הסערה לפני הסערה: מוסלמי מתקרב לבית"ר?

1. מהפכה. סערת גיא לוי בעקבות הראיון שהעניק לתכנית הספורט של ישראל ב-102FM יצרה תגובת שרשרת שלא ברור היכן תסתיים. בלי להתכוון, לוי העיר את הדוב משנתו. ולא, ממש לא מדובר באנשי ציבור ערבים או אפילו בביברס נאתכו שפרסם תגובה פומבית נזעמת נגד המאמן. הדברים של גיא לוי הובילו את בית"ר ירושלים למלחמת קיום אמיתית על התדמית שלה ועל זכות הקיום שלה נגד יריב צמא לצדק ודם.

אין צורך לנתח ספציפית את הדברים שאמר לוי, כדי לציין את התוצאה הסופית. האמירות שלו קיבלו אזכור בעשרות בלוגים, טורים וכלי תקשורת בכירים בכל רחבי העולם. חלקם תהו כיצד לאור ההיסטוריה של בית"ר היא עדיין לא הושעתה מהליגה ולא ספגה סנקציות מאופ"א ופיפ"א. הציטוטים גם נתנו תחמושת לג'יבריל רג'וב הדורש מפיפ"א להשעות את ישראל מכל פעילות. דווקא כשההתאחדות נמצאת תחת מתקפה ומנסה להגן על עצמה מסנקציות, הגיע גיא לוי והחמיר את המצב. בחיים, הכול עניין של תזמון וזה של לוי לא יכול היה להיות גרוע יותר. 

גיא לוי: לא אקח שחקן ערבי לבית"ר

כולם מטפסים על הגב של בית"ר. מהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה דרך ההתאחדות הלחוצה ועד פיפ"א. במובן מסוים, הדברים של גיא לוי היו הקש ששבר את הגמל ודחפו את בית"ר מהקצה. ההחלטה לא להחתים שחקן מוסלמי/ערבי כדי "לא לעצבן" חלק מהאוהדים כבר לא נתפסת לגיטימית, כמו שאיש לא סובל עוד קריאות: "מוות לערבים" או "טועמה מחבל", שבמשך שנים היו עניין שבשגרה. מבית"ר נדרש כעת שינוי.  

אבל גיא לוי הוא כמובן לא היחיד שהביא את בית"ר למצבה. האבסורד הוא שדווקא ההתנהגות של חברי "לה פמיליה" עוד עשויה לקרב שחקן מוסלמי למועדון. אלי טביב מתקשה לקבל את הפגיעה בתדמיתו. הוא לא מוכן שיכנו אותו גזען בדיוק כמו שנמאס לו לספוג את הנזקים הכלכליים שנגרמים מההעמדות לדין, הקנסות ומשחקי הרדיוס (לטענת אנשי בית"ר, הפסד כולל של למעלה משני מיליון שקל). ההודעה הפומבית שפרסם בה הצהיר כי לא יימנע מהחתמת שחקן מוסלמי ולא ייתן "לאף אדם להכתיב סדר יום גזעני", היא רק יריית הפתיחה בעימות הבלתי נמנע.   

איך תתפתח המערכה הבאה? אם בית"ר תימנע במשך תקופה ארוכה מהעמדות לדין על קריאות גזעניות והתפרעות אוהדים, טביב עשוי להישאר ונושא החתמת השחקן המוסלמי יידחה. אם לא, טביב לא יסכים להיות השעיר לעזאזל והתגובה שלו תהיה החתמת מוסלמי (ופתיחת מלחמה עם לה פמיליה) או הודעה חד צדדית על עזיבה שתשאיר את המועדון בבור כלכלי. כך או כך, במצב שנוצר, בית"ר, טביב ולה פמיליה לא יכולים עוד לשמור על הסטטוס קוו.

אלי טביב. לא יכול עוד לשמור על סטטוס קוו עם לה פמיליה (עמית מצפה)

לפני חודש וחצי נאם נשיא פיפ"א ספ בלאטר בכנס בפרגוואי ודיבר על הגזענות בדרום אמריקה: "גזענות ואפליה הן הבעיות הכי גדולות כאן וזה לא מקובל. אנחנו חייבים להוריד נקודות לקבוצות, להוריד קבוצות ליגה. ברגע שיהיה לנו את האומץ לעשות את זה, האפליה תסתיים". בלאטר צפוי להגיע ארצה בקרוב. תהיו בטוחים שנושא בית"ר, שהורשעה שלוש פעמים העונה בגין קריאות גזעניות, נמצא באג'נדה שלו.    

