יאן קוטו בכה אתמול. המגן הימני של ג'ירונה היה אחד השמות החמים ביותר בליגה הספרדית העונה, ובצדק רב. למשחק הגדול מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו הוא הגיע אחרי שבועות של דיווחים על העניין שהיריבה הלבנה מגלה בהחתמתו העתידית, כיורש אפשרי של דני קרבחאל. מנצ'סטר סיטי, לה שייך כרטיסו, עוקבת אחריו באופן טבעי בכל משחק. ביציע ישב אתמול גם דוריבל ג'וניור, מאמנה החדש של נבחרת ברזיל – זה שקיבל את התפקיד אחרי שקרלו אנצ'לוטי "הבריז" והאריך את חוזהו. הכוכב בן ה-21 השתוקק להראות לכולם מה הוא יודע, הוא שאף שיהיה זה היום החלומי בקריירה שלו, והוא הפך לסיוט הספורטיבי הגדול בחייו.
ויניסיוס בא לנחם אותו אחרי שריקת הסיום – גם כי מדובר בחבר לנבחרת, וגם כי הוא היה האחראי הישיר לדמעות. 77 דקות היה הקיצוני של ריאל על הדשא, ובמשך כל הזמן הזה הוא זהר ופירק לחלוטין את קוטו. ולא רק אותו, הייתה זו תצוגה חריגה ופנומנלית אפילו בסטנדרטים הגבוהים של הכוכב, ואחריה הגדיר אותו אנצ'לוטי כשחקן הטוב בעולם. בערב נתון כזה קצת קשה להתווכח איתו, גם אם היה מועמד נוסף לתואר ממש לידו על המגרש, בדמותו של ג'וד בלינגהאם.
הצמד הזה צפוי להגדיר את המועדון המלכותי לא רק העונה אלא בעידן שלם, ושניהם עשו את הכותרות בדרך ל-0:4 חלק שחיסל מעשית את התקוות של הנציגה הקטלונית הקטנה לזכות באליפות סנסציונית. אם לא סופרים את המפגשים הישירים בין שתי הקבוצות, עדיין יש לג'ירונה נקודה אחת יותר, אבל בשני הקרבות מול ריאל היא הובסה 7:0 במצטבר. 3:0 ביתי בספטמבר היה אכזרי כלפיה, והתוצאה לא שיקפה את מה שהתרחש על המגרש, אבל אתמול (שבת) היא הייתה נכונה לגמרי, ואפילו עשתה חסד עם האנדרדוג הכריזמטי. עובדה היא כי חוסלו עוד החמיץ פנדל בזמן פציעות, וזה יכול היה להסתיים גם ביותר מחמישייה.
הכי טובה בספרד: 0:4 ענק לריאל על ג'ירונהמבחינה סמלית, טוב שהתוצאה לא צמחה – פשוט כי כך נותר המצב שבו היה לוויניסיוס חלק מרכזי בכל השערים של ריאל. בדקה החמישית הוא סיפק את המועמד לתואר שער העונה, עם טיל מסובב נפלא מחוץ לרחבה הישר לפינה הרחוקה של פאולו גסאניגה שנותר ללא מענה בין הקורות של ג'ירונה למרות הזינוק. בדקה ה-35, היה חתום הברזילאי על המועמד לתואר בישול העונה, אין הרבה שחקנים שמסוגלים לשלוח מסירת עומק עם החלק החיצון של כף הרגל, כדי שהכדור יסתובב מהקו אל תוך הרחבה בתזמון מושלם לקראתו של בלינגהאם שפרץ לשם. הקשר סיים את המבצע הזה במיומנות מופתית, אבל את רוב המחמאות בכל זאת צריך להעניק לוויניסיוס. יש שיגידו כי זה היה יפה יותר מהאסיסט המפורסם של לוקה מודריץ' לרודריגו, ברבע גמר ליגת האלופות מול צ'לסי ב-2022.
גם כאשר השלים בלינגהאם צמד, תוך שהוא עולה לראש דירוג הכובשים בספרד עם 16 שערים, התשואות היו של ויניסיוס. הפעם הוא היה אחראי לאחד הכדרורים היפים של העונה, עשה צחוק מקוטו שכבר החל לאבד את האמונה ביכולתו לעמוד על רגליו, ריקד אל תוך הרחבה וניסה להבקיע בעצמו. לאנגלי רק נותר להיות במקום הנכון כדי לדחוק את הריבאונד לרשת החשופה. באשר לשער הרביעי, הרי שאותו החל ויניסיוס במחצית המגרש של ריאל, שם גנב הכוכב את הכדור מקוטו האומלל, והעביר אותו לרודריגו. הקיצוני "השני" של ריאל דהר קדימה וסיים עם בעיטה מרהיבה, אבל אפילו הפעם היה ראוי ויניסיוס לקרדיט גדול יותר – בין היתר כי פעולת ההגנה שלו הדגישה את תרומתו במשך כל המשחק.
רודריגו ו-ויניסיוס חוגגים (רויטרס)העבודה הזו נדרשה במיוחד כי ריאל התייצבה אתמול ללא בלמים טבעיים כלל. אדר מיליטאו ודויד אלאבה לא יחזרו בקרוב, אנטוניו רודיגר מושבת אחרי שנפגע לפני שבוע וחצי, ואתמול הצטרף אליהם אפילו נאצ'ו. על כן, שולב קרבחאל בפעם השנייה ברציפות במרכז ההגנה, ולצידו שיחק אורליאן טשואמני שנעדר בדרבי מול אתלטיקו בגלל צבירת כרטיסים צהובים. מול חוליית ההתקפה הנהדרת והמגוונת של ג'ירונה, עם ארטיום דובביק בחוד, היו לאוהדים סיבות רציניות מאוד לדאגה, אך בפועל העורף אפילו לא עמד במבחן רציני – וכאשר זה קרה, הרי שטשואמני הפגין יכולות שהזכירו את מארסל דסאי. ייתכן כי לצרפת צומח שחקן שמסוגל לככב ביעילות זהה כקשר מרכזי וכבלם, ומי יודע – אולי בטווח הארוך הוא יתופקד דווקא בעורף.
