טורונטו כבר הריחה תואר אליפות היסטורי; האווירה ברחוב בימים האחרונים הייתה פשוט מטורפת; אפשר היה להרגיש את האנרגיה בכל מקום ובכל פינה אפשר היה לראות חולצה או כובע או כל דבר אחר עם הלוגו של הרפטורס; כולם פתאום חייכו והריחו תואר; המדינה כולה הייתה מוכנה; והתחושה הזו הגיעה לשיאה שלוש דקות לסיום, אחרי סדרה של קליעות מרשימות של קוואי לנארד וכמה עצירות טובות בהגנה מצד חבריו;.
טורונטו הריחה דם והייתה צריכה לסגור את הסדרה הזו, אבל אז החליט המאמן ניק נרס לקחת פסק זמן, דווקא ביתרון שש עם הכדור בידיים של הקבוצה הביתית והקהל בטירוף. "רצינו לתת לשחקנים לנוח קצת לקראת הישורת האחרונה. חשבנו שזה יעזור", הוא הסביר. הבעיה היא שהוא כנראה שכח שגם הקבוצה שמנגד, שגם ככה מתנהלת עם סגל קצר, מקבלת מנוחה. סטף קרי וקליי תומפסון התארגנו על עצמם וכמו שראינו אותם עושים אינספור פעמים בעבר, פשוט השתלטו על המשחק והוכיחו שהמשפט של מאמן יוסטון רודי טומג’נוביץ’ אחרי האליפות של ב-1995 חי ובועט גם ב-2019 – “אף פעם אל תמעיט בערכו של לב של אלוף”.
קרי מול לנארד (רויטרס)טורונטו, שבניגוד לקבוצות אחרות לא נתנה לריצות האופייניות האלה של הווריירס לתפוס אותה לא מוכנה לאורך רוב הסדרה, פשוט נתקעה בלי מספיק זמן על השעון. נרס מצדו, הוכיח את עצמו כמאמן מצוין במהלך הפלייאוף, אבל הפעם פשוט טעה. כדי להוסיף חטא על פשע, הוא החליט לוותר על נורמן פאוול, שהיה חלק מהריצה של טורונטו מוקדם יותר, ובקיצור, כנראה עלה לקבוצה שלו במשחק. האם זה יעלה לטורונטו גם בסדרה כולה? לא ממש בטוח. "אם היינו מנצחים אף אחד לא היה מדבר על זה", ניסה קוואי להרגיע. "אנחנו מפוקסים בדברים שאנחנו צריכים לעשות במשחק הבא ולהישאר בטוחים בעצמנו".
אחים לנשק
"אם מישהו חשב שאנחנו לא מאוחדים, הוא פשוט משוגע", הגיב קליי תומפסון בהתייחסו לדיבורים על כך שהאלופה כבר שבעה, שהשחקנים כבר מתקשים לראות אחד את השני במשך תקופה ארוכה כל כך. הוא כיוון את הדברים בעיקר לקווין דוראנט, שהקאמבק שלו נקטע מוקדם מהצפוי. "הוא היה MVP בשנתיים האחרונות ואנחנו יודעים כמה הוא חסר לנו", הוסיף תומפסון, שביחד עם חבריו כיסה על חסרונו של כוכב הקבוצה. "אנחנו עושים את זה כבר שנים", הוא סיכם בפשטות. וכמה שהוא צודק.
קליי תומפסון (רויטרס)קליי וסטף קרי פשוט השתלטו על המשחק וכמעט כרגיל, קלעו מחצית מהנקודות של גולדן סטייט והיו שם ברגע שהם היו צריכים להתעלות. "גם אם ננצח וגם אם נפסיד בסוף, אני חושב שאנחנו כבר לא צריכים להוכיח משהו למישהו, שסיימנו עם זה, כי כולם כבר מבינים מה אנחנו ומי אנחנו", טען קרי. "במשחק 6 לא צריך שום שיחת עידוד. אנחנו מבינים את הרגע ואני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה".
הספלאש בראדרס לא שחכו את קווין דוראנט, אח נוסף מבחינתם. בטח בפציעה שהפכה כל כך דרמטית בדרך שבה היא קרתה. במהלך הרבע השני, מבלי שאף אחד נגע בו, דוראנט פשוט נפל לפרקט וסימן שהוא לא יכול להמשיך. הפרצוף של המאמן שלו סטיב קר והנשיא לענייני כדורסל בוב מאיירס, שידר דאגה ומבוכה כאחד. מדובר היה ברגע ששינה את התחושות לגבי המשחק ואולי גם לגבי הסדרה כולה. פתאום השחקנים בכחול וצהוב איבדו אח, אבל גם נלחמו בשבילו.
