קו אדום: זיכרונות מהעונה המקוללת של הפועל

קרל היינריך מרקס, פילוסוף, סוציאליסט, הוגה המרקסיזם ביחד עם פרדריך אנגלס, מהפכן גרמני ממוצא יהודי.

כך בדיוק מרגישים אוהדי הפועל תל אביב בימים אלו; בדיוק כמו לפני 19 שנה, עונת 1996/1997, כך גם השנה שתי הקבוצות האדומות בשני ענפי הספורט המובילים – הכדורגל והכדורסל – מועמדות רציניות לרדת ליגה. אם לפני 19 שנה זו הייתה טרגדיה כאשר הקבוצה מהענף עם הכדור הכתום ירדה לראשונה בתולדותיה, היום, עם כל מה שקורה בשני המועדונים הללו, זה נראה כמו פארסה אחת גדולה.

"רבותי, ההיסטוריה חוזרת שום דבר לא אבד, לא נשכח", יפה ירקוני ("רבותי ההיסטוריה חוזרת"). את ירידת הליגה ההיא, של קבוצת הכדורסל, אף אחד לא ישכח, בטח לא שמעון אמסלם, הסמל הגדול ביותר של קבוצת הכדורסל האדומה, שהיה האיש שהוריד אותה ליגה כששיחק באותה עונה בהפועל אילת ובמחזור הלפני אחרון, עם שתי קליעות עונשין בסוף המשחק, ניצח את האדומים וגרם לירידה שלהם לראשונה בהיסטוריה.

שמעון אמסלם. "איך זה מרגיש להוריד את הפועל? כמו מוות" (יוסי ציפקיס)

"אני קלעתי את שתי זריקות העונשין שהורידו את הפועל תל אביב ליגה. איך זה מרגיש להוריד את הפועל ליגה? מרגיש כמו מוות", נזכר בעצב רב שמעון אמסלם. מי שגם לא ישכח את ירידת הליגה ההיא הוא גילי מוסינזון, שכשחקן צעיר חשב שהוא משאיר את הקבוצה האדומה בליגה עם משחק הרואי מול מכבי רמת גן שני מחזורים לפני סיום העונה, שהותיר את האדומים תלויים בעצמם, אך כאמור, ההפסד לשמעון אמסלם וחבריו הדרומיים הוריד את קבוצתו לליגה השנייה בתום העונה (הפועל תל אביב לא שיחקה במחזור הסיום כיוון שהפועל צפת התפרקה במהלך העונה וכל תוצאות המשחקים שלה בוטלו).

"זה מאוד כאב (קליעות העונשין של שמעון אמסלם, שהורידו את הפועל ליגה, כאמור; מ.ז). מאוד היה רע. והכול קרה לנו רע מאוד", מספר רוני דניאל, אחד האוהדים הכי מזוהים עם הפועל תל אביב בכדורסל, באותה עונה עגומה ומחרידה. "אבל כל מי שיודע מה זה הפועל תל אביב, יודע שאנחנו חוטפים מכות בלי סוף והמבחן של האוהדים וכל הארגון הזה הוא להתאושש. ואנחנו נתאושש".

"שמעון אמסלם לא רצה לקלוע נגדנו", משוכנע שאול אייזנברג, היו"ר דאז של הפועל תל אביב בכדורסל, כשהוא נזכר בקליעות העונשין של הסמל הגדול. "שמעון אמסלם ספורטאי. מעולם איש לא שמע ממני טענה אחת אליו. הבאתי אותו אחר כך בחזרה כדי שיחזיר אותנו לליגה הבכירה".

שאול אייזנברג. החזיר את אמסלם כדי שיעלה את האדומים ליגה (נעם מורנו)

ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ארבע מילים פשוטות – אלפי משמעויות. בטח ובטח בשביל האוהדים האדומים, שיודעים שלצערם ההיסטוריה יכולה לשחזר את עצמה עם ירידה של אחד המועדונים שלהם, בכדורגל או בכדורסל, ליגה, וייתכן ואף ששניהם ישחקו בליגה הלאומית בעונה הבאה.

