בשנה שלפני אולימפיאדת ריו 2016 המארגנים והספורטאים חששו מאוד מקריסה כלכלית של ברזיל המארחת ומהביטחון האישי ברחובות. כעת, שנה לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, בקרב אנשי הוועד האולימפי הבינלאומי יש דאגות מכיוון אחר. העיר טוקיו היא עיר מעניינת, מתקדמת, בטוחה ונקייה - אבל לא בטוח שהיא תהיה נוחה ופשוטה לאירוח של אחד מאירועי הספורט הגדולים ביותר בעולם. שנה לפני, זוהי תמונת המצב של עיר הבירה ביפן.
טוקיו תארח בפעם השנייה את המשחקים האולימפיים, אחרי שהיא עשתה זאת ב-1964. היא נבחרה מחדש ב-2013, תוך שהתמודדה מול מדריד ואיסטנבול על האירוח. יומיים לאחר מכן נבחר לראשות הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך, שהחליט לחולל שינוי משמעותי בהתנהלות. הוא הבין שאירוח שכזה הפך ליקר מידי והכניס מדינות לסחרור כלכלי, כך שהוא יצר נורמות ודרישות חדשות, כדי שלא לכפות על העיר המארחת יותר מידי עבודה והשקעה.
תקציב ארגון המשחקים יעמוד על 5.9 מיליארד דולר, כאשר לפי ההערכות אומדן ההכנסות תואם לאומדן ההוצאות. היפנים, אגב, שברו שיא בהכנסות מחסויות אחרי ש-50 חברות יפניות שילמו 2.9 מיליארד דולר, דבר חריג לכל הדעות. בתמורה, אותן החברות זכו לכרטיסים למשחקים וקדימות בתורים, כך שגם הן נהנות מהעניין.
העיר טוקיו, שנה לפני (רויטרס)אומנם זה יהיה אירוע טכנולוגי מרהיב ומרשים, כשהספורטאים למשל יוכלו לקבל את מנות האוכל שלהם מרובוטים ויוכלו ליהנות מאחת התרבויות המיוחדות והאיכותיות שקיימות בעולם, אבל טוקיו תחסוך בענק בהוצאות שלה. לראשונה מזה עשרות שנים, בעיר המארחת לא יהיה פארק אולימפי שיאגד את רוב התחרויות במקום אחד, כמעט ולא יהיו מבנים זמניים שייהרסו אחרי התחרויות - וכתוצאה מזה, מאות מיליוני דולרים יחסכו.
במקום לבנות מתקנים חדשים וגרנדיוזיים בהשקעה גדולה, המקומיים שיפצו את האצטדיונים והאולמות הקיימים, כאשר רוב התחרויות יתקיימו באותם המבנים שבהם התחרו באולימפיאדת 1964 או באירועי ספורט קודמים אחרים. כך לדוגמה, הוחלט לבטל הקמת מרינה חדשה במפרץ טוקיו ולחזור לאזור השייט של 1964 באנושימה, כפר קטן שנמצא מחוץ לעיר וקשה למצוא בו חדרי לינה. ואפרופו חדרי לינה, לפי ההערכות לילה בבית מלון בטוקיו עשוי להגיע עד ל-1,000 דולר בימי התחרויות, כך שיוקר המחייה ישפיע בוודאי על האוהדים הישראלים.
אולם כדורסל זמני שהיה מתוכנן להיבנות בעלות חד-פעמית של 890 מיליון דולר לא הוקם, כי בסופו של דבר הוחלט לקיים את המשחקים באולם בו נערכו משחקי המונדובאסקט ב-2006, שנמצא במרחק של 15 דקות נסיעה ממרכז העיר. כמו כן, במקום לבנות ולודרום זמני, החליטו המארגנים לארח את תחרויות האופניים במרחק של כמעט 200 קילומטר מהכפר האולימפי, על צלע הר, שם גם יתקיימו תחרויות אופני ההרים - ובכך נחסכו עוד כ-180 מיליון דולר.
אפילו התוכנית של זהא חדיד לשדרוג האצטדיון האולימפי נגנזה בגלל עלויות גבוהות מידי וביפן יבנו אצטדיון לאומי חדש בחיסכון של כמיליארד דולר. רוב המתקנים כבר מוכנים לשימוש, פרט לאלה שנבנו במיוחד, כמו מרכז השחייה הגדול שיכיל 13 אלף מקומות ישיבה, וכמו אולמות התעמלות וכדורעף חדשים.
