"זה הולך להיות הסיבוב הראשון החלש ביותר אי פעם", הצהיר הפרשן ושחקן העבר צ'רלס בארקלי, במהלך סוף השבוע שפתח את הפלייאוף בליגה הטובה בעולם.
על פי משנתו של בארקלי, ישנן שתי קבוצות חזקות במזרח ואחת או שתיים במערב והן יהיו אלו שיעפילו לגמרים האיזוריים ללא בעיה וייאבקו בעצם על האליפות. אוקלהומה סיטי, ניו יורק וכנראה שגם הקליפרס או סן אנטוניו, הן אלה שינסו להפריע קצת למיאמי בדרך לאליפות שניה ברציפות.
"בוסטון לא מספיק טובה, שיקגו פצועה מדי וגולדן סטייט איבדה את דייויד לי. יש לי הרגשה שנראה הרבה סוויפים ומשחקים חד צדדים", אמר בארקלי עם פרצוף שמבטא קצת עצב, הרבה לפני שהפציעה של ראסל ווסטברוק גמרה את הסיכויים של אוקלהומה סיטי לתואר.
לגבי הסלטיקס, כנראה שסר צ'ארלס צדק, אבל הבולס והווריורס החזירו לעצמן הרבה כבוד במשחקים הבאים. עם כל הרומנטיקה שיש אצלנו למשחק קבוצתי ולסגלים שמוציאים מהם את המקסימום, ה-NBA היא בסופו של דבר ליגה של כוכבים.
 |
| ראג´ון רונדו. הסלטיקס צריכים להחליט (רויטרס) |
|
| |
ההיט, הספרס והקליפרס נהנות מכוכבים בסדר גודל ענק. גולדן סטייט הסתדרה בלי דייויד לי, בעיקר בזכות התעלות נוספת של סטף קרי, שהופך לנגד עינינו לסופרסטאר של ממש.
בוסטון בלי ראג'ון רונדו היא קבוצה נחמדה, אבל לא מספיק טובה כדי לעבור סיבוב בפלייאוף. שיקגו לעומתה, עברה את ההתאמות הדרושות על מנת להסתדר ללא דרק רוז, בידיעה שהכוכב הגדול שלה הולך להחמיץ עונה שלמה. זה עדיין לא יספיק ליותר מסיבוב שני. מקסימום. הת'אנדר? הסיפור שלהם הסתבך, אבל עוד נחזור אליהם בהמשך.
 |
| ראסל ווסטברוק. החלומות התנפצו (GettyImages) |
|
| |
נפילת הענק הירוק
בקיץ 2007 החליטו שניים מהשחקנים הטובים ואולי גם המפוספסים ביותר במערב, להגיע לבוסטון על מנת להחזיר עטרה ליושנה בבין טאון ולהתייצב למלחמה בלוס אנג'לס לייקרס דרך המזרח.
ריי אלן וקווין גארנט הצטרפו בשלהי הקריירה לפול פירס, על מנת ליצור משולש קטלני שייקח את התואר מהצהובים-סגולים כבר בעונה הראשונה שלהם ביחד. השילוב עבד באופן טוב יותר או פחות גם בעונות שלאחר מכן, אבל בקיץ האחרון החבילה התפרקה.
 |
| פול פירס וקווין גארנט. הגיל עושה את שלו (רויטרס) |
|
| |
אלן עיצבן הרבה אנשים בבוסטון כשבחר לעבור למיאמי, בעוד הגיל החל לעשות את שלו אצל גארנט ופירס. ראג'ון רונדו לקח את הקבוצה על עצמו והפך לכוכב החדש של הסלטיקס, בעיקר בזכות כמה הופעות בלתי נשכחות בפלייאוף של העונה שעברה, שכמעט והביאו להדחת מיאמי. השנה צצו שמועות על טרייד, עד שהגיעה הפציעה של רונדו, ששינתה את העונה של בוסטון. לא מעט פרשנים קבעו כי מדובר בברכה בתחפושת.
