לראשונה בתולדות אוקלהומה, היא זכתה באליפות ה-NBA. ובמרכז הכל, שיי גילג'ס-אלכסנדר. הכוכב הקנדי בן ה-26 הוביל את הת'אנדר לניצחון 91:103 על אינדיאנה במשחק 7 של סדרת הגמר, והפך לשחקן הראשון מזה 12 שנה שזוכה גם ב-MVP של העונה הסדירה וגם ב-MVP של סדרת הגמר באותה עונה. הוא גם קטף את תואר ה-MVP של גמר המערב, והפך לראשון מזה רבע מאה שזוכה באותם שלושה תארים יחד עם תואר מלך הסלים.
במהלך סדרת הגמר רשם גילג'ס-אלכסנדר ממוצעים של 30.3 נקודות, 5.6 אסיסטים ו-4.6 ריבאונדים. במשחק האליפות סיפק הופעה מרשימה עם 29 נקודות ו-12 אסיסטים, והפך לאחד מחמישה שחקנים אי פעם שמסיימים משחק 7 של הגמר עם לפחות 20 נקודות ו-10 אסיסטים.
בכך מצטרף גילג'ס-אלכסנדר לרשימה אקסקלוסיבית של שחקנים שזכו גם ב-MVP של העונה וגם של הגמר באותה עונה, הכוללת את מייקל ג’ורדן, לברון ג’יימס, טים דאנקן, האקים אולג’ואון, מג’יק ג’ונסון, קארים עבדול-ג’באר, מוזס מלון וויליס ריד. האחרון שעשה זאת היה לברון ב-2013.
שיי ג'יי אלכסנדר (רויטרס)אבל זו לא רק האליפות או התארים, זו העונה השלמה שמהווה קפיצת מדרגה חסרת תקדים עבור גילג'ס-אלכסנדר. בעונה הזו הוא הוביל את הליגה בנקודות (32.7), הגיע למקום השני בהצבעה לשחקן ההגנה של העונה, והוביל את הת'אנדר למאזן 68 ניצחונות, הגבוה בתולדות המועדון, וליחס הסלים הטוב אי פעם בעונה רגילה. בסיבוב השני של הפלייאוף גברו על ניקולה יוקיץ’ ודנבר, בעוד בסדרת הגמר חלפו על פני אינדיאנה עם שליטה כמעט מוחלטת.
גילג'ס-אלכסנדר, שדורג רק במקום ה-30 במחזור התיכון שלו, הגיע ל-NBA ב-2018 כשנבחר במקום ה-11 בדראפט על ידי שארלוט והועבר מיד ללוס אנג’לס קליפרס. לאחר עונת רוקי מוצלחת הועבר בטרייד לאוקלהומה עבור פול ג’ורג’. זה היה הסימן לתחילת תהליך בנייה מחדש, שבמהרה הפך לסיפור הצלחה מסחרר.
מאז הצטרפותו, הוא הוביל את הת'אנדר בנקודות בכל עונה, וביחד עם צ'ט הולמגרן וג’יילן וויליאמס בנה גרעין צעיר ודינמי. אשתקד נעצרו בהפתעה מול דאלאס, אך בקיץ הנהלת OKC חיזקה את הסגל עם אייזיה הרטנשטיין ואלכס קארוסו, והתוצאה: קבוצה כמעט בלתי עצירה.
שיי ג'יי אלכסנדר מול אנדרו נימהארד ומיילס טרנר (רויטרס)הזכייה באליפות לא תשפיע על חוזהו הקרוב, אך היא מדגישה עד כמה אוקלהומה לא תוכל לוותר עליו. בקיץ 2026 הוא יהיה זכאי לחתום על חוזה סופר-מקס לחמש שנים בשווי 380 מיליון דולר, הגדול בתולדות הליגה. זהו שכר שנתי ממוצע של 76 מיליון דולר, חסר תקדים בספורט האמריקאי.
העונה המופלאה של גילג'ס-אלכסנדר מדגישה את עלייתו ההיסטורית: הוא כבר השיג יותר בחירה לחמישיית העונה הראשונה (3) מאשר שחקנים כמו אלן אייברסון, סטיב נאש ואיזיאה תומאס, ועוקף אגדות כמו דווין ווייד, ג’ון סטוקטון, ריי אלן ורסל וסטברוק. הוא כבר מדורג במקום ה-35 בכל הזמנים לפי מדד חלקיות ההצבעות ל-MVP, ובקצב הזה ייכנס לטופ 20 בשנים הקרובות.
היכולת ההתקפית שלו היא שם דבר, הוא אחד מ-15 השחקנים בתולדות הליגה שהעמידו ממוצע של 30 נקודות בעונה בשלוש עונות שונות. הוא עושה זאת גם ביעילות נדירה: יחד עם אדריאן דנטלי, הם היחידים בהיסטוריה עם שלוש עונות של 30 נק’ בממוצע ב-TS% של מעל 62%.
חגיגות באוקלהומה (רויטרס)הוא גם שולט בכל סטטיסטיקת התקפה עכשווית: שני בנקודות פר בידוד מתוך 128 שחקנים, רביעי בפיק-אנד-רול מתוך 100 שחקנים, ומוביל הליגה בחמש השנים האחרונות בדריבלים לסל, מעל 1,000 יותר מלוקה דונצ’יץ’ שבמקום השני.
העונה הזו של גילג'ס-אלכסנדר היא העונה עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר אי פעם עבור שחקן שזכה באליפות, 32.7 נקודות למשחק, יותר ממייקל ג'ורדן (32.6 בעונת 1992–93) או קארים עבדול-ג’באר. גם בנתוני השימוש הוא עקף את ג’ורדן – 34.8% מול 34.7%. בשלוש העונות האחרונות, המספרים ההתקפיים שלו כמעט זהים לשל ג'ורדן בשנים 1991–1993, כולל 31.4 נקודות למשחק בדיוק.
כעת, עם תואר ראשון והכרה היסטורית, העיניים נשואות לעתיד. האם סופרסטאר כמו גילג'ס-אלכסנדר יכול להוביל את OKC לשושלת? בתקופה שבה שבע קבוצות שונות זכו באליפות בשבע עונות, המשימה אינה פשוטה. אך עם עומק, ניהול מבריק, כישרון צעיר מתפתח – ובעיקר, MVP היסטורי אחד, לאוקלהומה יש סיכוי להפוך לדבר הגדול הבא של העשור הקרוב. השמיים הם הגבול, והכדור בידיים של שיי גילג'ס-אלכסנדר.