לפני פחות משנה המדינה כולה התרגשה יחד עם אורי ששון אחרי שזכה במדליית הארד האולימפית בריו. קשה למצוא מישהו שלא הזדהה עם הג'ודאי מהמשקל הפתוח כשניצח את היריב המצרי איסלם אל-שהאבי, שמצדו סירב להושיט את היד לששון, שהפסיד בחצי הגמר בשניות האחרונות לטדי ריינר האגדי והבלתי מנוצח, ומשם המשיך כל הדרך אל המקום השלישי בפודיום.
לרגל יום העצמאות ולקראת החזרה שלו אל המזרן, אחד מהספורטאים הישראלים החזקים והמעניינים ביותר, אורי ששון, מסכם תקופה מיוחדת. בראיון ל-ONE הוא נזכר בהושטת היד שלו אל היריב המצרי ובימים שאחרי הזכייה, מתייחס לשינוי שעבר הענף ומספר על החזרה הצפויה הישר לאליפות אירופה שתיערך בעוד כשנה בישראל. בתקווה שהיא תיערך בעיר הולדתו, ירושלים.
"השנה האחרונה הסתיימה עם חיוך מתוק", הודה מיד אורי ששון. ניכר שהוא כבר פיקח יותר, שלם יותר ובעיקר רגוע אחרי הטירוף הגדול שנוצר סביבו כבר מרגע הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון. הרי שום דבר באותו הרגע לא הכין אותו למה שיעבור בהמשך. "אמנם התחושות הגדולות באמת כבר עברו אבל אני לפעמים עדיין קם בבקרים ומנסה לעכל את מה שקרה. שלושה ימים אחרי שחזרתי מריו ירדתי לאילת ופתאום חטפתי הלם, הייתי מוקף באנשים ולא ממש הבנתי מה קורה, אז פשוט נכנסתי לחדר שלי במלון ולא יצאתי. היום אני מבין שהגשמתי חלום, אבל זה מאחוריי עכשיו ואני מחכה כבר למטרות הבאות".
"גאה ושמח להיות ישראלי"אורי נפצע בצורה קשה מיד אחרי הזכייה במדליה. בסוף כל קמפיין אולימפי, בדרך כלל הנפש של ספורטאים כמוהו רוצה רק מנוחה אחרי שלוש שנים וחצי של עבודה קשה, וששון העדיף להתאוורר במשחק כדורסל עם חברים. אלא שבאותו המשחק הוא גם נפגע בברכו בצורה חמורה ונזקק לניתוח. הברך עכשיו יציבה יותר ומתחזקת מיום ליום לטענתו, אבל התאוששות אצל ספורטאי ברמה שלו לוקחת זמן. לעתים בין שבעה לשמונה חודשים.
"אני בעיצומו של השיקום", סיפר הג'ודאי. "חזרתי לאימונים די בסיסיים שהם אמנם לא מלאים, אבל אני בשאיפה לחזור לפעילות מלאה. אני די באמצע הדרך אבל ממה שאני שומע מהרופאים ומהפיזיותרפיסט נמרוד משה יש חדשות טובות".
“אתה מגיע לאיזה פיצוץ מאוד גדול”
איך בכלל הגעת למצב הזה ולא שמרת על עצמך?
"בחופשה רציתי להתנסות קצת בענפי ספורט אחרים וזה היה נראה לי לגיטימי ללכת לשחק כדורסל או לגלוש. בחוסר מזל גדול קרעתי את הרצועה הצולבת, עברתי ניתוח לא פשוט אבל אני משתדל להסתכל על כל דבר שקורה לי בצורה חיובית".
אורי ששון. מתאושש מהפציעה בברכו (רדאד ג'בארה)בכל זאת, לא התאכזבת?
"זה חלק מהחיים ואין מה לעשות. יכולתי להיות מתוסכל או מבוהל, אבל בחרתי לקחת את זה בצורה בוגרת ומקצועית. אם גם לפני המשחקים האולימפיים הייתי פצוע בשורש כף היד ועברתי את הפציעה בשלום, אז גם את זה אני אעבור בשלום".
נדמה שהקרב הראשון שלך בריו מול איסלאם אל-שהאבי המצרי היה הקרב הכי גדול שלך במובן מסוים כי הוא זה ששם אותך על המפה, עם כל הרעש מסביב והדחיפה שקיבלת מהקהל בארץ.
