"100 אנשים מפוזרים באצטדיון - זו התקהלות?"

ההנחיה של משרד הבריאות לפיה קיימת חובה על עטיית מסכה בהתקהלות בשטח פתוח, הוגבלה היום (שלישי) על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לחודש אחד בלבד, עד 12 בספטמבר. במתן ההסבר שלה להחלטה, יו”ר הוועדה, ח”כ אפרת רייטן מרום, התייחסה גם למתרחש באצטדיוני הכדורגל.

“ההגדרות כלליות מדי, בלתי אפשרי ליישם ולאכוף; דורשים לשמוע פתרונות שיקלו על אזרחים להישמע לצו ולהבין את ההיגיון בו”, הסבירה רייטן מרום והוסיפה: “הממשלה מטילה עוד ועוד מגבלות והכל סביב המטרה הזו, אבל עולות מזה כל מיני שאלות. נוסח הצו הזה מבהיר את אי ההבנה ואת הביקורת הציבורית שנשמעת כי אין שום נתון שמראה שההגבלה הזאת תקטין את שיעור ההדבקות. לדוגמא – לא מוגדרים פרמטרים ברורים להתקהלות בשטח פתוח. מה קורה אם בתחנת אוטובוס עומדים 100 איש, או לחילופין באצטדיון כדורגל שלם מפוזרים 100 אנשים? האם זו התקהלות? וגם אם כן, למה 100 מחוסנים שנכנסים למתחם המותנה בהצגת תו ירוק ובו כן יש אפשרות לשמור מרחק צריכים לעטות מסכה?".

לאחר דבריה, יתר המשתתים בדיון נגעו גם הם בסוגיית הקהל באצטדיונים. פרופסור חגי לוין הסביר: “בזמן הופעה או משחק כדורגל הסיכון להידבק נמוך מאוד. כשנכנסים או יוצאים יכול להיווצר צוואר בקבוק וזה מעלה את הסיכון, וכאן יש להבחין בין מחוסנים ומחלימים לבין לא מחוסנים, ובין אנשים המוגדרים כסיכון. כאן אין הבחנה. אין הצדקה להטלת חובה, שאותה יש לאכוף בכל האמצעים, יש הבדל בין המלצה לבין חובה".

אוהדים עם מסכות ביורו (רויטרס)

פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות לשעבר ומי שידוע כאחד שנוהג להגיע באופן קבוע לאצטדיונים, סיפר: “הייתי עם כמה חברים ביורו ולא נדבקנו. הכלל שנקבע שם הוא שיש להיות עם מסכה בכניסה לאצטדיון ועד לישיבה. לא בטוח שההדבקות שם היו במשחקים עצמם. הרבה אנשים הגיעו לאזור, הסתובבו, יצאו למקומות בילוי וזה היה יכול לקרות גם מסביב". 

מי שהציגה עמדה מנוגדת הייתה אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, שטענה: “אנחנו יודעים שיש לא מעט הדבקות בשטחים פתוחים, בייחוד במצבים של התקהלות. אנחנו רואים את התופעה הזאת לאורך כל גלי המגיפה. כולנו ראינו מה קרה באנגליה סביב משחקי היורו. והם גם פרסמו, כחלק מהחקירות האפידימיולוגיות, שחלק ניכר מההדבקות היו באצטדיונים פתוחים".