בסופו של דבר, בעונת 1996/1997, כאמור, קבוצת הכדורגל של המועדון האדום בתל אביב הצליחה להינצל מירידה בזכות קאמבק מפואר בשלבי הסיום של העונה, כאשר דרור קשטן החליף במהלך העונה בתפקיד המאמן את משה סיני, שהיה אז הסמל הכי גדול של האדומים, אבל הסתכסך עם האוהדים, הוביל את הפועל תל אביב לעונה רעה מאוד, ופוטר במהלך העונה.

מנגד, קבוצת הכדורסל של המועדון לא הצליחה לבצע את הקאמבק המיוחל בשלהי העונה וירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה. את הטרגדיה ההיא בכדורסל, שעשויה לחזור בעונה הנוכחית גם בכדורסל וגם בכדורגל, רוב האוהדים האדומים רוצים לשכוח. "בעונת 1996/7, אחרי שדני קורן הרחיק את מוסקל בדקה ה-44 כשלא הגיע לו צהוב, פרצתי למגרש. זה הדבר היחיד פחות או יותר שאני הכי זוכר מהעונה העגומה הזאת", אומר ביגון עמוק עורך הדין ארי שמאי, אחד האוהדים הכי מזוהים עם הפועל תל אביב.

ת"א אדומה: 68:84 להפועל ת"א ביד אליהו

הקאמבק בכדורגל בשלהי העונה
את העונה הנוכחית בענף הכדורגל, פתחו האדומים עם שמונה נקודות, מאזן זהה לזה שהיה להם לפני 19 שנה אחרי חמישה מחזורים. אמרנו כבר, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. דווקא ההמשך בעונה הנוכחית היה טוב יותר, כאשר אז בשמונת המחזורים הבאים צברה הקבוצה שתי נקודות בלבד והוסיפה למאזנה שישה הפסדים, בעוד בעונה הזו בשמונת המחזורים הבאים היא צברה שבע נקודות וסגרה את הסיבוב הראשון עם 15 נקודות ב-13 מחזורים לעומת עשר נקודות ב-13 מחזורים לפני 19 שנה.

בעשרת המשחקים הבאים, הקבוצה של אמיר כבירי צברה עשר נקודות, הרבה בזכות פתיחת הסיבוב השני בו הפסידה פעם אחת בחמישה משחקים (3:0 לעירוני ק"ש בחוץ) וצברה שש נקודות תחת המאמן השלישי באותה עונה, גיא לוי. אלא שאז הגיע ההפסד להפועל כפר סבא, סיום דרכו של לוי בקבוצה וירידתו של אלי גוטמן מהיציע לדשא, כולל כמובן לבישת הטרנינג המפורסם. שלושה הפסדים רצופים הסתיימו עם 1:1 הרואי בדרבי מול מכבי תל אביב, ניצחון על הפועל רעננה ותיקו עם מכבי חיפה, שנטעו תקווה כאילו הקבוצה יוצאת לדרך חדשה. ואז הגיע ההפסד האכזרי ההוא להפועל עכו ולנרי קהינדה (מספר 99 לפי גוטמן), היכולת הרעה של הקבוצה האדומה, והכאוס והבלגן.

אחרי 26 משחקים החבורה של אלי גוטמן עם 27 נקודות כאשר ב-20 משחקים היא לא הצליחה לנצח. לפני 19 שנה, אחרי 26 מחזורים האדומים היו עם 21 נקודות ובדרך הבטוחה לרדת ליגה. אלא שאז דרור קשטן החליף את משה סיני כאמור, והגיע לנסות להוציא את האדומים מהברוך (מזכיר לכם מישהו עם טרנינג? ההיסטוריה חוזרת... כבר אמרנו).

אלי גוטמן ו-וואליד באדיר. כמו קשטן, גם מאמן הנבחרת לשעבר הגיע כדי להציל את הקבוצה (איתי כהן)

ואז הגיע הדרבי הגדול ב-1996/7 ששינה את כל העונה של האדומים והוציא את הפועל תל אביב לקאמבק מטורף בסיום העונה. ניצחון 1:2 על מכבי משערים של ניסים אביטן וסרגיי פוגודין הוציאו את הקבוצה לרצף של ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים והישארות מופלאה בליגה הבכירה. אלי גוטמן, כמו דרור קשטן, מקווה לפיניש דומה ולהבטחת עונה נוספת בליגת העל.

