בתחילת העונה הקודמת רבים הרימו גבה כשהפועל באר שבע, שבנתה קבוצה לאליפות, החליטה להפקיד את כפפות השוער הראשון בידי דודו גורש. עכשיו, אחרי שקבוצתו ספגה את כמות השערים המעטה בליגה יחד עם מכבי תל אביב (24), סימני השאלה כבר הפכו לסימן קריאה אחד גדול.
"אני באופוריה במלוא מובן המילה", סיפר גורש בראיון מיוחד ל-ONE על התחושות אחרי הזכייה בתואר, "אני שמח ועצוב בשביל הטלפון שלי כי אני כבר לא עומד בעומס ואני חוזר לאנשים, סוגר את הטלפון ורואה עוד פעם ברכות וזה מחמם את הלב לראות מה האליפות הזאת עשתה לעיר".
הרגעים המטורפים שעברו הלילה על באר שבע
"ידעתי שזה יהיה בעוצמות האלה כי באר שבע זו עיר של כדורגל וכבר בשבוע הראשון שהגעתי לפה ראיתי כמה האליפות חסרה להם ומגיעה להם ואני שמח שנפל בחלקי להיות בעונה כזאת, בעיר כזאת ובמועדון כזה. אני מודה לאלוהים".
"אני לא מרגיש פספוס כי כל אימון שקיימתי בחיים הכין אותי לרגע הזה ואני הגעתי לבאר שבע בזמן הכי טוב", התייחס לשאלה האם היה יכול להגיע למועדון גדול בשלב מוקדם יותר בקריירה, "שחקנים יכולים לשחק במועדון גדול 10-15 שנה בלי לקחת תואר ואני זכיתי בשנה הראשונה באליפות".
הזימון המחודש לנבחרת שהגיע לפני מספר חודשים: "הלוואי ואני אהיה שוער ראשון. יש כרגע שלושה שוערים ראויים וכל אחד שמגיע לנבחרת הוא פוטנציאל, אבל להיות חלק מהנבחרת זה מדהים ורציתי את זה תקופה ארוכה. פיזית אני מרגיש שאני יכול לשחק עוד 4-5 שנים בקלות".
 |
| דודו גורש. בעונה אדירה (יניב גונן) |
|
| |
סוד ההצלחה שהביא לקבוצה זכייה בתואר: "החיבור בין השחקנים מיוחד וכך גם עם הצוות המקצועי, שנתן לנו את כל הכלים. גם אלונה עושה דברים מדהימים, אבל הדבר העיקרי שחיבר את כל הפאזל הזה הוא אצטדיון טוטו-טרנר והקהל שחיבר הכול ויצר מפלצת שלקחה אליפות".
ההשפעה של האצטדיון הביתי על הקבוצה: "יש לי צמרמורות כשאני משחק בו וזה לא מפסיק לרגש. לא משנה בן כמה אהיה וכמה משחקים אשחק בטוטו-טרנר, כל פעם כשאני עולה לחימום ומקבל כבוד מהקהל - זה מרגש ולא מובן מאליו".
"אני לא דואג", התייחס השוער לכך שעדיין לא קיבל הודעה על מימוש האופציה עליו, "מגיע לי להישאר, אבל זו החלטה של המועדון וזה מקובל עליי. עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי אישית וקבוצתית ואני מרגיש שלם עם עצמי. אני מאמין שאשאר בהפועל באר שבע ואין סיבה שלא".
 |
| אוהדי ב"ש בטוטו טרנר (איתי כהן) |
|
| |
המעבר מקבוצת תחתית שנלחמת על חייה לכזו שרצה לאליפות: "הוכחתי שהמעברים לא חדים מדי. הפועל באר שבע כמעט ירדה ליגה במחזור האחרון לפני שלוש שנים והיום היא אלופה. מי דמיין? לא מצטער שלא הגעתי מוקדם יותר כי בכל דבר בחיים צריך לעבור תהליך מסוים".
על מאמן השוערים גיא ויזינגר, שצעיר ממנו ב-11 שנה: "הוא צעיר, אבל הוא בן אדם מאוד בוגר בלי קשר לחיים הספורטיביים ואנחנו משלימים אחד את השני. האימונים שלו ברמה מאוד גבוהה ולמדתי ממנו הרבה כי הוא יורד לפרטים הכי קטנים. הוא יהיה אחד ממאמני השוערים הטובים בארץ".
הירידה של הפועל עכו: "כאב לי. קשה לראות את הפועל עכו יורדת ליגה, אבל בסוף זה כדורגל וכשהייתי בעכו כל שנה נלחמנו על ירידה וזה היה ברור שמתישהו זה יקרה וחבל. אבל המועדון הזה יצטרך לבנות את עצמו מחדש ולחזור".
 |
| ציון צמח בוכה לאחר ירידת עכו (עמית מצפה) |
|
| |
"עכו זה מסוג המועדונים הביתיים כמו הפועל רעננה ואחרים שמוסיפים את הצבע שלהם לליגה. לי הם יחסרו בליגת העל, שצריכה את המועדונים האלה כי יש בהם משהו רומנטי שמצביע על כך שהכדורגל הוא של כולם. אני מקווה שהם יחזרו".
התחושה שממעטים להעריך אותו: "אני לא מחפש שיעריכו אותי וחשוב לי מה אני חושב על עצמי. אני יודע מה אני שווה ואני לא מחפש שיגידו לי איזה שוער אני".
"השלד קיים וצריך להשאיר את הקבוצה כמו שהיא", התייחס השוער לרצון לבנות שושלת, "אז נרוץ שנה הבאה עוד פעם לאליפות. אולי צריך להתחזק באופן נקודתי עם שחקן או שניים, אבל אנחנו קבוצה שלקחה אליפות ממכבי ת"א עם כל כך הרבה נקודות".
 |
| ערן זהבי. "מכבי ת"א רשמה עונה ששווה אליפות" (רדאד ג´בארה) |
|
| |
"לקחנו את האליפות מהידיים של מכבי כי היא עשתה עונה של אליפות ומספרים מדהימים ובליגה נורמלית היא הייתה לוקחת אליפות בפער של 10 נקודות, אבל באר שבע עשתה עונה עוד יותר טובה".
התחושה שכל המדינה רצתה שבאר שבע תהיה אלופה: "כל העם איתנו כי היה משהו מיוחד באליפות הזאת. קבוצה שמובילה לאורך כל העונה לא יכולה לפשל במחזור האחרון. אם היינו מאבדים את התואר זו הייתה קריסת מערכות. לא יודע איך היינו קמים מזה".
"היה משהו שאפשר להתחבר אליו כי באר שבע זו עיר פריפריאלית ואנשים אוהבים קבוצות שבאות מלמטה. היה קסם בעונה הזאת, אמרנו שזה שלנו ויהיה פשע לקחת מהפועל באר שבע את האליפות הזו".
 |
| אוהדי הפועל ב"ש. חיכו לאליפות זמן רב |
|
| |
החלום לשחק בליגת האלופות: "הפועל באר שבע צריכה לחשוב קדימה. זו לא משימה פשוטה אף על פי שזו שנה שלישית שלנו באירופה ומתחילה להיבנות סוג של מסורת. זו גם תקרת זכוכית שהמועדון הזה יצטרך לשבור וזה רק עניין של זמן".