מריצה את הליגה בסימולציה
כהן, פשיץ' וסבוריט (רדאד ג'בארה, גרפיקה: קרולינה אריכמן)אחרי שהובסה 4:0 על ידי ויאריאל ב"הרכב המשני" כביכול, מכבי ת"א הצפינה עד אצטדיון דוחא כדי להציג לליגת העל את הסימולציה להמשך העונה בליגת העל והיא שאפשר להריץ מעכשיו את המחזורים ולא קשה להמר מי תהיה האלופה בסופו של דבר, אחרי שגם מבלי שהרשימה הקבוצה של יורגוס דוניס ניצחה 1:2 את בני סכנין והוכיחה שקשה להפתיע אותה גם בימיה הפחות טובים בלשון המעטה.
יונתן כהן הוכיח שלא צריך קהל ביציעים כדי להשתיק, והמשיך להשתחרר ולהציג את הכושר הטוב שלו עם שער נוסף, בפנדל אחרי שאלכסנדר פשיץ' הוכשל ובעצמו הרשית שער בכורה בצהוב. אחרי שהסרבי נכנס כמחליף בטורקיה מול סיבאספור ועזר לנצח את המשחק, הוא עשה זאת גם מול מכבי חיפה באצטדיון סמי עופר, שם כהן קבע את תוצאת המשחק.
שחקני מכבי ת"א. ניצחון ראשון - ויגיעו עוד (רדאד ג'בארה)בכלל, פשיץ' מסתמן כבעל הבית החדש של מכבי ת"א בהתקפה ומי שמשנה את סגנון המשחק שלה בחלק הקדמי. התנועות שלו לעומק מתאימות מאוד לתיאום שנבנה בינו לבין כהן, לבין דן ביטון. שני האחרונים יכולים למצוא אותו בעמדות מצוינות ומלבד היכולת שלו לסיים, הוא כבר שיש לו את הנגיעה הרכה שמסדרת שערים בטאץ' קסום אחד. להתקפה של מכבי ת"א יש הרבה יותר ברק וגיוון ביחד איתו.
אם בעונה שעברה, אחרי התצוגה שלו מול מכבי חיפה, יונתן כהן זכה להשוואות לערן זהבי, אז עכשיו פשיץ' מתחיל להזכיר את דמותו של ראדה פריצה, בדומיננטיות שלו, במנהיגות שלו, בניסיון הגדול שלו, וקצת בסגנון המשחק. כמובן שמדובר בגרסאות צנועות של השניים, שהבטיחו וגם קיימו הרים וגבעות, אבל מבחינת מכבי ת"א השניים האלה יכולים להוביל את הקבוצה העונה כל הדרך אל התואר ולהמשך קמפיין אירופי נהדר, אם שוכחים לרגע מהמפלה מול הצוללת הצהובה. ויש כמובן גם את תואם קרלוס גארסיה, לואיס הרננדס הבלם שנראה מצוין, כך שניחוחות הנוסטלגיה מבשרים טובות לצהובים, ובוודאי מקדמים את הסימולציה לקראת סוף מוכר. האמנם?
סופרים סימני שאלה
ברק בכר (עמרי שטיין, גרפיקה: קרולינה אריכמן)למרות הצפי וההתקדמות, מכבי חיפה נותרה השאלה הגדולה של ליגת העל: האם היא תהיה מסוגלת לתת פייט אמיתי, עד הסוף, למכבי ת"א, ואף לזכות באליפות לראשונה מזה עשור? עדיין קשה לענות עליה, גם בכרמל, אבל הקבוצה של ברק בכר לא נתקעה על התיקו מול האלופה וניצחה, בקושי, 1:2 את מ.ס אשדוד.
צ'ירון שרי וניקיטה רוקאביצה ממשיכים להפציץ ולספק את הסחורה, כנראה בדרך לחוזים חדשים, ובאמת: עליהם מכבי חיפה תמיד יכולה לבנות. אבל מה לגבי השאר? עומרי גלזר חווה פריחה מחודשת ועאיד חבשי מזכיר נשכחות העונה, כששניהם זומנו לנבחרת ישראל בגיל צעיר, סומנו ויועדו לגדולות וקצת דעכו בשנים האחרונות, אבל חוזרים לעצמם בגדול העונה.