"אני לא זוכר שהיו סדקים אצלנו", גורס שלום תקווה. "זה אמנם היה לפני כ-20 שנה, אבל אני יכול להגיד שהיה לנו חדר הלבשה מספיק חזק וטוב למען המטרה. ברגעים האלה ובמקומות האלו, לא תמיד היכולת יכולה לעזור לך, או השפעה של מאמן, או דחיפה של הקהל, אבל אני חושב שחדר ההלבשה היה ביחד וזה היה הבסיס להצלת הקבוצה מירידה. רצינו כולם ביחד לעשות את זה, לא לוותר".

לעומת מה שקורה כיום במתחם וולפסון, כשאלי גוטמן מפיל את האשמה על השחקנים ומבקר את אריאל הרוש אחרי שער שהוא סופג (נגד מכבי פתח תקווה, 1:1), אז, לטענת שלום תקווה, היה חדר הלבשה מגובש שסייע להם להתמודד עם המצב. "אני לא יודע מה יש שם היום, לפי דעתי, בוא נאמר במקומות האלה, זה מקום קשה להיות בתחתית, לכל קבוצת כדורגל. אני חושב שמה שאני בכל אופן הרגשתי, זה שגם כאשר לא היינו טובים, היה לנו חדר הלבשה טוב. אנשים לא ראו את זה. בדרך כלל בהפסדים יש הרבה בעיות, למה לא סגרת, הוא אשם, ויש דברים שיכולים להשפיע מקצועית".

"אני מאמין שמעבר לטקטיקות והיכולות של הקבוצה – במקומות האלה צריך חדר הלבשה חזק. בתקופה שלי גם היו הרבה שחקני בית, היה קל יותר ליצור מחויבות כלפי המועדון שלנו", המשיך שלום תקווה.

גם ארי שמאי מתקשה לזהות קווים מקבילים בין שני המועדונים היום לתקופה של לפני 19 שנה, "חוץ מהחולצות ומהסמל, אני לא רואה שום דמיון. אין איזו אבחנה מיוחדת בין התקופה ההיא לתקופה הזאת".

שלום תקווה. לעומת היום, בתקופה שלו היו הרבה שחקני בית בהפועל

לעומתם, פליקס חלפון מצליח למצוא דמיון בין התקופות: "ביכולת האישית של השחקנים, אני חושב שהסגל לא נתפס בדיוק כמו שאצלנו לא נתפס. היה לנו חומר שחקנים מאוד חלש, עשינו משחקים גדולים ולבסוף נשארנו בליגה. זה בדיוק כמו עכשיו, אין שוני. הם לא בנו את הקבוצה נכון מתחילת העונה, אמנם הסכומים הם קטנים ממה שהם בנו השנה מן הסתם, לא היו לנו שמות נוצצים בכדורגל". עם זאת, הוא גם רואה שוני בין התקופות. "השוני לטעמי בין התקופות הוא בכמות קהל והאהדה הגדולה שהייתה להפועל תל אביב, כי לדעתי הכפילו את כמות הקהל מהתקופה שאני הייתי, כל התנאים מסביב כמובן".

מה לדעתך השאיר אתכם בליגה אז?
"מה שהשאיר אותנו זו היכולת של השחקנים הבכירים, התעלנו על עצמנו במחזורים האחרונים. השחקנים היום צריכים להתנהל כמו שחקני קבוצת תחתית לכל דבר. עם כל הכבוד, אני לא חושב שעופר ורטה ואיעד אבו עביד הם שחקנים של קבוצת צמרת, יש שם הרבה שחקנים כאלה. הם צריכים להביא את התוצאות, לא משנה סגנון משחק, קודם להאמין שהפועל תל אביב יכולה לרדת ליגה, אם הם יחשבו שהשם ישאיר אותם בליגה, הם ימצאו את עצמם בליגה הלאומית".

