בשבוע שעבר, כאשר נבחרת ישראל התאמנה לקראת המשחק מול ליכטנשטיין, חלק מהאימונים שלה נערכו במתקן האימונים של קבוצת סט. גאלן, קבוצת אמצע טבלה בליגה השווייצרית. אנשי ההתאחדות לכדורגל היו המומים, כשלפניהם ניצבו שמונה מגרשי אימון יפהפיים, כל אחד יותר טוב מהשני. לצד זה, מי שראה את המגרשים ונזכר מה יש לנו בישראל, בא לו לבכות כמה אנחנו רחוקים מאירופה.
לא סתם נבחרת הנוער כשלה בשבוע שעבר בניסיון לעלות לשלב העילית של אליפות אירופה מול נבחרות כמו קוסובו והנבחרת הצעירה הובסה באירלנד. הנבחרת הבוגרת סיימה קמפיין מזעזע כאשר המאמן הלאומי אלישע לוי איבד שליטה על הנבחרת. אך אלישע לוי הוא לא הבעיה של הכדורגל הישראלי, הבעיה היא עמוקה הרבה יותר ואם מקבלי ההחלטות לא יתעוררו ויחליטו על צעדים דרסטיים אנחנו נמשיך כל כמה זמן להתלונן, לבקר את הנבחרת הבוגרת, אבל נמשיך להתעלם מהבעיות האמיתיות. הכדורגל הישראלי חולה מאוד. לא סתם מדינות כמו איסלנד ואפילו איי פארו, שפעם הייתה בשר תותחים, מתקדמות ואצלנו יש רק נסיגה מתמדת.
מתחם האימונים של סט. גאלן השווייצריתהכדורגל הישראלי מלא בבעיות, ואם לא יעשו פעם אחת חריש עמוק מן היסוד אנחנו נמשיך להידרדר במדרון. בשבועות הקרובים אנחנו נביא לכם ב-ONE סדרת כתבות על הבעיות של הכדורגל הישראלי שחולה וגם נציג פתרונות לבעיות.
הבעיות רבות: זה מתחיל עם רמת מתקנים מזעזעת וגם במחסור חמור של מגרשים עבור אימונים ומשחקים. זה לא רק בבוגרים, זה מתחיל עם מחלקות הנוער, דרך רמת מאמנים נמוכה מאוד, כאשר מאמן מקבל פחות משכר מינימום, אז אי אפשר לצפות ליותר מזה וגם השכר לרוב לא מגיע בזמן. בגלל שלהרבה קבוצות אין כסף, אז לא מעט הורים תורמים כסף, ואז הם הופכים ליותר מדי מעורבים באותן מחלקות. זה ממשיך גם בהיעדר שעות של שיעורי ספורט בבתי הספר, כאשר הפערים שלנו מול העולם הם פשוט עצומים ואנחנו נמצאים בנחיתות ענקית.
בכל העולם יש ליגות נוספות עד גיל 21, עד גיל 23, או ליגות מילואים שפה יו"ר מנהלת הליגות אורן חסון רצה להקים ליגה כזו כדי לשפר ולשנות. הוא זכה להתנגדות והדבר נפל בינתיים. פה כל אחד חושב על עצמו ולא על הטווח הארוך, אלו דברים שאמר גם יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עופר עיני, לחברי מנהלת הליגות כאשר השתתף בישיבה איתם וביקש לעשות שיתוף פעולה בין הצדדים. עיני היה המום שכל אחד חושב רק על הקבוצה שלו ואף אחד לא חושב שצריך לבנות קדימה אם רוצים באמת לשנות.
עופר עיני. היה המום שכל אחד חושב רק על הקבוצה שלו (איציק בלניצקי)אגב, כל פעם אנחנו שומעים על בעיות של כסף, אבל תקציבים לא חסרים פה. השאלה מה עושים איתם ואיך מחלקים את העוגה. אגב, הרי לא מכבר באוצר לקחו ממועצת ההימורים 600 מיליון שקל ששכבו בבתי ההשקעות ללא שימוש. תארו לכם אם 600 מיליון השקלים היו מיועדים לבניית מגרשי אימונים וחלק מהם לבניית אצטדיונים חדשים. אבל לאף אחד כנראה לא אכפת.