ג'ירונה ממש לא התכוונה להסתגר – היא לא יודעת ולא רוצה לעשות זאת אף פעם. היא הולכת על כל הקופה מול כל יריבה, ואת ההצגה בדרבי הקטלוני בחוץ מול ברצלונה, שנגמר עם 2:4 נפלא, יזכרו עוד זמן רב. אז היא הימרה על התקפה גם אתמול, קל וחומר אחרי ספיגת השער המוקדם, ובכל זאת בקושי הגיעה לשליש המגרש של ריאל. ויניסיוס, רודריגו ובלינגהאם עמלו קשה כדי להפעיל לחץ גבוה ולהרוויח כדורים, אדוארדו קמאבינגה היה עוצמתי כהרגלו, פדריקו ואלוורדה היה מנוע, וטוני קרוס ניווט את הכל בשקט תעשייתי ולא שגה במסירות. כאשר שחקני ההתקפה והקישור מתפקידם בצורה קרובה לשלמות, גם להגנה מאולתרת אין אתגרים קשים, ואנצ'לוטי יכול להיות גאה מאוד במערך. ריאל ממעטת לספוג העונה (חוץ מאשר במפגשים מול אתלטיקו) למרות שהיא נאלצה לנסות 19 רביעיות הגנה שונות ב-34 משחקים – נתון מדהים לכל הדעות.
אתמול היא גם השתוותה לג'ירונה כקבוצה עם מאזן ההתקפה הטוב בליגה – 52 שערים ב-24 מחזורים, למרות שהיא נוטה לשחק בדרך כלל ללא חלוץ מרכזי קלאסי. יש רק אחד כזה בסגל, וחוסלו לא פותח לרוב. הוא גם מצא את הרשת במשחק ליגה אחד בלבד מאז אוקטובר. כתוצאה מכך, מתופקדים לכאורה שני הברזילאים בעמדות מרכזיות יותר מאשר בשנים הקודמות, אבל שניהם עדיין היו מעדיפים להיות קיצונים טהורים. זה נכון במיוחד לגבי ויניסיוס, ואתמול הוא אכן פעל במשבצת זו, באחד המשחקים הקסומים ביותר שלו בחולצה הלבנה.
חוסלו, החלוץ הטבעי היחיד בסגל (La Liga)מצד שני, לא קל לבחור אפילו את משחקו הקסום ביותר אפילו בתקופה האחרונה – הרי היה זה ויניסיוס שכבש שלושער במחצית הראשונה בקלאסיקו מול בארסה בגמר הסופרקופה לפני פחות מחודש. לאחר מכן, הוא הבקיע שערים קריטיים גם מול אלמריה ולאס פלמאס, ורק מול חטאפה הרשה לעצמו לבזבז הזדמנויות מצוינות – אבל דאג לבשל לחוסלו והניצחון היה מובטח. לאתלטיקו היה מזל במחזור הקודם כאשר ויניסיוס הרגיש לא טוב בחימום, וג'ירונה הייתה שמחה מאוד לו התסריט היה חוזר על עצמו גם אמש. אולי קוטו לא היה צריך להתייפח במקרה כזה. עם ויניסיוס על הדשא במשחק מרכזי, הסיכוי להצגה גדולה גבוה.
ידוע כי מדובר בשחקן שבא לידי ביטוי במאני טיים. לא במקרה היה זה ויניסיוס שכבש את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות מול ליברפול במאי 2022, על אף שהעונה ההיא באירופה הייתה רשומה על שמו של קארים בנזמה. היכולת הזו לבוא לידי ביטוי ברגע האמת הופכת שחקן מצוין לכוכב על, ומאמנים חייבים לדעת להעריך אותה.
בהקשר זה, רק הולכת ומתעצמת ההבנה כי ההחלטה של טיטה להחליף את ויניסיוס באמצע המחצית השנייה ברבע הגמר מול קרואטיה במונדיאל האחרון הייתה אחת הגרועות בתולדות המפעל. איך אפשר להעדיף את אנטוני על פני ויניסיוס? כוכב ריאל כעס מאוד אז, ומאמן ברזיל סיים כבר באותו ערב את תפקידו אחרי ההדחה. יש להניח כי דוריבל ג'וניור ילמד את הלקח היטב, ויבנה את סלסאו סביב הכישורים של ויניסיוס, מה גם שניימאר הפצוע כבר לא ממש רלוונטי. בכושרו הנוכחי, הוא באמת מסוגל להיות השחקן הטוב בעולם ב-2024, אם המומנטום יימשך ויתפתח, ואם יוביל בנוסף את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה.
באשר ליאן קוטו, יש לקוות שהוא יתאושש מהפיאסקו הזה במהרה, יישם את הלקחים וימשיך לנסוק, כי מדובר במגן פנטסטי. הוא עוד עשוי לצמוח ולהגיע לרמתו של דני אלבס, בליגה הספרדית ובחולצה הצהובה של ברזיל, אבל זה ידרוש זמן ועבודה. לפחות בנבחרת הוא אף פעם לא יצטרך להתמודד מול ויניסיוס, וזה אמור לעודד אותו.
יאן קוטו במדי ברזיל (רויטרס)