שמעון אמסלם אמנם מזוהה עם מחלקת הכדורסל של האדומים, אך גם על מה שקורה בכדורגל יש לו מה לומר: "הביאו המון שחקנים חדשים, מאמן חדש, שלושה מאמנים בעונה אחת. היה הרבה בלגן מקצועי שם מאז שהגיע אלי גוטמן. כל אלו גררו את המועדון הזה למטה. אני חושב שבעידן של היום, הכסף הוא פחות בעיה; הניהול המקצועי הוא זה שיסחוב את המועדון הזה למעלה או למטה. בנוסף, יש גם הרבה מקריות, הרבה חוסר מזל. אני מאמין שהפועל תל אביב לא תרד".

פליקס חלפון. "הפועל לא בנתה את הקבוצה נכון" (חגי ניזרי)

הירידה ההיסטורית בכדורסל
ומענף הכדורגל הכושל, לענף הכדורסל שלא מצליח גם הוא; הקבוצה בענף עם הכדור הכתום פתחה את העונה הנוכחית עם ניצחון מרשים על עירוני נס ציונה בחוץ, אלא שאז צברה שלושה הפסדים רצופים, כאשר לאחר ההפסד הביתי לעירוני נהריה עודד קטש פוטר ובמקומו מונה מחליפו שרון אברהמי.

עם המאמן החדש, האדומים צברו שני ניצחונות משלושה משחקים, ואז הגיעה הנפילה הגדולה: חמישה הפסדים בשישה משחקים. בעוד הקבוצה הנוכחית סיימה את עשרת המחזורים הראשונים עם מאזן 6:4, לפני 19 שנה המאזן היה 7:3. די דומה.

בעונת 1996/7, אחרי 15 מחזורים צברה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד והייתה מועמדת בכירה לרדת לליגה הלאומית. שני ניצחונות קריטיים, על גליל עליון בבית בתחילת חודש מארס ולאחר מכן על בני הרצליה שנאבקה איתה נגד הירידה בחוץ, נטעו תקווה באוהדים האדומים שהם יישארו בליגה למרות הכול.

ניצחון ביתי באולם אוסישקין המיתולוגי על מכבי רמת גן, 76:79, בכיכובו של גילי מוסינזון השאיר את הקבוצה האדומה תלויה בעצמה במחזור הסיום, אבל ההפסד להפועל אילת ולשמעון אמסלם, בצירוף ניצחון של בני הרצליה על גבעת שמואל במחזור הסיום, הוביל להיסטוריה – הפועל תל אביב ירדה לליגה השנייה לראשונה בתולדותיה.

כמו כן, יש לציין כי ההתפרקות של הפועל צפת באותה עונה פגעה רבות באדומים, שכן הפועל גברה על צפת, בעוד בני הרצליה הפסידה לה, אך עקב ההתפרקות של הקבוצה הצפונית כל תוצאותיה התבטלו.

עודד קטש. פוטר כבר בתחילת העונה הנוכחית (איתי כהן)

שמעון אמסלם נזכר בעצב בעונה העגומה ההיא: "שתי הקבוצות בשתי העונות היו במצב קטסטרופלי. זה בדרך כלל מחזה נדיר. לרוב, כשהפועל תל אביב הייתה טובה בכדורסל, אז בכדורגל פחות הלך, ולהפך; זה היה מעין נחמה לאוהדים. למשל, בתקופות הרעות של בלומפילד, אוסישקין היה מפוצץ ואי אפשר היה להשיג כרטיס; ובדיוק להפך, בשנים הלא טובות בכדורסל, בלומפילד היה בפריחה מדהימה". לאורך ההיסטוריה, לפחות צד אחד סיפק את הסחורה ונתן נחמה לאוהדים, אבל העונה לאדומים בבלומפילד ובדרייב אין אין תקווה לא בכדורסל ולא בכדורגל".