לפני למעלה משנה וחצי שרת הספורט מירי רגב ויו"ר ההתאחדות לכדורגל הודיעו על המינוי של פרננדו היירו יועץ מיוחד לוועדה בין-משרדית מיוחדת לשיפור פני הכדורגל. היירו כזכור לא הגיע כי ניסו למנות אותו בהתנהלות המנוגדת לחוק, הוועדה הזו “מתה” ולא מצאו לנכון להביא לפה מומחה אחר במקום היירו, כי הרי הכול פה מושלם, לא צריך.
פרננדו היירו. פארסה רצינית (רויטרס)מחסור במגרשים ובאצטדיונים
כיום בישראל חסרים לפחות ארבעה אצטדיונים רציניים לטובת הקבוצות הבוגרות בליגת העל והליגה הלאומית. אך שורש הבעיה נמצא למטה. חסרים למעלה מ-200 מגרשים בכל רחבי הארץ לטובת מגרשי אימונים שישמשו את הקבוצות ואת הקהילה, וכן חסרים עוד כ-100 מגרשים תקניים שיכולות לשחק בהם קבוצות נוער ומעלה.
אנחנו גם בין המדינות הבודדות בעולם שלנבחרת אין בית אמיתי והיא כל הזמן נאלצת לנדוד. עופר עיני בזבז עשרות שעות על פגישות עם אנשי עיריית רמת גן כדי לנסות לשנות ולהקים אצטדיון לאומי חדש, אבל לא הצליח להתקדם כי בכול פגישה שמע דברים אחרים. עיני גם ניסה לפעול עם עיריות אור יהודה ורמת השרון, אבל הכל פה מסורבל, וקשה מאוד להזיז באמת דברים.
פרדי דוד, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער של הפועל פתח תקווב, מתאר תמונת מצב עגומה: “איך אפשר פה ללמוד ולהתקדם כשיש מצב בו ארבע קבוצות מתאמנות בו זמנית על מגרש אחד. כי אין פה מגרשים מתאימים, ובצורה כזו לא נוכל באמת להתקדם, זה לא רציני".
זאביק זלצר שימש במשך שנים רבות כמנהל מקצועי של הנבחרות הצעירות של ישראל ומנהל מקצועי של מחלקות נוער והוא אולי מכיר הכי טוב ומקרוב את מצב מתקני מחלקות הנוער בישראל. גם זלצר מתאר מצב קשה מאוד: “מכל המדינות הרבות שאני מכיר בעולם מבחינת המתקנים והמגרשים, מספר המתקנים בישראל הוא אולי הכי נמוך, זה מצב הכי גרוע שיש. מדובר במגרש עצמו, התנאים הנלווים, חדרי ההלבשה, שירותים וכו'. זה א'-ב', אבל פה אין כלום. יש קצת למכבי חיפה, גם לא מספיק, זה כלום לעומת מה שהיא צריכה עם כמות השחקנים שיש". זלצר ממשיך ומציין: “מכבי ת"א שוכרים מגרשים באוניברסיטה, באצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף, מגרש ברמלה לנוער, המצב פה פשוט קטסטרופלי”.
זלצר. "המצב פה פשוט קטסטרופלי" (אורן בן חקון)מעבר לכך, העיריות שמגיע להן סיוע תקציבי ויש להם שטחים שאושרו לצורך הקמת מגרשי אימונים לא ממהרות לפעול.
בהתאחדות לכדורגל מתכוונים למנות בקרוב בן אדם שיהיה לו תפקיד אחד: להסתובב בכל הארץ ולזרז את ההליכים של הקמת המגרשים. לעבור עירייה עירייה ולראות מה הבעיות ולמה העסק הזה תקוע.
עלות של מגרש אימונים עם תאורה מוערכת כיום בכ-700-800 אלף שקל, כאשר מי שיקים יקבל דרך מועצת ההימורים כ-600 אלף שקל ועוד בונוס בעמידה ביעד ההקמה דרך המועצה העליונה לספורט של עוד כ-150 אלף שקל. על הסעיף האחרון עוד צריכים לחתום שר האוצר משה כחלון ושרת הספורט מירי רגב. כך שלמעשה עיריות שיקימו את המגרשים האלה לא תצטרכנה מלבד הקרקע להביא כסף, כי למעשה כל עלות ההקמה מכוסה.
