נבחרת ישראל המשיכה אתמול (ראשון) בסדרת הכישלונות שלה מאז נחתו אצלנו פה האוסטרים החביבים. זה התחיל עם מינוי מאמן לאומי בדמותו של אנדי הרצוג, שלא היה מאמן ראשי לפני כן, והמשיך עם הסטארט אפ של מינוי המנהל הטכני, וילי רוטנשטיינר, במקומו.
רוטנשטיינר הוא בן אדם חביב עם הרבה ידע תאורטי. הוא יכול לדבר על כדורגל שעות ללא הפסקה ולכן מי שיפגוש אותו יחשוב בתחילה שמדובר בגאון של המשחק, באיש מקצוע יוצא דופן. האוסטרי יכול אולי להיות מנהל טכני, אך בטח לא מאמן כדורגל, ובטח ובטח אסור היה שיעשו את הניסוי הזה על נבחרת ישראל.
“ההמצאה” של הפיכת מנהל טכני למאמן ברגע אחד היא כישלון גדול של ראשי ההתאחדות לכדורגל, ואל תמכרו לנו את סיפורי הקורונה ושהמהלך נעשה בשל המצב הכספי. להתאחדות לכדורגל יש כסף בקופה ומצבה הכספי הוא מעולה. צריך להתייעל וזה דבר מבורך, אך זה לא יכול היה להיעשות על חשבון נבחרת ישראל.
מעניין אותי, האם עופר עיני, הבעלים של חברת הגז בה אורן חסון משמש מנכ"ל ושותף, היה מוכן למנות לתפקיד בכיר בחברה מישהו חסר ניסיון באותו תחום? מההיכרות שיש לי עם עיני, אין סיכוי שזה יקרה.
אומנם רוטנשטיינר רצה להיות מאמן מהרגע שנחת בישראל, אך הוא כנראה לא מבין עד עכשיו שיש הבדל בין תפקיד המנהל טכני, לבין מאמן שצריך לחתוך, לקבל לפעמים החלטות בשניות. עד עכשיו אנחנו רואים על הקווים של נבחרת ישראל מאמן שמהירות התגובה שלו היא כמו של מנהל טכני, כזה שרואה את המשחק בנינוחות מהיציע ומעביר למאמן דרך איש קשר בספסל את ההמלצות/הוראות שלו – שרשרת שלוקחת זמן ובסופה יש מאמן שגם יכול לא לקבל את ההמלצות/הוראות שמגיעות מלמעלה.
גם כשהוא על הקווים, לווילי אין את “הטרפת” בעיניים שמצופה ממאמן נבחרת, ממי שצריך לפעמים גם לעורר את השחקנים. הוא נינוח, רגוע, ולראיה בתקופתו כמאמן הנבחרת בדרך כלל פותחת את המחצית הראשונה בהילוך נמוך, רדומה כמעט, כמו המאמן שלה. נבחרת זו לא קבוצה, בנבחרת שמשחקת אחת לכמה חודשים צריך לראות מאמן עם להט, מאמן שרואים נבחרת בצלמו.
האוסטרי בטוח גם עכשיו שאם ישאיר את ישראל בדרג ב' זה יחשב כהצלחה. הוא כנראה מנותק, או שמנסה לעבוד עלינו. זה התחיל בכך שלחצי גמר הפלייאוף הוא לא הגיע מוכן והמשיך במשחקים של ליגת האומות.
דבר נוסף, רוטנשטיינר הובא לפה גם כדי לקדם את הנבחרות הצעירות, אך בתקופתו הן הלכו אחורה. ראינו גם את הנבחרת הצעירה, כאשר בחודשים האחרונים, מאז וילי מונה כמאמן הבוגרת, לא היה בדיוק קשר שבין מנהל טכני למאמן, בינו לבין ניר לוין. בהתאם לכך נשאלת השאלה – איפה ראשי ההתאחדות לכדורגל?
סוגיה נוספת עליה חסון צריך לספק תשובות, היא פגישותיו עם אייל ברקוביץ’. הגיע הזמן שיו”ר ההתאחדות יאמר, או ייתן לברקו אור ירוק, לספר מה נאמר בשיחות בין השניים. קשר העבר שהיה מועמד למשרת המאמן הלאומי אמר שישאיר את המידע הזה חסוי, אבל לא פעם גם הבהיר שאם יספר על מה דובר תהיה פה רעידת אדמה.
ההתאחדות זה לא גוף פרטי, הוא מסתמך בין היתר גם על כספי ציבור והגיע הזמן לחשוף את תוכן השיחות. האם נאמרו סודות האטום שעד היום אנחנו לא יודעים מה היה בפגישות. חסון צריך להסיר את העננה כי זה נשמע מאוד מסתורי ולא מובן מדוע ברקו, שבדרך כלל לא עושה חשבון, מתעקש לא לחשוף את תוכן הדברים.
הגיע הזמן שנפסיק לעבוד על עצמנו, איך דוביד 'הכריש' שוויצר ז"ל, אמר פעם: "כולם עובדים על כולם". אם לא יעשו פה מהפכה בכל הפירמידה, מלמטה עד למעלה, מהלך יסודי, שיכלול הבאת אנשי מקצוע הכי טובים שיש בתחום בכל ההיבטים המקצועיים, אז אנחנו נמשיך להתלונן, לכתוב ולהלין, ולא נתקדם לכלום. כדאי מאוד, לפני קבלת ההחלטות, שפעם אחת בהתאחדות לכדורגל יקבלו החלטות בלי לעשות חשבון, החלטות אמיצות, לא ימציאו המצאות, ובלי סיפורים.