"הייתה לנו קבוצה מאוד מאוד לא טובה באופן יחסי", גורס שאול אייזנברג. "זה היה אחרי המשבר הגדול שהפועל תל אביב עברה בגלל נטישת ההסתדרות עם חיים רמון, שהרס למעשה גם את קבוצת הכדורסל ולא רק את קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב. ואף על פי שהייתה לנו קבוצה עם שחקנים רדודים, לא היינו צריכים לרדת בכלל. ירדנו בישראבלוף. הפועל צפת התפרקה, אבל היה דבר יותר גרוע מכך שביטלו את המשחקים מולה: אנחנו לא שיחקנו במחזור האחרון".

"גבעת שמואל הפסידה לבני הרצליה, וזה בכלל לא יכול היה להיות", ממשיך אייזנברג. "זה היה ישראבלוף, כי כמה דקות אחרי פתיחת המשחק, הכוכב הכי גדול של גבעת שמואל, הופסון, נתן בוקס לשחקן של בני הרצליה כדי לצאת במיוחד מהמשחק ולא ליטול בו חלק. הם הפסידו בכוונה. היו"ר אז של גבעת שמואל היה ראש הקומבינות של הכדורסל הישראלי, מוטי אמסלם, ובגללו ירדנו ליגה, אף על פי שלא היינו צריכים לרדת".

מוטי אמסלם. הוא האיש שהוריד את האדומים? (יניב גונן)

"אני רואה דברים דומים, אך גם המון דברים שונים", התייחס שמעון אמסלם, שעזב אז את הקבוצה בשל בעיות כלכליות וחזר אליה לאחר מכן כדי להוביל אותה בחזרה לליגה הבכירה, להבדלים בין התקופות. "בזמנו היו בעיות כלכליות; יותר בעיות של הכנה לליגה, בעיות ניהוליות. הבעיה השנה היא לא בהנהלות ולא בכסף, אלא בניהול המקצועי, גם בכדורגל וגם בכדורסל. איך שהפועל תל אביב בכדורסל בנתה את הקבוצה והמהפכים שהיא עשתה – שלושה זרים הלכו הביתה, הישראלים הלא נכונים עזבו והישראלים הלא נכונים הגיעו. כל ההתנהלות המקצועית במועדון השנה הייתה לא נכונה".

"הבעיות של הפועל תל אביב הן מקצועיות נטו. חוץ מכך שהסיטואציה ההזויה הזאתי דומה בין אז והיום, אני לא רואה שום דמיון", גורס עדני דגן, מאמן הפועל תל אביב דאז (עונת 96/7), תוך שהוא נזכר בעונת הירידה ההיסטורית של האדומים. "אז, הסיטואציה הייתה שונה לחלוטין; אני הגעתי באמצע עונה, הפועל כבר הייתה במקום האחרון וירדה ליגה למעשה. ואז עשינו שינוי וניצחנו את כל הקבוצות הגדולות, ניצחנו את הפועל אילת, הפועל גליל עליון, הפועל ירושלים, בני הרצליה שגם התמודדה נגד הירידה. וגם היו כל מיני סיטואציות הזויות.

"בתוך המאבק היה גם את הפועל חולון, שפירקה את גבעת שמואל פתאום ב-40 הפרש, והם סיפרו סיפורים על שחקנים שחולים ועם שלשול יום לפני המשחק; היו דברים שלא קשורים כל-כך לספורט, זה מה שהוריד אותנו ליגה. במשחק האחרון, אחרי שהפסדנו מחזור קודם לכן לאילת, ישבנו וחיכינו לתוצאות המשחקים האחרים. ואז גבעת שמואל שקיבלה בראש מחולון, שיחקה ללא הכוכב שלה (הופסון; מ.ז) שעשה קרב איגרוף על המגרש מול הרצליה (גבעת שמואל הפסידה להרצליה, שנשארה בליגה; מ.ז) ונגמר הסיפור. באותה שנה, באופן עקרוני, היינו קבוצה חלשה מאוד מאוד, אבל אם זה היה רק עניין של כדורסל, היינו נשארים. אבל אז החליטו להוריד לנו ניצחון (ביטלו את המשחקים נגד הפועל צפת; מ.ז)".

