איגור קולשוב חזר למכבי ראשון לציון במהלך העונה שעברה ובחודשיים שלו בקבוצה הציג יכולת משודרגת ואחוזי קליעה פנומנליים, אך לאכזבתו, השילוב של מבצע שומר החומות ועליות ומורדות לאורך העונה, הביאו את הכתומים מעיר היין להישאר עם המחמאות בלבד בגמר גביע המדינה ובלי הכרטיס לפלייאוף.
בראיון פתיחת עונה חגיגי ומחויך ל-ONE, מדבר קולשוב על התקופה והחוויות מהמכללות, על היורוליג, התקופה הקפואה בקאזאן, המודל לחיקוי, המטרות של הקבוצה, השילוב של צוות האימון, המינוי של גיא גודס למאמן הנבחרת ("המאמן הכי ראוי"), וגם על הנוכחות שלו ברשתות החברתיות.
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)איך היה הקיץ, מה עשית?
“נחמד, מעניין, קורונה, טיסות, נתקע במדינה, חוזר לפה שוב, חוזר לארצות הברית, היה כיף. הכל בקיץ אחד”.
באיזו מדינה נתקעת?
"איטליה".
למה?
"לקחתי את החברה לטיול של 10 ימים, טסנו מארצות הברית לאיטליה, ולקחנו גם טיסות חזרה מאיטליה לארצות הברית. הבעיה היא שלא בדקתי אם אני יכול להיכנס חזרה לארצות הברית עם דרכון ישראלי. איטליה מדינה אדומה, ומפה לשם החברה עולה על טיסה חזרה ואני לא. ואני חוזר לארץ לשבועיים כי צריך להיות 14 יום לא באיטליה כדי לחזור לארצות הברית".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)מה הציפיות העונה מבחינה קבוצתית?
"אנחנו רוצים לחזור לקדמת הבמה. קודם כל פלייאוף ומן הסתם להגיע למעמדים שכבר הגענו כמו גמר הגביע. אין לנו עוד מסגרת השנה, אין אירופה, אז הפוקוס הגדול שלנו הוא על זה".
חזרת לראשון לקדנציה נוספת, זו השנה השלישית שלך, כיצד השתנית מאיגור של השנה הראשונה בקריירה המקצוענית בראשון לציון, וגם מהבחינה של לשחק תחת גיא גודס?
"קודם כל, אני מעריך שבאמת ממשיכים איתי ושוב קיבלתי את ההזדמנות, סוג של לשנות רושם. אני חושב שבשנה הרביעית אני כבר אדם אחר. יותר בוגר, יותר מבין מה מצפים ממני ומה לצפות מעצמי. זה מקום אחר, זה כמו שאתה מתחיל שנה ראשונה אחרי קולג' ויש לך ציפיות אדירות מעצמך ואתה רוצה את הכול מהר. על הדרך אתה מבין שזה עניין של תהליך ואני חושב שאני במקום טוב עם עצמי. כקבוצה, אני חושב שנעשה דברים יפים השנה".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)רק מהסתכלות סטטיסטית על אחוזי הקליעה שלך מהשנה שעברה, אתה מרגיש שעשית קפיצה ותיקנת את הרושם הזה שאתה מדבר עליו?
"זה לא העניין של הרושם, זה פשוט העניין המנטלי. אני חושב שבכדורסל ובספורט בכלל, למדתי עם השנים שזה בערך 75% מנטלי ורק אולי 25% פיזי. אתה יכול להיות הכי מוכשר שיש אבל אם הראש שלך לא במקום הנכון לא תמצה את הפוטנציאל שלך. אני חושב שזה ההבדל הגדול וזה חשוב לעכשיו וגם להמשך הקריירה".
מבחינה מקצועית, מה ההבדל התפיסתי בין התקופה שלך בחולון לזו בראשון?
"מקצועית, כל מקום הוא שונה. כשהייתי פה אלה אותם האנשים, אלה אנשים באמת ברמה גבוהה, מועדון שמתנהל בצורה נכונה. גם בחולון גם בנהריה, בכל מקום, אלה אנשים שונים ואתה צריך להתרגל לסביבה מסוימת. לגור בנהריה זה לא לגור בראשון שבמרכז, אז פתאום אתה יותר רחוק מדברים ואתה צריך לנסוע שעתיים הלוך חזור, וכל משחק חוץ זו חתיכת נסיעה. למדתי שבמרכז עדיף, גם הנסיעות קצרות יותר, גם ההורים שלי גרים בראשון אז זה מסתדר טוב. אלה דברים שאתה לומד עם השנים, אבל אלה דברים שצריך לנסות".