2. דרך. שבועיים לפני תום העונה הסדירה אשתקד אירחה הפועל חיפה את בני סכנין בקריית אליעזר וניצחה 0:2 מצמד של הישאם כיוואן. הפער בין השתיים, שדורגו אז במקומות 6-7, צומק לשלוש נקודות והאדומים החלו לפנטז על העפלה חלומית לפלייאוף העליון, לראשונה בעידן יואב כץ. חמישה ימים לאחר מכן, אחרי הפסד 1:0 בבאר שבע, הסיכויים אבדו והחלום התנפץ. עד תום העונה, השיגה הפועל חיפה ניצחון אחד בלבד (0:1 על בית"ר ירושלים בגארבג' טיים של הפלייאוף התחתון) לצד שבעה הפסדים.

האדומים אמנם לא הסתבכו במאבקי הירידה, אך נשרו מהמקום ה-7 ל-11. במקום ליהנות מפיניש ללא דרמות ולהציג כדורגל משוחרר, הם התבזו בפלייאוף התחתון והקלישאה שוב הצדיקה את עצמה. פתיחת עונה היא לפעמים המשך ישיר לסיום העונה הקודמת.

ראובן עטר. ביצע מהפכה בהפועל חיפה בקיץ (עמרי שטיין)

בקיץ, עברה הפועל חיפה מהפכה. מאמן חדש, 13 שחקנים שוחררו ו-13 חדשים הגיעו במקומם. אבל הקבוצה לא הצליחה להתרומם. בינואר, בוצעו עוד שינויים, אבל הקבוצה לא הצליחה להתרומם. החליפו מאמן, הריצו עוד צעירים, ניצחו את מכבי תל אביב. וכלום. בשבוע שעבר ירדו האדומים למקום האחרון אחרי הפסד רביעי ברציפות על האפס. נקודת שפל בקריסה שהחלה בתום העונה שעברה.

אפשר לזהות אצל הפועל חיפה את כל תסמיני עונת ירידה: נפילה ברכש, תחלופה גבוהה של שחקנים והרכבים, קבוצה לא מאוזנת, התקפה איומה (הגרועה בליגה עם 20 שערי זכות), בעיות משמעת, כישלון למרות השקעה גבוהה מהממוצע, קהל שמאבד סבלנות ותחושה מזויפת של: "לא זה לא יקרה", כפי שבאה לידי ביטוי בראיונות שהעניק כץ לכלי התקשורת השבוע. 

זו העונה הגרועה ביותר בהיסטוריה של הפועל חיפה בליגת העל. אחוזי ההצלחה של הקבוצה הנוכחית (29.8) נמוכים יותר לעומת עונות הירידה ב-2002 ו-2005. מאז חזרה הקבוצה לליגת העל ב-2009, היא לא סיימה שום עונה מעל המקום התשיעי, אבל בכל קיץ, כולל האחרון, היה מי שהצהיר שם על פלייאוף עליון. זה בדיוק מה שהכשיל את הפועל חיפה. ציפיות לא פרופורציונאליות למשאבים וגודל המועדון.

טל בנין (עמרי שטיין)

ירידה, אגב, היא לא אסון. להפועל חיפה יש שם, מתקן, מושאלים איכותיים ומחלקת נוער מפוארת ואם תרד, היא תוכל לחזור במהרה. ובתנאי שתעשה שינוי. כי הפועל חיפה נפלה על התנהלות לא נכונה, על היעדר יד מכוונת שתדע להגדיר מטרות, לבנות לטווח ארוך, להשאיר את מי שצריך להשאיר ולמכור את מי שצריך למכור ולא להיכנע לגחמות של מאמן כזה או אחר. אם הטענות נשמעות לכם מוכרות, אתם צודקים. הם הושמעו גם כלפי יעקב שחר ומכבי חיפה. אז מה אתם אומרים? מי משתי החיפאיות זקוקה יותר למנהל ספורטיבי?

