35 ימים בלבד אחרי הקלאסיקו שבו נדמה היה שהפרויקט של צ’אבי אלונסו פורח, ריאל מדריד חוזרת למציאות פחות זוהרת. מה שנראה כמו קפיצה משמעותית קדימה, ניצחון 1:2 על ברצלונה והצגת עליונות ברורה, הפך בתוך חודש לרצף של שלוש תוצאות תיקו בליגה, כולן בחוץ, ולקמפיין שהתערער. הפער של חמש הנקודות שהשיגה הקבוצה אחרי ה-0:4 על ולנסיה התאדה, וכעת הבלאנקוס מוצאים עצמם נקודה אחת מאחורי בארסה. “אנחנו חייבים לשנות את הדינמיקה”, הודה קיליאן אמבפה לאחר התיקו במונטיליבי, משפט שמסכם תחושה של מועדון שמתרחק מעצמו.
המסע האחרון של ריאל מחוץ לברנבאו, שנולד עקב אירוח משחק ה-NFL באצטדיון, הפך לסיוט. 0:0 מול ראיו וייקאנו, 2:2 נגד אלצ’ה וכעת 1:1 מול ג’ירונה. שלושה משחקים, שלוש נקודות, בזמן שברצלונה קטפה תשע. אתלטיקו מצמצמת, ופתאום גם ויאריאל נקודה בלבד מתחתיה. המומנטום, שהיה כולו בצד הלבן, נעלם כאילו לא היה.
שחיקה טקטית, ירידה בכושר והיעדר נשמה
אחד הסיפורים הבולטים ביותר הוא הירידה החדה במערכת הלחץ של צ’אבי אלונסו. בתחילת העונה, ובשיאה בקלאסיקו, ריאל הובילה את הליגה בחילוצים מהירים, לחץ אגרסיבי ושליטה מלאה ברדיוס של 30 מטר מהשער היריב. אלא שמאז אנפילד, כך נראה, משהו נסדק. מממוצע של 75 חילוצים למשחק, ריאל ירדה ל-61. לא רק הירידה הכמותית מטרידה, אלא בעיקר האיכות: קבוצות בינוניות הצליחו להניע את הכדור מולה בקלות בלתי נסבלת.
נובמבר השחור: ריאל מאבדת נקודות בג'ירונהכך למשל מול ג’ירונה: במהלך שהסתיים בעצירה של טיבו קורטואה, שחקנים כמו בלינגהאם, ואלוורדה וקמאבינגה “התבוננו” ביריבה מתקדמת מבלי לעשות דבר, התגובה המאוחרת ברבע השעה האחרונה הפכה להרגל, אבל רחוקה מלהיות פתרון. ריאל מדריד הנוכחית פשוט נראית בלי רעיונות, בלי סדר ובלי מחויבות. עם תוצאות שליליות קשה להתווכח.
גם ברמה האישית, יותר מדי שחקנים רחוקים מכושר השיא שלהם. בלינגהאם נראה מנותק, ואלוורדה אינו מזכיר את המנוע של העונות הגדולות, וארדה גולר כבר הוחלף בהפסקה בשל הופעה חלשה נוספת. טרנט אלכסנדר ארנולד, שהגיע כהבטחת ענק, נראה כמי שהתפקיד קצת גדול עליו.
תלות באמבפה ובקורטואה, ופאזל התקפי שלא מסתדר
אם יש שניים שאינם מתערערים בתוך הסערה, אלה אמבפה וקורטואה. החלוץ חתום על 23 מתוך 41 שערי העונה, 56% מהתפוקה ההתקפית, אך גם המספר הזה אינו מספיק כששאר המערכת מקרטעת. בשני משחקי החוץ שבהם אבד היתרון, אמבפה לא מצא את הרשת, ובמונטיליבי נזקק לפנדל כדי לחזור לעניינים. שער נוסף שלו נפסל בשל נגיעת יד.
אמבפה (IMAGO)הדילמה בין בלינגהאם לגולר מוסיפה פן נוסף לסחרור. שניהם נמשכים אל אותו אזור במגרש, אבל כאשר גולר יורד מעט אחורה כדי “לנהל משחק”, הוא מאבד את חדותו, בעוד בלינגהאם איבד את הרעב שהפך אותו למועמד לכדור הזהב. במונטיליבי, אלונסו ניסה מבנה של 4-1-4-1 כדי לאחד כוחות, אך בפועל גולר הוחלף בהפסקה.
גם הטקטיקה עצמה לא מתייצבת: 4-3-3 עם פרנקו מסטנטואונו, מערך היהלום של קרלו אנצ’לוטי, 4-1-4-1, ארבעה קשרים, שלושה קשרים. זה פאזל שבמצבו הנוכחי מחפש זהות. אם לא די בכך, ההתאחדות והשופטים נכנסו גם הם לתוך הוויכוח: במדריד משוכנעים שהפנדל על רודריגו לא נשרק “כי כבר היה פנדל אחד”. התסכול גדל, אבל הבעיות עמוקות יותר מהחלטה בודדת.
צ'אבי אלונסו (IMAGO)אמון באלונסו, לחץ בחדרי חדרים ומבחן בסן מאמס
למרות הכל, האמון של ריאל מדריד באלונסו מלא, לפחות כך משדרים על פני השטח. בפועל, השיחות והפגישות הפנימיות התרבו לאחרונה, ושחקנים אף ניסו לחזק את המאמן בתגובה לשמועות על חוסר אמון. כולם מבינים: צריך תגובה עכשיו.
העובדה שמדובר בארבעה משחקי חוץ ברצף הפכה את המשימה למורכבת יותר, אך התירוצים הולכים ואוזלים. המשחק הבא, בסן מאמס מול בילבאו, הוא לא פחות ממבחן לחץ. רק לאחריו תחזור הקבוצה לברנבאו, שם שמרה עד כה על מאזן מושלם. הקלאסיקו היה רק לפני כחודש, אבל כמה רחוק זה מרגיש. ריאל יודעת: אם הדינמיקה שאמבפה דיבר עליה לא תשתנה, גם הזיכרון הזה ייעלם.