איגור קולשוב (חגי מיכאלי)מה שיטת המשחק שהכי טובה לך?
"השטף הקבוצתי. אם אין לך שטף ואם אתה לא מזיז את הכדור מצד לצד, אם אתה לא משחק כדורסל חכם, זה לא רק לי אלא גם מבחינה קבוצתית זה יכול להכאיב, כמו בעונה האחרונה שאתה צריך לגרד נקודות כשהכל קשה. ברגע שיש לך שחקנים ברמת איי קיו מסוימת, לא חייבים להיות קבוצת התקפה מוכשרת בטירוף. הראינו את זה גם בשנה שעברה כשנשארנו עם אקיל (מיצ'ל) שהיה הזר היחיד שלנו. עדיין היינו קבוצת ההתקפה מהטובות בליגה, פשוט מהעובדה שהזזנו כדור מצד לצד. עכשיו, עזוב רמת תחרות, לא שיחקנו מול מכבי וירושלים בתקופה הזו, אבל עדיין אני מאמין גדול בזה".
הגעת למכללות, ספר לנו על החוויה הזו, של להגיע לשם כשחקן ישראלי. איך חווית את זה, מה הדברים הכי טובים שזכורים לך משם?
"קודם כל, אני מאחל לכל אחד שתהיה לו את החוויה שהייתה לי. זה באמת משהו אחר, זה משהו שאתה לא יכול לקבל פה בארץ וגם לא בשום מקום באירופה. זה ספציפי מאוד לארצות הברית בגלל המשאבים שלהם וכמות המכללות והרמה שם, אבל מבחינתי נהניתי. הייתי שנתיים בתיכון, חמש שנים בקולג', מן הסתם ראיתי גם מכללות שונות כי עברתי בחיים. אתה זוכר בעיקר את התקופה עם החברה כי אתה באמת אשכרה כמו משפחה עם אנשים, אם זה שנה, שנתיים, שלוש וארבע”.
איגור קולשוב (עמרי שטיין)“אני זוכר משחקים יותר טובים, משחקים שאתה משחק בארנה של פורטלנד מול אולם מלא, או ניו מקסיקו. יש מקומות שאתה לא חושב עליהם בכלל ואלה מקומות שצמאים לכדורסל ואוהבים את זה ומקללים אותך אחרי המשחק. זה כיף. יש זיכרונות יותר טובים ופחות טובים, אבל אני חושב שבטוטאל, זו החוויה של לעבור את זה עם החברה, גם אם זה בזמנים היותר קשים כמו טרום העונה, שגורמים לך לעשות דברים משוגעים שלא תעשה אותם יותר בחיים שלך, רק בקולג'. אתה קם בארבע בבוקר ועושה אימוני נייבי סיל טריינינג (אריות הים - יחידת העלית של צבא ארצות הברית) שלושה ימים בשבוע, אלה דברים מטורפים שאתה צוחק עליהם עכשיו, אבל באותו רגע זה קשה, זה כואב".
אתה יכול לחלוק איתנו חוויה טובה שלך מהתקופה במכללות?
"אני זוכר שהיה לנו משחק בניו מקסיקו, היינו מכללה קטנה שלא נחשבת יותר מדי. היינו בפיגור 17 שש דקות לסוף, הצלחנו לחזור למשחק ובסופו של דבר הייתה לי זריקה, היה שוויון והחטאתי. הייתה מלחמה על כדור ושחקן של הקבוצה השנייה ניסה לקחת פסק זמן ולא היו להם יותר פסקי זמן. זה הגיע לזריקת עונשין בסוף שעון, וזהו, הלכתי לקו, קלעתי את הזריקה וצריך לברוח מהאולם כי כולם רוצים או להרוג אותי או לקלל אותי ואת אמא שלך ואבא שלך ואת המשפחה שלך. זה זכור לי כי זה ניצחון גדול למכללה שלנו".
זה ממש נשמע כמו הפאב-פייב מה שקרה שם.
"כן (צוחק) אבל בטונים הרבה יותר נמוכים".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)עם איך שאתה מתאר סביבות עוינות, נראה שתוכל להסתדר יופי עם קהלים עוינים באירופה.
"זה אומר שאתה משחק ברמות שאתה רוצה, זה מה שאתה רוצה כשחקן גם אם זה לטובתך - אם זה כששיחקתי בחולון אז אולי להם יש את האוהדים היותר משוגעים פה בארץ, ואם זה נגדך, אבל זה אומר שיש חשיבות למה שאתה עושה, יש חשיבות למשחק וזה כיף".