עובדים באצטדיון האולימפי בטוקיו (רויטרס)המשמעות של היעדר פארק אולימפי היא שרוב המתקנים יהיו מפוזרים ברחבי טוקיו, כך שזמני ההגעה ממקום למקום יהיו ארוכים יותר בצורה משמעותית. כך למשל, לפי ההערכות, הנסיעה ממרכז העיר עד לאתר השייט תדרוש בילוי של לפחות שעה וחצי בדרכים.
בניגוד לעבר, לא יהיו נתיבי תחבורה נפרדים ולא תהיה תחבורה מיוחדת משדה התעופה עד למלון, כך שהספורטאים, העיתונאים והאוהדים יצטרכו להשתמש לרוב בתחבורה הציבורית או ברכבת התחתית. במטרו, אגב, נוסעים בכל יום 23 מיליון בני אדם בממוצע והצפיפות גבוהה. המארגנים בכל אופן מבטיחים להפיק לטובת העניין אפליקציה שתעזור לאורחים להתמצא בקלות בתחבורה הציבורית, אבל לא בטוח שיהיה WIFI בחינם בכל מקום.
מה שכן, כדי להתגבר על הצפיפות הגדולה, הממשלה החליטה שהילדים המקומיים לא ילכו לבתי הספר בימי התחרויות וההורים יעבדו מהבית, על מנת להפחית ב-30 אחוזים לפחות את התנועה בכבישים. "בקיץ הזה נעשה ניסיון ממשי לבדוק אם זה עובד", אמר סגן יו"ר הוועדה המארגנת אלכס גלעדי, שיודע כי מדובר בקושי גדול. "טוקיו כולה ממש תיעצר בניסיון להפחית את כמות האנשים והעומסים ברחובות, אבל אין ספק שהתנועה בכבישים עלולה להיות בעייתית. לקחנו בחשבון גם את האפשרות שהספורטאים לא יגיעו בזמן לתחרויות ותהיה היערכות מיוחדת לכך".
ההכנות ברחובות לקראת אולימפיאדת טוקיו (רויטרס)בסך הכל יהיו 42 מתקנים שונים בעיר ובסביבתה. 33 ענפי ספורט יהיו במשחקים האולימפיים הקרובים, כאשר 28 ענפי ספורט הם קבועים והיפנים קיבלו אפשרות לבחור עוד חמישה ענפי ספורט חדשים. והם, בתגובה, ניסו לפנות לדור הצעיר, כשבחרו ענפי ספורט אקסטרים-אורבניים שמצלמים טוב: גלישת גלים, סקייטבורד, טיפוס ספורטיבי, קראטה ובייסבול לגברים או סופטבול לנשים.
בסך הכל יהיו בטוקיו 11,091 ספורטאים. בוועד האולימפי הבינלאומי רצו להתקדם עד כמה שניתן לשוויון מגדרי, כך ש-48.6 אחוזים מתוכם יהיו נשים, לאחר שהקריטריונים לגברים הוקשחו והקריטריונים לנשים הוקלו. בנוסף, יהיו תחרויות משותפות לשני המינים: בקליעה תהיה תחרות מיקס של גבר ואישה, כמו גם בג'ודו, בטניס ואפילו בשחייה, כאשר בבריכה יתחרו ב-4X100 שתי שחייניות ושני שחיינים באותה הנבחרת. לדעת אנשי הוועד האולימפי "מדובר בתוספת משמעותית ואטרקטיבית".
כ-20 אלף עיתונאים, אנשי טלוויזיה ומדיה יסקרו את המשחקים האולימפיים, כך שמדובר בכמות כפולה מזו של הספורטאים. 1.7 מיליארד דולר יכנסו ממכירת זכויות השידור, ועוד כמיליארד דולר ממכירת כרטיסים ומזכרות. האזרחים היפנים, יש לציין, נמצאים בטירוף לקראת התחרויות, כי בעוד שהוקצו למכירה רק כשבעה מיליון כרטיסים, כמות הבקשות עולה על ההיצע פי כמה. טוקיו, מבחינה כלכלית, תצא במצב טוב לעומת הערים המארחות הקודמות.
