגבול עם מדינות הקווקז. לשיטתו של גאלציקי, קרסנודאר הייתה אמורה להביא שמחה ואושר לתושבים, ולכן הסגנון היה חשוב לא פחות מהתוצאות – התקפי, נאה לעין והוגן.
הבעלים, שעשה את הונו מרשת סופרמרקטים מצליחה מאוד בכל רחבי רוסיה, שאף גם ליצוק לפרויקט שלו תוכן חינוכי. לשם כך, הוקמה אקדמיה לכדורגל בסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר, בה טופחו כישרונות מהעיר והאזור, אך לא רק. שמה הלך לפניה, ונערים מכל קצוות רוסיה חלמו להגיע לשם, כי הייתה שם אפשרות לקבל הכשרה רצינית באמת.
ולאדן איביץ' (רדאד ג'בארה)החלום, כפי שהוגדר על ידי גאליצקי באופן חד משמעי, היה להגיע בבוא העת למצב בו כל סגל הקבוצה הראשונה מבוסס על בוגרי האקדמיה. היה בראייה הזו לטווח הארוך משהו נאיבי ואוטופי, אבל לרוב הקבוצות הרי בכלל אין תוכניות לטווח הארוך. קרסנודאר הייתה שונה מאוד, בזכות החזון המיוחד, ונדמה היה שהיא מסוגלת להשיג את מטרותיה לפחות באופן חלקי.
שנתיים בלבד אחרי הקמתה, כבר שיחקה קרסנודאר בליגה הבכירה, כי ברוסיה זה לא ממש מורכב. היא באמת הקפידה להציג כדורגל אטרקטיבי עם מסירות קצרות, והדבר הניב פירות על הדשא והביא לא מעט קהל ליציעים. והיציעים האלה הפכו ב-2016 למפוארים עם פתיחתו של אצטדיון פנומנלי – הטוב ביותר ברוסיה בפער ניכר. באופן אירוני למדי, הוא לא אירח את המשחקים במונדיאל, כי לגאליצקי אין קשרים במקומות הנכונים, והעיר שנבחרה לאירוח באזור היא סוצ'י – בה בכלל אין מועדון כדורגל ראוי.
שחקני קרסנודאר (האתר הרשמי של קרסנודאר)במשך שנים, העפילה הקבוצה בקביעות לליגה האירופית, ודורגה תמיד בצמרת בליגה הרוסית, גם אם לא התקרבה למאבק אמיתי על תואר האליפות. ב-2019, היא עלתה לראשונה למוקדמות ליגת האלופות, שם הדיחה את באופן סנסציוני את פורטו, לפני שנכנעה לאולימפיאקוס. בחלוף שנה, השאיפה הקסומה לשחק בשלב הבתים הוגשמה, וקרסנודאר התכבדה להתמודד מול צ'לסי וסביליה. ההרפתקה אף שדרגה את מעמדה בזירה הבינלאומית, ואפשרה לגייס שחקנים זרים איכותיים יותר.
באשר לאקדמיה, הפריחה הייתה מרשימה. השוער הראשון של רוסיה ביורו 2020 בקיץ שעבר היה מאטביי סאפונוב, בוגר גאה של קרסנודאר. השחקן עם הפוטנציאל הגבוה ביותר, שכונה מסי הרוסי, היה במשך מספר שנים שאפי סוליימאנוב, והוא אף הבקיע צמד בניצחון הגדול ההוא על פורטו באצטדיון דרגאו. משהו השתבש אצלו בשלב מסוים, וכיום הוא מנסה לשקם את הקריירה בהשאלה בהפועל באר שבע, אבל בסגל קרסנודאר יש בוגרים מוכשרים נוספים, ולמאמנים בהחלט היה עם מה לעבוד. משרה בקרסנודאר הייתה מסקרנת ומאתגרת, ולא במקרה גויס בינואר האחרון לתפקיד דניאל פארקה.
שאפי סוליימאנוב (אורן בן חקון)המאמן הגרמני, שצמח במילואים של בורוסיה דורטמונד ועשה את שמו בנוריץ' סיטי, היה אמור להיות המאמן הראשון של המועדון ממערב אירופה, והאופטימיות הייתה גדולה, למרות שהקבוצה עברה בתקופה המדוברת משבר מקצועי. אלא שאז, ב-24 בפברואר, פלש הצבא הרוסי בהוראת ולדימיר פוטין לאוקראינה, והכל השתנה ללא היכר – גם בכדורגל הרוסי, ובקרסנודאר בפרט.
