לפני כשנתיים שגיא מוקי יצא מאולם ניפון בודוקאן עם מדליית הזהב מאליפות העולם על צווארו ואמש (שבת) הוא יצא ממנו שוב עם מדליה אולימפית קבוצתית בצבע ארד, תוך שהיה שותף לדרמה גדולה עם נבחרת הג'ודו של ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
מוקי בן ה-29 הוא אחד מהג'ודאים הטובים בעולם וזו עובדה. אומנם הוא פספס הזדמנות לזכות במדליה אישית גם במשחקים האולימפיים, אבל בתחרות הקבוצתית הוא היה הג'וקר שעלה למזרן ברגע החשוב ביותר - ועזר לנבחרת לעשות היסטוריה.
שגיא מוקי חוגג (רויטרס)הג'ודאי מקטגוריית המשקל של עד 81 ק"ג נאלץ להתמודד בקרב אחד ומרכזי נגד מיכאיל איגולניקוב שמתחרה במשקל של עד 90 ק"ג, והיה אמור להביא מהניסיון שלו, בדיוק כאשר הנבחרת נקלעה לפיגור של 1:0 מול רוסיה. מוקי עלה לקרב, הצליח להפתיע ולהכניע יריב קשה לפיצוח, למרות שהיה גדול ממנו בתשעה קילוגרמים, וקבע 1:1 בדרך למהפך ולזכייה במדליה.
"זה חלום שהתגשם", אמר שגיא מוקי בזמן החגיגות שנערכו הלילה ביפן. "חיכיתי לזה הרבה זמן, רציתי לזכות בכל המדליות האפשריות. זכיתי באליפויות אירופה, באליפות העולם, הייתה חסרה לי רק מדליה אולימפית - והיום אני יודע שיש לי אותה. ויש לי אותה בזכות".
שגיא מוקי בקרב (רויטרס)האמנת שתצא מהניפון בודוקאן עם המדליה הזו על הצוואר?
"ראיתי את עצמי מסיים את המשחקים האולימפיים בטוקיו עם מדליה, כן. רציתי את זה מאוד. כל כך רציתי לעמוד על הבמה הזו שהייתה חסרה לי. אני מאושר, נלחמנו קשה בשביל זה כנבחרת אחת, והנה זה קרה".
מה לדעתך מדליה כזאת תעשה למדינה בכלל ולג'ודו הישראלי בפרט?
"אני מקווה שהמדליה הזאת תביא למדינה שלנו קצת יותר הבנה רחבה על ספורט, ועל ג'ודו במיוחד, כי יום אחד אתה למטה ויום אחד אתה למעלה. זה שיעור בפרופורציות. בג'ודו כל טעות הכי קטנה יכולה לעלות לך ביוקר, כי ברגע שהיא תבוא אתה תמצא את עצמך מחוץ לתחרות. בכדורגל אם ספגת שער אפשר לתקן ויש זמן, בטניס אם איבדת נקודה אפשר לכפר על זה - אבל בג'ודו לא. הביקורות קטלו אותנו, אבל באנו מוכנים אחרי שבוע ארוך וקשה, באנו כמו חדשים ועשינו את זה".
שגיא מוקי (נעם מורנו)לאורך רוב התחרות הקבוצתית ישבת ביציע, ונכנסת דווקא לקרבות האחרונים נגד רוסיה על המדליה. מה הייתה הסיבה לזה?
"מבחינתי הכל היה בסדר. אורן סמדג'ה ניגש אליי אמר לי 'אתה עולה לקרב בתור הקלף המנצח שלנו', אז עליתי. זה היה קרב נגד אלוף אירופה בקטגוריית משקל שהיא מעל מה שאני רגיל להתחרות מולו, ועוד נגד אחד שהגיע לחצי גמר אולימפי וסיים חמישי. זה יריב שהיה צריך לעבור אותי צ'יק צ'ק, אבל הפתענו אותו. האמנתי, נלחמתי והבאתי נקודה מאוד חשובה, נקודה שהיה לי אסור להפסיד אותה. הייתי צריך לשנות את כל המומנטום של הנבחרת אחרי שנקלענו לפיגור של 1:0 וזה קרה כנגד כל הסיכויים. זרקתי אותו באיפון ומשם המשכנו לנצח עד הסוף".
עברתם ימים לא קלים בנבחרת. איך הצלחתם לחזור מזה?
"משה פונטי, אורן סמדג'ה, שני הרשקו וכל הצוות, כולם עשו עבודה מדהימה לאורך כל השבוע האחרון. השארנו הכל מאחור, הסתכלנו קדימה. הוכחנו ששום דבר לא ישבור אותנו. אם היינו באים עם התחושות הללו של ההפסדים והיינו שוקעים בזה, לא היינו מנצחים את התחרות הקבוצתית".
אורן סמדג'ה (עמית שיסל, באדיבות הוועד האולימפי בישראל)השם שלך נכנס לרשימה מאוד מצומצמת של ספורטאים ישראלים שזכו במדליה אולימפית, לצד כל המדליות באליפויות אירופה ואליפויות העולם בהן זכית. אתה מבין שהפכת היום לאחד מהספורטאים הגדולים בתולדות המדינה?
"זה מתחיל לחלחל. אורן רצה שאני אהיה זה שיעקוף אותו בכל התחרויות, בכל הבמות הגדולות, והוא שמח שזה קרה ועשינו עוד היסטוריה ביחד. ההרגשה היא מטורפת. קשה לי לעכל את זה בכלל".
בטוקיו זכית באליפות העולם ואתה עוזב את העיר הזו גם עם מדליה אולימפית. כמה אתה אוהב להתחרות פה?
"אני אוהב את טוקיו והיא מחייכת אליי, במיוחד באולם הזה, בניפון בודוקאן, בו הפכתי לאלוף העולם. מאותו האולם אני יוצא עם עוד מדליה, הפעם מדליית ארד אולימפית, וזה וואו. פשוט וואו. זו מדליה עוצמתית, כל הענף עבד בשבילה. זה רגע שלא אשכח כל החיים".