מי שמאמין לא מפחד: כך עלתה אירלנד לשמינית

1. מארק דויל הוא עיתונאי אירי שחי באיטליה. שעות לפני שריקת הפתיחה הוא העלה פוסט בפייסבוק. כמה מהתיאורים נחסכו מכם, אז קבלו גרסה מעודנת: "אולי אני טיפש באופטימיות שלי, אבל אירלנד יכולה לנצח את איטליה. הבחורים האלה פחדנים. לא אכפת להם מכלום חוץ משחיתות, גזענות, רומנים מחוץ לנישואין, ז'קטים נוצצים ומשקפי שמש בתוך החדר. הם יתקפלו כמו... אם רק נלחץ אותם". המילים האחרונות הודגשו. עכשיו, שימו את המטאפורות בצד. הוא לא טעה. לא בתוצאה ולא בדרך שבה היא נוצרה.

המשחק שנעל את שלב הבתים היה מהחלשים בטורניר עד כה. בדקות ארוכות הוא דמה לפוטבול אמריקאי או רוגבי. כדורים באוויר, שחקנים באוויר, שתי נגיעות, עבירה והתקדמות לעבר השער דרך מצבים נייחים. היו בשלב הבתים משחקים מאופסים עם כדורגל טוב. על המשחק בין איטליה לאירלנד היה חתום 0:0 קלאסי מהסוג הכי גרוע שאפשר. עד שהגיע רובי בריידי והזכיר שבסופו של דבר זה היה משחק בין נבחרת אחת ששיחקה על החיים ונבחרת שנייה שעלתה מהמקום הראשון ופתחה עם שמונה מחליפים.

שחקני אירלנד חוגגים (רויטרס)

40 עבירות ביצעו שתי הנבחרות ביחד (שיא ביורו הנוכחי), 46 דקות נטו בהן המשחק שוחק, 39 קרבות אוויריים וחמישה איומים למסגרת. אנטי כדורגל במיטבו. "הייתי שחקן ואני יודע מה זה לשחק במשחק כזה", נאנח אנטוניו קונטה בסיום. שוב ושוב הוא חוזר על אותן מילים: "משחק קשה מכל בחינה. משחק פיזי מאוד נגד נבחרת שמשחקת על כדורים ארוכים, היו מאבקים כוחניים, כדורים שנזרקו לאוויר. כדורגל אירי טיפוסי". בקרוב בשמינית הגמר הקרוב אליכם.

2. קונטה עצבני. הוא נראה מותש כמו השחקנים שלו שסיימו התגוששות פיזית במשטח הקטסטרופלי בליל. אולי בגלל זה, שאלות על היריבה הבאה - ספרד - מוציאות אותו מדעתו. "מה אני יכול להגיד על ספרד? להגיד לך שהם גרועים? מה אתה רוצה שאני אגיד?", הוא יורה על עיתונאי מקומי. "אנחנו יודעים שזו אחת הנבחרות הטובות בעולם. סוף פסוק. אלא אם נחתי עכשיו מהירח".
קונטה עצבני. איטליה שלו הפתיעה, הוציאה מעצמה הרבה יותר ממה שחומר השחקנים שלה שווה, ניצחה שני משחקים, סיימה בראש הבית ובשלב הבא מחכה לה ספרד. ואם תעלה לרבע הגמר זו יכולה להיות גרמניה. ובחצי הגמר צרפת או אנגליה. הדרך לגמר רצופה מכשולים בואך בלתי אפשרית. קונטה אמנם לא ימשיך בנבחרת אחרי הטורניר, אבל גם הוא יודע שבכדורגל זוכרים את הסוף. הדחה מול ספרד תשכיח את הניצחונות על בלגיה ושבדיה.

אנטוניו קונטה. לא רגוע (רויטרס)

קונטה עצבני כי ההימור שלו נכשל והמומנטום הלך לאיבוד. הוא אמנם לא מודה בזה, אבל המחליפים שלו התבררו כהרבה פחות מוצלחים ומשפיעים וזו בעיה להמשך. סימונה זאזה למשל, שיחק העונה 660 דקות ליגה ופתח חמש פעמים בהרכב ביובנטוס. חברו לקבוצה סטפנו סטורארו שותף ב-19 משחקי ליגה וצ'ירו אימובילה שהתייבש על הספסל בסביליה ועבר לטורינו בינואר רשם 22 כאלה. קונטה לקח אותם לסגל כי הוא מאמין שאדם קודם לשחקן ובלי קשר הוא חיפש לוחמים בלי פחד, שמוכנים להקריב, לרוץ ולאכול את הדשא.