"כשאני הייתי שם, בראייה שלי, זה לא היה הקרב הכי גדול שלי. התכוננתי אליו כמו לכל קרב רגיל. ברור שבהתחלה, כשראיתי את הדיווח על ההגרלה אצלכם, אז אמרתי לעצמי 'וואו, כל המדינה הולכת לראות את זה ואם אני אפסיד אני בטח לא אוכל להסתובב ברחוב'. זה עבר לי בראש, אבל כשבאתי לשם הייתי מאוד מרוכז ומנותק ככה שלא התייחסתי לזה כקרב פוליטי. רק כשחזרתי לארץ וראיתי את התגובות הבנתי כמה זה נגע באנשים ושעשיתי בעצם הסברה מאוד טובה".
כשהושטת לו את היד והוא סרב ללחוץ אותה, זה עשה שירות טוב לישראל?
"זה לא היה דבר טוב. זה פגע בכל הערכים של הרוח האולימפית ובכל מה שהג'ודו בנוי עליו. זה גרם אולי ליותר חשיפה וליותר עניין בתחרויות שלי, אבל אני לא חושב שזה היה דבר חיובי כל כך".
אורי ששון מושיט את ידו ליריבו איסלם אל-שהאבי בריו (עמית שיסל)היו הרבה אנשים שיצאת בעיניהם הישראלי היפה באירוע הזה, בתור זה שמושיט את היד ליריב שלו.
"כן, זה נתן להרבה אנשים תמונת מצב מסוימת והם השליכו את מה שקרה איתי גם על המצב המדיני. אם אני מהווה בשביל אנשים בארץ איזה סמל, אז זה מחמיא לי מאוד".
דיברת איתו בכלל אחרי הקרב?
"לא, לא היה שום דיבור כזה או אחר. יצא לי רק לראות אחר כך את המשלחת המצרית בכפר האולימפי ובוא נגיד שהם לא הסתכלו עליי בעין אוהדת".
ומה קרה הלאה מבחינתך מאותו היום שבו זכית במדליה?
"אתה מגיע לאיזה פיצוץ מאוד גדול וזה משהו שלא באמת נגמר. עכשיו יש לי חלומות חדשים ומטרות חדשות. אני אשתדל לעשות כל מה שאפשר כדי להגשים אותם ולתת עוד קצת כבוד למדינה. בכל קרב שלי אני תמיד משתדל לעשות מה שאפשר כדי לייצג את המדינה הכי טוב שאפשר".
ששון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נשארתי אותו בנאדם" (רדאד ג'בארה)היית שקט ותמים יחסית לפני הזכייה הזו. זה השתנה?
"אני לא חושב שהחיים שלי או האופי שלי השתנו, אלא רק רמת התודעה וההתייחסות של האנשים כלפיי מבחוץ. כבנאדם, אני רוצה להאמין שנשארתי אותו בנאדם".
הפכת למרצה מבוקש בתקופה האחרונה. קיבלת ביטחון, התחלת להרצות גם באנגלית בצורה מדהימה. איך הגעת לזה?
“מאז ומתמיד רציתי לספר את הסיפור האישי שלי, והיה לי חלום שאני זוכה במדליה ואנשים באמת רוצים לשמוע אותי ולקחת את זה לכיוון של השראה עצמית. אני לא הספורטאי האידאלי בתפיסה המקובעת, היו לי תכונות מנוגדות לכל ספורטאי רגיל ועברתי כברת דרך מסוימת בדרך להצלחה. אז ישר אחרי ריו היה ביקוש להרצאה שלי ופשוט התחלתי לעשות את זה. במקביל פנו אליי מארגון עולמי שמקיים הרצאות של עשר דקות ושאלו אם אני יכול להרצות. היה לי חשש מסוים, כי זה בכלל מאתגר לעשות את זה בשפה האנגלית ומול המון אנשים, אבל פשוט זרמתי עם זה. כן, האנגלית שלי לא רעה כי אני מסתובב הרבה זמן בעולם, אז נוצר מצב שאני כל הזמן משתמש בשפה הזו. מה גם שאני לומד אנגלית במסגרת התואר שלי בפסיכולוגיה שזו בכלל סגירת מעל מבחינתי”.
“לנצח את ריינר? הלוואי שזה יהיה אני”
התעסקו גם הרבה בחברה החדשה שלך.
"כן, אנשים מתעניינים וזה בסך הכל דבר חיובי ולגיטימי".
מיתר בילו (אינסטגרם)זה גרם אולי למשברים ביניכם לפעמים, או שזה לא ממש משפיע על הזוגיות?
