המשחקים האולימפיים הולכים ומתקרבים לסיומם. אמנם נשארו למשלחת הישראלית עוד כמה נציגים שיכולים להפתיע ולזכות אולי במדליה, כמו למשל נבחרת ההתעמלות האמנותית הנהדרת שתתחרה ממש עם סיום האולימפיאדה, אבל רוב הספורטאים כבר עזבו את הכפר בריו.
רוב הנציגים ששבו הביתה היו אלו שהתחרו בענפים המוצלחים ביותר, כמו הג'ודו, השייט, האתלטיקה והשחייה שנחשבים למובילים והאיכותיים בישראל. אלא שמהתבוננות על ההישגים שלהם, אף ענף פרט לג'ודו לא הצליח להביא את רוב הספורטאים שלו ברמת המוכנות הדרושה לברזיל.
מבחינה מקצועית, המהות של המשחקים האולימפיים היא קודם כל להביא את הספורטאי לשיא שלו. להוציא בודדים, כמו האתלטית חנה קנייזבה מיננקו, השחיין גל נבו והגולשת מעיין דוידוביץ', אף ספורטאי מבין הענפים הללו לא התקרב לקצה גבול היכולת שלו - ועל כך יצטרכו האיגודים השונים לתת את הדעת ואת הדין בקרוב.
 |
| אורי ששון ואורן סמדג´ה. הג´ודו הצליח (עמית שיסל) |
|
| |
הענף שאולי הכי הפתיע לרעה היה ענף השחייה. אחרי הצלחה אדירה באולימפיאדת לונדון, במשלחת ציפו לראות גרף התקדמות מסויים. אלא שאף ישראלי לא עבר את המוקדמות, פרט להופעה אחת בחצי הגמר של יעקב טומרקין שהיה רחוק משיאו והפך לתעלומה גדולה, הרי שרק באליפות אירופה האחרונה שנערכה במאי הוא כיכב עם מדליית כסף ומאז הידרדר ביכולת שלו באופן מפתיע מאוד.
יתרה מכך, אף אחד מבין השחיינים לא הצליח לקבוע שיא אישי חדש. היחיד מביניהם שבאמת עשה תוצאה טובה שהתקרבה לשיאו האישי היה כאמור גל נבו ב-200 מטר מעורב אישי. נבו, שהתאמן עם מאמן אחר, אולי סימן את הבאות מבחינתו של ליאוניד קאופמן שעשוי יהיה להיפרד משחיינים נוספים בקמפיין הבא או אפילו לאבד את משרתו כמאמן הלאומי.
 |
| גל נבו. היחיד שהתקרב ליכולת שלו (עמית שיסל) |
|
| |
"אין ספק שצריך לעשות שם בדק בית", התייחס לכך המנהל המקצועי דני אורן. "ללאוניד יש הרבה זכויות והוא איש מקצוע מהרמה הכי גבוהה שיש אבל זה לא המקום לדבר על העתיד שלו. צריך לראות מה קרה בארבע השנים האחרונות כי זה לא רק שהם לא הצליחו, אף אחד לא שבר שיא וטומרקין היה אמור להיות באנקר בגמר לא הצליח להגיע לשם. היחידה לספורט הישגי תנתח את הכל וגם באיגוד השחייה יצטרכו להסביר מה קרה".
ענף השייט היה גם הוא אחד מהענפים המאכזבים. בעוד שמעיין דוידוביץ' כאמור הייתה נקודת האור היחידה במשלחת למרות פספוס המדליה שלה, חוסר ההצלחה של הגולש שחר צוברי נעלם מתחת לרדאר ועבר בשקט יחסי. מדליסט הארד מבייג'ין כשל במשימתו להעפיל לעשירייה הראשונה אחרי שהודה בראיון ל-ONE כי הוא לא היה מספיק מהיר ולא היה במשחק, לדבריו.
 |
| שחר צוברי. כשל (עמית שיסל) |
|
| |
גם שייטי ה-470, דן פרויליך ואייל לוין בגברים וגיל כהן ונינה אמיר בנשים, סיימו אתמול את דרכם בריו ולא העפילו לשיוט המדליות על אף העובדה שהמנהל המקצועי של האיגוד, אלי צוקרמן, טען בגלוי לא אחת שהמטרה של שני הצמדים הללו היא לסיים במקומות 1-10. כיום זה נראה הזוי, על גבול המופרך, להציב מטרה שכזו.
"לא היינו מופתעים מהתוצאות של ה-470", הגיב לזה גורם בוועד האולימפי. "מבחינת צוקרמן זה היה יומרני להציב מטרות כאלה. ידענו שהגברים לא יעשו תוצאות גבוהות ושהנשים היו בהרכב לא מושלם, עם נינה אמיר בת ה-17 שעבדה תחת תנאים קשים, נתקלה בסערה של 40 קשר שהגיעה במכה אחת והילדה יצאה ממנה בהלם כשהיא ראתה סירות שהתהפכו ומפרשים שנקרעו. אבל זה לא תירוץ לחוסר ההצלחה. היחיד שהופתענו ממנו היה שחר צוברי שסיים במקום ה-17".
 |
| גיל כהן ונינה אמיר על המפרשית (רדאד ג´בארה) |
|
| |
גם בקרב האתלטים, הספורטאית היחידה שהגיעה הכי רחוק ביכולת שלה הייתה קנייזבה מיננקו שעד לפני כארבעה חודשים עברה ניתוח ונתמכה בקביים, אך למרות הקשיים היא הצליחה להגיע ביכולת גבוהה לריו באחת מהתחרויות הטובות שנראו בקפיצה המשולשת.