קונטה עצבני כי הוא הלך נגד האני מאמין של עצמו ונפל. בדקות האחרונות הוא פתח את המשחק עם הכנסתם של לורנצו איניסינייה וסטפן אל שעראווי, אולי השניים הכי יצירתיים שיש לו בסגל. אינסינייה הכניס שינוי התקפי, אבל זה לא משנה כלום כשהנבחרת ספגה שער חובה וירדה מנוצחת. אז אחרי שלושה משחקים בשלב הבתים, בהם קונטה שיתף 22 מ-23 שחקני סגל (כולם למעט השוער השלישי פדריקו מרקטי), הוא הבין שהתכנית המקורית שלו היא הנכונה ביותר.

"אל שעראווי ואינסינייה משחקים בעמדות שקונטה לא צריך. הוא משחק עם שלישייה אחורית, שני מגנים תוקפים, שלושה קשרים מרכזיים ושני חלוצים. שניהם שחקני קו שלא יכולים לשחק כחלוצים", מסביר שחקן העבר האנגלי ופרשן הכדורגל של ESPN סטיוארט רובסון. "קונטה תלוי ביכולת של שלישיית הבלמים של יובנטוס, רק אם היא תשחק טוב, לאיטליה יש סיכוי מול ספרד".

אימובילה. זומן לנבחרת אף על פי שלא זכה לדקות רבות העונה (רויטרס)

הנקודה של רובסון מעניינת. לאיטליה יהיה הרבה יותר קל כאנדרדוג, במשחק בו היא תוכל לשחק את הכדורגל שלה, לוותר על היוזמה, להתיש את היריבה ולחיות על השטחים וההתקפות המתפרצות. אירלנד ניצחה את איטליה במשחק שלה בזכות לחימה, הקרבה והעובדה שרק היא הייתה צריכה את הנקודות. היא גררה אותה לקרב חפירות בין שתיים שניסו הכול כדי לוותר על השליטה ועקצה ברגע שהמאמן היריב התקפל ופתח את המשחק.

אז קונטה עצבני. "למה שההפסד הזה יגרום לבעיות? השחקנים עושים כל מה שהם צריכים לעשות, עובדים מאוד קשה. עבודה קשה היא הכול בשבילנו", הוא מסכם. "אסור לנו להגיע חרדים למשחק עם ספרד. המטרה הייתה לעלות לשמינית הגמר. יש לנו משחק נגד אחת הפייבוריטיות ובואו לא נשכח איפה התחלנו. המשחק עם ספרד צריך לרגש אותנו כמו שקרה נגד בלגיה שעל הנייר יותר אטרקטיבית מאיתנו". תחי האנדרדוג.

3. מה שמעצבן את קונטה, מדליק את האירים. מעבר להישג, מבחינתם זו הייתה הופעה פנטסטית, מבריקה, גדולה. עזבו את רמת המשחק. האירים שופטים את ההופעה על פי אינטנסיביות, תשוקה ורצון. ההופעה ביורו 2012 הייתה גרועה והסתיימה עם שלושה הפסדים. במוקדמות הם אמנם לא הפסידו לגרמניה (1:1 בחוץ, 0:1 בבית), אבל לא רשמו גרף התקדמות יוצא דופן. ההישג - העפלה משלב בתים בטורניר גדול בפעם הראשונה מאז מונדיאל 2002 - כל כך נדיר והחגיגות בהתאם. כתבים מחאו כפיים לשחקנים, שמצדם איבדו את עצמם בטירוף בחדר ההלבשה והאוהדים המדהימים שתו עצמם לדעת ברחובות.

שחקני אירלנד. האינטנסיביות חשובה להם יותר מכול (רויטרס)

ווס הולהאן, קבלן עליות וירידות עם נוריץ', נשם לרווחה בסיום. הוא נכנס כמחליף, החמיץ אחד על אחד מול סלבטורה סיריגו ושתי דקות לאחר מכן בישל לחברו לקנריות רובי בריידי שער שייכנס להיסטוריה. "היינו מבריקים היום. מצוינים מהפתיחה", הוא מסכם ופתאום את מבין את ההבדלים בגישה. זה בא לידי ביטוי שוב ושוב בטורניר. האמונה שאפשר להתגבר על פערים ביכולת דרך הסתכלות אחרת. דרך רוח קבוצתית, הופעה נטולת פחד וקהל תומך.

