ג'וזפה רוסי נכנס כמחליף ומיד מצא את השטח המת מאחורי הגנת היריבה. הריצה תוזמנה היטב, המסירה הייתה מדודה, אבל הכדור האחרון לא היה מדויק מספיק ושרק ליד החיבורים. הסקורר לא התייאש, ובדקה ה-86 התמקם היטב ברחבה כדי לקבל כדור רוחב, להכניע את השוער בכל זאת ולהשוות ל-1:1. וזה לא היה לפני עשור. זה קרה ביום שני האחרון, כאשר ספאל חילצה נקודה בקרב תחתית חשוב מול קרוטונה בליגה האיטלקית השנייה.
אולי לא שמעתם על כך, אבל הקריירה של נער הפלא עדיין ממשיכה. לפני חודשיים, הוא אפילו התמודד בקרב חזיתי מול ג'אנלואיג'י בופון, והשוער יצא מאושר יותר מהמפגש כאשר פארמה הביסה 0:4 את ספאל. ואם בופון יכול, למה שרוסי לא יוכל? הרי ג'יג'י מבוגר מהחלוץ ב-9 שנים תמימות. נער הפלא לשעבר של מנצ'סטר יונייטד בסך הכל בן 35. הוא נולד חודשים ספורים לפני ליאו מסי. בעולם מקביל, בו לא היה קורע פעם אחר פעם את הרצועות בברכיו, הוא היה אמור להפוך לאחד הכוכבים הגדולים בדורו. המציאות שלו שונה, ובמובנים ספורטיביים היא טרגית, אבל אף אחד לא יגיד לו מתי להפסיק לנסות. "רק אני מחליט. מעולם אפילו לא חשבתי על פרישה", רוסי הצהיר כאשר הצטרף לקבוצתו הנוכחית בנובמבר.
ואולי בארץ המגף לא ציפו לכך, אבל מבחינת הבעלים החדש של ספאל, ג'ו טאקופינה, זה היה הצעד הטבעי ביותר. כאמריקאי ממוצא איטלקי, הוא התלהב מאוד להחתים בנובמבר 2021 את האיש אותו הגדיר, בצדק מוחלט, כ"שחקן האמריקאי-איטלקי הטוב בהיסטוריה". פעם, כאשר הלהיב רוסי במשחקיו הראשונים באולד טראפורד והוגדר כהברקה הגדולה החדשה של אלכס פרגוסון, התנהל סביבו מאבק איתנים בין שתי ההתאחדויות. הוא כבר הספיק אז לשחק בנבחרות הצעירות של איטליה, אבל האמריקאים לא רצו לוותר. "נולדת בניו ג'רזי, זאת המולדת שלך", אמר לו מאמן נבחרת ארצות הברית דאז ברוס ארינה, וביקש לזמן אותו לסגל לקראת מונדיאל 2006.
ג'וזפה רוסי (רויטרס)כן, הוא יכול היה לככב על הבמה הגדולה בגביע העולם כבר בגיל 19, אבל סירב. "ג'וזפה לקח את ההימור הגדול והאמין שיוכל לשחק בנבחרת איטליה. זו הייתה המטרה שלו", הסביר בדיעבד אביו, פרננדו. החלום הזה אכן הושג, ויש לו 30 הופעות במדי סקואדרה אזורה, אך חוסר מזל קיצוני מנע ממנו ליטול חלק במונדיאל או באליפות אירופה, וזה מתסכל אותו יותר מכל כאשר הוא מביט לאחור. "הדבר העצוב ביותר הוא שלא שיחקתי בטורנירים הגדולים עם הנבחרת. הייתי חלק חשוב מהפרוייקט, אבל נפגעתי בעיתוי אומלל", הוא שיתף בראיון הראשון כשחקן ספאל.
לו ידע מרצ'לו ליפי שזה יהיה גורלו, הוא בוודאי היה משנה את החלטתו לקראת גביע העולם בדרום אפריקה ב-2010. רוסי, שכיכב אז במדי ויאריאל, נכלל בסגל המורחב לקראת הנסיעה, אבל נופה ברגע האחרון כאשר הוכרז הסגל הסופי, וראה בטלוויזיה כיצד אלופת העולם הודחה בשלב הבתים אחרי פיאסקו מול פרגוואי, ניו זילנד וסלובקיה. ממבט ראשון, ההדחה הזו אפילו פעלה לטובתו כי הוא לא שותף להתבזות, והיה אמור להיות חלק מהותי מבניית הסגל מחדש עם המאמן הטרי צ'זארה פראנדלי.
ג'וזפה רוסי (רויטרס)ואכן, 2010/11 הייתה עונה מזהירה מבחינתו גם בשורות הצוללת הצהובה, עם 32 שערים בכל המסגרות, כולל 11 בדרך לחצי גמר הליגה האירופית. רוסי היה אז אחד השמות הלוהטים באירופה, וגם אחד השחקנים האהובים כי אי אפשר היה להתעלם מסגנונו הקליל ומחיוכו הכריזמטי. הוא היה כל כך טוב, בכל מובן אפשרי, שהפציעה באוקטובר 2011 עדיין מרגישה כמו חוסר צדק בלתי נסבל. האם אלת המזל באמת אפשרה לרצועות בברכו לקרוס ככה באותו ערב גורלי במשחק מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו? האם התיקול עם צ'אבי אלונסו באמת היה נחוץ? לפי התחזית הראשונית, החלוץ היה אמור להיעדר כחצי שנה. בפועל, הוא נפגע שוב באימון באפריל 2012, לא שיחק יותר משנה וחצי, ולא לבש יותר את מדי ויאריאל לעולם.