הסלטיקס החלו להתחבר ולעתים אף לשחק טוב יותר בלעדי רונדו, אבל זה הספיק רק למקום השביעי במזרח, זה מה שבוסטון שווה כרגע. אם בליגה אפשר להתגבר על היעדרו של כוכב, כששאר השחקנים מקבלים יותר דקות ויותר זריקות, זה הופך הרבה יותר קשה בפלייאוף, כשהקבוצה זקוקה למנהיג או סתם מחפשת שחקן חם עם יכולת אישית גבוהה ותפוקה יציבה. רונדו פתאום, הוא כל מה שיש, או יותר נכון מה שחסר לבוסטון.
 |
| ריי אלן. בגד בסלטיקס (רויטרס) |
|
| |
מאמן טוב, אבל משוגע
"עד לא מזמן הייתי משוכנע שבוסטון לא תיפגע מהפציעה של רונדו. אם כבר, היא דווקא עשויה להרוויח מכך", כתב השבוע דן פבאלי מ'בליצ'ר ריפורט'. "רונדו החזיק בכדור יותר מדי וקלע באחוזים לא טובים. היתה תחושה שבבין טאון מצאו את הגרסה שלהם ל'אפקט יואינג'.
מאז הפציעה ב-ACL בחודש ינואר, המספרים של בוסטון עלו, המאזן שלהם השתפר, אבל משהו הפריע לי. בשני המשחקים הראשונים בניו יורק הבנתי שמספרים זה לא הכל. גנרל ששולט בעניינים, עושה דברים שלא רואים במספרים".
 |
| דוק ריברס. קיץ קריטי (GettyImages) |
|
| |
"נכנסנו לפלייאוף בלי פוינט גארד. זו הפעם הראשונה שזה קורה לי, אבל זה מה שיש", אמר מאמן הסלטיקס, דוק ריברס. "יהיה קשה להתמודד עם לחץ, כי את רונדו אף אחד לא היה מעז לשמור ככה, כי הוא פשוט היה מתמודד עם זה ומייצר מצב קליעה לעצמו או לאחרים. אנחנו בבעיה".
רונדו אגב, זכה בתואר מלך האסיסטים זו העונה השניה ברציפות, עם 11.1 מתנות למשחק, למרות שלא שיחק בארבעת החודשים האחרונים. עובדה זו אולי מסגירה יותר מכל עד כמה מתגעגעים לניהול המשחק של רונדו, על כל מגרעותיו.
בינתיים הוא מסתפק בעזרה לריברס. "הוא יכול היה להיות מאמן גדול אם הוא לא היה משוגע כל כך", טוען המאמן המוערך. "שחקנים נוטים להקשיב יותר לחבר בגופיית משחק, מאשר לאנשים עם החליפות. הוא כל הזמן פעיל על הספסל ומייעץ והשחקנים מכבדים אותו. אני לא יודע אם זה עוזר, אבל זה בטח לא מזיק".
 |
| רונדו. "יכול להיות מאמן ענק" (GettyImages) |
|
| |
בוסטון תצטרך לקבל החלטה לא פשוטה בקיץ, כשתחשוב אם ואיך היא מתכננת להיבנות מחדש. מה יהיה תפקידו של רונדו? האם שווה לוותר עליו? יהיה מעניין בבין טאון בקיץ.
מתגברים על פציעות
אבל רונדו הוא לא הנעדר הבולט היחיד בפלייאוף הזה. הלייקרס מתקשים ללא קובי בראיינט, ניו יורק תסתדר ללא אמארה סטודמאייר וללא כל שחקן אחר כל עוד כרמלו אנתוני נמצא בכושר כזה, שיקגו התאימה עצמה לחיים ללא דרק רוז, גולדן סטייט ודנבר ללא לי ודנילו גאלינרי.
עם כל זאת, יש רק לאחת מהן יש את מה שצריך כדי למלא את החלל. כולם שחקנים חשובים, אבל לא לכל קבוצה יש את הכלים המתאימים להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנוצרה.
 |
| קובי בראיינט פצוע. הבלאק ממבה ייחסר ללייקרס (רויטרס) |
|
| |
הקבוצה הזאת היא גולדן סטייט ווריורס. מי שהתעלה מעל כולם, הוא סטף קרי, שהפלייאוף הנוכחי עשוי להכניס אותו לרשימה מצומצמת של 10 השחקנים הטובים בליגה. הבחירה השביעית בדראפט 09' (בדראפט בו נבחר עומרי כספי), שבר את שיא השלשות לעונה רגילה רק לפני שבוע, אבל במשחקים האחרונים הוא מראה שהוא הרבה יותר מקלעי.