רוקאביצה. לא יכול לבד (עמרי שטיין)מלבדם, ארנסט מבוקה ממשיך להיות סולידי, נטע לביא ודולב חזיזה הם עוד לא אותם שחקנים של העונה שעברה, יובל אשכנזי פתח את העונה נהדר ונפצע, מוחמד אבו פאני פתח בסערה ונרגע, גם עופרי ארד, יאניק ווילדסחוט נפצע גם הוא וחלה בקורונה על הדרך, חוסה רודריגס ובוגדן פלאניץ' השתלבו היטב, סאן מנחם וטאלב טוואטחה עוד מתחלקים בדקות, איהב אל עביד עדיין לא יכול להשפיע וגודסוויי דוניו עוד לא בעניינים.
הרכב שעדיין לא התגבש במאת האחוזים, שחקנים שנראו מעולה והספיקו כבר לדעוך די מהר (גם הפגרה הכפויה לא עזרה וגם מחנה האימונים של הירוקים לא מהווה תחליף), ירידות תכופות ביכולת הקבוצה תוך כדי משחקים וחוסר יציבות לצד לא מעט סימני שאלה סביב מכבי חיפה. אבל למרות הכל, ההצגה חייבת להימשך.
משחקת תפקידים עם עצמה
ז'וסוואה (איציק בלניצקי, גרפיקה: קרולינה אריכמן)למרות ההפסדים שלה מול ניס ובאייר לברקוזן בשלב הבתים של הליגה האירופית, אין ספק שהפועל באר שבע נראית הרבה יותר טוב באירופה מאשר בליגת העל עד כה. מאז שניצחה את מכבי נתניה במחזור הפתיחה, ב"ש סופרת כבר ארבעה משחקים ללא ניצחון ושלוש תוצאות תיקו רצופות. בינתיים, הקבוצה של יוסי אבוקסיס קלועה במשחק תפקידים בינה לבין עצמה, ומפסידה בשתי החזיתות.
בעוד באירופה, מול קבוצות חזקות ולוחצות יותר, היא יכולה לעקוץ, יש עליה פחות לחץ, אין ציפייה ממנה תמיד לנצח אבל כן אפשר תמיד להפתיע, המאמן שרגיל להיות האנדרדוג התמידי ולהתאים את עצמו ליריבות, מוצא את עצמו, בניגוד לשנים בבני יהודה, כזה שצריך ליזום, ללחוץ ולשלוט מול כל הקבוצות כמעט, וזה ממש לא קורה בינתיים.
יוסי אבוקסיס. הולך קשה בליגה (איציק בלניצקי)מה שעובד באירופה עם הכדורים הארוכים והמסירות החכמות של ז'וסוואה, סינטיהו סלליך ואלטון אקולטסה בכנפיים וג'ונתן אגודלו בחוד – לא כל כך עובד בליגה, בה ב"ש פשוט לא מצליחה ליזום התקפות ולפתח משחק, פשוט מאוד כי היא בנויה על עמידה איתנה בכל חלקי המגרש ויציאה למתפרצות. אם שני הכוכבים והמוציאים לפועל הכי גדולים של הקבוצה, ז'וסוואה (שער ובישול בליגה, לעומת ארבעה שערים וצמד בישולים באירופה) ואקולטסה (לא כבש ולא בישל בליגה, אבל באירופה פורח עם חמישה שערים, ארבעה בשלב הבתים, מתוכם צמד מול לברקוזן ביום חמישי האחרון), מהווים סוג של מדד – אז הוא לגמרי מייצג את "שתי הקבוצות" שיש בבירת הנגב.