סטף קרי, שישב על הספסל, לא חשב להישאר בסביבה בדקות הקריטיות של סיום המחצית במה שעלול היה להיות המשחק האחרון שלו. הוא הלך עם מאיירס והצוות המקצועי לחדר ההלבשה, כדי ללות את חברו. "לפעמים אתה מקשיב לרוח שלך. לא יודע מה גרם לי ללכת איתו לחדר ההלבשה, אבל פשוט עשיתי את זה", הסביר. כשחלק מהקהל בטורונטו מחא כף למראה של דוראנט מדדה החוצה (למען הדיוק, היו רבים שגם עודדו את הכוכב), סטף כנראה לקח את זה קשה יותר מאחרים משום שהוא בילה לא מעט זמן בעיר בתקופה שאביו דל שיחק בטורונטו. "גרתי בעיר הזו ואני קצת מבולבל מהתגובה הזו של הקהל", הוא אמר. "מצד שני, ראיתי את קייל לאורי ודני גרין מרגיעים את העניינים וזה לזכותם. זה לא מה שאני מכיר ואני מקווה שהכיעור הזה לא ישוב בעתיד".
קווין ודראנט פצוע (רויטרס)החיים בלי קווין
בוב מאיירס, אותו התרגלנו לראות מחייך בלי סוף בשנים האחרונות, היה על סף בכי במסיבת העיתונאים בסיום. "קווין הרגיש שהוא יכול לשחק ואני לא חושב שיש מישהו להאשים, אבל אני מבין איך דברים עובדים. אתם יכולים להאשים אותי כי אני מנהל את ההיבט המקצועי. אני רוצה לספר לכם על קווין דוראנט; הוא אחד האנשים הכי לא מובנים, הוא חבר טוב לקבוצה וזה פשוט לא פייר. אני בר מזל שאני מכיר אותו. ספורט זה אנשים. אני יודע שקווין סופג הרבה, אבל הוא רק רוצה לשחק כדורסל וכרגע הוא לא יכול. קשה להבין כמה זה חשוב לו".
הפציעה של KD הפכה לנושא השיחה העיקרי אחרי המשחק וזה גם מה שנשמע עליו בימים הקרובים. סיסמאות כמו "אנחנו משחקים עבור קווין מעכשיו", כבר שמענו מהשחקנים בדרכם חזרה לקליפורניה. "בסופו של דבר, אתה רוצה לראות את הטובים ביותר משחקים", סיכם פרשן ESPN סטיבן איי סמית'. "חבל שזה נגמר ככה עבורו ולפי הבנתי כמו שאני רואה את הפציעה שלו, גם העונה הבאה שלו נמצאת בסכנה. נכון שאם לוקחים סיכון, עושים את זה בגמר, אבל חייבים לשאול שאלות על מה גרם לו לשחק, בידיעה שהוא עדיין לא בריא לגמרי, בידיעה שזו העונה האחרונה של החוזה שלו".
קוואי לנארד וקווין דוראנט (רויטרס)בניגוד לתחושה מהמשחקים הראשונים של הסדרה, נדמה שהפעם הפציעה של דוראנט, בדרך שבה היא קרתה ובזכות העובדה שהכוכב סיכן את עצמו בנסיון הקאמבק, נתנה לווריירס חיים חדשים. האם זה יספיק להמשך הסדרה? כשמגיעים לקבוצה שנמצאת בגמר החמישי ברציפות שלה, יש מצב שכן. מצד שני, טורונטו עדיין נמצאת ביתרון 2:3 ויש להניח שאם הייתם אומרים לנרס שהוא ייסע למשחק 6 עם יתרון מינימלי, הוא היה לוקח את זה בשתי ידיים. הרפטורס לא הפסידו העונה באורקל ומולם נמצאת קבוצה חבולה. 48 דקות של ריכוז ומשמעת, יכולים לסגור עניין.
נכון, טורונטו הייתה צריכה לסגור את הסדרה הרבה לפני כן, בין אם במשחק השני ובין אם בחמישי, אותם היא הייתה צריכה ויכולה לנצח. אבל מה לעשות שמולה משחקת אלופה שפשוט מסרבת להרים ידיים. הרפטורס יצטרכו להתעלם מהרעשים בלילה שבין חמישי לשישי, ולהוכיח שהם עשויים מחומר אחר. אחרי הכול, טורונטו היא הקבוצה הראשונה שהגיעה לגמר ללא שחקן טופ 10 בדראפט ולכל אחד שם יש מה להוכיח. מי שהיה הכי קרוב לשם, הוא לנארד שנבחר במקום ה-15, אבל בסך הכול מדובר בחבורה של אנדרדוגים שאף אחד לא האמין בהם.
דני גרין לא שוכח את השנים בליגת הפיתוח, על ואנפליט ויתרו כל הקבוצות עד שחתם בתור נבחן. סיאקם ופאוול נבחרו נמוך יחסית והיו צריכים להוכיח את עצמם ולהתפתח עד שהפכו לשחקנים שהם. הוותיקים בכלל צמאים לניצחון אחרי קריירות ארוכות; סרג' איבקה כבר הפסיד גמר אחד, אבל לאורי ומארק גאסול מעולם לא התקרבו לבאר ועכשיו הם רוצים לשתות ממנה. בסופו של דבר, גם מזל, אופי והרבה יכולת של אלופים, נגמרים מתישהו כשהסגל קצר ועייף (אם אף אחד לא ייקח פסק זמן מיותר כדי לתת להם לנוח כמובן), כך שבטורונטו נותרו לא מעט אופטימיים חסרי תקנה. מה שבטוח, הסדרה הזו, שמספקת לנו סיפורים בלי סוף, חוזרת לפרק נוסף של אקשן. הדקו חגורות חברים.