לפעמים, אנחנו מתמקדים בגיבורים הלא נכונים. לו היו אומרים לכם שהכוכב המרכזי בקרב בין ליברפול לריאל מדריד אתמול (שלישי) יהיה מספר 10, סביר להניח שהייתם חושבים על קיליאן אמבפה. הכוכב הצרפתי של המובילה הספרדית היה בלתי ניתן לעצירה מתחילת העונה, והיה הגיוני להניח שיוכל להמשיך לחגוג על חשבון האדומים שנקלעו למשבר לא טריוויאלי. ואולם, איש המשחק עם מספר 10 על גבו היה אלכסיס מק אליסטר, והוא גם הבקיע את השער היחיד.
לו היו אומרים לכם שמגן ימני יגרוף את הכותרות, סביר להניח שהייתם חושבים על טרנט אלכסנדר ארנולד. הרבה מאוד שורות נכתבו עליו לקראת הביקור אצל האקסית המיתולוגית, הרבה מאוד מאמצים עשו אוהדי ליברפול כדי להבהיר לו עד כמה הם מתעבים אותו עכשיו. דיוקנו הושחת, שריקות בוז צורמות הופנו אליו כאשר עלה לחימום, כאשר ישב על הספסל, וכמובן כאשר נכנס כמחליף מאוחר. העניין הוא כי תרומתו על הדשא הייתה קצרה ושולית בכל מקרה. לעומת זאת, קונור בראדלי היה הכוכב האמיתי של הערב, והמגן הצפון אירי הדגיש מדוע אין באנפילד געגועים לכוכב שבחר לעזוב את הבית לטובת הרפתקה חדשה.
הצטיינותם של מק אליסטר ובראדלי הייתה טבעית וניתנת לחיזוי. אחרי הכל, הם אלה שבלטו מעל כולם כאשר ליברפול גברה על ריאל מדריד לפני שנה, בנובמבר 2024. התוצאה הייתה אז 0:2, אמבפה הפגין יכולת ירודה והחמיץ פנדל, ואלכסנדר ארנולד חימם את הספסל בגלל שהחלים לא מכבר מפציעה – בדיוק כמו אתמול, רק בספסל אחר. מאידך, בראדלי נבחר לאיש המשחק בהופעה סנסציונית, והוא זה שבישל למק אליסטר את שער היתרון במהלך של מסירה כפולה. הארגנטיני שלח בדקה ה-52 כדור מדוד לפינה של טיבו קורטואה שעצר כל מה שנבעט לעברו עד אז. אתמול המתין אלוף העולם עד הדקה ה-62 כדי להכניע את הבלגי, והפעם אפילו עשה זאת בנגיחה.
הוגו אקיטיקה ואלכסיס מק אליסטר חוגגים (IMAGO)אתמול היה זה מק אליסטר שנבחר לשחקן המצטיין, אבל האמת היא שזה עניין של טעם בשני המקרים. הארגנטיני היה פנומנלי לפני שנה, ובישל בכדורים מושלמים הזדמנויות לדרווין נונייס ולבראדלי עצמו. זו ממש לא אשמתו כי קורטואה מנע שערים בטוחים באינסטינקטים של פנתר. באופן כללי, מק אליסטר לא מקבל את ההערכה הראויה. תבקשו אוהד כדורגל ממוצע למנות את 10 הקשרים הטובים בעולם. ג'וד בלינגהאם יצוין כמעט בוודאות, ואילו מק אליסטר כנראה לא יוזכר. למה, בעצם? אתמול, בדיוק כמו לפני שנה, הוא שלט במרכז המגרש לצד דומיניק סובוסלאי וריאן חראבנברך. בלינגהאם לא הורגש, והפעולה החשובה ביותר שלו הייתה כאשר הכשיל את חראבנברך ליד הרחבה של ריאל. סובוסלאי שם את הכדור על ראשו של מק אליסטר, וזה היה זה. כל טריו הקשרים של האדומים בנה את השער.
היה, כמובן, משהו אירוני בכך שדווקא אחד השחקנים הנמוכים הצליח להכניע את קורטואה. דקות קודם לכן, ביצע הבלגי הצלות מרהיבות מנגיחות של וירג'יל ואן דייק והוגו אקיטיקה, ואלה שחקנים שמתמחים לכאורה הרבה יותר במשחק ראש. אלא שמק אליסטר לא מקבל את הקרדיט הנדרש גם בהקשר זה. בעונה שעברה הוא כבש בנגיחות מול אברטון וטוטנהאם. בסך הכל יש לו 5 כיבושים כאלה בקריירה בפרמייר ליג. זה לא דבר של מה בכך. רק לפני שבועיים הוא הבקיע בנגיחה במדי הנבחרת. לא רק הגובה חשוב, ואפילו לא הניתור. שערים כאלה הם גם פונקציה של טיימינג. שחקנים חכמים שקוראים את המתרחש טוב מאחרים מסוגלים להגיע למצבים קורצים למרות המגבלות הפיזיות. אין הרבה שחקנים עם ראיית משחק משובחת כמו של מק אליסטר, והוא גם ניחן באופי של ווינר. ריאל מדריד לומדת זאת על בסיס שנתי.