אם אנחנו מדברים על המכללות, יש הרבה מאוד שחקנים צעירים שמסתכלים עליכם. בתור אחד שעבר שם ובאמת חווה את זה, איזו עצה תיתן להם?
"סבלנות זו העצה הכי טובה שאני יכול לתת, כי מה שקורה הרבה, זה גם שחקנים ישראלים שבאים למכללות ואחרי שנה אחת שאתה לא משחק אז בדרך כלל או שאתה חוזר לארץ או שיש ענייני צבא, או שאתה מתגעגע למשפחה ורוצה להתחיל קריירה מקצוענית. המזל שלי שהספקתי לעשות שנתיים בתיכון, אז יכולתי לראות קצת מהצד מה קורה ולהבין. אני חושב שסבלנות זה לא בבום אחד ולפעמים זה לוקח שנתיים שלוש, אז לכל אחד יש את הטיימליין שלו".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)עברת לרוסיה, לקאזאן, ספר לנו על התקופה הזו.
"תקופה מוזרה. קודם כל קר שם בטירוף, ועם המזל שלי הגעתי לחורף הכי קר מזה 20 שנה. אתה לא יוצא מהדירה. חיכיתי להסדר של הדרכון הרוסי שלי ולא פתחתי את העונה, אז הייתי צריך להצטרף במהלך השנה. כשאתה מצטרף לקבוצה כזאת שרצה כבר באמצע העונה אז קשה מאוד להיכנס לקצב. אתה מגיע ויש לך 17 שחקנים, תשעה זרים ועוד שמונה רוסים כולל אותי, זה לא כמו אצלנו בארץ שיש לך ילדים שאתה מעלה כדי להשלים סגל. שם כל שחקן זה שחקן שחקן. שחקן שמשלמים לו כסף, לכולם יש שאיפות, לכולם יש עבר בליגה אז זה קשה, אבל זו תקופה מחשלת. למדתי המון על עצמי וזה עזר לי איפה שאני היום גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה פיזית. אני לוקח מזה רק את הטוב".
קאזאן זו קבוצה שעשתה גמר יורוקאפ, האם יש לך איזשהו טעם של החמצה?
"לא, אפס, כי הייתי רואה מה זה להתאמן ברמות האלו, הייתי רואה מאמן שהוא עכשיו מאמן פנאתינייקוס שאימן אותי. ניסיתי לקחת מזה להפך, את הדברים שאני כן יכול ללמוד, לא שיחקתי יותר מדי אבל גם כשאתה מתאמן עם שחקנים כאלה על בסיס יומיומי אז זה מעלה את הרמה שלך. אתה רואה איך צריך לשחק כדורסל ולאיזה רמות אתה שואף להגיע".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)היה שחקן שהוא מודל לחיקוי עבורך?
"ג'מאר סמית' ששיחק פה בארץ בגליל, אני לא יודע בן כמה הוא כבר, 33 או 34, בן אדם מכונה, שומר על עצמו, עובד יותר קשה מכל אחד אחר בגיל שלו. למרות שהוא כבר הגיע לאן שהוא רצה ועכשיו הוא בטורקיה, הוא עדיין עובד הכי קשה שראיתי וסוחב איתו שחקנים אחרים. זה היה חלק גדול בהצלחה של הקבוצה בשנה שעברה, והוא היה שם שנים, שימש כקפטן ועכשיו עשו כבר את חילופי הסגל, אבל בלעדיו הם לא מגיעים לאיפה שהם".
כמה זמן לקח לך להתרגל לטמפרטורה מחדש?
"אחרי שנייה (צוחק), אחרי שנייה. עם המזל שלי כל הזמן הייתי במקומות חמים. גם כשהייתי בארצות הברית, זה היה בפלורידה, אריזונה, טקסס. ברוסיה לא הייתי שנים, לא גרתי שם שנים, אז פתאום לקבל את הבומבה הזאת של השלג ושל הרוח שמכה לך בפנים איך שאתה יוצא החוצה, זה עולם אחר. זה היה נחמד".
מהבחינה הזו, הייתה לך חוויה קשה ברוסיה?
"בסופו של דבר כמו בכל מקום אתה מסתגל ומתרגל. אתה לוקח דירה שהיא יותר בסדר אז יש לך גם רצפה חמה כזו מתחממת שזה מגניב, לא ידעתי על זה. פשוט לא יוצא יותר מדי, גם ככה זו תקופת קורונה אז זה לא כזה אישיו".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)מה השנה שהכי חישלה אותך בקריירה?
