קשה להאמין, אבל ה”ילד” הנצחי של הכדורגל הישראלי, יוסי בניון, חוגג היום (שלישי) את יום הולדתו ה-40. מי שהייתה לו קריירה גדולה מחוץ לכדורגל הישראלי, החל עוד לפני היציאה אל מעבר לים לשחק בבוגרים כבר בגיל 17 בהפועל ב"ש, ממנה עבר למכבי חיפה, כאשר עזר לקבוצה לעלות לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע עם שער שוויון נגד פאריס סן ז'רמן.
לכבוד יום הולדתו, בניון מדבר בראיון מיוחד ל-ONE, חוזר לרגעים הגדולים הקריירה, הרגע המפתיע בישראל, בוחר את השחקן הגדול עמו שיחק, הרגע הגדול בנבחרת ישראל, וגם נזכר ברגע הקשה שלו בקריירה שקשור למכבי חיפה.
הקעקוע החדש והמרגש של כוכב מכבי חיפהשלום יוסי בניון, איך זה להיות בן 40?
”מרגיש רגיל וטבעי. כשהיינו ילדים שמענו את גיל 40 וזה הרגיש לנו מבוגר ועוד רחוק, וזה פתאום מגיע במהירות כזאת. זה מדהים איך שהזמן טס. אני נהנה וטוב לי איפה שאני נמצא, זה הכי חשוב”.
היו לך תכניות להמשיך לשחק אפילו עד גיל 40.
“לא היו לי תכניות לשחק עד גיל מסוים, אלא כל עוד הרגשתי שאני יכול ויכול לעשות את זה בצורה טובה. לשמחתי פרשתי רק בעונה שעברה, בגיל 39. אין לי מה להתלונן אחרי 22 שנים בבוגרים”.
שחקני בית"ר ירושלים עושים כבוד ליוסי בניון (נעם מורנו)במבט לאחור, זו הקריירה שרצית? גם מבחינה אישית וגם מקצועית?
”זה הרבה יותר ממה שחלמתי, מעל ומעבר לציפיות והשאיפות שלי. בכל תקופה ובכל מעבר גיליתי חלום חדש ושאיפה חדשה. התקדמתי צעד צעד, כשהייתי קטן לא אמרתי לעצמי ישר שאני אשחק בליברפול. התקדמתי לליגת העל, אחרי זה לאירופה, תמיד חיפשתי איך להשתפר. הגשמתי מעל ומעבר ואני לא יכול להתלונן על שום דבר שעברתי בקריירה”.
היה לך חלום או עוד פסגה לכבוש ולא הצלחת?
”זה יהיה יהיר מדי להגיד דבר כזה אחרי קריירה כל כך גדולה והגשמה של כל כך הרבה חלומות. יש רגעים שפספסתי, כמו כמה תארים חשובים אבל זה חלק מהמשחק וזה לא משהו שאני יכול להצטער עליו. מבחינת הגשמה אני עשיתי הכל ויש לי סיפוק עצום ממה שהשגתי”.
בעקבות פגרת הקורונה, המון שחקנים החלו להעלות זיכרונות ולחשוף את אוסף החולצות שלהם. אתה בעקבותיהם?
”אני חושב שזה יפה. בקריירה כזו בסוף מה שנשאר זה בעיקר החוויות והזיכרונות שעברת, גם חולצות זה חלק מהעניין, אני נהנה לראות את כולם עושים את זה. נכון לעכשיו לא בחרתי לעשות את זה, אולי בהמשך. יש לי אוסף די גדול של חולצות של כמה שחקנים טובים, אלו מזכרות לכל החיים”.
עלו לך מחשבות על הקריירה במהלך תקופת הקורונה?
”חבל שזה בנסיבות האלו, אבל לשמחתי אני עם כל חמשת הילדים ונהנה מכל רגע. בדרך כלל אתה נהג מונית שלהם, לוקח אותם לאן שצריך בין אימון לאימון אבל עכשיו אני נהנה איתם כל היום מהבוקר, מאמן אותם בכדורגל בגינה, דבר שבדרך כלל לא יוצא לי לעשות. אני אוכל איתם 3 ארוחות ביום ביחד. זה דברים שרק במצב כזה אפשר לעשות, אז זה הדבר החיובי מכל זה. הייתי שמח אם זה בנסיבות אחרות. אני עסוק בהמון דברים, גם בבית”ר ירושלים, אז לא יוצא לי כל כך הרבה. התקשורת אוהבת להעלות בתקופת הקורונה כתבות ומשחקים שלי מהעבר שלא יכולתי להתעלם מהן”.