פארקה, שלא הספיק לנהל אפילו משחק אחד על הקווים, עזב בתחילת מרץ – וכיום הוא מאמן את בורוסיה מנשנגלדבאך. גם רוב הזרים העדיפו לברוח מהמדינה שפתחה במלחמה רצחנית. אריק בוטהיים, החלוץ הנורבגי המבטיח שהגיע מבודו גלימט אחרי שכיכב ב-1:6 על רומא, לא שיחק במדי קרסנודאר אפילו דקה. גם גז'גוז' קריכוביאק הפולני, ויקטור קלאסון השבדי, טוני וילהנה ההולנדי ואחרים מיהרו לעזוב את רוסיה. במקביל, השעתה אופ"א את נבחרת רוסיה ואת המועדונים הרוסים מהתחרויות, וכך נותר הפרויקט של קרסנודאר כמעט לא רלוונטי. מקבוצה ששאפה לשחק בליגת האלופות על בסיס קבוע, לגייס כוכבים זרים נוצצים ולקדם גם באמצעותם את בוגרי האקדמיה המוכשרים, היא נותרה בלי מטרות כלשהן.
הפרויקט הפך ללא רלוונטי. שחקני קרסנודאר (האתר הרשמי של קרסנודאר)אז קרסנודאר מינתה למאמן את אלכסנדר סטורוז'וק, איש מקצוע מקומי אלמוני לחלוטין, ואת 2022 בילתה בדיכאון עמוק. את העונה שעברה היא סיימה במקום הרביעי שלא נתן לה כלום, ובעונה הנוכחית התדרדרה עד המקום השמיני נכון ליציאה לפגרת המונדיאל. יש לה 25 נקודות אחרי 17 מחזורים, והיא רחוקה מאוד הן מזניט בפסגה והן מהקו האדום. לפיכך, אין לה על מה לשחק יותר, והסגל הנוכחי לא בדיוק מעורר השראה. במצב הנוכחי, זו קבוצה מיותרת בליגה מיותרת, וגם הקהל כבר ממש לא מתרגש.
לכך יש להוסיף את הספקות לגבי עתידו הפיננסי של הפרויקט. המצב הכלכלי ברוסיה מוטל בספק גדול לאור המלחמה המתמשכת, אבל בקרסנודאר סימני השאלה גדולים אפילו יותר, כי היא תלויה כמעט בלעדית בגאליצקי, אשר מצבו הבריאותי מתדרדר. הבעלים הודיע על בעיות רפואיות כבר לפני שנה, מבלי לפרט עליהן, ולפי ההערכות הוא חלה בסרטן. השבוע הודיע גאליצקי כי לא יתאפשר לו יותר למלא את תפקידיו בהתאחדות. בשלב זה, הוא עדיין לא פורש מניהול המועדון, אבל ממעט להופיע בציבור, וכלל לא בטוח שיוכל להתמיד בכך בעתיד. אם וכאשר זה יימנע ממנו, כלל לא בטוח שקרסנודאר כולה תוכל להמשיך להתקיים.
ערפל כלכלי. איביץ' (רדאד ג'בארה)בנסיבות אלה, ההחלטה של איביץ' לעזוב את מכבי תל אביב לטובת קרסנודאר נראית מפוקפקת למדי. לפני שנה זו הייתה הזדמנות מצוינת, אבל כיום מדובר בצעד אחורה. עם הצהובים, יש לסרבי אפשרות להיאבק על תואר האליפות, וגם לשחק באירופה בעונה הבאה. עם קרסנודאר, אין לו מטרות כלשהן העונה, אין מפעלים אירופיים בעונה הבאה, ואין אופק מקצועי כלשהו. בנוסף, בחירה לעבוד ברוסיה במצב הפוליטי העכשווי מהווה כתם מוסרי גדול, אם כי יש סרבים שלא רואים זאת כך – ולראיה סלבישה יוקאנוביץ' שהסכים להצטרף לדינמו מוסקבה ביוני.
השיקול היחיד שיכול לגרום לאיביץ' להעדיף את קרסנודאר על פני מכבי תל אביב היא כסף. המועדון הרוסי מציע לו שכר גבוה יותר, וזה נובע ככל הנראה משיקולים פוליטיים פנימיים, כי ברוסיה נחושים להראות לתושבים שהעסקים ממשיכים כרגיל לכאורה – והקבוצות מצליחות להחתים מאמנים זרים. העניין הוא כי קשה להבטיח שהחוזה יכובד אם המצב הכלכלי ישתנה – הן ברוסיה כולה, והן בקרסנודאר ספציפית בגלל מצבו הרפואי של הבעלים. ההיבט הזה מעמיד את השיקולים של איביץ' באור בעייתי אפילו יותר.
איביץ':סיימנו את המשחק בצורה הטובה ביותר