לצורך העניין, כרגע לב"ש יש יותר סיכוי להפתיע את ניס, לברקוזן, סלביה פראג ו-ויקטוריה פלזן, או את מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים - מאשר את הפועל חדרה, בני סכנין והפועל כפר סבא, שהייתה טובה יותר ממנה וב"ש היא זו שסחטה ממנה תיקו. בהתייחס להולנדי ולפורטוגלי, הרי הראשון לא מצליח לבוא לידי ביטוי בליגה והשני פשוט לא סומך על אף אחד אחר, לא נותן לחבריו לגעת בכדור כשהוא בסביבה על המגרש, נוגע בו יותר מדי עד שלא מצליח למסור או לבעוט במדויק.
אקולטסה. רק באירופה? (רדאד ג'בארה)הכל עובר דרכו, אבל זה לא בא לטובת ב"ש בליגה. במקום לייצר מצבים מסוכנים, ז'וסוואה יורד אחורנית מדי כשלא הולך לו ולקבוצה, של הליגה, שמפסידה אותו בהתקפה וצריכה לשנות קונספציה. זו של אירופה, ממשיכה לתלות בו תקוות ולפנטז על עוד ערבים של הפתעות וניצחונות מרשימים.
יפה ומכוער בכדורגל
סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה (נעם מורנו, גרפיקה: קרולינה אריכמן)"עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה". כך היה אומר סלובודאן דראפיץ' מדי פעם לפעם במסיבות העיתונאים של מכבי נתניה בארבע השנים האחרונות. והוא באמת התכוון לזה. לקבוצה שלו ושל שי ברדה היו משחקים מלהיבים, בהם הם הציגו את הכדורגל הכי יפה בישראל לפרקים, אבל הם גם ידעו לנצח את המשחקים הללו שבהם נתניה לא הציגה כדורגל גדול, אך הצליחה לנצח. בבית"ר ירושלים, כבר אין להם את הפריבילגיה הזאת.
עם סוללת כוכבים שכזאת, המשפט הזה לא יכול להיות תקף אף פעם, לא בבלומפילד ובטח שלא בטדי. ללא קהל לוחץ וחם ביציעים וכמובן שלא ביחד איתו בבירה. מול בני יהודה, הקבוצה של דראפיץ' וברדה "מתה יפה" לצערה, עם 1:0 לכתומים של ניר ברקוביץ'. התקפות בלי סוף ומכל עבר, יכולת נהדרת של סנטיאגו אוקמפוס ואורן ביטון באגפים שהכניסו המון כדורים מדויקים למרכז, 18 מצבי הבקעה מול עומר ניראון, שאיכשהו נותר ללא עבודה אחרי שרק שתי בעיטות נותבו למסגרת שלו, ואף לא שער אחד.
עומר ניראון וניר ברקוביץ' (שחר גרוס)כל כוכב, מבין אלירן עטר, עידן ורד, ירדן שועה ומיכאל אוחנה, מחמיץ יותר יפה מהשני, אבל לא מצליח להכניס את הכדור לרשת, או לדייק במסירה. בבית"ר של העונה הנוכחית, אחד מהמחליפים תמיד איכשהו ייראה טוב יותר מכל אלה שפתחו בהתקפה, תמיד יכול לעשות שינוי. זה נראה שאף פעם אי אפשר לקבל את ההחלטה הנכונה בתוך העומס הגדול הזה, הפעולות והיכולות האישיות מאפילות על הכדורגל שהתרגלנו לראות מצמד המאמנים, ושאוהדי בית"ר מצפים מקבוצתם מאז ומעולם.
בינתיים, בית"ר טובעת בים הכישרון של עצמה ומה שעובד מול הפועל חדרה, לא עובד מול בני יהודה ומול הרבה קבוצות אחרות. אחרי פגרת הנבחרות תחכה לבית"ר מכבי נתניה, למפגש ראשון בין דראפיץ' וברדה לאקסית שלהם. זו שבינתיים המאמן שלה, ריימונד אטוולד, עושה איתה חיל ומוביל אותה מעל למצופה עם שלושה ניצחונות רצופים, הפרש שערים של 10+, ממוצע של 3.5 שערים למשחק ושטוען כי "גם ניצחון מכוער הוא ניצחון" אחרי שפירק את בני סכנין 0:7 והביס את הפועל כפר סבא 0:3.
