זעזוע משפטי וספורטיבי: זרים יעזבו ללא פיצוי?

בזמן שהלחימה מול איראן גולשת לעומק החיים בישראל, עולה שאלה קשה: האם קבוצות הספורט, ובפרט קבוצות הכדורגל, ייאלצו לראות את שחקניהן הזרים עוזבים – מבלי שתהיה להן אפשרות למנוע זאת או לזכות בפיצוי? לפי תקנות פיפ״א, התשובה עלולה להיות חיובית – ובקרוב מאוד.

המסגרת המשפטית  Just Cause ו‑Annexe 7 :לתקנות פיפ״א

לפי סעיף 14 לתקנות פיפ"א, שחקן רשאי לסיים חוזה באופן חד צדדי אם מתקיימת עילה מוצדקת, “Just Cause”,  נסיבות ביטחוניות חריגות, כדוגמת לחימה, יכולות להיחשב כעילה כזו.

בתגובה למלחמה באוקראינה, פרסמה פיפ"א את תקנה Annexe 7, תוספת המאפשרת לשחקנים זרים במדינות מסוכסכות להשעות או לבטל את חוזיהם, ללא פיצוי. אם פיפ״א תחליט להחיל הוראות דומות על ישראל, קבוצות הכדורגל ייחשפו לנזק מיידי, כפול: גם אובדן מקצועי, וגם הפסד כלכלי מוחלט.

עו"ד אוהד כהן (יח"צ)

תקדים סולומון

כך קרה עם מנור סולומון, שעזב את שחטאר דונייצק בעקבות המלחמה, עבר בהשאלה לפולהאם ובהמשך לטוטנהאם – בלי שהמועדון האוקראיני קיבל כל תמורה, וגם מכבי פתח תקווה הפסידה את חלקה.

במקרה נוסף - פאפו גומז במטאליסט חרקוב (אוקראינה). קשר הארגנטינאי פאפו גומז סירב לשוב למטאליסט חרקוב במהלך השינויים הפוליטיים והלחימה באוקראינה. הוא תיאר זאת כך: "זהו מצב מלחיץ, מאוד לא יציב, עד שיהיו ערבויות לביטחון, איני יכול לחשוף את משפחתי לסכנות אלה".

הוא לא רצה להמשיך לשחק במדינה שבה חש סכנה ממשית – גישתו משקפת חרדה אישית והגנה על המשפחה, ומהווה דוגמה לחוסר יכולת להישאר תחת לחץ אלא לפרוש ולסגת. 

מנור סולומון (האתר הרשמי של שחטאר דונייצק) (מערכת ONE)

החשש האנושי: לא רק כסף

אין להתעלם ממצוקתם של השחקנים הזרים עצמם. רבים מהם מצאו את עצמם בלב אזור לחימה, רחוק ממשפחותיהם, במדינה שאינה ביתם, עם שפה זרה ותחושת חוסר ודאות.

עבורם – ההחלטה לעזוב אינה רק כלכלית, אלא רגשית ואישית, היא נובעת מפחד, דאגה ותחושת אחריות למשפחותיהם. כמו שהמשפט הבינלאומי מכיר בזכויותיהם, כך גם על המערכת הישראלית להפגין הבנה ואמפתיה – לצד חתירה לאיזון.

עמדת CAS (בית הדין לבוררות בספורט)

פסק הדין בתביעת שחטאר דונייצק נגד פיפ"א:

בפסק דין מ‑3 במאי 2023 (החלטה בפועל מ‑13 בינואר 2023), פיפ"א ניצחה: בית הדין קבע כי Annexe 7 היא תגובה מידתית לנסיבות חירום, שמטרתה הגנה על זכויות יסוד – בטיחות פיזית ונפשית. עם זאת, CAS המליץ לפיפ"א לבחון הקמת מנגנון פיצוי מוסדי למועדונים. הודגש שמצבים חריגים (force majeure) מצדיקים סטייה זמנית מכללים רגילים של שוק החוזים. 

איסוף סיסוקו שומר על קינגס קאנגווה (מרטין גוטדאמק)

פתרון משפטי מאוזן: מנגנון הדרגתי

המצב מחייב חשיבה יצירתית. במקום לאפשר יציאה חד־צדדית גורפת, יש מקום ליזום מול פיפ״א:

מנגנון הדרגתי: שלבי יציאה המבוססים על משך הלחימה ועוצמת האיום.

תקופת השהיה זמנית  (suspension of contract): במהלכה לא מתקיימים משחקים או שהשחקן מושהה זמנית – אך אינו עוזב.

קרן פיצוי/ערבות: במקרים בהם אכן מתממשת עזיבה – תוקם קרן (פנימית או בינ״ל) שתעניק פיצוי חלקי למועדון שנפגע.

סיכום

המשבר אינו רק ביטחוני – אלא גם משפטי, כלכלי ורגשי. אם לא נפעל במהירות ובחכמה – הספורט הישראלי יאבד נכסים יקרים, השחקנים יאבדו ביטחון, והמשפט ימצא עצמו חסר מענה.

האתגר כעת הוא כפול: גם להגן על זכויות השחקנים, וגם לשמור על עתיד הספורט הישראלי.

עו"ד ונוטריון אוהד כהן

אוהד כהן ושות' משרד עורכי דין ונוטריון