"אני לא מאחל לליגה ולכדורסל הישראלי שהפועל תל אביב תרד. היא קבוצה חשובה", מוסיף דגן, "אבל השנה הקבוצה האדומה נבנתה לא טוב. המהלכים שנעשו בתוכה אלו מהלכים שהרבה אנשים וגם אני לא מבינים. חוץ מזה, אני עדיין לא רואה את הפועל יורדת ליגה כל-כך מהר".

עדני דגן. המאמן לשעבר של הפועל מקווה שהיא תשרוד (נעם מורנו)

"אני לא רואה לא דמיון מיוחד בין התקופות", טוען רוני דניאל. "העונה ההיא הייתה עונה בעייתית ברמת ההנהלה של הקבוצה וכל מה שקרה שם. מאז שקמה העמותה של הפועל אוסישקין, יש לפי דעתי בסיס איתן וגם אם יש עונה לא מוצלחת ולא טובה, שחס וחלילה בסופה לא נישאר בליגה, אז זה יהיה מאוד עצוב, רע, נורא, אבל אני יודע שהפועל תל אביב תתאושש ותחזור לליגת העל. אז, לפני 19 שנים, לא הייתי בטוח שיישאר משהו מהפועל תל אביב. זה השוני הגדול לעומת העבר, לא בשחקנים".

"היום יש בסיס ועמותה ואוהדים נהדרים, ואז זה לא היה", המשיך רוני דניאל. "אז היה סכסוך קשה בין ההנהלה לאוהדים, והיום זה לא ככה. מבחינתי, זה מבטיח שגם אם נרד הקבוצה תשוב בחזרה ותמשיך להתקיים והכל יהיה בסדר".

"אני לא רואה דמיון בין הקבוצה אז והיום. אני עמדתי בראש הקבוצה במשך תקופה ארוכה מאוד. אז נכון שהייתה תקופה שבגלל מצב כלכלי לא טוב, אז לפעמים לא היינו מספיק אטרקטיביים", טוען אייזנברג. "אני ידעתי לגייס משאבים לקבוצה. בתקופת כל שנה היינו בחצי גמר גביע או חצי גמר פלייאוף לפחות. הגענו לחצי גמר גביע אירופה. היינו פעמים רבות קבוצה מאוד אטרקטיבית".

"אני ציפיתי מהפועל תל אביב של היום, שאחרי 3-4 שנים בליגת העל הם ייתנו פייט למכבי תל אביב, כמו שאנחנו ידענו לתת", אומר באכזבה שאול אייזנברג. "צחקו עליי ב-2006/7 כשעשיתי צלחת אליפות כי טענתי שאם אני סגן אלוף, ומכבי היא אלופת אירופה, אז אני אלוף ישראל. כשאני הייתי היו"ר של הפועל תל אביב נתנו פייט למכבי תל אביב הגדולה, לא מכבי תל אביב של היום. אנחנו נאבקנו וניצחנו את מכבי של אז, הגדולה. לצערי, אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. אני חשבתי שהקונספציה הזאת של קבוצת אוהדים, זה יכול להוביל למשהו, אבל הפועל תל אביב לא קבוצה אטרקטיבית. היא קבוצה שמענגת רק את בעליה, דהיינו, היא מענגת רק את חברי העמותה. היא לא מענגת ולא מעניינת אף אחד אחר".

אוהדי הפועל תל אביב. היום יש חיבור ביניהם לבין ההנהלה (רדאד ג´בארה)

שלום תקווה טען שיש מחסור בשחקני בית בקבוצת הכדורגל, גם שמעון אמסלם לא מרוצה מהמחסור בזהות של שחקנים עם המועדון בענף הכדורסל. "רביב לימונד אמנם שיחק גם בהפועל ירושלים ומכבי תל אביב, אבל הוא הצליח איכשהו להיות חלק מה-DNA של המועדון בשנים האחרונות. אני אמרתי בתחילת השנה שהוויתור על יונתן שולדבראנד ויחזקאל סקוורר היה טעות, התכוונתי לכך שאין שחקנים שמזוהים עם המועדון.