שחקני מכבי נתניה חוגגים עם חן עזרא (שחר גרוס)כל זה, כשקבוצתו מציגה כדורגל פתוח והתקפי, אבל גם משחקת טקטי כשצריך ויודעת לקחת נקודות במאני-טיים מול הפועל חיפה העקשנית של חיים סילבס עם 1:2 ביום שבת האחרון. בטדי אחרי הפגרה, שלושת המאמנים הללו יספקו לנו קצת יותר תוכן על כדורגל יפה ומכוער, מימוש פוטנציאל, רף ציפיות, וגם הרבה יצרים, געגועים ותחושת אי נוחות על הקווים.
ההצגה הכי טובה בעיר
ניר ברקוביץ' (נעם מורנו, גרפיקה: קרולינה אריכמן)בזמן שמכבי ת"א רק החלה להתעורר אחרי פתיחת עונה מהוססת, והפועל ת"א עוד לא ממש בכיוון בלשון המעטה, בני יהודה היא ההצגה הטובה ביותר בעיר. בהיעדר קהל ביציעים בבלומפילד, השחקנים של ניר ברקוביץ', הוא עצמו ואנשי המועדון בראשם ברק אברמוב – מספקים שואו של ממש מדי שבוע.
השחקנים המחליפים ואנשי הצוות מהווים את הקהל ולא מפסיקים לדחוף, הבעלים ביחד עם המנכ"ל כפיר אדרי והיו"ר יוסי כהן יושבים לצד הפמליה הכתומה ותומכים מהיציע, כמה שאפשר, והקבוצה של ברקוביץ' ניצחה בפעם השנייה ברציפות, הפעם 0:1 מרשים ביותר על בית"ר ירושלים. אם אפשר היה, אז בשביל שחקני ואנשי בני יהודה, שווה לקנות כרטיס.
שחקני בני יהודה חוגגים עם ניב זריהן (נעם מורנו)האמוציות שיש באזור הספסל והיציע הקרוב למגרש של הכתומים – לא נראים בכל המגרשים בליגת העל. אברמוב חיפש "חיית משחק" ומצא חיה שהתפרצה מהכלוב של הליגה הלאומית וסוף סוף מצאה את מקומה בקדמת הבמה. ההתחלה שלו לא מבטיחה שום דבר לגבי ההמשך, אבל היא עשתה טוב לקבוצה.
הרגש חזר לקבוצה המנומנמת שהייתה בשכונת התקווה בשנה האחרונה...הכישרון הגדול מתפוצץ בדיוק בזמנים הנכונים והסדר והארגון שולטים בכל שאר הדקות, כשצריך להגן בכל הכוח מול סוללת הכוכבים של סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, וזה עוד בלי דן מורי ואליסון דוס סנטוס, צמד הבלמים מהטובים שיש בליגה. די להבחין בשאגות הניצחון של המאמן והבעלים בעת שריקת הסיום בבלומפילד, ובמבט ביניהם מיד אחר כך עם הידיים מונפות באוויר, כדי להבין במה מדובר.
ברק אברמוב (שחר גרוס)ברקוביץ' עדיין מושלם. הוא מרענן את השורות ומהמר על התקפה בכל חילוף, הוא חושב התקפה, מלמד את הקבוצה שלו לצאת קדימה בצורה חכמה ולעקוץ, בשני הניצחונות שלו בתפקיד הוא ניצל את כל הכלים שלו וממקסם את היכולות שלהם, שלא ממש מוצו בשנה החולפת. בינתיים ברקוביץ' נראה בדיוק כמו מה שאברמוב חיפש ורצה לבני יהודה, שתואמת את מידותיו ומחמיאה ליכולותיו כמאמן. אחרי פגרת הנבחרות, אחרי שיעצור לרגע כדי לעבוד עם שחקניו נטו על כדורגל ועל ה"אני מאמין" שלו, האתגר שלו רק ילך ויגדל.