"השנה בקאזאן נתנה לי פרספקטיבה שונה על הקריירה, על החיים, על הכדורסל. אמרתי לעצמי ‘אל תשאל יותר מדי שאלות ותהנה מזה’. הגעתי למסקנה שבאמת צריך ליהנות ממה שאני עושה ולא כל הזמן להכניס את עצמך לסרטים. לשאוף ולעבוד קשה זה בסדר, אבל בסופו של דבר אתה חייב ליהנות כי אם לא תהנה אתה תעבור את הקריירה בסוג של סבל".
כשחזרת, למה דווקא לראשון?
"זה מקום שאני מכיר, היה צורך בעוד שחקן, עבדתי עם גיא גם בשנה הראשונה, אני מכיר את המועדון שליווה אותי גם כשהייתי בקולג', שתמיד הייתי איתם בקשר. נוצרה סיטואציה שהיה מקום ואני חושב שבחודשיים שהייתי עשינו חודשיים יפים. שחקנים עזבו אותנו עם הטילים, אבל היה שמח, היו חבר’ה טובים, היה כיף ומהנה ואני חושב שגם את זה צריך לקחת איתנו".
לאן איגור יכול להגיע מבחינת הקריירה, מה הצעד הבא שלך?
"אני לוקח את זה יום יום ואני לא רוצה עכשיו לחשוב לאיפה אני יכול להגיע. אני חושב שצריך לקחת את זה ביום יום ולראות מה אנחנו עושים כקבוצה השנה שיביא אותנו הכי רחוק. כשהקבוצה תצליח זה גם יביא את כולנו למקומות שאנחנו שואפים להגיע אליהם".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)ולאן אתה שואף להגיע?
"מבחינתי, יורוליג זה הטופ של הכדורסל האירופי, כל שחקן פה שואף להגיע לשם. אתה רואה יורוליג ואתה רואה שזה כדורסל אחר, זה מדהים. אתה נהנה לפעמים יותר לראות יורוליג מה-NBA. ב-NBA זה יותר כישרון אבל ביורוליג אתה רואה מה זה כדורסל".
בוא נדבר רגע על השילוב של צוות האימון, אלון שטיין יחד עם גיא גודס, שהיו בצוות שעשה אליפות יורוליג. איך שיתוף הפעולה ביניהם?
"זה שיתוף ברמה, לא הכרתי את אלון יותר מדי לפני. היה לי איתו קטע קצר בנבחרת, אבל הוא מסור ובא לעבוד כל יום ויש לו חיבור טוב עם גיא. שחקנים מגיבים אליו, בנוסף יש לנו גם את טוני (יאנגר) שזה מדהים, כי הוא הבלאנס, הגשר הזה בין הזרים לישראלים כי הוא מכיר הכול, הוא שיחק פה בליגה לאומית ובליגת העל אז הוא יכול לעזור להרבה שחקנים להבין מה הולך. השילוב הזה של שלושתם בצוות זה שילוב מעולה".
גיא גודס (איציק בלניצקי)מה דעתך על גודס והנבחרת?
"אני מבסוט בשבילו, אני חושב שהוא היה המאמן הכי ראוי. גם אריאל בית הלחמי יכול היה לקחת את הג'וב אבל אני באמת שמח בשביל גיא, הוא עשה פה עבודה עם הקבוצה בשלוש השנים האחרונות: פיינל פורים, גמרים. אני יודע שהתואר עוד לא הגיע אבל מבחינת מאמנים ישראלים זה הטופ שיש לנו להציע".
מה התפיסה שלך לגבי רשתות חברתיות, כי היית חיובי מאוד ופעיל בעבר. לאן נעלמת?
"מתחת לאדמה (צוחק). בסך הכול רציתי להתפקס איפה שאני צריך את הפוקוס שלי, לא רציתי יותר מדי הסחות דעת מסביב גם אם זה נחמד לפעמים. אני עדיין עוקב אחרי הכול, אני עדיין יושב בטוויטר ומדפדף. בתכל’ס, זו הרשת היחידה שאני באמת אקטיבי בה. לא מעניין אותי כל כך האינסטגרם ולא הטיקטוק שעכשיו מתפוצץ בעיקר מאז תקופת הקורונה. אז אני שם אבל אני לא שם".
איגור קולשוב (איציק בלניצקי)