מדהים: הכירו את קבוצת היו-יו הכי הזויה בכדורגל

ברומאפויקארנה, מועדון צנוע מסטוקהולם שטיפח את קולוסבסקי, נע מאז 2014 בפראות בין הליגה הראשונה לשלישית, ועדיין לא לגמרי התאושש מטרגדיה גדולה

מיכאל יוכין | 30/03/2023 13:48

הייתה זו אחת הטרגדיות הגדולות ביותר בכדורגל השבדי. באוגוסט 2014, חש לפתע פונטוס סגרסטרום כאבי ראש ואובחן גידול ממאיר במוחו. חודשיים מאוחר יותר, כבר הלך הקפטן הנערץ של ברומאפויקארנה לעולמו, והותיר את המדינה בהלם. הוא היה רק בן 33 ונחשב למודל לחיקוי בכל הקשור למקצוענות, וגם להתנהלות מחוץ למגרש. "זה איום ונורא. רק לפני זמן קצר הוא היה בריא לגמרי", אמר נשיא המועדון אולה דנהארד, והשנה הזו זכורה כשחורה במיוחד בתולדות ברומאפויקארנה גם בגלל מה שהתרחש על המגרש.

עוד לפני התמוטטותו הפתאומית של השחקן החשוב ביותר של הקבוצה, היה מצבה של ברומאפויקארנה בטבלה קטסטרופלי. בסופו של דבר, היא סיימה אחרונה עם מאזן עלוב של 12 נקודות ב-30 מחזורים – תוצאה מחפירה לכל הדעות, במיוחד בעונה בה השתתפה בליגה האירופית בזכות הכרטיס שקיבלה דרך חישוב ‘פייר פליי’ של אופ"א. איש לא ידע זאת אז, אבל ב-2014 גם החלה התופעה החריגה, וברומאפויקארנה הפכה לקבוצת ה‘יו-יו’ האולטימטיבית. היא כנראה שיאנית העולם בתחום זה, כי היא חייבת לעלות או לרדת בכל עונה, והישארות באותה ליגה פשוט לא באה בחשבון.

יאקוס לארסן מברומאפויקארנה מול קאמיל גליק ששיחק אז בטורינו במסגרת הליגה האירופית (רויטרס)

ראשית, נא להכיר את גיבורת הסיפור, ואל תחששו מהשם הארוך. הפירוש שלו פשוט – פויקארנה זה משהו כמו "בחורים" בשבדית, בעוד ברומה היא שכונה במערב סטוקהולם. זהו מועדון צנוע יחסית מהבירה, ואין לו יריבויות יצריות עם הנציגות הגדולות של העיר – יורגורדן, א.י.ק והמארבי. היא נהנית מאהדת הקהל הנייטרלי בזכות אופיו של המועדון, ששם דגש בעיקר על טיפוח שחקנים צעירים.

האקדמיה של ברומאפויקארנה יוצאת מהכלל באיכותה ביחס לגודלו של המועדון, והיא מתגאה במספר בוגרים מפורסמים. אנדרס לימפאר, אקס ארסנל שהיה מכוכבי הנבחרת שהעפילה לחצי גמר יורו 92 וסיימה במקום השלישי במונדיאל 1994, הוא המפורסם שבהם. האחרון שיצא מפס הייצור הוא דיאן קולוסבסקי, הקיצוני הג'ינג'י של טוטנהאם כיום.

ברומאפויקארנה נוסדה ב-1942, אבל במאה הקודמת הייתה רק בליגות הנמוכות, ועלתה לראשונה לליגה הבכירה ב-2007, רק כדי לרדת באופן מיידי חזרה. היא עלתה שוב ב-2009 וירדה אחרי שנתיים ב-2010. גם הקדנציה השלישית בליגה הבכירה הייתה בת שנתיים – עלייה ב-2013 וירידה ב-2014. ואולי זה היה מספיק כדי להגדיר אותה כקבוצה שנעה בין שתי הליגות בתדירות גבוהה, אבל זה כלום לעומת מה שקרה מאז.

אחרי הטראומה הגדולה, נכנס כל המועדון לדיכאון עמוק, והתקשה מאוד להתמודד עם המצב. שחקנים רבים מדי עזבו, גם כדי להמשיך לשחק בליגה הבכירה וגם על מנת להתרחק מהאווירה האיומה בעקבות מותו של הקפטן, וברומאפויקארנה צנחה שוב. היא סיימה במקום האחרון בליגה השנייה ב-2015 והשלימה ירידה שנייה ברציפות – לליגה השלישית.