יוסי בניון מודה לקהל (אורן בן חקון)כשאתה מסתכל על כל הרגעים הגדולים, מה היו הכי גדולים מבחינתך?
”זה קשה. לשמחתי היו לי הרבה רגעים טובים וגדולים. בחו”ל אני אלך על שער הניצחון בברנבאו מול ריאל מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות, זה שדרג לי את הקריירה ונכנסתי לתודעה של מיליונים בעולם. זה היה רגע משמעותי והיו לי עוד כמה כאלה. בארץ היו כמה. היו לי רגעים גדולים עם מכבי חיפה, אחד הוא הזכייה בגביע המדינה ב-2016, שאפשר להכתיר אותו כתואר הכי חשוב שלקחתי, כי בעונה כל כך קשה סיימנו בצורה מתוקה עם תואר. רגע נוסף הוא שער האליפות ב-2001 מול מכבי תל אביב בדקה ה-94, כשניצחנו 1:2 וידענו שניקח את האליפות, ואחרון הוא הפרישה מבית”ר ירושלים. הצורה שבה נפרדו ממני זה משהו שמבחינתי נכנס לאחד הרגעים הכי גדולים ומאושרים שלי”.
אחרי הזכייה בגביע ב-2016 עזבת מכבי חיפה, אתה מצטער על הדרך שבה עזבת?
”מבחינתי ומבחינתם עזבתי הרבה לפני, אבל זה קיבל חותמת סופית באותם ימים”.
בניון מניף את הגביע (רדאד ג'בארה)מה הרגע הכי גדול שלך בנבחרת ישראל?
”היו המון רגעים גדולים, ההופעה הראשונה והמינוי לקפטן. בצמד השערים מול שווייץ הייתה אווירה מאוד מיוחדת. כולם אומרים שהשער הראשון היה הכי יפה, אבל השער השני היה קשה מאוד לכיבוש, הייתה אווירה של טירוף באצטדיון וצמרמורות לכל החיים”.
מי השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
”סטיבן ג’רארד. היו הרבה שחקנים טובים כמו פרננדו טורס, אבל הוא היה הכי מושלם, מכל הבחינות”.
סטיבן ג'רארד ויוסי בניון (רויטרס)המאמן שהכי אהבת להתאמן תחתיו?
”רפא בניטס שיפר אותי מאוד, כמובן גם היו וונגר, אנצלוטי, פארדיו. בישראל, נהניתי מכל רגע תחת אברם גרנט בעונות האליפות וגם בנבחרת ישראל, כמובן גם דרור קשטן ורוני לוי.
סיימת בליברפול בטעם רע מול בניטס.
”את ליברפול עזבתי בגלל ההתנהלות, אבל אחרי זה התאחדנו בצ’לסי והיינו ביחסים טובים, עד היום”.
מה הרגע שאתה הכי מצטער עליו?
“אני שלם עם כל מה שעברתי ועשיתי, אני לא מצטער על כלום. מה שכן, התאכזבתי מהדרך בה הרומן שלי עם מכבי חיפה הסתיים, התאכזבתי מההתנהלות של כמה אנשים במועדון. הרגשתי שאני תמיד הולך עם הלב שלי ומקבל את ההחלטות, והרגשתי שאני חייב לעזוב אחרי כל מה שהיה אז אני שלם עם ההחלטה. כמובן שאני מאוכזב מכל מה שקרה מסביב”.
היית שחקן רגיש במהלך הקריירה.
“נכון, זה ליווה אותי במשך כל הקריירה. לא מתכננים את זה, זה חלק ממני לבטא רגשות בלי להתבייש. אני מאוד אוהב את המשחק הזה, אנשים לא מבינים שבתקופות לחוצות יותר או פחות, או ברגעים מיוחדים ושערים גדולים הרגש בא לידי ביטוי ואני חושב שזה חלק מהמשחק. אני שמח שהיה לי את זה”.
יוסי בניון מודה לקהל (אורן בן חקון)מה הרגע הכי מרגש שלך בקריירה?
”היו המון רגעים מרגשים. הטירוף בשער בברנבאו, המעבר מישראל לאירופה, לעמוד בהמנון במשחקי הנבחרת כקפטן. זו הייתה הרגשה בלתי אפשרית להבנה, רק מי שחווה את זה יכול להבין. קשה לתאר את הרגעים האלו”.
מה הרגע הכי קשה שעברת?