הבריכה ביפן בהכנות (רויטרס)הבעיה הכי גדולה שלה היא הקיץ. לפני שנה הטמפרטורות טיפסו לשיאים חדשים, לצד גשמי זעף וטייפונים שחלפו באזור מידי פעם. לפי התכנון, המשחקים יפתחו ב-24 ביולי ויימשכו עד ה-9 באוגוסט, כאשר מיד לאחר מכן יתקיימו בעיר גם המשחקים הפראלימפיים - אך נכון לעכשיו, אף אחד לא יודע איזה מזג אוויר צפוי להיות בקיץ של טוקיו 2020.
לפני שנה, בדיוק בתאריכים של המשחקים, תקף את יפן גל חום קיצוני שהגיע באזורים מסויימים עד לטמפטורה של 41 מעלות צלזיוס, שהביאה למותם של עשרות בני אדם. לשם ההשוואה, באולימפיאדת אתונה 2004 נמדדו 33 מעלות ביום הכי קיצוני, באולימפיאדת בייג'ינג 2008 היו 35 מעלות, באולימפיאדת לונדון 2012 היו 27 מעלות ובריו 2016 נרשמו 34 מעלות. מדובר בהבדל משמעותי.
בימים אלה נמצאים אנשי הוועדה המארגנת בטוקיו כדי לנסות ולבדוק כיצד עלול להשפיע החום על הספורטאים מהענפים השונים. בשנים האחרונות הגשמים החריגים שפקדו את טוקיו הובילו לסחף אדיר, מה שגרם לכך שמי הים במפרץ עלו עד ל-31 מעלות צלזיוס והמים היו עכורים. במצב שכזה, אסור לקיים תחרויות טריאתלון או שחייה במים פתוחים, כך שהמארגנים מקווים שהתנאים יהיו לטובתם הפעם - ובמקביל מנסים להכין תוכנית מגירה לזיקוק המים במפרץ, מהלך שנראה כמטורף לחלוטין.
מפרץ טוקיו (רויטרס)הבעיה המרכזית תהיה, כאמור, בתחרויות שיתקיימו תחת השמש הקופחת. בגלל שהזריחה בטוקיו היא ב-3:44 לפנות בוקר, נעשה ניסיון לשכנע את ממשלת יפן להזיז את השעון המקומי שעתיים לאחור, כדי להקל על הספורטאים והעובדים שייאלצו לבלות בחוץ, אך התעשיינים התערבו והמהלך נמנע.
הקושי הגדול ביותר צפוי להיות בריצת המרתון. ריצה למרחק של 42.2 קילומטרים בתנאי חום קיצוניים היא קשה עד בלתי אפשרית, אפילו כשמדובר במקצוענים. בעוד שב-1964 המשחקים נערכו בחודש אוקטובר והכל היה פשוט יותר, לקיים תחרות שכזאת באוגוסט זה יהיה סיפור מורכב מאוד. שעת ההזנקה של המרתון אמורה להיות בשבע או בשש בבוקר, אבל זה עדיין לא סופי. אחד מהרעיונות שעלו היה להקדים את הריצה לחמש בבוקר והיו אפילו כאלה שהציעו לעשות מרתון בלילה.
לא יהיה לה פשוט במרתון. לונה סלפטר (רויטרס)פרופ' מאקוטו יוקוהארי מאוניברסיטת טוקיו חקר את הסיכון שבפעילות ספורטיבית בתנאי החום ובתנאי הלחץ שבו צפויים להיות למרתוניסטים ביפן וקבע כי "הזזת שעת הפתיחה של המרתון ל-7:00 בבוקר תעזור לרצים, אך היא עדיין עלולה להציב אותם בסיכון בריאותי". לכן, לדעתו, יש להעביר את פתיחת המרתון לשעה 2:00 בלילה או לגרום למרתוניסטים לרוץ בתנאים של צל מוחלט בשעות הבוקר. "בשעה שנקבעה על ידי הוועדה המארגנת, אף אחד לא יכול להבטיח את שלומם של הרצים", אמר.
יוריקו קוייקה, מושל טוקיו, תיאר כי בימי הקיץ החמים ההרגשה היא "כמו לחיות בתוך סאונה אחת גדולה". לפי פרסום בעיתון ה"גארדיאן", מארגני טוקיו 2020 תיכננו להשתמש באמצעים שונים כדי להתמודד עם החום הכבד, כמו ממטרות לפיזור מים שיקררו את הספורטאים וכמו שינויים אפשריים בלוחות הזמנים בהתאם לתחזיות שיתפרסמו כמה ימים לפני פתיחת התחרויות. בעניין הזה, כנראה ששום דבר עוד לא סופי ואירוח התחרויות בטוקיו יהיה אתגר גדול.