"היו ארבעה ישראלים שהיו אמורים להוביל את הפועל תל אביב גם השנה, אבל לפעמים כשאתה עושה חשבון כספי ומוותר על שחקנים משמעותיים, זה עולה לך כפול בסוף העונה. פה לטעמי הייתה הטעות הניהולית של הקבוצה. מקצועית, הפועל תל אביב היא אחת מארבע הקבוצות הפחות טובות בליגה. היתרון שלה זה שיש לה מסורת ובית וקהל, שהוא לבסוף יסחף אותה לניצחונות ולהישאר בליגה. ועדיין, המועדון צריך לעשות חושבים לעומק בקיץ ולראות איך משתפרים לקראת השנה הבאה".

אז מה בכל זאת צריכים בהפועל תל אביב לעשות כדי לשרוד?
"הקבוצה צריכה כמה שיותר מהר להביא זר בעמדת חוץ במקום טיילור באטל שעזב, כמה שיותר מהר, כדי להתחיל לייצב את כל הקו האחורי שלה. זה ישחרר את רביב לימונד וגם את זיו אמיתי ותמיר בלאט לקליעות מבחוץ. ברגע שטרה סימונס יחזור, יהיה זר בחוץ, סימונס ולימונד, רוברט רות'בארט וזר בפנים, וזה מספיק כדי להישאר בליגה ואף יותר מכך, אבל צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר" (הראיון עם אמסלם נערך לפני החתמתו של נייט רובינסון; מ.ז).

"לתת עצות למי שנמצא שם אני לא יכול, כי אין לי מושג מי מקבל את ההחלטות המקצועיות, אבל מה שאפיין את הפועל תל אביב בתקופתי, גם כשלא היינו גדולים וטובים, ידענו להביא זרים איכותיים", טוען שאול אייזנברג. "תמיד הבאנו זרים טובים. והשנה הם נפלו עם כל הזרים".

רביב לימונד. הפך להיות מזוהה עם הפועל תל אביב (נעם מורנו)

"כל הזמן אני שומע שמדברים על שחקנים; הם חייבים להביא מישהו שייקח על עצמו יותר", חווה עדני דגן את דעתו לגבי מה האדומים צריכים לעשות. "היחיד שלוקח על עצמו זה רביב לימונד. אין עוד מישהו שלוקח על עצמו, שיכול ליצור מצבים לאחרים. אין להם את זה וזה בעייתי. גם הזר החדש שהגיע, דימיטריוס קונגר, הוא שחקן שעושים לו עוול בהפועל תל אביב. הוא יותר טוב מאיך שהוא נראה בהפועל. הוא שחקן שמשחק בשביל הקבוצה ולא אחד שייקח על עצמו את הקבוצה".

"ברחשי ליבי, ברור שאני רוצה שהפועל תל אביב תישאר, בטח ובטח בשביל הכדורסל הישראלי", מקווה עדני דגן. "עם כל הכבוד לקבוצות האחרות, הפועל זה עוגן לליגה. עובדה שגם במצב הקשה ביותר שלה, הפועל תל אביב ניצחה את מכבי תל אביב בדרבי. זה לא שמכבי גדולה, אבל אחרי שהיא לקחה גביע והייתה במומנטום חיובי, הפועל הצליחה לנצח אותה".

הקהל התומך של הפועל תל אביב
אם יש יתרון אחד לאדומים בשני הענפים, זה הקהל החם והתומך שמלווה את הקבוצות שלו לכל מקום ומגיע בהמוניו במשחקים החשובים, גם בעיתות של משבר. הקהל זה סייע לאדומים לשרוד בליגה עם שייע פיינגנבוים בכדורגל ונחשב לאחד הקהלים החמים והתומכים בענף הכדורסל, במיוחד לאחר המעבר לבית החדש - "הדרייב אין".

עם זאת, בסופו של דבר הקהל רק עוזר ותומך, אבל לא עולה לכר הדשא או לפרקט ומשחק. לכן, אחרי שהאוהדים האדומים כבר הוכיחו את כוחם ואת תרומתם לשתי הקבוצות וסייעו להן רבות, החלטנו לברר האם הם עשויים לעשות את ההבדל בין הישארות לירידה של אחת הקבוצות האדומות, וגם האם הם עד כדי כך קרייטים עבור שתי הקבוצות.