ובראדלי? ליברפול החתימה בקיץ את ג'רמי פרימפונג הנפלא מלברקוזן כמחליפו הישיר של אלכסנדר ארנולד. ההולנדי טופח על ידי צ'אבי אלונסו בקבוצתו הקודמת, וייתכן שהוא היה שמח לעבוד איתו גם בסנטיאגו ברנבאו לו זה היה מתאפשר. כך או כך, ההולנדי פצוע, והצפון אירי הראה שחסרונו בכלל לא דרמטי. בעונה שעברה, הוא התמודד בעיקר מול אמבפה ששולב באגף השמאלי האהוב שלו בהיעדרו של ויניסיוס הפצוע ולא הצליח לעשות הרבה. הפעם הברזילאי היה בהרכב, אבל זה לא הועיל ללבנים כלל. חוץ מצלילה בוטה ברחבה וכרטיס צהוב בגין עבירה על בראדלי, מספר 7 לא הותיר חותם, בעוד המגן תרם לא מעט גם מבחינה התקפית – אם כי ללא בישולים הפעם.
קונור בראדלי ו-ויניסיוס (IMAGO)ליברפול הייתה זקוקה לערב הזה. היא הגיעה חבולה, עם שישה הפסדים בשמונה המשחקים האחרונים בכל המסגרות, והאווירה הכללית הייתה מדאיגה. פלוריאן וירץ עדיין מחפש את עצמו בקבוצתו החדשה, מוחמד סלאח ממש לא בשיאו, אקיטיקה לא בהכרח מצדיק את הסכום האסטרונומי ששולם תמורתו, ואלכסנדר איסאק בקושי רלוונטי עם כושר לקוי ופציעות לאחר סאגת המעבר שנמשכה כל הקיץ. אז השבדי לא היה על המגרש אתמול, המצרי נותר בצל, והגרמני לא הזכיר לצ'אבי אלונסו את משחקיו הגדולים בלברקוזן. ובכל זאת, היה זה המשחק הגדול ביותר של האדומים העונה, ואפילו אחד הטובים בקדנציה של ארנה סלוט. הקישור וההגנה תיפקדו באופן קרוב לשלמות, ואלמלא משחק ענק (כהרגלו, במיוחד מול ליברפול) של קורטואה, התוצאה הייתה אמורה להיות גבוהה הרבה יותר מ-0:1.
עם קצת יותר מזל למארחת, היה צ'אבי אלונסו עוזב את אנפילד עם תבוסה 4:0 כמו בעונה שעברה כאשר הגיע לשם עם לברקוזן. המאמן הבאסקי מכיר את האצטדיון הזה היטב כשחקן ויודע את עוצמתו, אבל גם הוא לא היה מוכן עד הסוף לאנרגיות ששידר הקהל לשחקנים. למומנטום יש משמעות, אבל הוא יכול להשתנות ברגע קט, לטובה או לרעה. ליברפול תקווה שההצגה המפוארת הזו תהיה נקודת המפנה עבורה. האבל על מותו של דיוגו ז'וטה ילווה אותה עוד זמן רב, אבל החיים נמשכים. אלופת אנגליה פותחת דף חדש, והיא מוכנה לקרב הגדול מול מנצ'סטר סיטי ביום ראשון.
ריאל מדריד כבר עברה בהצלחה את המשחק הגדול של הסיבוב הראשון בליגה. אחרי הניצחון בקלאסיקו, צמח יתרונה בפסגה הספרדית לחמש נקודות, והיא הפכה לפייבוריטית לזכייה באליפות. אלא שהמומנטום שלה נעצר אתמול. זו הפעם הראשונה העונה שבה לא הצליחה ריאל למצוא את הרשת, והיא אפילו לא הייתה קרובה לכך. זה גם הזמן להיזכר בתבוסה 5:2 בדרבי מול אתלטיקו. האם הקבוצה הזו מסוגלת לנצח העונה באופן עקבי במשחקים הגדולים באמת? את התשובה לכך נקבל בהמשך, ומי יודע – אולי ריאל עוד תחזור לאנפילד באביב. מק אליסטר ובראדלי ישמחו לקבל את פניה.
דין האוסן וג'וד בלינגהאם מאוכזבים (IMAGO)