אסולין: הרמה המקצועית בישראל נמוכה מאוד

אחד הכישרונות הכי גדולים שצמחו בישראל הוא גיא אסולין. הרבה תקוות תלו בקשר, שגדל באקדמיה של ברצלונה, אולם טעויות בקבלת החלטות במהלך הקריירה הובילו אותו העונה אל סבאדל מהליגה השלישית בספרד.

'ספורט', אחד משני כלי התקשורת הגדולים בקטאלוניה, פרסם היום (שישי) בכתבה הראשית באתר ראיון בלעדי עם השחקן בן ה-25, ובה התייחס לתקופתו בברצלונה ולאותן טעויות שהובילו אותו עד לליגה השלישית.

גיא אסולין חוגג. לא היו לא הרבה רגעי אושר

מה הביא אותך לסבאדל?
"דיברתי עם יו"ר המועדון באופן אישי. הם בונים פרויקט חדש ורוצים לטפס למעלה ואהבתי את המחשבה שלהם. שמחתי לחזור לספרד ולעיר שאני מכיר כל כך טוב".

אתה רק בן 25 וכבר שיחקת בתשע קבוצות, מה גרם לכך?
"מהרגע שעזבתי את ברצלונה, עשיתי החלטות רעות מאוד בקריירה שלי ושילמתי על כך ביוקר. לעבור למנצ'סטר סיטי ולא לשחק היה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות. אחר כך חזרתי לספרד, להרקולס, והייתי מרוצה שם".

ואז?
"עשיתי עוד טעות כשהלכתי למאיורקה. הם לא רצו אותי, אבל הלכתי בגלל המנהל המקצועי, דודו אוואט".

אתה לא לומד טעויות?
"זה לא עניין של למידה. אתה מקבל החלטות ולא יודע אם זה לא יצליח. כשהלכתי למאיורקה היו לי עוד הצעות, אבל בחרתי דווקא במאיורקה בזכות דודו שאמר לי שמאמינים בי. הבעיה הייתה שחודשיים לאחר מכן הוא עזב ואני נשארתי. אחר כך עזבתי לישראל להצעה כלכלית טובה מאוד. חשבתי שזה הזמן לחזור למשפחה, אבל הרמה שם היא לא גבוהה והמקצועיות נמוכה. לכן החלטתי לחזור לספרד".

גיא אסולין במדי סבאדל. עכשיו הוא מרגיש שמאמינים בו

לא חשבת על הצד הכלכלי?
"לא. כסף לא עומד בראש סדר העדיפויות שלי. כסף זה הדבר השני בחשיבותו. בגיל שלי אני צריך לשחק ולהתחרות. אני לא בגיל בו הכסף הוא הדבר החשוב".

איך אתה מרגיש עכשיו?
"אני מרגיש שמאמינים בי וזה הדבר הכי חשוב עבור שחקן כדורגל".

לאיפה אתה מצפה להגיע?
"אני עכשיו בתהליך. אני עדיין שואף לשחק ברמה הגבוהה ביותר שאפשר".

לפעמים צריך ללכת קצת אחורה כדי לחזור למעלה.
"כשיורדים למטה ועוזבים קבוצה כמו ברצלונה לומדים הרבה דברים על החיים ועל הכדורגל".

אילו דברים?
“הבגרות למשל. אלה דברים שלמדתי מחוץ לבארסה. שם כל השחקנים באותו גיל, כולם משחקים באותו באופן, וכשאתה יוצא מבארסה זה כמו מלחמה. אתה צריך להילחם על התפקיד שלך ולתת את הכל במשך כל השבוע. גם בברצלונה זה ככה, אבל זה יותר קל כי אם אתה שחקן טוב הכל פשוט קורה, בחוץ זה יותר קשה".

גיא אסולין באימון הפועל ת"א. הרמה המקצועית הייתה נמוכה (אחמד מוררה)

מה עוד?
“בבארסה יש לך יותר תנאים, אתה חושב נטו על כדורגל וכל מי שסביבך פועל כדי שתגיע הכי גבוה שאפשר. גם אם אתה עושה הכל כמו שצריך וגם אם לא, אבל זה קיים. בקבוצות אחרות זה הרבה יותר קשה".

ואלדס אמר שבגרמניה צריך לשלם עבור נסיעה בחשמלית.
“אם אנחנו נכנסים לפרטים אפשר להגיד שבבארסה עושים הכל כדי שתשחק. כמעט משחקים בשבילך. זה דומה למקרה של ואלדס, אולי לא כ"כ לשלי כי הוא היה במשך שנים רבות ברמה גבוהה מאוד. ולצאת משם ופתאום לנסוע במטרו (אני לא אומר זאת מתוך זלזול) זה קשה. זה כמו להפוך מעשיר מאוד לכלום. אבל במקרה שלי זה יותר היה קשור לכדורגל עצמו".

למה?
“כי צריך להתרגל מאוד מהר לרמה מאוד גבוהה. אתה מגיע לקבוצה שמשחקת 4-4-2 ואומרים לך להיות שחקן הגנה וכשהכדור אצלנו לעבור להתקפה ולרוץ. בארסה זה לזוז עם הכדור, תמיד עם הכדור. קשה להם בלעדיו, להחזיק בכדור זה מעניק להם יתרון עצום. זה קשה לצפות ביריבה מתמסרת ומתמסרת ואתה רק מאחורי הכדור".

