אבסורד התקציבים לחיזוק השחקן הישראלי

המדינה בוחנת לחלק תקציב ציבורי מיוחד לחיזוק השחקן הישראלי אך ורק לליגות שיש בהן רוב של זרים - כך עולה ממסמך ההצעה לשינוי הקריטריונים שהכין משרד התרבות והספורט.

ל-ONE נודע כי משרד התרבות והספורט הכין לאחרונה מסמך “הצעה לשינוי” של הקריטריונים לחלוקת כספי תמיכה לחיזוק מעמד השחקן המקומי הישראלי לענפי הכדור הקבוצתיים. על פי ההצעה, בכוונת המדינה להכניס שינוי מהותי בקריטריונים, לפיו הליגות שיהיו זכאיות למענקים הללו יצטרכו להכיל רוב של שחקנים זרים.

יצחקי ופיבן אחרי הניצחון על ק"ש

הקבוצות מתוגמלות על פי דקות המשחק של השחקנים שיצאו ממחלקות הנוער בישראל, אלא שבמסמך הקריטריונים נכתב במפורש כי הכספים לא ייתנו לכל ליגה בכדורגל ובכדורסל הישראלי. התנאי החדש לקבלת התקציבים הוא כי “שיעור הספורטאים הזרים הממוצע של כל קבוצות הליגה יעלה על 50% מהספורטאים הרשומים בטופס, בהתאם לכללי הענף המוסדרים בתקנוניו”.

אומנם מדובר בנוסח לא רשמי, אך הוא מעיד על כוונת המשרד לשנות את הקריטריונים. מי שעלולים להיפגע מכך הם דווקא הליגות שהחליטו להפחית את כמות הזרים שמשחקים בהן. הליגה הלאומית תיפגע מההחלטה הזו, כמו גם ליגת הכדורסל לנשים שהפחיתה את כמות הזרות לשלוש שחקניות בלבד מתוך כוונה לחזק את מעמד הספורטאית הישראלית.

רומן סורקין (איציק בלניצקי)

התנאי החדש במסמך הקריטריונים המוצע עומד בניגוד גמור למטרות שבגללן מחולקים התקציבים הללו. באותו המסמך בדיוק נכתב כי “מטרת התמיכה בתקנה זו היא לחזק את השחקן הישראלי, במיוחד בשני ענפי העל, שהם ענפי חלון הראווה האיכותי ביותר של ישראל. ככל שרמת השחקנים בענפי אלה תעלה, רמת נבחרות ישראל בענפים אלה תעלה”.

התקציב המיוחד לחיזוק השחקן הישראלי, שמחלק 15 מיליון שקל לספורט, נולד בימי השרה מירי רגב בעקבות שביתת השחקנים הישראלים בכדורסל. בתחילה, המטרה הייתה לתמרץ קבוצות לרשום בסגל שלהן פחות זרים ולתת יותר דקות משחק לישראלים - אלא שכעת, משרד התרבות והספורט שוקל כאמור לתגמל דווקא קבוצות מליגות שמשתפות כמות גבוהה של זרים, באמתלה של “חיזוק השחקן הישראלי”.

תגובת משרד התרבות והספורט תובא לכשתתקבל.