"אני בטוח שהקהל של הפועל תל אביב יכול להשאיר את הקבוצה בליגה", משוכנע שמעון אמסלם. "זאת גם הסיבה לטעמי שהפועל חולון, שיש לה קבוצה חלשה להחריד, אבל יש לה קהל מדהים שמביא אותה לעמדה של ניצחונות כל פעם מחדש, תישאר בליגה. הקהל מביא לשחקנים אנרגיות, יש יותר לחץ על המגרש, הם עוזרים בלחץ על השופטים. לקהל יש השפעה אדירה".

אוהדי הפועל ת"א (נעם מורנו)

"אני חושב שחצי מהניצחונות שיש להפועל תל אביב בליגת העל (תשעה ניצחונות; מ.ז), הגיעו בזכות הקהל של הקבוצה. הפועל תל אביב היא הקבוצה הכי חלשה בליגה, אבל הקהל האדום עושה את שלו ומביא למועדון עוד כמה ניצחונות", מפרגן שאול אייזנברג לאוהדי הפועל תל אביב.

"הקהל הוא פקטור משמעותי מאוד על מנת שנצליח לשרוד בליגה", גורס רוני דניאל. "כשאתה עולה לשחק עם קהל כזה מאחוריך, עם כל הדחיפה שלו, זה נותן לשחקנים עוד בוסט של 30-40 אחוז של דרייב. זה לבד לא יספיק, צריך גם כדורסל. זה הפועל תל אביב, והחוכמה היא לדעת לצאת ממצבים קשים וגם אם יש עונה שחס וחלילה יורדים, אז צריך להתארגן כראוי ולחזור בחזרה".

"אם יש משהו שנשאר גם אז וגם היום זה הקהל האדום שתומך במועדון לאורך כל הדרך. הקהל של הפועל תל אביב תמיד יכול לעזור", סבור שלום תקווה. "אני זוכר רגעים מאוד משמעותיים בתקופה ההיא, הקהל האדום אף פעם לא אכזב – בכל מקום. הוא את שלו עשה. אי אפשר לבוא בטענות אל הקהל של הפועל תל אביב, הוא מגיע; הוא יעשה, הוא יתמוך והוא יביא את עצמו, מה שנשאר זה רק אתם – השחקנים. אני לא חושב שיש פריבילגיה לקבוצות התחתית כמו שיש להפועל תל אביב, אבל לא צריך להישען או לבנות על זה".    

"ראשית כל, הקהל של הפועל תל אביב מחובר לקבוצה. הקהל של הפועל תל אביב הוא לא קהל על תנאי, האוהדים תמיד באים ומועדדים. הקהל הוא פקטור משמעותי", משוכנע עדני דגן. "מעבר לזה, הקהל של הפועל תל אביב גם הוכיח לנו שאנחנו רוצים אתהפועל תל אביב בליגה. אנחנו רוצים קבוצות שמביאות קהל. חס וחלילה אני לא נגד קריית גת, אבל קבוצת כלאיים שמשחקת לא בבית שלה, שצריך לנסוע למקום אחר כדי לראות אותה משחקת ומתאמנת. אין לה מסורת ואין לה קהל".

אוהדי הפועל ת"א. "הקהל האדום אף פעם לא מאכזב" (איתי כהן)

"אמרו לו שהחולצה האדומה
זאת לא מציאה
אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה
ואין יציאה"

אוי כמה שהמילים האלה, ששר אריק איינשטיין ז"ל ותרגם אותן עלי מוהר ז"ל, שניים מהאוהדים שהיו יותר מוכרים ומזוהים עם הפועל תל אביב, מתאימות אולי יותר מאי פעם למצב של האוהדים האדומים בעונה הנוכחית. ואי אפשר לסיים בלי שורה משיר אחר של איינשטיין:  "ואיזה מסכנים האוהדים -
שאוכלים להם ת'לב".