אין מספיק מגרשים (אסי ממן)גורמים המעורבים בעניין זה מעריכים כעת כי כ-90% מהעיריות שזכאיות להשתתפות בעלות זו יבחרו להקים את המגרשים. אבל גם זה לוקח להם הרבה מדי זמן, נראה שרובן הגדול משום מה לא ממהר לפעול ופשוט צריך לדחוף אותן לדבר.
אגב, לפני מספר חודשים במועצת ההימורים ערכו יום עיון מיוחד לעיריות ומועצות מקומיות שמגיע להן הקצבות והשתתפות המועצה, ויום העיון עסק בקריטריונים השונים, למי מגיע וכו' ואיך מקבלים את הכסף. אך האולם היה כמעט ריק לגמרי, את אף אחד זה כמעט לא מעניין.
מנגד, יש כאמור גם מחסור חמור בקרקעות להקמת מגרשים תקניים עליהם אפשר לקיים משחקים. ההערכות הן שמדובר בכ-100 מגרשים כאלה בכל הארץ. לפני שנים רבות כבר העלו רעיון שייתנו אישור מיוחד להקים מגרשים כאלה על אדמות חקלאיות, שיעשו להם שינוי יעוד.
גורמים ממשלתיים עסקו בכך, אך כל הדבר הזה תקוע, לא התקדם. יש יוזמה נכונה שיכולה לפתור בעיה חמורה של היעדר מספיק קרקעות, אך נראה שאת הגורמים הממשלתיים שבאמת יכולים לפתור את זה, הדבר בסופו של דבר לא באמת מעניין אותם. שרת הספורט חייבת פשוט לדחוף את העניין בממשלה, ולהביא לחקיקת בזק ולפתור את אחת הבעיות היותר גדולות.
סרביה כמשל
בנוסף, חייבת להיות התערבות ממשלתית מבחינת רמת המתקנים. למשל בסרביה הקימו עוד בשנת 2011 מרכז ספורט בתמיכת אופ"א, התאחדות הכדורגל של סרביה והמדינה את אחד ממרכזי הספורט היותר מודרניים שיש כיום. המתחם ממוקם בשטח של 120 דונם (!) עם שטח בנוי של 11,000 מ"ר.
במרכז עומד מגרש כדורגל על פי התקן של פיפ"א, מסלול ריצה, חמישה מגרשי כדורגל עם דשא טבעי, 68 כפול 105 מטר, מגרש כדורגל עם דשא מלאכותי, זרקורים של 400 לוקס, ובאחד המגרשים זרקורים של 1,400 לוקס, מסלולי ריצה מיוחדים ומקום לקפיצות לגובה, משולשת וריצות, אולם ספורט מיוחד לכדורסל, כדור יד, קטרגל, מרכז הספורט כולל אף מתחם בריאות עם סאונות, חדר מלח, בריכות קרח, אמבט אדים, אמבטיות הידרותרפיה, חדר כושר משוכלל, מרפאה מיוחדת, חדרי הלבשה, חדרי ישיבות ומלון ברמה של 4 כוכבים. זו דוגמה קטנה מסרביה, אבל זה מה שקורה כיום בכל העולם.
הנבחרת הצעירה התארחה בשבוע שעבר באירלנד, התאמנה במתקן אימונים של קבוצה מהליגה השלישית והייתה המומה מהרמה של המתקן והמגרשים בו.
ואילו פה בישראל, נכון, הקימו את אצטדיון טוטו טרנר בב"ש, יש את סמי עופר בחיפה, משפצים כעת את אצטדיון בלומפילד, אך זו טיפה קטנה בים.
אנחנו כל הזמן שומעים עוד ועוד תלונות על רמת המתקנים פה ובצדק. מלבד כמה מקומות בודדים, הרמה פה קטסטרופלית ובצורה כזו אין סיכוי שנתקדם.
למה בסרביה יכולים להקים מתקן אימונים משוכלל, ובשאר המדינות כל קומפלקס של מגרשי אימונים יש בו 5-8 מגרשים הכי יפים וטובים שיש, ואילו פה קבוצות לא יכולות לקיים אימונים בגלל היעדר מגרשים, או באותו זמן מתאמנות על אותו מגרש ארבע קבוצות כפי שהיטיב להגדיר פרדי דוד.