העיתונאי אשר גולדברג יקיים מכירה פומבית

עיתונאי הספורט הוותיק אשר גולדברג הכריז היום (ראשון) על מכירה פומבית של פריטי ספורט נדירים מראשית הספורט התחרותי בארץ-ישראל ועד ימינו. פריטי הספורט, הכוללים חמישה עשורים של איסוף, משנת 1915 מהשלטון העותמאני, דרך המנדט, ראשית המדינה ועד הימים של הספורט התחרותי בארץ ישראל. האוסף נוגע בציונות, חלוציות ומספק הצצה נדירה לרגעים הגדולים והקטנים של הספורט הישראלי. במכירה ניתן יהיה למצוא פריטים נדירים כגון עזבונו של נתן פנץ ז"ל - מגדולי כדורגלני ארץ ישראל וגיבור אצ"ל שנהרג בקרב מול הבריטים ב-1948; פריטים ממשחקי נבחרת ארץ-ישראל ונבחרת ישראל בגביע העולם 1970; תמונות ופריטים נדירים מהמשחק מול ברית המועצות בשנת 1956; דגלון חתום של שחקני נבחרת ישראל מאולימפיאדת מונטריאול 1976; חוברות נדירות; עיתונים מימי המנדט ועוד.

גולדברג: "אהבתי הגדולה לספורט ובעיקר לכדורגל החלה עוד בימי ילדותי המוקדמת. כבר אז אספתי ושמרתי כל מה שקשור לנושא, כשקולה של אמי מהדהד באוזניי; ‘רק גלזר יש לו בראש’. היו חוברות שהנחתי אותן מתחת לכר, בטרם שכבתי לישון. כל פריט ופריט נאסף באהבה גדולה והוא יקר ללבי. אולי ניתן לומר שיש לי נשמה של אספן ואף יש כאלה שחושבים שאני אגרן, בעיקר אשתי, אך אני לא סבור כך מפני שרוב הפריטים שאספתי באדיקות שייכים לעולם הכדורגל בעיקר, ובהם התמקדתי. כך גדל האוסף שלי, שלא רק מכיל פריטים שאספתי בעצמי, אלא נוספו אליו פריטים שקיבלתי מאנשים שונים אשר ראו בי כתובת למסירת אותם חפצים נוסטלגיים כדי שישמרו. למען האמת, הייתי שמח לשמור את הכל אבל אין לי מקום ותנאים לכך. במשך חיי ראיתי כמה דברים מרגשים נזרקים לאחר מותו של אדם והחלטתי שזה לא יקרה לאוסף שלי. למרות אהבתם והערכתם של בני משפחתי, אינני יכול להכריח אותם להתעסק באוסף שלי ולשמור אותו בעתיד”.

“לא אחת פניתי לגורמים שונים בהצעה לפתוח מוזיאון לספורט ישראלי, מה שלא קיים בארץ. בכל מקום טענו שהרעיון יפה, אך לא מצאו לנכון להוציאו אל הפועל או לגייס מימון לכך. מדי פעם העברתי חלק מן הפריטים לצורך הקמת תערוכות, אך הן היו זמניות. ההחלטה למכור את האוסף גמלה בלבי בעקבות רעיון של חבר. מדוע למכור ולא לתת? התשובה לכך מאוד ברורה: במצב בו אין בארץ מוזיאונים בנושא עדיף בעיני שיקבלו אותו אספנים רציניים. הרצון לשלם כסף עבור פריט מוכיח את הערכה אליו. לא במהרה משליכים משהו שנקנה מתוך כוונה. אנשים אינם מעריכים מה שניתן להם בחינם. כך, לדעתי, ישמרו הפריטים באופן רציני ולא יאבדו מן העולם. מדובר באוסף של פריטים נדירים ותמונות היסטוריות שחלק גדול מהם לא נראו מזה שנים במחוזותינו, אוסף המספר את סיפורו של הספורט הישראלי, ובעיקר של ענף הכדורגל, מראשיתו”.