כמו בחיים עצמם, כך גם בכדורגל לפעמים הדברים הרעים או הפחות טובים והלא צפויים שיכולים לקרות לנו דווקא ילמדו, ישפרו ויהפכו אותנו לחזקים יותר. מאוריציו סארי מעולם לא קיבל לשורותיו קבוצה שאמורה, לפחות על הנייר, להתמודד בכל החזיתות: אליפות, גביע וליגת האלופות. בכדי שזה אכן יתבצע, או שאפילו יוכל להתמודד עד הסוף בכל המפעלים עם יובנטוס, הוא חייב היה ללמוד בדרך הקשה לשדרג קודם כל את עצמו כמאמן.
הנושא המרכזי בו חייב לגעת הבנקאי לשעבר הוא הרוטציות, מה שלא היה קיים כלל בימיו בנאפולי, גם משום שלא היה לו סגל מספיק רחב וכנראה שגם לא הכי האמין בזה ולא בכדי הבעלים של נאפולי אורליו דה לורנטיס ביקר אותו מספר פעמים בפומבי על כך שלא שיתף מספיק את שחקני הסגל במשחקים ויצר היררכיה מאוד ברורה ומצומצמת בתוך הסגל שלו. יתרה מכך, אחרי מינויו של קרלו אנצ'לוטי, הסביר ADL כי "הבאתי אותו כדי שיעשה רוטציות ויאמן את כל השחקנים, לא רק את ה-11 שלו".
צפו ב-5 שערי המחזור ה-4 בליגה האיטלקיתביובה הסיפור חייב להיות שונה, במיוחד בתחילת העונה כאשר השחקנים עדיין לא בכושר משחק כמו שהם אמורים להיות בו בסוף העונה כי אם הגברת הזקנה רוצה להצליח בליגת האלופות, סארי חייב לדעת להשתמש בסגל שלו בצורה נ כ ו נ ה. כאשר הקישור של הקבוצה מורכב משחקנים כמו בלז מטווידי, סמי חדירה, מיראלם פיאניץ׳, רודריגו בנטנקור, אמרה ג'אן, אדריאן ראביו, ארון ראמזי ואפילו פאולו דיבאלה, לא ייתכן שיעלה כל פעם עם אותה שלישייה (פיאניץ׳, מטווידי וחדירה).
אך האם היינו עדים בסוף השבוע הקרוב לרוחות של שינוי? סארי דבק בבחירותיו בכל חלקי המגרש עד למשחק האחרון נגד ורונה, זאת אחרי שבמשחק נגד פיורנטינה נכפו עליו שלושה חילופים בשל פציעות עד לדקה ה-62, מה שמנע ממנו לבצע חילוף יזום שיעזור לגברת הזקנה לנצח במשחק. זהו כנראה המקרה שקרה לטובה עבור סארי וכבר במשחק האחרון ביום שבת ראינו על המגרש את מריח דמירל, ראמזי, ג'יג'י בופון, דיבאלה ובנטנקור, שעד עתה לא קיבלו הזדמנות בהרכב.
ראמזי. רמז לבאות? (האתר הרשמי של יובנטוס)אולי יובה לא הייתה בשיאה וגם חלק מאותם שחקנים שקיבלו הזדמנות לא היו במיטבם כמו דמירל שביצע את הפנדל, אך בכדי להרוויח אותם ואת שחקני ההרכב הראשון למשך כל העונה, הרוטציות הן הכרחיות במיוחד בשלב הזה של העונה. אם כבר רוטציות, המקום בו כל קבוצה הכי זקוקה לרוטציה הוא בעיקר בחלק הקדמי שם הבלאי הוא הגבוה ביותר ולכן אי אפשר לבנות רק על כריסטיאנו רונאלדו כקיצוני שמאלי יחיד בקבוצה כמו יובנטוס וסארי חייב לתת לבן האהוב (גונסאלו היגוואין) לנוח לעתים ובכך לתת לדוגלאס קוסטה לשחק גם בצד שמאל ולא רק בימין, ושרונאלדו ישחק בעיקר בשפיץ ובכך גם ירוויח את ברנרדסקי בצד ימין יחד עם קוואדראדו.
בנוסף, כמו שצוין כבר במדור לאחר המשחק מול נאפולי, סארי חייב לתת דגש אמיתי על העבודה במצבים הנייחים, שם יובה נראית חשופה פעם אחר פעם וראינו את זה גם במשחק נגד אתלטיקו מדריד בצ׳מפיונס. סארי חייב להיפתח לכיוון חשיבה של לתקוף גם במצבים הנייחים, בכך שינסה להעתיק את שעשה סטפנו פיולי בפיורנטינה בעונה הקודמת (הדבר היחיד אולי שעבד לו טוב בפירנצה), או אם תרצו דוגמה נוספת, שיטת ההגנה של זלאטקו דאליץ׳ בנבחרת קרואטיה - לעמוד יותר נמוך וקרוב לאזור השוער ולא על רחבת ה-16, ומשם לתקוף כל כדור שמוגבה לרחבה ולא לרוץ לאחור, מה שנותן יתרון לשחקן התוקף שרץ עם התנופה לפנים.
נבחרת קרואטיה. אפשר ללמוד ממנה (רויטרס)ברגע שסארי יצטרך להתגבר על השדים של עצמו, ינצח את מבחן הרוטציות וימצא פתרונות לבעיות של הגברת הזקנה בשמירה במצבים הנייחים, יובנטוס תוכל לטוס בכל החזיתות ולממש את הפוטנציאל המפחיד שלה. עד אז, האיתותים שהיא שולחת עד כה לקבוצות הצמרת בסרייה א' כמו אינטר ונאפולי, הם שהכול פתוח ואחרי שמונה אליפויות רצופות, אם מישהי רוצה להכיש את הביאנקונרי, העונה זו ההזדמנות.