חשיפה. קצת אחרי חודש ינואר האחרון, הצטרף למועדון ספורט דימונה עמי עמר כמנכ"ל הקבוצה, תוך כדי שמשמש בתפקיד בכיר בעיריית דימונה. רק בחודש האחרון (אפריל), אחרי "שלשונות רעות", לטענתו של עמר, החלו לחפש איך לפגוע בראש העיר, בני ביטון, שנותן יד חופשית למועדון הכדורגל בעיר, ואף מתקצב אותו בסכומים די גבוהים ביחס לליגה א' דרום, הוחלט להיפרד ממנו: "בעקבות היותו עובד עיריית דימונה ומבחינה חוקית לא ניתן להעסיקו כמנכ"ל הקבוצה", נמסר ממועדון ספורט דימונה באחד במאי, יום הפועלים.
כידוע, הגוף שמנהל את קבוצת הכדורגל בעיר, "העמותה לקידום מועדון הספורט דימונה וקידום הנוער", נתמך על ידי עיריית דימונה ועל פי חוק, אדם שעובד בעמותה כלשהי ותוך כדי גם חלק בעירייה, באותה העיר, התומכת באותה עמותה, לא יכול לשמש בכפל תפקידים בעיר. כזכור, עמי עמר מונה לתפקיד מנכ"ל מועדון ספורט דימונה קצת אחרי ינואר והיה כחלק מהמועדון למשך כשלושה חודשים, ויש הטוענים כי הכניס רוח חדשה במועדון בזכות הניסיון הרב והידע שצבר במהלך הקריירה שלו. "הצליח לייצב המערכת ולהשאיר הקבוצה בליגה, ולעמי אף היו תוכניות לעונה הקרובה" ציינו בהודעת המועדון לאחר הפרידה ממנו.
אלא שמלבד תפקידו כמנכ"ל מועדון ספורט דימונה, לעמר היה תוך כדי עבודתו במועדון, תפקיד נוסף בעיריית דימונה, הקשור בתברואה. מדובר בהעסקה לא חוקית ונדמה שעמר בעצמו ידע על כך ולא מיהר להיפרד מהמועדון, שכן היו לו תוכניות להמשך הדרך. "יכולתי להמשיך לעבוד במועדון ספורט דימונה, רק במקרה בו הקבוצה לא הייתה נתמכת על ידי העירייה" מציין עמר בשיחה ל-ONE. "כשזה מתחת לרדאר, אז לא הייתה בעיה. אבל יש לשונות רעות, יש אנשים שמתמודדים עכשיו עם בני ביטון לקראת הבחירות המוניציפליות. אני יכול להגיד שיש עוד אנשים כאלה, שהם לא משמשים בתפקיד כזה בכיר בעירייה, אז מעלימים עין".
עמי עמר (באדיבות יגאל צריקר) (מערכת ONE)עוד ממשיך בדבריו: "בעקבות זה שזה יצא לאוויר בדימונה, ובגלל זה שאני מוכר בדימונה, ובתפקיד כזה בכיר, כמנכ"ל המועדון, זה הפריע לכמה אנשים וכך גם ההצלחה של בני, כשלפתע יש לו שקט תעשייתי בכל העיר ולא מתנגחים בו בכל העיר, זה הפריע להם. השקט הגיע בזכותי, כשהגעתי למועדון. עברתי דבר או שניים בכדורגל הישראלי. הייתי שחקן הפועל באר שבע והפועל דימונה במשך 25 שנים. הייתי מקובל על כולם. אלא שבסוף השנה הנוכחית היה צריך להוציא דו"ח של רשם העמותות ושם התגלה כי עמי עמר מקבל משכורת. זה הדליק נורה אדומה אצל אנשים".
"עכשיו מחפשים בדרך אחרת להחזיר אותי למועדון. היועץ המשפטי של העירייה, מנחם בן טובים, אמר לי שאני יכול להמשיך לעבוד, רק שאקח בחשבון שיש אנשים שיכולים לשלוח את זה למשרד הפנים ומחר תהיה לי בעיה ואקבל קנס גדול. ראש העיר והסגנים מחפשים כל מיני דרכים להחזיר אותי. כבר חשבתי לצאת לפנסיה מוקדמת ולחזור לשנתיים עד לבחירות. היססתי, כי מה שנשאר לי, עד לפנסיה, כאמור, זה שלוש שנים. זו גם הייתה הצעה, העיקר לא לוותר עליי. אם זה לא יסתדר, כולם יודעים שמועדון ספורט דימונה יפסיד וכל העיר תפסיד".
מועדון ספורט דימונה (באדיבות יגאל צריקר)בני ביטון, ראש עיריית דימונה, המכהן כראש עהירייה מזה כתשע שנים, העביר תקציבים שנתיים (2018 עד 2020) בסכום כולל של לא פחות מ-5,701,838 שקלים על פי דו"חות העמותה, המחזיקה את הקבוצה בעיר הדרומית. לא אחת הודלפו משכורות השחקנים שאינן תואמות את המציאות. כך, למשל, העונה, אחד משחקניה הבכירים של הקבוצה, לו עבר בליגות הבכירות בכדורגל הישראלי, קיבל לא פחות מ-14,000 שקלים נטו, כולל רכב אישי ודלקן לנסיעותיו. הביקורת כלפי המועדון והתנהלותו, תחת בקרתה של עיריית דימונה, מעלה הד ואדים. חשוב לזכור כי מדובר בעיר פריפריאלית, וכל אותם כספים שצויינו הינם כספי ציבור, שיכולים היו להיות מושקעים בחינוך ובתחומים אחרים.
היות ותקציב העירייה המועבר לקבוצת כדורגל הנתמכת בידי העירייה הוא בהתאם לשנה קלנדרית (ינואר עד דצמבר), תקציב דימונה לעונת המשחקים האחרונה עמד על כ-2,500,000 שקלים, כשהמועדון השתמש רק בכ-1,600,000 שקלים. כך שאת החודשים שנותרו לפתיחת עונת 2022/23, מועדון ספורט דימונה תאלץ להתמודד ולפתוח את העונה עם כ-900,000 שקלים עד להעברת התקציב הבא (ינואר 2023).
עיריית דימונה הגיבה באמצעות עמוס סריג, דובר העירייה: "לפני מספר חודשים מונה מר עמי עמר על ידי עמותת הכדורגל של מ.ס דימונה למנהל המקצועי של קבוצת הכדורגל שלה. לאחרונה נודע לעיריית דימונה, כי למרות שמר עמר עוסק בכדורגל ובאימונים נטו, קיים חשש לניגוד עניינים בין תפקידיו בשל העובדה שהעמותה נתמכת על ידי עיריית דימונה. לאור זאת פנתה העירייה לראשי העמותה בעניין החשש לניגוד העניינים ואלה פנו למר עמר וביקשו ממנו להגיש את התפטרותו מתפקידו כמנהל מקצועי לאלתר - וזה מה שהוא אכן עשה. זאת למרות שכל הגורמים היו שבעי רצון מעבודתו ומתרומתו. מר עמר עבד לאחר שעות עבודתו בעירייה, ולכן גם סברנו בהתחלה כי אין חשש לניגוד עניינים”.