"המאמן אמר לנו בהפסקה שהיה 100 אחוז פנדל וביקש לא לחשוב על זה ולהמשיך לשחק כמו שאנחנו משחקים", סיפר הולהאן ל-ONE. "כשנכנסתי, הוא דרש שאגע בכדור ואגרום לדברים לקרות. ההחמצה שלי? היה לי יותר מדי זמן לחשוב. חשבתי שהשופט ישרוק וזה לא קרה, רצתי לעבר השער והשוער לא זז. תודה לאל שרובי כבש. עכשיו אני יכול לישון בשקט. אמרתי לעצמי שאם תגיע עוד הזדמנות, אני חייב לעשות משהו כדי להשפיע על המשחק. הרמתי וקיוויתי שיהיה לי מזל, הכדור יפגוש ראש של מישהו והשוער יתפתה לצאת. רובי עשה תנועה וסיפק נגיחה אדירה".

בריידי הוא האיש למשימות מיוחדות. הווינר שמוביל את חילופי הדורות בנבחרת נטולת כוכבים, אפורה ולא נעימה לצפייה. הוא כבש בבכורה לפני כמעט ארבע שנים, הרשית בפלייאוף מול בוסניה ובישל את שני השערים בניצחון במשחק הגומלין. מנצ'סטר יונייטד רכשה אותו בגיל 16, אך מעולם הוא לא הופיע בשורותיה במשחק ליגה. בשנתיים האחרונות הוא ירד עם האל ועם נוריץ', והנה הוא העלה נבחרת לשמינית גמר היורו.

בריידי נהנה מכדור מושלם של הולהאן (רויטרס)

אירלנד לא נספרה לפני הטורניר, הפתיעה לטובה נגד שבדיה, התבזתה כמצופה נגד בלגיה ואחרי הניצחון על איטליה היא באמת מאמינה שבחיבור הנכון היא יכולה להתמודד עם כל נבחרת. הולהאן מסכם: "המאמן היה רגוע לפני המשחק, נתן נאום מוטיבציה אדיר ודיבר הרבה. רצנו יותר מאיטליה, סגרנו לה את השטחים והיא כמעט לא הגיעו להזדמנויות. השחקנים האיטלקים נראו עצבניים. יש הרבה אופי בנבחרת שלנו. יש רצון להילחם עד הסוף".

4. הסוף יכול להגיע מול צרפת בשבת בשמינית הגמר. זוכרים את המפגש האחרון? נובמבר 2009, פלייאוף מוקדמות המונדיאל בדרום אפריקה, נגיעת היד המפורסמת והמכוונת של תיירי הנרי שלחה את האירים הביתה צמאים לנקמה. "הנרי? לא חשבתי על זה עד הרגע שאתם מדברים איתי על זה", צוחק הולהאן. "אנחנו מחכים לשחק נגדם, הלחץ עליהם. אנגליה ברבע הגמר? נפלא". דויל כמובן היה קצת פחות פוליטקלי קורקט: "אנחנו נשארים כאן ויש לנו חשבון פתוח עם צרפת".

5. שימו לב לרגע של אמת ופשטות. תשובה נקייה נטולת גניבת דעת ושאר חרטוטים. מרטין אוניל נשאל לסוד ההצלחה: "אני טוב בעבודה שלי. חלק מהשחקנים שלנו לא משחקים ברמות הכי גבוהות, אבל כשאנחנו נפגשים אנחנו חייבים לנסות. לנסות לנטרל את היתרונות הברורים שיש לנבחרות אחרות עלינו. אנחנו צריכים לבוא בצורה מאוד חיובית ולהראות שאנחנו שייכים. אם זה אומר שאנחנו צריכים להרים את המשחק שלנו, זה מה שצריך לעשות. החזרנו את האמונה בעצמנו ולכן אני חושב שזו הייתה הופעה גדולה". מבינים למה הם ואנחנו לא?

מרטין אוניל. "אני טוב בעבודה שלי" (רויטרס)