3. פיינל פור. הפלייאוף התחתון מציג: ארבע האחרונות נפגשות בשבת לשני שוברי שוויון. אל תתנו לדרמה להטעות אתכם. מדובר בארבע המתמודדות נגד הירידה החלשות ביותר מאז המעבר ל-14 קבוצות. אז מי יהיו היורדות? זמן טוב לעשות קצת סדר.

לאשדוד יש יתרון של שלוש נקודות על פני השאר וניצחון ביתי על הפועל חיפה אמור להספיק לה כדי לשרוד. החיסרון הגדול שלה הוא המומנטום השלילי של 11 משחקים ללא ניצחון וכל מה שקורה מסביב למועדון בתקופה האחרונה. אשדוד לא התכוננה למאבקי תחתית, אבל ב-0:0 בנתניה השחקנים שלה נראו סוף סוף כמי שיוצאים מהאדישות ומבינים את מצבם.

אליאור סיידר חוגג. לעכו יש יתרון בסדר המשחקים (עמית מצפה)

להפועל עכו יש יתרון גדול בכל הקשור לסדר המשחקים. אחרי המשחק במושבה בשבת, מצפה לשחקנים של שלומי דורה שלושה מפגשים מול קבוצות "הפלייאוף האמצעי" שכבר מזמן נופשות בים: הפועל רעננה (ב), מכבי נתניה (ח) ובני סכנין (ב). עכו נמצאת גם במומנטום הטוב ביותר ולכן אם לא תפסיד להפועל פתח תקווה, סיכוייה לשרוד יהיו גבוהים מאוד.

להפועל פ"ת, לעומת זאת, יש את סדר המשחקים הקשה מכולן ובשבועיים הבאים אחרי המפגש עם עכו מצפה לה מלחמת עולם בסמי עופר מול הפועל חיפה ועוד משחק חוץ באשדוד. לזכותם של המלאבסים ייאמר שהם מוליכים את הטבלה הפנימית בין ארבע האחרונות. 11 מ-26 הנקודות של פ"ת הושגו מול שלוש היריבות הישירות למאבק.

הפועל חיפה נמצאת במצב הגרוע ביותר מכל הבחינות: מומנטום שלילי, הפרש שערים נחות וסדר משחקים. פחות מארבע נקודות מול אשדוד ופ"ת בשני המשחקים הקרובים יעמידו את טל בנין במצב שהקבוצה שלו לא תהיה תלויה בעצמה במחזורי הנעילה בהם תפגוש את רעננה ונתניה.

המדור מהמר: הפועל פ"ת והפועל חיפה יורדות ללאומית.

מנחם קורצקי. המדור מהמר שהוא יורד ליגה (איתי כהן)

4. טל בן חיים. החלוץ עשה קפיצת מדרגה גדולה תחת פאקו. הוא הכפיל את כמות השערים שלו (שמונה לעומת ארבעה אשתקד), עומד על מספר זהה של בישולים (חמישה) וחסרות לו 52 דקות ליגה כדי להשוות את כמות הדקות שקיבל מפאולו סוזה. בעונה שעברה, בן חיים השלים רק פעמיים 90 דקות בליגה. העונה זה קרה תשע פעמים. למרות זאת, ובלי קשר לזהות המאמן הבא של הצהובים, בן חיים חייב לעזוב בקיץ לאירופה.

פאקו חטף הרבה על שינויי ההרכבים, אבל ההיררכיה שלו די ברורה. כשמנתחים את כמות הדקות של השחקנים עולים ה-11 המועדפים עליו בפער די משמעותי מהאחרים. חואן פאבלו, ייני, טיבי, קרלוס, בן הרוש, אלברמן, מיטרוביץ', נוסא, מיכה, בן חיים וזהבי. מתוך ה-11 מי לדעתכם שיחק הכי פחות? ניחשתם נכון, בן חיים.

בן חיים הוא שחקן ייחודי בכישורים שלו בליגת העל. בצוות המקצועי של הנבחרת, למשל, טוענים שמדובר ב"שחקן הכנף האמיתי היחיד בישראל". הוא מהיר, טכני, האחד על אחד שלו הוא בוודאות הטוב בארץ והעונה הוא שיפר פלאים את הפעולה האחרונה. למרות כל אלה, בסגל של מכבי ת"א הוא מתקשה למצוא מעמד. לעולם לא יסתכלו עליו כמו שמסתכלים על זהבי והפריצה של מיכה דחקה אותו לשמש כינור שלישי. ועוד לא הזכרנו את גילי ורמוט. וברק יצחקי.