הטעות הגדולה שלך ביותר היא לעזוב את ברצלונה?
“בבארסה אנחנו כבר יודעים מה קרה".

לואיס אנריקה. זרק את אסולין לזבל? (רויטרס)

מה קרה?
“פשוט מאוד, לואיס אנריקה היה המאמן והוא לא בנה עלי להמשך העונה אחרי שכבר הייתי שם כ"כ הרבה שנים. היה לי חוזה, אבל לא הייתי נשאר שם בלי לשחק, אז החלטתי לעזוב".

למה הוא לא בנה עליך?
“את האמת, אני לא יודע. יכולתי לספק אין ספור סיבות, אבל אני לא מוצא סיבה אחת מספיק טובה. אני מניח שיש כמה שיקולים ואני גם מאשים את עצמי עם המון ביקורת עצמית. זה נכון שבשלב מסוים בעונה לא נתתי את כל כולי ולא הייתי ברמה גבוהה אבל כשאתה נמצא בתקופה לא טובה אתה צריך שמישהו יתמוך בך וידחוף אותך קדימה, זה עוזר המון. אבל אם אתה בתקופה רעה וזורקים אותך לזבל זה משהו אחר. בשבילי זה היה חבל מאוד, כי בארסה תמיד היה המועדון שנמצא בלב שלי ושם למדתי לשחק כדורגל".

זה שינה בך משהו?
“כן, שינה המון. כשהגיע לואיס אנריקה ידענו שצריך לתת את הכל כי הוא מאמן שאוהב ששחקניו נותנים 100 אחוז, אם הייתי יודע את זה אז הייתי עושה זאת. הייתי גם מאוד צעיר אבל זו הייתה טעות שלי, אם הייתי היום בבארסה הייתי נותן את הכל".

נראה כי היה לך קשה השינוי מגווארדיולה ללואיס אנריקה.
“כן, האמת שלי ולגווארדילה היה סוג קשר שונה מאוד, אימונים שונים, משחקים...”.

גיא אסולין עם חבריו לקבוצה

הם כל כך שונים?
“מאוד. אני חושב שאפילו הם יודו בזה. לא לטובה ולא לרעה, פשוט שונים. שניהם רוצים לשחק כדורגל, אבל הקשר עם השחקנים ומעבר לכך הוא מאוד שונה. לא יודע להצביע על משהו ספציפי, אבל היה לי נוח עם גווארדיולה ועם לואיס אנריקה לא, הוא שומר על דיסטנס. אני מעדיף שיהיה לי מאמן שאוכל לדבר איתו ולשאול דברים, ועם גווארדיולה היה לי את זה".

אתה מרגיש שאם זה היה מאמן אחר, היית מקבל הזדמנות?
"אני בטוח שהיו מביאים לי לפחות עוד הזדמנות אחת ואני הייתי צריך לקחת אותה. בקושי קיבלתי אז הזדמנויות".

זה לא הוגן שבנאדם אחד יחליט עבור העתיד שלך? זו לא אמורה להיות החלטה של המועדון?
"נכון, אבל בסופו של דבר המאמן הוא זה שמקבל את ההחלטה, לא המועדון. המאמן יכול לקבוע את העתיד של השחקן".

האם ללואיס אנריקה הייתה סבלנות עבורך?
"ללואיס אנריקה הייתה פחות סבלנות מאשר לגווארדיולה. כאשר הוא ראה משהו לא בדיוק כמו שהוא רוצה, לא היה לו רצון לשינויים".

שארלוט מידלטון וגיא אסולין. הדבר היחיד בחיים (פייסבוק)

אחרי שלואיס אנריקה שיחרר אותך, חתמת בסנטאנדר.
"נכון, עברתי לשם, אבל בגלל בעיות כספיות המאמן אונסואה נאלץ לעזוב. זה עוד מקרה של מזל רע כי הוא מאמן טוב שגם התאים לי. הוא התקשר אליי כבר כשהייתי בסיטי ואמר שהוא מאמין בי. אחר כך התחלפו חמישה מאמנים ובחוסר היציבות הזה לפעמים שיחקתי ולפעמים לא".

הדברים השתבשו לך.
"מאוד. בלי כדורגל אני לא יכול לחיות והיה לי מאוד קשה כשלא שיחקתי או כשלא מצאתי קבוצה".

אתה חי לבד?
"לא, אני עם חברה שלי והבת שלי. זה הדבר היחיד שהיה לי בחיים. תדמיינו להיות עד גיל 18 או 19 להיות כל הזמן במועדון ואז להישאר ללא קבוצה. זו הייתה תקופה קשה מאוד".

ואיך אתה מרגיש להיות בעיר ברצלונה?
"אני מרגיש קטאלוני. זו זכות גדולה להיות בברצלונה. מדובר בעיר מרהיבה. אני מרגיש בבית, יש לי כאן הרבה חברים".