”השיחה עם יעקב שחר בספטמבר 2015 זה היה הרגע הכי קשה בקריירה. שם ידעתי שאני אעזוב את מכבי חיפה בסוף השנה. נשארתי עד לסיום העונה בגלל האופי שלי, הכי קל היה לקום וללכת אבל אני אחד שלא מוותר וידעתי שאני אצליח ואסיים בצורה טובה. למרות הכל, ידעתי שמה שלא יקרה אני לא אשאר שם. זה היה הרגע הכי קשה להחליט אם לעזוב או ללכת, אבל הייתי חייב לעשות את זה בסוף”.
הרגע הכי משמח שלך?
”החזרה שלי בפעם השנייה לבית”ר ירושלים. הקהל קיבל אותי בצורה מדהימה עד לפרישה, זה הזוי. לא גדלתי שם ולא נתתי להם כמה שנים כשחקן, ובכל זאת קיבלתי מעל ומעבר מהם ואני לא אשכח את זה לעולם”.
בסיום הקריירה עשית זיגזג גדול בין קבוצות, הגעת גם למכבי פ”ת. אתה לא מתחרט?
“לא. זו האמת שלי והאהבה שלי ולא נתתי לאף אחד לדרוך עליי. לשמחתי ידעתי לאפשר לעצמי לקום וללכת. אני לא מתחרט שהגעתי למכבי פ”ת, זה מועדון חם והייתה לי שנה מאוד טובה שם ונהניתי. בסוף קיבלתי החלטה לעזוב בגלל דברים מסוימים שלא אהבתי, אבל אני לא מצטער על כלום. אחת ההחלטות הכי טובות שלי זו השנה ששיחקתי במכבי תל אביב. היא החזירה לי את השקט, חזרה לי ההנאה מכדורגל וידעתי שאני אשחק עוד כמה שנים בזכות זה”.
יוסי בניון חוגג (אחמד מוררה)אתה מתחרט על החזרה מאירופה לישראל?
”ממש לא. כשאני לוקח החלטה זה רק כשאני שלם איתה במיליון אחד ומתחשב בכל ההשלכות. אני שלם עם כל החלטה ואם הייתי צריך לבחור בין לסיים קריירה בחו”ל או לחזור למכבי חיפה הייתי חוזר, ככה אני”.
יש לך פספוס גדול בקריירה?
”תארים שהפסדתי באופן דרמטי. הפסדתי בפנדלים בגמר הגביע האנגלי עם ליברפול מול ווסטהאם, אחרי שחטפנו 3:3 בדקה ה-94. בנוסף, חצאי גמר ליגת האלופות והליגה האירופית, בהם הפסדנו בהארכה ויכולנו להיות בגמר. באלופות הפסדתי מול צ’לסי של אברם גרנט. באירופית היה לי שער ובישול מול אתלטיקו בחצי הגמר אך בסוף הודחנו. בגביע המדינה בישראל הייתה את החמצת הפנדל שלי עם מכבי תל אביב מול בני יהודה בגמר. כמעט זכיתי באליפות עם ליברפול. היו הרבה, אבל אין מה לעשות. עשיתי מספיק בסך הכול”.
איך אתה רואה את העשור הבא שלך?
”הבריאות הכי חשובה, שהמשפחה תהיה בריאה ואני מקווה להמשיך לעשות את מה שאני עשוה. לתרום כמה שאני יכול לכדורגל”.
יש לך חלומות למקצוע החדש?
”אני נהנה ותמיד רוצה להשתפר ולהמשיך בכיוון הזה. תוך כדי התחלתי קורס מאמנים, החלום והשאיפה זה להתפתח, לשפר את עצמי ואת הידע ולהתקדם, ואפילו אולי לעשות סיבוב בחו”ל בתפקיד הזה”.
יוסי בניון ביציע (רדאד ג'בארה)בגלל הקורונה אז כבר לא יעשו לך הפתעה.
”אני שונא הפתעות. מירית יודעת, אבל בגלל הקורונה לא ראיתי את ההורים והמשפחה המון זמן. אני מאמין שבמצב נורמלי היינו נפגשים כולם וחוגגים קצת. בדרך כלל אני לא אוהב חגיגות גדולות אבל זה היה אושר גדול מבחינתי”.
אתה ומירית זו אהבה לא שגרתית, אתם מגיל 15 ביחד.
”זה הדבר הכי טבעי ואני מאושר. בספטמבר נחגוג 25 שנים ביחד, אני יכול להגיד לך שאין אדם שאני אוהב יותר בעולם ממנה. יש לה חלק גדול בכל מה שהשגתי בקריירה ואני מאושר, מאחל לנו עוד הרבה שנים ביחד”.
מירית בניון (רדאד ג'בארה)