אביו, דל קרי, היה קלעי בחסד, אך שחקן משלים בקבוצות הרבות בהן שיחק. סטף הוא מנהיג. במשחק השני בדנבר, הוא לא הפסיק לנוע, התגבר על כאבים אחרי נפילה מחרידה שהייתה יכולה לגמור לו את הפלייאוף ופשוט קלע מכל מצב.
 |
| קרי. מציג נתונים טובים יותר מהאבא, דל (GettyImages) |
|
| |
מה אנחנו מחפשים בכוכב? מלבד אופי שזורח בזמן שכל האחרים נעלמים, מדובר בשחקן ששומר על אחוזים גבוהים ולוקח החלטות טובות - את כל אלה יש לקרי בשפע. "כל הזמן אמרנו שיש לנו קבוצה של לוחמים. קבוצה שלא מוותרת", אמר קרי אחרי הניצחון שקטע רצף של שלושה וחצי חודשים ללא הפסד בית עבור דנבר.
המאמן, מארק ג'קסון, אף הרחיק לכת וסיכם: "יש לנו קבוצה שיודעת לקלוע. קליי תומפסון וסטף קרי הם לדעתי קלעי הקו האחורי הטובים ביותר בהיסטוריה של המשחק".
 |
| מארק ג´קסון. "תומפסון וקרי קלע הקו האחורי הטובים בהיסטוריה" (רויטרס) |
|
| |
לסיום, נדרג את השחקנים שהכי חסרים לקבוצות שלהם בפלייאוף:
6. דרק רוז. האמת שרוז יכול היה לחזור לשחק כבר בתחילת החודש, אבל בשיקגו החליטו, בהתייעצות עם השחקן עצמו כמובן, שאין טעם לסכנו בשלב האינטנסיבי הזה של העונה. שיקגו כאמור, התרגלה לשחק בלעדיו, אבל רוז הוא ההבדל עדיין ההבדל בין סיבוב ראשון (או שני) לבין גמר חטיבה. בשנה הבאה יהיה מעניין במזרח.
 |
| דרק רוז. הבולס התרגלו לשחק בלעדיו (GettyImages) |
|
| |
5. ראג'ון רונדו. טוב, עליו כבר דיברנו מספיק, לא?
4. דייויד לי. דווקא בעונת אולסטאר, בה הוא השתפר כמעט בכל פרמטר על המגרש ומחוצה לו, הרוצח השקט מקליפורניה נפצע.
3. דנילו גאלינרי. פציעה מעצבנת, רגע לפני הפלייאוף, פגעה בשחקן אולי הכי חשוב של דנבר. גאלינרי הוא שחקן שכיף לראות, שחקן של מאמן, שחקן של כל מי שאוהב את המשחק. פשוט חבל.
2. קובי בראיינט. יש כאלה שאומרים ששחקן גדול באמת, נמדד בדרך בה הוא הופך את חבריו לשחקנים טובים יותר. האם קובי הוא אחד כזה? הדיעות על כך חלוקות, אבל אין ספק שבשלב הזה של העונה, כשהטרף נמצא על בטווח ראייה, ללייקרס חסר בלאק ממבה שיטרוף אותו.
1. ראסל ווסטברוק. כשאחד השחקנים המשמעותיים ביותר בליגה, כזה שמבלה בצמרת של כמעט כל קטגוריה התקפית נפצע לך, אתה בבעיה. ווסטברוק מעולם לא החמיץ משחק ונדמה שלת'אנדר, בעונה שאחרי הטרייד על ג'יימס הארדן, אין שחקן שיכול להחליף אותו. לכן אולי קל להבין את התגובה של קווין דוראנט, ביום בו נודע על כך שחברו לקבוצה יחמיץ את הפלייאוף. "היינו בשוק", הוא הודה. "אנחנו יותר מחברים לקבוצה. לא יהיה קל". המאמן סקוט ברוקס ניסה לשמור על פאסון: "אנחנו לא הקבוצה היחידה שנפצע לה שחקן. נהיה חייבים להתארגן מחדש ולעשות מה שצריך".