תפקיד אופי
שחקני הפועל תל אביב (נעם מורנו, גרפיקה: קרולינה אריכמן)כבר מזמן אפשר להגיד שפרויקט "התינוקות" של הפועל ת"א הסתיים במהות שלו, כשעמית מאיר נמכר תמורת 250 אלף נזידי עדשים, דורון ליידנר לא נכלל בסגל אחרי שכבר חזר לכשירות מלאה, שביט מזל לא מקבל הזדמנויות כמו בפלייאוף העליון בעונה שעברה, טום אחי מרדכי לחץ לצאת להשאלה ועבר להפועל כפר שלם, אופק עובדיה ממשיך להמתין לצ'אנסים ומי נשאר? אושר דוידה.
החלוץ הצעיר שקלינגר היום רואה בו כשחקן הרכב לגיטימי מבין כל "שבעת המופלאים" שעלו לבוגרים בקול תרועה רמה במהלך פגרת הקורונה הראשונה, הוא גם לא תוצאה של פרויקט, אלא של נסיבות, אבל כשהוא כבש את שער הבכורה שלו בליגת העל זה בטוח לא עניין אותו. דוידה גם נראה טוב ונייד, רענן את ההתקפה האדומה ועשה גם כמה פעולות הגנתיות לא רעות.
ניר קלינגר (נעם מורנו)מבחינת משה סיני וניר קלינגר מדובר בלית ברירה, אבל המאמן סוף סוף אמר את האמת בנושא הזה, שאף אחד במועדון לא היה מוכן להודות גם בעת הרצת הפרויקט בעונה שעברה. פרויקט היה, אבל גם ניצול ציני של הסיטואציה על גבם של הצעירים, שזוכים מן ההפקר ומשחקים, בגלל שהזרים הם "לא בדיוק" מה שסיני וקלינגר חשבו שיקבלו.
"צריך לעבור את התקופה הזאת עם כל הקשיים, מצד שני זאת גם הזדמנות נהדרת לנו כצוות מקצועי ולמועדון לתת את ההזדמנות לשחקני הבית שלנו, לשחקנים הצעירים, לתמוך בהם ועובדה שזה השתלם לנו. עובדה שאושר דוידה כבש וזה מגיע לו, אני מאוד שמח בשבילו, הוא עובד קשה”.
דוידה. חוג לדרמה (נעם מורנו)"כמו כל שאר השחקנים הצעירים ששותפו, אנחנו בעצם מנצלים את ההזדמנות הזאת כשקשה לנו תקציבית וקשה לנו עם רכש עם כל המתווה וכל הסיפורים. אז אנחנו עובדים בצורה חכמה ושקטה וניתן את הבמה לצעירים. לא שיש לנו ברירה אחרת, אבל אנחנו חיים עם זה בשלום".
בכל מקרה, קלינגר הריאלי שם את הדברים על דיוקם. מול השחקנים, שאולי קצת ביקרו את סגנון המשחק באימונים ושמעו ממנו כי "זה לא אנטי כדורגל" וכי "לא בושה לחכות מאחור ולצאת להתקפות מעבר", אבל למרות שלא מדובר בסימן טוב לקבוצת כדורגל, זה חלק מתהליך של עונה במתחם חודורוב שם הציפיות תמיד גבוהות יותר ממה שקורה במציאות, וזה מה שיש כרגע. ועד שהקבוצה לא תשטוף על המגרש, האדומים ימשיכו לשחק ככה וינסו לגרד נקודות.
אודליה פרידמן (נעם מורנו)מול עיניה הבוחנות של אודליה פרידמן, המנכ"לית החדשה של המועדון שניהלה את תיאטרון "הבימה", קלינגר ושחקניו סיפקו הצגת תכלית של תפקיד אופי. 90 דקות של כדורגל חלש מאוד מול הפועל חדרה האנמית ולבסוף ניצחו 0:1. היא הבינה בדיוק, כך הולכת להראות העונה של הפועל ת"א אלא אם כן יתרחש שינוי משמעותי לטובה במהלכה, וקרבות החפירות הללו עוד יישנו, בהם תוצאת הסיום היא לא תוצאה של משחק משובח אלא של אופי, קשיחות, לחימה, רצון, נחישות ולפעמים גם פשוט מזל.
תגובות הפועל תל אביב לנצחון על חדרה