טל בן חיים חוגג. ייחודי בכישורים שלו בליגת העל (רדאד ג´בארה)

בן חיים הגיע לסוג של תקרת זכוכית בקריית שלום. השיג כמעט הכול ועכשיו הוא צריך לשאוף להיות יותר מהמועמד המוביל לחילוף באלופת ישראל. ליגת העל כבר לא תהפוך אותו לשחקן טוב יותר ממה שהוא היום. אירופה כן. בקיץ, הוא יחגוג 26. כבר לא הילד המופרע וחסר הרסן שהיה בעבר. כל התנאים מבחינתו הבשילו, הכישרון והיכולות תמיד היו שם. וכל שנותר הוא לבחור את הליגה והקבוצה הנכונה. שחקן במעמדו חייב לשחק מחוץ לליגת העל.  

5. במחזור ה-31 בפלייאוף העליון בעונה שעברה: פער 11 הנקודות נשמר בעקבות ההפסדים של מכבי ת"א 2:1 בסכנין ושל ב"ש באותה תוצאה מול מכבי חיפה. עירוני קריית שמונה סגרה מעט על המקום השני אחרי 1:1 ביתי עם הפועל ת"א.

במחזור ה-30 בפלייאוף התחתון: מכבי פ"ת שוקעת במקום האחרון אחרי 4:1 ברמת השרון. בני יהודה מפספסת הזדמנות לברוח אחרי הפסד ביתי 3:1 לרעננה. הפועל חיפה גברה על בית"ר 0:1 ואלכס דוידוב נתן לאשדוד 0:1 על עכו. שלושה מחזורים לסיום, התחתית נראתה כך: עכו 30, רמה"ש 30, בני יהודה 27, מכבי פ"ת 24. 

6. קטנות לשבת

הפועל פ"ת - הפועל עכו: בשמונת משחקי החוץ האחרונים שלה, עכו לא ניצחה (חמישה הפסדים) וכבשה רק שער אחד. פ"ת היא קבוצת הבית הגרועה בליגה.
במשפט: אין יותר משחק עונה בתחתית מזה.

שלומי דורה. מתארח אצל הפועל פ"ת למשחק העונה של התחתית (עמית מצפה)

הפועל רעננה - הפועל ת"א: שישה מפגשים התקיימו בין השתיים בליגת העל. המאזן - חמישה ניצחונות לאדומים ותיקו אחד.
במשפט: רעננה נראית כמי שנהנית ממשחקים ללא לחץ, הפועל ת"א כמי שרק מחכה שהסיוט ייגמר.

מ.ס אשדוד - הפועל חיפה: 752 דקות יחד השתיים הללו לא הבקיעו שער. לא מעודד.
במשפט: ג'קי בן זקן העביר היטב את המסרים שלו במסיבת העיתונאים השבוע. ניכר עליו שגם הוא מבין שהאיחוד מת. כדי להציל את הכדורגל בעיר, ולא משנה באיזו ליגה, אשדוד צריכה זהות.

שחקני אשדוד מתאמנים (רדאד ג´בארה)

מכבי נתניה - בני סכנין: הניצחון האחרון של סכנין על נתניה הושג במרץ 2010, 1:2 בקופסא. חאמד גנאים כבש אז את אחד השערים. מאז התקיימו 11 מפגשי ליגה בין הקבוצות ונתניה ניצחה בשישה.
במשפט: לנתניה יש מטרה אחת עד תום העונה, הכסף של המקום השביעי. לסכנין יש פריבילגיה להתחיל להריץ שחקנים לקראת העונה הבאה.

מכבי פ"ת - מכבי ת"א: טל בן חיים הבקיע ללוזונים בניצחון האחרון שלהם על מכבי ת"א, 1:2 על מכבי ת"א בפברואר 2012 - ההפסד היחיד של הצהובים במושבה.
במשפט: הצהובים מאוד רוצים לחגוג אליפות בסמי עופר, אבל צריכים לקחת בחשבון שהשפלה כזאת יכולה לתת למכבי חיפה דלק לעונה שלמה.