את הקאמבק הוא עשה כבר בפיורנטינה. ואיזה קאמבק זה היה! שוב אי אפשר היה להישאר אדיש אל מול השערים המרהיבים והחיוך הכובש של השחקן שכל כך נהנה מכל רגע על הדשא. סתיו 2013 היה שייך לו, הוא דהר בראש דירוג הכובשים בסרייה A, הסגולים מפירנצה נשמו אוויר פסגות, ואת ההצגה הגדולה ביותר הוא שמר למפגש הראשון בחייו עם בופון כיריב. יובנטוס הובילה 0:2 בהפסקה, אבל רוסי הפציץ שלושער תוך רבע שעה, ופיורנטינה ניצחה 2:4. הפרשנים יצאו מגדרם, וכך גם האוהדים. הסקורר בדיוק חזר אז גם לנבחרת, ולקראת ההעפלה למונדיאל בברזיל. "כאשר רוסי משחק בחוד, איטליה בדרך כלל מניפה את הגביע", התבדח פאולו קונדו מגאזטה דלו ספורט.
ג'וזפה רוסי (מערכת ONE)אבל אז בא לאנדרו רינאודו, הבלם האלמוני של ליבורנו, קבוצה שירדה באותה עונה לליגה השנייה ולא שבה. עבירה גסה אחת שלו בדצמבר 2014, וכל התקומה המופלאה של רוסי התרסקה לרסיסים. הוא חזר אחרי ניתוח מורכב במאי, ואפילו כבש עוד פעמיים במחזורי הסיום כדי להגיע ל-16 שערי ליגה, אבל פראנדלי סבר שאין טעם לסכן אותו בגביע העולם. איטליה עפה שוב בשלב הבתים בלעדיו, והוא כבר לא חזר לגדולתו אף פעם. גם בלי המאמץ בקיץ, נפצע רוסי שוב בברכו באוגוסט, עבר ניתוח שלישי, ואחריו הגיעו בשלב מסוים גם הרביעי והחמישי.
לכן הוא מרגיש לנו כמו שחקן עבר, כוכב מתקופה אחרת לגמרי, שהקסים אותנו פעם ונעלם כבר מזמן. אבל רוסי עצמו מעולם לא ויתר על השאיפה לחזור לשחק כדורגל, גם אם לא ברמה הגבוהה ביותר. היו לו הרפתקאות מעניינות בספרד, בלבאנטה ובסלטה ויגו. הייתה קדנציה קצרה ומאכזבת בגנואה בתחילת 2018. ומאז, הוא בעיקר התאמן בלי לשחק. ב-2019, הוא אפילו הוזמן להצטרף לוויאריאל, והתחנן בפני המאמן דאז חבייר קאייחה להעניק לו הזדמנות: "תשמע, לא שיחקת כבר הרבה יותר מדי זמן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ניסויים כאלה", השיב הספרדי, ורוסי עזב בצער.
את 2020 הוא בילה בריאל סולט לייק מה-MLS, אבל גם הניסיון הזה נכשל, והאופציה להחתימו לעונה נוספת לא מומשה אחרי שהגיבור הטרגי פתח בהרכב פעם אחת בלבד וצבר 170 דקות במשך שנה. לכן הניחו אלה שהמשיכו לעקוב אחרי מעלליו שזה אמור להיות הסוף, ואפשר לתלות את הנעליים כדי להתפנות לעיסוקים חדשים בחיים, אבל לרוסי היו תוכניות אחרות לגמרי. שיחת הטלפון מטאקופינה גרמה לו אושר, והוא לא היסס לרגע. זו הייתה ההזדמנות לה חיכה.
"יש לי אתגר גדול, להוכיח לעצמי שאני עדיין יכול להיות כדורגלן. חוץ מזה, אני כאן בעיקר בשביל הבת שלי, ליאנה סופיה. היא נולדה לפני שנה, ומעולם לא ראתה אותי משחק. אני רוצה שתהיה לה הזדמנות לחוות את זה", אמר רוסי כאשר חתם בספאל. את שער הבכורה במדי תכלת-לבן הוא הבקיע כבר במשחקו השני, סידר נצחון 0:1 על קוזנצה, והקדיש את הרגע לליאנה סופיה. השער השני הגיע מול ויצ'נזה בפברואר, והשלישי נחגג מול קרוטונה ביום שני האחרון.
ג'וזפה רוסי (רויטרס)יש שיראו בכך ניסיון מאולץ להאריך את הקריירה, הרי רוסי הוא בסך הכל שחקן ספסל בקבוצת תחתית בליגה השנייה, בעוד תקוותיו של הבעלים השאפתן להיאבק על העליה לא התממשו. אבל יש בזה גם המון רומנטיקה. התכונה שמשכה יותר מכל אצל ג'וזפה רוסי הצעיר היא התשוקה והאהבה הטהורה לכדורגל. התשוקה הזו עדיין קיימת גם כאשר שיערו מאפיר וברכיו עברו אינספור טיפולים רפואיים. התשוקה הזו יכולה לשמש השראה עבור אנשים שלא מפסיקים לרדוף אחרי החלום, אל מול מכשולים בלתי אפשריים בדרכם, וזו סיבה טובה לעקוב אחרי ספאל, להחזיק אצבעות לרוסי ולקוות שישים את הכדור ברשת בכל שבוע. זה יעשה את העולם קצת יותר טוב.