"לא, אבל אני יכול להגיד לך שהיא לא מישהי שחולה על פרסום. אז בהתחלה זה קצת היה חדש בשבילה ובסוף היא הבינה שהיא צריכה לקבל אותי כמו שאני, עם כל מה שנלווה לזה".
מימונה ??
A post shared by Sasson Ori (@ori_sasson) on
אתה בהליך התאוששות די סופי מהפציעה. מתי תחזור להתחרות?
"קשה לי לדעת. אנחנו צריכים - אני והצוות הרפואי - לראות שאני קודם כל כשיר מבחינה רפואית לחזור לאימונים מלאים, ואחר כך נוכל להתקדם. כרגע, אני מתרכז בלהיות הכי כשיר שאפשר".
אורי ששון. התרגל למדליה (רדאד ג'בארה)לקראת הקמפיין האולימפי הבא, ישנה כוונה מבחינתך להגדיל את מסת הגוף או לעלות במשקל לכיוון ה-140 ק"ג?
"לא, אני רוצה לשמור על הזריזות שלי. המטרה היא לשמור על אותו המשקל שהייתי בו קודם, אבל גם לבוא יותר חזק כדי לנצח את הגדול ביותר, את טדי ריינר".
יוצא לך לחשוב שוב על הקרב שהיה לך מולו בריו?
"אני חושב על זה כל הזמן. זה היה קרוב, במרחק נגיעה, אבל ככה זה בג'ודו וזה מה שיפה בו. בשנייה אחת אתה יכול לנצח ובשנייה אחת אתה גם יכול להפסיד את הכל. הפעם זה היה לרעתי אבל אפשר לראות שהפערים מצטמצמים מקרב לקרב וזה סימן חיובי".
טדי ריינר. "הגדול ביותר" (רויטרס)הוא עדיין נראה בלתי מנוצח. מישהו מסוגל באמת לעצור אותו?
"בטוח שמישהו יעשה את זה. בסוף הוא רק בנאדם, אז מישהו בטוח יצליח. האם זה יהיה אני? הלוואי".
בכלל, ישנם עוד כמה יריבים חזקים כמו לוקאס קרלפלק, שנכנס עכשיו למשקל שלך וכבר זכה במדליית הארד באליפות אירופה האחרונה. יחד עם טדי ריינר זו הולכת להיות בעיה?
"המשקל הזה נהיה אטרקטיבי מאוד. ישנם ספורטאים שכנראה ראו שאפשר לעלות למשקל הפתוח ולהצליח, ואני מוכן לקראתם. זה רק הופך את הכל למעניין יותר. התחריתי נגד לוקאס בקטגוריה של עד 100 ק"ג ותמיד היה מאוד קשה להתחרות מולו, הוא ספורטאי מתיש שחזק מאוד מנטלית והכינוי שלו הוא 'החיה החכמה', שמבחינה מטפורית אומר המון. לנצח אותו יהיה סוג של אתגר ואני מוכן אליו".
היחס כלפיך השתנה בג'ודו העולמי?
"בוודאי, מסתכלים עליי כמדליסט אולימפי וקיימת איזו הילה סביב הדבר הזה, אבל אני תמיד מזכיר לעצמי לא לעלות גבוה מדי כי בסופו של דבר די ברור מה יקרה אחר כך. אני לא שוכח מאיפה אני בא".
מזכיר לעצמו להישאר אותו בנאדם. ששון חוגג בארץ (איציק בלניצקי)ומה אומרים בירושלים ובמשפחה?
"ירושלים מאוד גאה בי וכיף לי להסתובב שם, אני אוהב את העיר. במשפחה כל הזמן תומכים ואני שמח מזה. אנחנו עם שאוהב להראות את הרגשות שלו. אנשים פה מרגישים בנוח וזה כיף. באו אליי ברחוב ואמרו לי 'איך לא ניצחת את הטדי הזה'. כל אחד יכול לבוא ולהגיד מה שהוא רוצה וזה מה שיפה גם במדינה שלנו".
יש מצב שאליפות אירופה תגיע גם לירושלים בשנה הבאה. היא בטוח תהיה בארץ, רק לא החליטו באיזו עיר. יהיה מרגש להתחרות בעיר שלך?
"חבל על הזמן. חשבתי על זה לאחרונה ומבחינתי זו תהיה תחרות רלוונטית כי השיקום כבר יסתיים ואני אהיה בכושר טוב בעוד שנה, ככה שהאפשרות שאוכל לזכות פה במדליה מול הקהל הביתי זה משהו שכבר עכשיו עושה לי פרפרים בבטן".