זו הייתה סצנה שבפניה היה קשה להיוותר אדיש: ארז קלדרון בן ה-12, על אופניים שעליהם מתנוססת תמונתו של אביו עופר, מוביל דבוקה של 135 רוכבים, במפגן שמסמל תקווה שיום אחד, בקרוב, יתאחד הילד שהיה שם בעזה 51 יום עם אביו לרכיבה של חופש.
וזו הייתה בעיקר תמונה צלולה של תקווה ואמונה - אבל גם זעם על ממשלה שהואשמה ״בהפקרה״. תמונה שיצאה היום מאצטדיון האופניים הלאומי בתל אביב שאליו נאספו בני משפחות החטופים יחד עם קהילת האופניים הישראלית כדי לייצר את אותה אמירה של קריאה לשחרורם של ה-136 אחרי 100 ימים בתופת.
136 רוכבים ביניהם כאלו שנפצעו במארב החמאס ב-7 באוקטובר – שכל אחד מהם זינק לרכיבה עם תמונתו של חטוף. בין הרוכבים היו חברי קבוצתו של עופר קלדרון החטוף, רוכבי קבוצתו של איתן שפירר ז״ל, הרוכב הראשון שנהרג בבוקר ה 7 באוקטובר, ורוכבי עוטף עזה שאך בקושי נחלצו מהמארב ביום ההוא.
הרוכבים באירוע (רונן טופלברג)וכל זאת, כאשר ברחבי העולם כולו התנהלו בה ובאותה עת קרוב ל-40 מפגני רכיבת סולידריות בהשתתפות אלפים רבים מברצלונה ועד אמסטרדם, מהונג קונג ועד טוקיו ולוס אנג׳לס. וההיענות היתה לא פחות ממדהימה: לאירוע הרכיבה במלבורן נאספו למעלה מאלף איש. בלונדון הגיעו מאות רבות. וזאת בנוסף לעשרות אלפי רוכבים שיצאו לבדם – עם סרטים צהובים – להתאחד מסביב לקריאה לחופש במבצע עולמי אותו יזמה קבוצת האופניים המקצוענית ״ישראל פרמייר טק״ בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים.
הדס קלדרון נשאה דברים נוקבים מאוד באירוע, קראה לשחרורו של עופר כשלצדה בנה ובתה סהר שהיו 51 ימים בשבי החמאס: “עברנו מאה ימים של הפקרה. מאה ימים של גיהינום. מאה ימים של חרדה וכאב. מאה ימים של בדידות . מאה ימים של אסון רודף אסון. הם עוברים מאה ימים בלי חיבוק. ובעיקר בלי הגב של מדינתם. אם הם לא יחזרו, זה לא ייסלח לעולם”.
“אל תהפכו את הימים הבאים שלנו לימי זיכרון. אנחנו לא רוצים טקסים ולא לא רוצים בלונים. עופר, אני מתחייבת בפניך כפי שהתחייבתי לארז שלנו כשהיה שם. אתה תחזור אלינו. אתה תחזור לחבוש את הקסדה שלך ולרכוב. אתה תגיע לבקר בטור דה פראנס״.
בתה סהר השמיעה את זעקתה: ״במאה הימים האלה החיים שלי התהפכו. איבדתי את בחצי. את החיים. איך אבנה הכל מחדש כשאבא שלי חסר. אני רוצה אותו בחזרה״.
ארז קלדרון (רונן טופלברג)איילת בנימין, שבעלה, רוכב האופניים רון בנימין נחטף בדרכו לרכיבה בבוקר 7 באוקטובר אמרה שלראות את קהילת האופניים מאוחדת בדבוקה אחת: ״נותנת לנו כוחות ותקווה להחזירם״, אבל דרשה: ״שקבינט המלחמה ידאג להחזיר אותם עכשיו כי כל עיכוב יכול להרוג אותם״.
סילבן אדמס, הבעלים של קבוצת ״ישראל פרמייר טק״ שנמצא עם קבוצתו העושה בספרד בהכנות אחרונות לעונת המרוצים נשא דברים בשידור מיוחד במהלך האירוע כאשר רוכבי הקבוצה מסביבו שזה עתה השלימו את רכיבת הסולידריות שלהם שם: ״אתם בלבנו. אין יום שחולף, אין שעה שחולפת מבלי שכולנו כאן חושבים עליכם, החטופים ובני המשפחות. זה פשוט שובר את הלב. אבל אני גם מלא תקווה מהמפגן האדיר שסוחף היום את עולם האופניים בעולם כשמפריס ועד הונג קונג, בארבע יבשות תבל – אלפים רבים יצאו לדרכים עם הסרט הצהוב והזעקה להוציאם לחופשי. והדרישה המידית היא שהצלב האדום יעשה את חובתו ויבקרם, ולהושיט להם עזרה. התאחדנו סביבכם. עם ישראל חי״.
את אחד מרגעי השיא של האירוע, סיפק אבידע בכר שאיבד ביום השחור ההוא את רעייתו דנה ובנו כרמל במצור הדמים שעשו המחבלים על הממ"ד של המשפחה בבארי. אבידע ובתו שרדו אבל הרופאים נאלצו לכרות את רגלו. לאירוע הוא התעקש להגיע הישר ממחלקת שיקום ב׳ בתל השומר כדי לעשות הקפה – עדיין מרותק לכיסא הגלגלים שלו – עבור חבריו אלי ויוסי שרעבי, חברו הקרוב שמוחזק בעזה. אבידע כבר מביט קדימה ליום שבו יחזור שוב לרכוב. ״זה ייקרה״ אמר בביטחון. ״אני מקווה שאת הרכיבה הזו אעשה כאשר כל חבריי החטופים כבר מזמן בבית״.
בין הרוכבים שייצגו חטופים נמנו דמויות מעולם האופניים כמו עברי לידר, דני קושמרו, נהג הפורמולה רוי ניסני ומייסד קבוצת ״ישראל פרמייר טק״ רוני בר און שאמר: ״התגייסות קהילת האופניים הישראלית כולה מאחורי החטופים משקפת את תחושותיו של העם כולו. החטופים חייבים לעמוד בראש סדר העדיפויות. יש לכולנו חובה מוסרית עמוקה״.