מצד אחד, אלופת היורוליג, זו שהפתיעה לפני שנתיים, זו שהיה ברור לאיזו מטרה היא נבנתה בשנה שעברה עתירת הכישרון והניסיון, לא בדיוק פתחה את העונה כפי שקיוותה. מצד שני, הסגל שלה עבר חתיכת מהפיכה, ועדיין פנרבחצ'ה של שארונאס יאסיקביצ'יוס תפגוש את מכבי תל אביב הערב (שלישי, 21:00), ב-SAP גארדן שבמינכן, בידיעה שהשנה הזו למרות כל השינויים, למרות כל העזיבות ולמרות כל הצרות שפקדו אותה מפתיחת העונה, היא עדיין נחשבת הקבוצה שצריך לנצח, כשארבע קבוצות כבר ניצחו אותה.
מסע הרכש של הקבוצה הטורקית בשנים האחרונות היה מרשים מאין כמותו. תחילה, הוא כלל ניצול הזדמנויות וחלונות כדוגמת סקוטי ווילבקין, אקס מכבי תל אביב, ואז ווייד בולדווין, עוד אקס של הצהובים, עמו הגיע גם בונזי קולסון אקס נוסף של התל אביבים. הראשון, היה חלק מעונה שאמורה הייתה להסתיים בפיינל פור, והשניים האחרים היו מרחק נגיעה משם. יחדיו השלושה הניפו גביע יורוליג ראשון בקריירה. ווילבקין אמנם היה עדין בתהליכי החלמה מפציעה בצולבת, אבל עדיין שלושה שראו אותם כעתיד של מכבי תל אביב, ומנסיבות שלא היו תלויות בהם, מצאו את עצמם יחדיו מניפים גביע אירופה עם אגדת שושלת צהובה כחולה על הקווים.
למרות הדפוס שעולה לכאורה מווילבקין, בולדווין וקולסון הפספוס הכי גדול אולי, אפשר לומר גם במובן המילולי, היה טיילן הורטון טאקר. במכבי דחפו להחתמתו, אך היה את מי שרצה את דריל מייקון ג'וניור, וכאמור הראשון נשאר ב-NBA והסוף בנוגע למייקון ג'וניור גם ידוע. טאקר הוא גארד מזן מיוחד, שחקן חזק מאוד, שיכול לשמור על מספר רב של עמדות, ורק תנסו לעצור אותו. עזבו לעצור, תנסו לעמוד בדרכו כשהוא מחליט לקחת את הכדור פנימה. היכולות שלו ייתכן וכה דומיננטיות, שמבלי ששמים לב המספרים של ווייד בולדווין הרביעי חזרו פתאום לאלו שהיו לו במכבי תל אביב, מבחינת אסיסטים כן? בשנה שעברה היה חסר לו את הגארד הדומיננטי, שלידו והעונה הוא מצליח יותר לתפקד בגזרת ניהול המשחק.
בונזי קולסון (האתר הרשמי של פנרבחצ'ה)מספר שחקנים עזבו את אלופת אירופה בקיץ האחרון. מאריק מקולום, שהגיע במהלך העונה והשלים לא פחות מסיפור סינדרלה של קריירה מהליגה השנייה בישראל, ועד הנפת הגביע הכי יוקרתי שיש ליבשת הישנה להציע, דרך סרטאץ' שאנלי ונייג'ל הייז דיוויס, ועד למי שאין ספק שנחשב אולי לעזיבה המפתיעה ביותר שאפשר לחשוב עליה, מרקו גודוריץ', שעבר למילאנו של אטורה מסינה. גודוריץ' הוא שחקן שיש לו כמעט הכל. סט יכולות מרשים, יכולת בקלאץ' אבל עדין הדבר הכי מרשים שהוא הביא עמו, היה הדבק. הוא השחקן שמחבר, זה שכשחזר מארצות הברית לפנרבחצ'ה, שהייתה במקום לא טוב באותה העונה, עזר לקבוצה לצאת לרצף של 10 ניצחונות.
אפשר בהחלט לטעון שהגרסה הזו של פנר היא מוכשרת יותר, ובמקום מסוים מאוזנת יותר, אם כי תמיד אפשר לשפצר. אך השנה, הדברים עדיין לא התחברו במלואם עבור מי שהחלה את מסע ההגנה שלה על התואר, עם מאזן שלילי של 5:4 וכשעד כה בחלק מההפסדים שלה היא לא הייתה באזור החיוג. אם על מכבי תל אביב אפשר לומר, כי למרות הבניה הלא מאוזנת והחסרונות המובנים בסגל, הקבוצה שווה יותר ניצחונות, הרי שהטורקים, בטח בתצורה הנוכחית שווים הרבה יותר מהמאזן בו הם מחזיקים. הם שייכים לחלק העליון של הטבלה, יש להם ניסיון עם ניקולו מלי וקם בירץ', מרבית השחקנים המשיכו מהשנה שעברה, והערב הם הפייבוריטים האבסולוטיים.