בשלב זה הצטרף למועדון כמאמן אולוף מלברג. היה זה תפקידו הראשון על הקווים של הבלם המפורסם שתלה את הנעליים ב-2014 בתום קריירה מפוארת במהלכה הפך לסמל באסטון וילה, שיחק גם ביובנטוס ובוויאריאל וייצג את הנבחרת 117 פעמים. מיד אחרי פרישתו הוא הצטרף לברומאפויקארנה כמאמן נוער, וכאשר נקלע המועדון לצרה אמיתית – ספורטיבית וכלכלית, הוחלט לקדם אותו בצעד שהתברר כהברקה אדירה.

מלברג, שידוע באופי תחרותי מאוד ובסלידה מהפסדים, החדיר רוח מיוחדת בסגל הצעיר, והקבוצה דהרה בצמרת המחוז הצפוני של הליגה השלישית עם הפסד בודד במשך כל עונת 2016 כדי לשוב מיד לליגה השנייה. ואז, כאשר מעטים מאוד נתנו לה סיכוי, השלימה החבורה באדום-שחור עלייה שנייה ברציפות ב-2017, בזכות כדורגל מאורגן ומסוגנן, עם מאזן ההגנה ומאזן ההתקפה הטוב בליגה. לכן האכזבה הייתה עצומה כאשר סירב מלברג לחתום על חוזה חדש, על אף שלא קיבל הצעה משמעותית לקידום, ובלעדיו החיים היו קשים הרבה יותר בליגה הבכירה.

עד כמה קשים? ברומאפויקארנה הפסידה 20 פעמים ב-28 המחזורים הראשונים ב-2018 וספגה תבוסות מחפירות רבות. למזלה, ניצחונות בשני המחזורים האחרונים אפשרו לה לעלות מעל הקו האדום, בדרך לפלייאוף הישרדות מול הקבוצה שדורגה שלישית בליגה השנייה. לרוע מזלה, היא כל כך התרגלה להחליף ליגות, שלא היה לה סיכוי בפלייאוף הזה. היא ניצחה את אסקילסטונה 0:1 בחוץ, והובילה 0:1 גם בגומלין, אבל ספגה פעמיים וירדה בגלל שערי חוץ.

בשלב זה כבר לא תתקשו לנחש מה קרה לקבוצה בעונת 2019. נכון – היא שוב השלימה ירידה שנייה ברציפות. קרב ההישרדות היה קשה, והכל היה ברגליים של ברומאפויקארנה במחזור הסיום, אבל היא מעדה באופן כמעט בלתי נמנע, כי זה הגורל שלה – היא חייב לעלות או לרדת בכל עונה.

לכן, כאשר סיימה במקום השני במחוז הצפוני בליגה השלישית והעפילה לפלייאוף, לא היו לאוהדים ספקות – זה היה חייב לקרות. ברומאפויקארנה סיימה בתיקו 1:1 מול טרלבורג במשחק הראשון, השוותה ל-1:1 בגומלין בזמן פציעות, והתייצבה לדו קרב הפנדלים בידיעה שהכל כבר כתוב למעלה. למרבה התדהמה, היא הפסידה – והחמצות מהנקודה הלבנה גרמו לרצף סטטיסטי הזוי לחלוטין להיקטע.

בדיעבד, התברר שהייתה זו "מעידה" חד פעמית של הגורל, כי הוא חזר לסורו ב-2021, כאשר ברומאפויקארנה דרסה את הליגה השלישית ועלתה ללא קושי. ב-2022, כל היריבות בליגה השנייה ידעו למה צריך לצפות – וזה אכן קרה. גם אחרי שספגה 15 שערים ב-7 המחזורים הראשונים, התאוששה הקבוצה וסיימה בפסגה כדי לעלות לליגה הבכירה. כך השלים כריסטר מתיאסון שתי עליות רצופות, שיחזר את ההישג של מלברג וקיבל קידום כדי לחתום בסיריוס מהליגה הבכירה.

לשמחתם העצומה של האוהדים, הסכים מלברג בכבודו ובעצמו לחזור כדי לרשת אותו, וכעת יוביל בלם העבר הקשוח את הקבוצה בליגה הבכירה. העונה נפתחת בשבת, כאשר ברומאפויקארנה תתארח ב"דרבי קטן" אצל יורגורדן, וסוכנויות ההימורים צופים לה תבוסה. בעצם, כולם משוכנעים שהסגל שלה הכי חלש בליגה, והיא חייבת לרדת – בין היתר כי פשוט אין אפשרות לעלות. ואולם, רוב האוהדים הנייטרליים יהיו לטובתה, והמועדון עצמו נחוש לשרוד לפחות עונה אחת בטופ, גם כדי לסגור את המעגל כמו שצריך ולציין עשור למותו של סגרסטרום האגדי כשהוא בליגה הראשונה.