לעומתה, האצן דונלד סנפורד הודח במוקדמות ה-400 מטר עם תוצאה חלשה והקופץ לגובה דימה קרויטר סיפק הופעה שלא התקרבה לשיאו שעומד על 2.29 מטרים. "שניהם אכזבו. אם ארבעה קופצים עלו ב-2.26 לגמר ודימה עולה את ה-2.17 ולא מצליח לעבור את ה-2.22, זו בעיה. אני מכיר אותו מאז שהיה ילד והוא יצטרך לעשות שינוי גדול כדי לטפס למעלה כי במובן מסויים הוא נתקע במקום", הגיב לכך אורן.
 |
| דונלד סנפורד. תוצאה חלשה (רויטרס) |
|
| |
הבלגאן באיגוד האתלטיקה חגג בשנה האחרונה תחת אחריותו של המנהל המקצועי רוגל נחום, שלא הצליח לפקח על הספורטאים שלו, לא הצליח לגרום להם להגיע בכושר ראוי ואף יותר מזה, איבד את מרגריטה דורוז'ון, אתלטית עם קריטריון בכיס שלא הגיעה לריו בגלל טיפול לקוי בפציעה ודרישה שלא באה מצידו לגרום לה להתחרות במשך שנה שלמה.
דני אורן ציין בהקשר הזה כי "זו לא בושה לבדוק את עצמך ולהגיד למה זה קורה. אלו ענפים מועדפים שמקבלים תקציבים גדולים ואין ספק שציפינו מהם ליותר. חנה עשתה תחרות טובה אבל חנה, שהיא אמנם הפנים של ענף האתלטיקה בארץ, היא לא כל ענף האתלטיקה בארץ".
 |
| דני אורן (נעם מורנו) |
|
| |
וכשמתייחסים לאתלטיקה, קשה שלא לשים לב למה שקורה במרתון. הקריטריונים לריצה הזו היו קלים מידי ואתלטים העדיפו לנסות לרוץ לראשונה למרחק של 42.2 ק"מ רק כדי להגיע לאירוע הגדול בעולם. התוצאה? לונה צ'מטאי פרשה בקילומטר ה-33 שהוא גם זה שרוב הפורשים נעצרים בו בעוד שלטענתה זה קרה בכלל בגלל כאבי הנקה, מאור טיורי סיימה במקום ה-90, ושלישיית הגברים תנסה לתקן את הרושם אם כי סיכוי קלוש שהם יפתיעו או יעשו משהו גרנדיוזי לפי ההערכות.
"היה קריטריון A בינלאומי ותוך כדי תהליך איגוד האתלטיקה העולמי הקל את התוצאה של הקריטריון הזה ולכן כולם ניסו את המרתון", הסביר גורם בענף. אורן מצידו טוען כי בדיעבד, היה אולי מקום לקבוע קריטריון ישראלי על מנת למנוע מקרים מהסוג הזה: "כמסקנה שלנו, אנחנו לא צריכים להסכים אוטומטית להוזלה הזו של התוצאות ודיברנו על זה במינהלת הספורט ההישגי, איך שראינו את התופעה הזו שרצים מנסים להתחרות במרתון רק בגלל הקריטריון הנמוך. כמו האיגודים, גם אנחנו נבדוק איפה טעינו בקריטריונים. כמחשבה לטוקיו, לדעתי, אם יהיה קריטריון A שישתנה - אנחנו לא נצטרך להכיר בדבר הזה".
 |
| לונה צ´מטאי. פרשה בקילומטר ה-33 (אסי ממן) |
|
| |
כאמור, חוץ מהג'ודו לאף נבחרת גדולה לא היה עומק אמיתי בריו. השינוי הגדול קרה לאחר שהענף עבר לשיטת עבודה בנבחרות, כאשר כל הג'ודאים מתאמנים יחד בווינגייט תחת מאמן אחד ונבנית עתודה רצינית של ספורטאים גם לשנים הבאות. היחידה לספורט הישגי, שבחנה מקרוב את השיטה הזו, תמכה בה לכל אורך הדרך וכעת מתברר שהיא נחלה הצלחה גדולה במבחן המציאות.
אם יש ענף שזקוק מאוד לשיטה הזו, זה ענף השייט שעדיין מסרב לאמץ אותה באופן מלא בהחלטה של היו"ר גילי אמיר, שהיה בריו וצפה גם בקרבות הג'ודו מקרוב ואולי עכשיו ייפול לו האסימון.
 |
| אורי ששון וירדן ג´רבי. מתאמנים תחת מאמן אחד (אחמד מוררה) |
|
| |
"המלצנו לאיגוד השייט לעבור לשיטה הזו", טען מנהל היחידה לספורט הישגי, "הם חייבים לעשות את זה בגלישה וב-470. זו שיטה שהצליחה וצריך לאמץ אותה. יש לנו את הכוח גם להכריח לאמץ אותה, אבל אני חושב שעבודה בשיתוף פעולה זה הדבר הכי טוב. דיברתי עם גילי אמיר על זה והמחשבה היא באמת ללכת לכיוון הזה עם מאמן ברמה גבוהה שיעבוד עם העתודה המצויינת שלהם. אחרת, לא נתקדם".
אחרי שבלונדון יצאנו רק עם מחמאות, המשלחת הישראלית סופרת שתי מדליות עד כה ושתיהן הגיעו מנבחרת הג'ודו. אמנם נותרו עוד כמה ימים עד לסיום המשחקים האולימפיים וייתכן שנראה עוד כמה ספורטאים שיצליחו להפתיע, אך בשורה התחתונה ההצלחה לא מגיעה סתם כך. עד טוקיו, לאיגודים הגדולים בארץ יש זמן להסיק מסקנות ולשנות.