עו”ד אמיר רוזנברג, מומחה לדיני ספורט, הסביר ל-ONE את ההחלטה של שופט בית המשפט המחזוי איתן אורנשטיין לעכב את הורדת הנקודות של הפועל תל אביב.
“הסיכויים כי החלטת השופט אורנשטיין בנוגע להוראה לעכב את הפחתת תשע הנקודות תעמוד במבחן ביהמ”ש העליון. זוהי התערבות יתר. התקנון קובע במפורש כי קבוצה שחברה בהתאחדות אשר מונה לה נאמן בין אם הוא זמני ובין אם קבוע, יופחתו ממאזנה תשע נקודות באופן אוטומטי ומיידי”.
עו"ד אמיר רוזנברג (רדאד ג'בארה)“השופט איתן אורנשטיין, הורה אתמול (שני), לבקשת הפועל תל אביב, לעכב את הפחתת 9 הנקודות, עד להחלטה אחרת. ספק רב, אם ההחלטה הזו תישאר על כנה, ככל שההתאחדות תבקש לערער לבית המשפט העליון. יש לכך מספר סיבות. חובה הייתה על הפועל תל אביב לפנות, בעניין הפחתת הנקודות, קודם כל לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. שם הסמכות הראשונית לדון בבקשה מעין זו. הנאמן עצמו כפוף לתקנון ההתאחדות ולמוסדות השיפוט. גם הוא יכול היה לפנות – מיד עם בחירתו – לבית הדין. אין קיצורי דרך.
“שנית – החלטת בית המשפט היא נגד "תקנון" ההתאחדות, ומנוגדת לו. התקנון הגביל את שיקול הדעת של בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל מכיוון שנקבעה בו הפחתת נקודות "מיידית" וגם "אוטומטית". אין שיקול דעת. ההחלטה של השופט אורנשטיין מהווה, אם כן, תקדים "עולמי": גם בכך שהוא לא עמד על כך, שתהיה קודם פנייה למוסדות השיפוט של ההתאחדות לכדורגל, וגם משום שהוא פסק בניגוד מוחלט לתקנון הגוף הספורטיבי עצמו”.
נשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין (רדאד ג'בארה)“יתרה מכך, קבוצות שיש להחלטה הזו השפעה מכרעת עליהן – לא נשמעו ולא היו חלק מההליך, בכך נפגעה לכאורה זכותן להביע עמדתן. אכן, השיקול של השופט אורנשטיין למתן הצו – יש בו טעם כלכלי של ממש. לשמור על אופציה של מכירת זכויות הניהול של הקבוצה במחיר טוב יותר, ואולם אין בכך כדי להתגבר על התקנון (שעוסק אגב באופציה של מכירת הזכויות, בלי להתפשר על הפחתת הנקודות). ככל שלנושים (שאותם ראה לנגד עיניו השופט אורנשטיין), יש אכן רצון למנוע הפחתת נקודות, יכולים היו הם לעודד ולתמוך בפנייה לבית הדין העליון של ההתאחדות. החלטת השופט אורנשטיין עלולה לפגוע בהיבט נוסף, בבחינת: 'בא לברך ויצא מקלל': בתי המשפט גם בארץ וגם בעולם, אינם מהססים, למרות זעקתם והתנגדותם של גופי הספורט, להתערב במקרים מתאימים, בהחלטות של מוסדות ספורט. בעיקר כאשר יש בהן פגיעה בכללי הצדק הטבעי, בזכות הטיעון, בטוהר המידות, וברשימה הולכת ומתרחבת.
“החלטה כזו, שמתעלמת לחלוטין מקיומו של מוסד שיפוט פנימי, עלולה להביא לפסיקה הפוכה (של בית המשפט העליון), שתצמצם, אגב ביטול החלטת השופט אורנשטיין (וכך אני מנחש שיקרה), את הגישה של הנפגעים האמיתיים – לבתי המשפט. יהיה בכך נזק של ממש: נזכור, שקיימים באיגודים השונים בישראל מוסדות שיפוט שמוציאים תחת ידם החלטות מקוממות, מנוגדות לדין, מונעים שיקולים לא ענייניים, בלי לתת זכות טיעון, עם מעורבות והתחככות יתר בין הדיינים לפעילות האיגוד הרלוונטי. עבורם, חשוב מאוד, לשמור על שערי בית המשפט, ולבבות השופטים - פתוחים. פיקוח לגיטימי כזה, חיוני לשמירת ערכי הספורט וטוהר המידות”.